Otzarot-Article

לִפְעָמִים יֵשׁ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, גַּם אִם הִיא בְּנִגּוּד לַמֻּסְכָּמוֹת וּלְהֵלֶךְ הַמַּחְשָׁבָה הַמְקֻבָּל. לְפִיכָךְ, נַזְכִּיר מַאֲמַר חֲזַ"ל יָדוּעַ הַקָּשׁוּר בְּמַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה, וְנָפִיק אֶת לִקְחוֹ. חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ: עַל סְמַךְ הַכָּתוּב (תְּהִלִּים עו-ט), שֶׁהַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ נִבְרְאָה עַל תְּנַאי: אִם מְקַבְּלִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, מוּטָב. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי הוֹפֵךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

וְהָיְתָה הַבְּרִיאָה יְרֵאָה וְתוֹהָה כ"ו דּוֹרוֹת עַד שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְאָז שָׁקְטָה וְהִתְבַּסְּסָה. מַאֲמָר זֶה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם. אֲבָל הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל לָמַד וְתָמַהּ: הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה כְּדֵי לְהֵיטִיב עִמָּהּ. לְשֵׁם כָּךְ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, לְשֵׁם כָּךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם. וְהִנֵּה, נַנִּיחַ - נַנִּיחַ שֶׁהָיִינוּ מְסָרְבִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. אָז לֹא נִצְטַוֶּה בַּמִּצְווֹת, וְלֹא נִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם.

אֲבָל מַדּוּעַ לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ?! גַּם אִם אֵין אָז לָעוֹלָם תַּכְלִית רוּחָנִית - עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהֵיטִיב עִמּוֹ מִבְּחִינָה גַּשְׁמִית, וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב עִם בְּרוּאָיו! יַמְשִׁיךְ אֵפוֹא לְקַיֵּם אֶת הָאֱנוֹשׁוּת וְיַרְעִיף עָלֶיהָ רֹב טוֹבָה, לָמָּה לֹא? מַדּוּעַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְהָמִיט שׁוֹאָה?

וּמֻכְרָחִים לְהַסִּיק מִכָּאן, שֶׁטּוֹבָה גַּשְׁמִית גְּרֵידָא, שֶׁאֵין לָהּ כִּוּוּן רוּחָנִי, שׁוּם מַטָּרָה וְתַכְלִית, אֶלָּא סְבִיאָה לְשֵׁם סְבִיאָה, אֲכִילָה לְשֵׁם אֲכִילָה, בַּטָּלָה לִשְׁמָהּ - אֵין זוֹ הֲטָבָה, אֵינָהּ מְאוּמָה! צָרִיךְ טַעַם בַּחַיִּים, צָרִיךְ בָּהֶם כִּוּוּן, סַמְמָן רוּחָנִי, הִתְעַלּוּת, הִתְקָרְבוּת לַבּוֹרֵא. אִם לָאו, אֵין בָּזֶה שׁוּם טַעַם, זֶה בִּזְבּוּז זְמַן גְּרֵידָא. וּמוּטָב לְבַטֵּל הַכֹּל, לְהַחְזִיר לְתֹהוּ וָבֹהוּ. מִשּׁוּם שֶׁחַיִּים בְּלֹא תַּכְלִית רוּחָנִית - הֵם עַצְמָם תֹּהוּ וָבֹהוּ.

יִתָּכֵן, לִדְבָרָיו, שֶׁזֶּה בֵּאוּר: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", הָרוֹמְזִים לַנְּשָׁמָה וְלַגּוּף. רַק יַחְדָּו יֵשׁ לָהֶם הַצְדָּקַת קִיּוּם.

זֶה הַתַּמְרוּר בִּפְנֵי הוֹרִים הַדּוֹאֲגִים לַעֲתִידוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל בְּנָם וּמִתְעַלְּמִים מֵהַפָּן הָרוּחָנִי. וְזֶהוּ אוֹת אַזְהָרָה נוֹרָא לְכֻלָּנוּ, מִפְּנֵי הַכִּוּוּן שֶׁאֵלָיו מְנַסֶּה מִי שֶׁמְּנַסֶּה לְנַוֵּט אֶת חַיֵּינוּ בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת: לִיצֹר חֶבְרָה נֶהֶנְתָנִית, עַכְשָׁוִית, תְּלוּשָׁה מִמְּקוֹרוֹתֶיהָ, בְּלֹא עָבָר וּבְלֹא עָתִיד, בְּלֹא "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" וּבְלֹא מַעֲמַד הַר סִינַי. וּבְמוֹ יָדָיו גּוֹזֵר עַל הַחֶבְרָה תֹּהוּ וָבֹהוּ, שִׁמָּמוֹן וְרֵיקָנוּת, אֶפֶס וָרִיק.

קַבָּלַת הַתּוֹרָה, רַק הִיא עֲרֻבָּה לְהִתְבַּסְּסוּת הָעוֹלָם, לְטַעַם הַחַיִּים וּלְטוֹבָתָם. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	נשא תשע"ח
	רֶבַע שָׁעָה שֶׁל שְׁמִירַת שַׁבָּת
	לִפְעָמִים יֵשׁ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, גַּם אִם הִיא בְּנִגּוּד לַמֻּסְכָּמוֹת וּלְהֵלֶךְ הַמַּחְשָׁבָה הַמְקֻבָּל. לְפִיכָךְ, נַזְכִּיר מַאֲמַר חֲזַ"ל יָדוּעַ הַקָּשׁוּר בְּמַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה, וְנָפִיק אֶת לִקְחוֹ. חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ: עַל סְמַךְ הַכָּתוּב (תְּהִלִּים עו-ט), שֶׁהַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ נִבְרְאָה עַל תְּנַאי: אִם מְקַבְּלִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, מוּטָב. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי הוֹפֵךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְהָיְתָה הַבְּרִיאָה יְרֵאָה וְתוֹהָה כ"ו דּוֹרוֹת עַד שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְאָז שָׁקְטָה וְהִתְבַּסְּסָה. מַאֲמָר זֶה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם. אֲבָל הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל לָמַד וְתָמַהּ: הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה כְּדֵי לְהֵיטִיב עִמָּהּ. לְשֵׁם כָּךְ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, לְשֵׁם כָּךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם. וְהִנֵּה, נַנִּיחַ - נַנִּיחַ שֶׁהָיִינוּ מְסָרְבִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. אָז לֹא נִצְטַוֶּה בַּמִּצְווֹת, וְלֹא נִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם. אֲבָל מַדּוּעַ לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ?! גַּם אִם אֵין אָז לָעוֹלָם תַּכְלִית רוּחָנִית - עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהֵיטִיב עִמּוֹ מִבְּחִינָה גַּשְׁמִית, וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב עִם בְּרוּאָיו! יַמְשִׁיךְ אֵפוֹא לְקַיֵּם אֶת הָאֱנוֹשׁוּת וְיַרְעִיף עָלֶיהָ רֹב טוֹבָה, לָמָּה לֹא? מַדּוּעַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְהָמִיט שׁוֹאָה? וּמֻכְרָחִים לְהַסִּיק מִכָּאן, שֶׁטּוֹבָה גַּשְׁמִית גְּרֵידָא, שֶׁאֵין לָהּ כִּוּוּן רוּחָנִי, שׁוּם מַטָּרָה וְתַכְלִית, אֶלָּא סְבִיאָה לְשֵׁם סְבִיאָה, אֲכִילָה לְשֵׁם אֲכִילָה, בַּטָּלָה לִשְׁמָהּ - אֵין זוֹ הֲטָבָה, אֵינָהּ מְאוּמָה! צָרִיךְ טַעַם בַּחַיִּים, צָרִיךְ בָּהֶם כִּוּוּן, סַמְמָן רוּחָנִי, הִתְעַלּוּת, הִתְקָרְבוּת לַבּוֹרֵא. אִם לָאו, אֵין בָּזֶה שׁוּם טַעַם, זֶה בִּזְבּוּז זְמַן גְּרֵידָא. וּמוּטָב לְבַטֵּל הַכֹּל, לְהַחְזִיר לְתֹהוּ וָבֹהוּ. מִשּׁוּם שֶׁחַיִּים בְּלֹא תַּכְלִית רוּחָנִית - הֵם עַצְמָם תֹּהוּ וָבֹהוּ. יִתָּכֵן, לִדְבָרָיו, שֶׁזֶּה בֵּאוּר: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", הָרוֹמְזִים לַנְּשָׁמָה וְלַגּוּף. רַק יַחְדָּו יֵשׁ לָהֶם הַצְדָּקַת קִיּוּם. זֶה הַתַּמְרוּר בִּפְנֵי הוֹרִים הַדּוֹאֲגִים לַעֲתִידוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל בְּנָם וּמִתְעַלְּמִים מֵהַפָּן הָרוּחָנִי. וְזֶהוּ אוֹת אַזְהָרָה נוֹרָא לְכֻלָּנוּ, מִפְּנֵי הַכִּוּוּן שֶׁאֵלָיו מְנַסֶּה מִי שֶׁמְּנַסֶּה לְנַוֵּט אֶת חַיֵּינוּ בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת: לִיצֹר חֶבְרָה נֶהֶנְתָנִית, עַכְשָׁוִית, תְּלוּשָׁה מִמְּקוֹרוֹתֶיהָ, בְּלֹא עָבָר וּבְלֹא עָתִיד, בְּלֹא "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" וּבְלֹא מַעֲמַד הַר סִינַי. וּבְמוֹ יָדָיו גּוֹזֵר עַל הַחֶבְרָה תֹּהוּ וָבֹהוּ, שִׁמָּמוֹן וְרֵיקָנוּת, אֶפֶס וָרִיק. קַבָּלַת הַתּוֹרָה, רַק הִיא עֲרֻבָּה לְהִתְבַּסְּסוּת הָעוֹלָם, לְטַעַם הַחַיִּים וּלְטוֹבָתָם. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)