Otzarot-Article

בְּמַתַּן תּוֹרָה הוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְדֹּר אֶת הָהָר סָבִיב, "לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שְׁמוֹת יט-יב) - וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַחֻמְרָה הַגְּדוֹלָה, הָאַזְהָרָה הַכְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וְהָעֹנֶשׁ הַנֶּחֱרָץ. וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁרִישׁ שֶׁזֶּה הַתְּנַאי לְמַתַּן תּוֹרָה -

הַגָּדֵר וְהַסְּיָג, שֶׁאֵין לְפָרְצוֹ!

מְסֻפָּר, שֶׁהַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל הִקִּיף אֶת בִּנְיַן הַ'תַּלְמוּד תּוֹרָה', יְשִׁיבָתוֹ הַנּוֹדַעַת, בְּגֶדֶר אֲבָנִים. הָיָה שָׁם שַׁעַר, וּמַפְתֵּחַ תָּלוּי עַל וָו מִבִּפְנִים. וּפִשְׁפָּשׁ בַּשַּׁעַר, דַּרְכּוֹ נִתָּן לִשְׁלֹחַ יָד וְלִטֹּל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, לִפְתֹּחַ מִבַּחוּץ. וְחוֹבָה עַל כָּל הַבָּא וְהַיּוֹצֵא, לִנְעֹל וְלִתְלוֹת אֶת הַמַּפְתֵּחַ, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. וּמְמֻנֶּה הָיָה - כְּכָל מִנּוּי בְּקֶלֶם, אַף זֶה תַּפְקִיד שֶׁל כָּבוֹד וִיקָר - לִנְעֹל עִם סִיּוּם הַלִּמּוּד וְלִטֹּל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, וְלָשׁוּב וְלִפְתֹּחַ עִם תְּחִלַּת הַלִּמּוּד. וְכָל אֵלּוּ שֶׁהִגִּיעוּ מֻקְדָּם יוֹתֵר, וְהַסַּבָּא הַנַּעֲרָץ בִּכְלָלָם, הָיוּ מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת לְבוֹא הַמְמֻנֶּה.

וּפַעַם הִתְמַהְמֵהַּ, וְהַתַּלְמִידִים נִקְהֲלוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַשַּׁעַר הַנָּעוּל.

"בִּטּוּל תּוֹרָה", הִפְטִיר אַחַד הַתַּלְמִידִים, דִּלֵּג מֵעַל הַגָּדֵר וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ -

וְהַסַּבָּא הִתְעַלֵּף!

הֱעִירוּהוּ מֵעֶלְפוֹנוֹ, וְהִתְעַלֵּף בַּשֵּׁנִית!

הֱעִירוּהוּ וְשָׁאֲלוּ: "מַה קָּרָה, מָה אֵרַע?!"

"הֲלֹא רְאִיתֶם", עָנָה מְזֻעְזָע, "הוּא עָבַר עַל הַגָּדֵר -

וּמִי יוֹדֵעַ עַל אֵילוּ עוֹד גְּדָרִים עָבַר!"...

"לָמָּה שֶׁהָרַב יֹאמַר כָּךְ, מֶה עָשָׂה בְּסַךְ הַכֹּל". הוּא בָּחוּר טוֹב, יֵשׁ לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת...

לֹא עָבְרוּ יָמִים מְרֻבִּים, וְהִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים. הִתְגַּלָּה שֶׁרָקוּב הָיָה עַד הַיְסוֹד, מֻשְׁחָת וּמְסֹאָב, הַשֵּׁם יְרַחֵם.

עָבַר הַסַּבָּא מִקֶּלֶם בְּסָמוּךְ, וּמְצָאָם מְשׂוֹחֲחִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"בַּמֶּה דָּנִים", הִתְעַנְיֵן.

"בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ הַגְּלוּיָה שֶׁל הָרַב", נַעֲנָה. אֵיךְ עָמַד עַל טִיבוֹ עוֹד בְּטֶרֶם עָלָה בָּאֳשׁוֹ וְנִתְגַּלְּתָה צַחֲנָתוֹ. כְּשֶׁנֶּחְשַׁב לְבָחוּר טוֹב.

"אֵין כָּאן דְּבַר חִדּוּשׁ", עָנָה. "אֲבָל כְּשֶׁכֻּלָּם מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת שֶׁהַשַּׁעַר יִפָּתַח, וְהוּא קוֹפֵץ וּמְדַלֵּג. וַהֲלֹא אֵינוֹ כָּזֶה מַתְמִיד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל רֶגַע מֵהַלִּמּוּד. לֹא אַהֲבַת הַתּוֹרָה יָקְדָה בּוֹ. אֶלָּא מָה, פְּרִיצַת גָּדֵר, מַחְסוֹם אֵינוֹ חוֹסֵם בַּעֲדוֹ. בְּכָךְ, גִּלָּה מַהוּתוֹ. חָשַׂף סוֹדוֹ וְנִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ..."

מְסֻפָּר, שֶׁאֶחָד תָּהָה בְּאָזְנֵי רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב זָצָ"ל עַל יְהוּדִים טוֹבִים וּכְשֵׁרִים בְּאַשְׁכְּנַז, שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁהִתְגַּלְּחוּ רַחְמָנָא לִצְלַן בְּתַעַר. עָבְרוּ בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, הַשֵּׁם יְרַחֵם.

וּמְסֻפָּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָדְרָה הַמִּסְפַּחַת לְאוֹסְטְרוֹ-הוּנְגַרְיָה, וְהָיוּ בָּאִים מְגֻלָּחִים לְמִשְׁעִי אֶל הָרַבִּי מִשִּׁינָאוָוא זָצָ"ל, הָיָה עוֹסֵק עִמָּם לְהַנְחוֹתָם לְהִתְגַּלֵּחַ בְּסַם. וְהָיָה מִתְאוֹנֵן עַל יְרִידַת הַדּוֹרוֹת: כְּשֶׁהָיוּ בָּאִים אֶל אָבִי הַקָּדוֹשׁ, הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל, הָיָה מַנְחֶה אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְלַמֵּד, וַאֲנִי מַנְחֶה אֵיךְ לְהִתְגַּלֵּחַ...

עַל כָּל פָּנִים, תָּמְהוּ: אֵיךְ עוֹבְרִים יְהוּדִים עַל חֲמִשָּׁה לָאוִים מִדְּאוֹרַיְתָא מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ!

עֲנָהוּ: וְאֵיךְ עוֹבְרִים בִּמְדִינָתֵנוּ עַל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מִדְּאוֹרַיְתָא מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ! שֶׁכַּיָּדוּעַ, עֲלוֹת הַשַּׁחַר בִּימֵי הַקַּיִץ מֻקְדֶּמֶת מְאֹד, בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה (טָהֳרַת הַמַּיִם י-כד). נִמְצָא שֶׁסּוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת מְאֹד, וְכַמָּה מְאַחֲרִים אוֹתוֹ. וַהֲרֵי זוֹ מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא!

וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה עֲנָהוּ. בִּמְקוֹם שְׁאֵלָה אַחַת, יֵשׁ כָּאן שְׁתַּיִם. וּמָה הַתְּשׁוּבָה -

מְסֻפָּר שֶׁרַבִּי שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל וַיְס זָצָ"ל שָׁאַל בְּבַחֲרוּתוֹ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁקָאפּ זָצָ"ל מַדּוּעַ נִפְרַץ כָּךְ אִסּוּר הַגִּלּוּחַ בְּתַעַר, רַחְמָנָא לִצְלַן. וַעֲנָהוּ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין עַל אִסּוּר זֶה שׁוּם גְּזֵרָה מִדְּרַבָּנָן -

בְּתַעַר, אִסּוּר תּוֹרָה. בְּמִסְפָּרַיִם וּבְסַם, מֻתָּר. וְכָךְ אָכֵן נִרְאוֹת מִצְווֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן גְּדָרִים וּסְיָגִים. וְנִרְאֶה, שֶׁהוּא הַדִּין וְהוּא הַטַּעַם לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין עָלֶיהָ גָּדֵר וּסְיָג, אֶלָּא עַד סוֹף הַזְּמַן מֻתָּר, וּלְאַחֲרָיו אָסוּר, רַבָּה הַמַּכְשֵׁלָה חָלִילָה.

וְהֵעִידוּ רַבִּים -

כְּשֶׁנִּמְלְטוּ אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל מִמּוֹרְאוֹת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם וְהִצְלִיחוּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה לָעִיר קוּבָּה שֶׁבְּיַפָּן, הִתְעוֹרְרָה שְׁאֵלַת קַו הַתַּאֲרִיךְ. לֹא כָּאן הַמָּקוֹם לְפָרְטָהּ, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה בְּאֵיזֶה יוֹם לִשְׁבֹּת. בְּשַׁבָּת, כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, אוֹ שֶׁמָּא עֲדַיִן יוֹם שִׁשִּׁי שָׁם, וְהַתַּאֲרִיךְ מִתְחַלֵּף רַק לְמָחֳרָת, כְּדַעַת מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ עַל פִּי דִּבְרֵי סֵפֶר "הַכּוּזָרִי" וְהַכְרָעַת רַבֵּנוּ זְרַחְיָה הַלֵּוִי זָצָ"ל. נָבוֹכוּ בָּזֶה, וְרַבִּים וְטוֹבִים שָׁמְרוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַמְּקוֹמִי, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם הֶחְמִירוּ רַק בִּדְאוֹרַיְתָא. כְּפִי הַכְּלָל הַנָּקוּט בְּיָדֵינוּ שֶׁסְּפֵק מִדְּרַבָּנָן לְקֻלָּא.

אוֹ אָז נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בִּגְדָרִים וּבִסְיָגִים שֶׁמִּדְּרַבָּנָן, נִכְשָׁל בְּנָקֵל בְּאִסּוּרִים מִדְּאוֹרַיְתָא...

הֲלֹא נִרְאֶה, שֶׁהַחֵטְא הָרִאשׁוֹן, חֵטְא עֵץ הַדַּעַת, אֵרַע כְּשֶׁנִּפְרַץ הַגָּדֵר שֶׁל הַנְּגִיעָה בָּעֵץ (רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ג-ד). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (וַיִּקְרָא רַבָּה כו-ב): אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁפָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּלְפִיכָךְ: "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י-ח), רַחְמָנָא לִצְלַן!

"גֶּדֶר" בְּגִימַטְרִיָּא "אוֹר". "גְּדָרִים" בְּגִימַטְרִיָּא "נֵזֶר". שְׁמִירַת הַגְּדָרִים נֵזֶר לְרָאשֵׁינוּ וְאוֹר לִנְתִיבֵנוּ! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	נשא תשע"ח
	בְּכֹחַ הַתּוֹרָה נִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע
	בְּמַתַּן תּוֹרָה הוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְדֹּר אֶת הָהָר סָבִיב, "לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שְׁמוֹת יט-יב) - וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַחֻמְרָה הַגְּדוֹלָה, הָאַזְהָרָה הַכְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וְהָעֹנֶשׁ הַנֶּחֱרָץ. וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁרִישׁ שֶׁזֶּה הַתְּנַאי לְמַתַּן תּוֹרָה - הַגָּדֵר וְהַסְּיָג, שֶׁאֵין לְפָרְצוֹ! מְסֻפָּר, שֶׁהַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל הִקִּיף אֶת בִּנְיַן הַ'תַּלְמוּד תּוֹרָה', יְשִׁיבָתוֹ הַנּוֹדַעַת, בְּגֶדֶר אֲבָנִים. הָיָה שָׁם שַׁעַר, וּמַפְתֵּחַ תָּלוּי עַל וָו מִבִּפְנִים. וּפִשְׁפָּשׁ בַּשַּׁעַר, דַּרְכּוֹ נִתָּן לִשְׁלֹחַ יָד וְלִטֹּל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, לִפְתֹּחַ מִבַּחוּץ. וְחוֹבָה עַל כָּל הַבָּא וְהַיּוֹצֵא, לִנְעֹל וְלִתְלוֹת אֶת הַמַּפְתֵּחַ, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. וּמְמֻנֶּה הָיָה - כְּכָל מִנּוּי בְּקֶלֶם, אַף זֶה תַּפְקִיד שֶׁל כָּבוֹד וִיקָר - לִנְעֹל עִם סִיּוּם הַלִּמּוּד וְלִטֹּל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, וְלָשׁוּב וְלִפְתֹּחַ עִם תְּחִלַּת הַלִּמּוּד. וְכָל אֵלּוּ שֶׁהִגִּיעוּ מֻקְדָּם יוֹתֵר, וְהַסַּבָּא הַנַּעֲרָץ בִּכְלָלָם, הָיוּ מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת לְבוֹא הַמְמֻנֶּה. וּפַעַם הִתְמַהְמֵהַּ, וְהַתַּלְמִידִים נִקְהֲלוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַשַּׁעַר הַנָּעוּל. "בִּטּוּל תּוֹרָה", הִפְטִיר אַחַד הַתַּלְמִידִים, דִּלֵּג מֵעַל הַגָּדֵר וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ - וְהַסַּבָּא הִתְעַלֵּף! הֱעִירוּהוּ מֵעֶלְפוֹנוֹ, וְהִתְעַלֵּף בַּשֵּׁנִית! הֱעִירוּהוּ וְשָׁאֲלוּ: "מַה קָּרָה, מָה אֵרַע?!" "הֲלֹא רְאִיתֶם", עָנָה מְזֻעְזָע, "הוּא עָבַר עַל הַגָּדֵר - וּמִי יוֹדֵעַ עַל אֵילוּ עוֹד גְּדָרִים עָבַר!"... "לָמָּה שֶׁהָרַב יֹאמַר כָּךְ, מֶה עָשָׂה בְּסַךְ הַכֹּל". הוּא בָּחוּר טוֹב, יֵשׁ לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת... לֹא עָבְרוּ יָמִים מְרֻבִּים, וְהִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים. הִתְגַּלָּה שֶׁרָקוּב הָיָה עַד הַיְסוֹד, מֻשְׁחָת וּמְסֹאָב, הַשֵּׁם יְרַחֵם. עָבַר הַסַּבָּא מִקֶּלֶם בְּסָמוּךְ, וּמְצָאָם מְשׂוֹחֲחִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "בַּמֶּה דָּנִים", הִתְעַנְיֵן. "בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ הַגְּלוּיָה שֶׁל הָרַב", נַעֲנָה. אֵיךְ עָמַד עַל טִיבוֹ עוֹד בְּטֶרֶם עָלָה בָּאֳשׁוֹ וְנִתְגַּלְּתָה צַחֲנָתוֹ. כְּשֶׁנֶּחְשַׁב לְבָחוּר טוֹב. "אֵין כָּאן דְּבַר חִדּוּשׁ", עָנָה. "אֲבָל כְּשֶׁכֻּלָּם מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת שֶׁהַשַּׁעַר יִפָּתַח, וְהוּא קוֹפֵץ וּמְדַלֵּג. וַהֲלֹא אֵינוֹ כָּזֶה מַתְמִיד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל רֶגַע מֵהַלִּמּוּד. לֹא אַהֲבַת הַתּוֹרָה יָקְדָה בּוֹ. אֶלָּא מָה, פְּרִיצַת גָּדֵר, מַחְסוֹם אֵינוֹ חוֹסֵם בַּעֲדוֹ. בְּכָךְ, גִּלָּה מַהוּתוֹ. חָשַׂף סוֹדוֹ וְנִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ..." מְסֻפָּר, שֶׁאֶחָד תָּהָה בְּאָזְנֵי רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב זָצָ"ל עַל יְהוּדִים טוֹבִים וּכְשֵׁרִים בְּאַשְׁכְּנַז, שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁהִתְגַּלְּחוּ רַחְמָנָא לִצְלַן בְּתַעַר. עָבְרוּ בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, הַשֵּׁם יְרַחֵם. וּמְסֻפָּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָדְרָה הַמִּסְפַּחַת לְאוֹסְטְרוֹ-הוּנְגַרְיָה, וְהָיוּ בָּאִים מְגֻלָּחִים לְמִשְׁעִי אֶל הָרַבִּי מִשִּׁינָאוָוא זָצָ"ל, הָיָה עוֹסֵק עִמָּם לְהַנְחוֹתָם לְהִתְגַּלֵּחַ בְּסַם. וְהָיָה מִתְאוֹנֵן עַל יְרִידַת הַדּוֹרוֹת: כְּשֶׁהָיוּ בָּאִים אֶל אָבִי הַקָּדוֹשׁ, הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל, הָיָה מַנְחֶה אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְלַמֵּד, וַאֲנִי מַנְחֶה אֵיךְ לְהִתְגַּלֵּחַ... עַל כָּל פָּנִים, תָּמְהוּ: אֵיךְ עוֹבְרִים יְהוּדִים עַל חֲמִשָּׁה לָאוִים מִדְּאוֹרַיְתָא מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ! עֲנָהוּ: וְאֵיךְ עוֹבְרִים בִּמְדִינָתֵנוּ עַל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מִדְּאוֹרַיְתָא מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ! שֶׁכַּיָּדוּעַ, עֲלוֹת הַשַּׁחַר בִּימֵי הַקַּיִץ מֻקְדֶּמֶת מְאֹד, בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה (טָהֳרַת הַמַּיִם י-כד). נִמְצָא שֶׁסּוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת מְאֹד, וְכַמָּה מְאַחֲרִים אוֹתוֹ. וַהֲרֵי זוֹ מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא! וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה עֲנָהוּ. בִּמְקוֹם שְׁאֵלָה אַחַת, יֵשׁ כָּאן שְׁתַּיִם. וּמָה הַתְּשׁוּבָה - מְסֻפָּר שֶׁרַבִּי שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל וַיְס זָצָ"ל שָׁאַל בְּבַחֲרוּתוֹ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁקָאפּ זָצָ"ל מַדּוּעַ נִפְרַץ כָּךְ אִסּוּר הַגִּלּוּחַ בְּתַעַר, רַחְמָנָא לִצְלַן. וַעֲנָהוּ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין עַל אִסּוּר זֶה שׁוּם גְּזֵרָה מִדְּרַבָּנָן - בְּתַעַר, אִסּוּר תּוֹרָה. בְּמִסְפָּרַיִם וּבְסַם, מֻתָּר. וְכָךְ אָכֵן נִרְאוֹת מִצְווֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן גְּדָרִים וּסְיָגִים. וְנִרְאֶה, שֶׁהוּא הַדִּין וְהוּא הַטַּעַם לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין עָלֶיהָ גָּדֵר וּסְיָג, אֶלָּא עַד סוֹף הַזְּמַן מֻתָּר, וּלְאַחֲרָיו אָסוּר, רַבָּה הַמַּכְשֵׁלָה חָלִילָה. וְהֵעִידוּ רַבִּים - כְּשֶׁנִּמְלְטוּ אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל מִמּוֹרְאוֹת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם וְהִצְלִיחוּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה לָעִיר קוּבָּה שֶׁבְּיַפָּן, הִתְעוֹרְרָה שְׁאֵלַת קַו הַתַּאֲרִיךְ. לֹא כָּאן הַמָּקוֹם לְפָרְטָהּ, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה בְּאֵיזֶה יוֹם לִשְׁבֹּת. בְּשַׁבָּת, כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, אוֹ שֶׁמָּא עֲדַיִן יוֹם שִׁשִּׁי שָׁם, וְהַתַּאֲרִיךְ מִתְחַלֵּף רַק לְמָחֳרָת, כְּדַעַת מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ עַל פִּי דִּבְרֵי סֵפֶר "הַכּוּזָרִי" וְהַכְרָעַת רַבֵּנוּ זְרַחְיָה הַלֵּוִי זָצָ"ל. נָבוֹכוּ בָּזֶה, וְרַבִּים וְטוֹבִים שָׁמְרוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַמְּקוֹמִי, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם הֶחְמִירוּ רַק בִּדְאוֹרַיְתָא. כְּפִי הַכְּלָל הַנָּקוּט בְּיָדֵינוּ שֶׁסְּפֵק מִדְּרַבָּנָן לְקֻלָּא. אוֹ אָז נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בִּגְדָרִים וּבִסְיָגִים שֶׁמִּדְּרַבָּנָן, נִכְשָׁל בְּנָקֵל בְּאִסּוּרִים מִדְּאוֹרַיְתָא... הֲלֹא נִרְאֶה, שֶׁהַחֵטְא הָרִאשׁוֹן, חֵטְא עֵץ הַדַּעַת, אֵרַע כְּשֶׁנִּפְרַץ הַגָּדֵר שֶׁל הַנְּגִיעָה בָּעֵץ (רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ג-ד). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (וַיִּקְרָא רַבָּה כו-ב): אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁפָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּלְפִיכָךְ: "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י-ח), רַחְמָנָא לִצְלַן! "גֶּדֶר" בְּגִימַטְרִיָּא "אוֹר". "גְּדָרִים" בְּגִימַטְרִיָּא "נֵזֶר". שְׁמִירַת הַגְּדָרִים נֵזֶר לְרָאשֵׁינוּ וְאוֹר לִנְתִיבֵנוּ! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)