Otzarot-Article

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" (כא-י) הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה עוֹבַדְיָה זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל צִפְרוֹ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב.) כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ" (תְּהִלִּים לז-לג). וְזֶהוּ שֶׁנִּרְמַז כָּאן: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ". ה' יַעֲזֹר לְךָ לְנַצְּחוֹ! זֹאת, בִּתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה חָדוּר בַּהַכָּרָה שֶׁהוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא, וְשֶׁתִּלָּחֵם בּוֹ בְּכָל כֹּחֲךָ. וְאָז, הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ מִמָּרוֹם.

סָח תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַב בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זָצָ"ל, הָרַב יוֹסֵף נָתַנְיָאן: "הִכַּרְתִּי אָדָם, בַּעַל בְּעַמָּיו, עָשִׁיר וְנִכְבָּד, נָשׂוּי בְּאֹשֶׁר, שֶׁחָרַב עָלָיו עוֹלָמוֹ: נוֹלְדוּ לוֹ תְּאוֹמִים נָכִים, רַחְמָנָא לִצְלַן. מְפַגְּרִים וּמְשֻׁתָּקִים, גּוּשֵׁי בָּשָׂר חַיִּים. גָּדְלוּ כְּשֶׁהֵם כְּפוּתִים לְכִסֵּא הַגַּלְגַּלִּים, וְיֵשׁ לְהַאֲכִילָם וּלְהַשְׁקוֹתָם, לְהַלְבִּישָׁם וּלְהַנְעִילָם, לְנַקּוֹתָם וּלְהַחְלִיף לָהֶם. לְשֵׂאתָם מֵהַכִּסֵּא לַמִּטָּה, וּלְהָפְכָם מִצַּד לְצַד. כְּשֶׁלְּעַצְמָם, כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים, אֵיזוֹ רַחְמָנוּת. עֲלֵיהֶם, וְעַל הוֹרֵיהֶם. לֹא עָמַד בַּסֵּבֶל, וְנָתַן בַּכּוֹס עֵינוֹ. שָׁתָה וְהִשְׁתַּכֵּר, הִתְפַּכֵּחַ וְשָׁב לִשְׁתּוֹת. חֲבֵרָיו עֵרְבוּנִי בָּעִנְיָן. אָמְרוּ: לְמַעַן הַשֵּׁם, יֵשׁ לְהַצִּילוֹ!

עָלִיתִי לְרַבֵּנוּ, סַחְתִּי לוֹ. אָמַר: "תָּבִיא אוֹתוֹ!" הָלַכְתִּי לְאוֹתוֹ אָדָם, סִפַּרְתִּי לוֹ עַל גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ, וְלֹא קִבֵּל. אָמַר: מַה יּוֹשִׁיעֵנִי זֶה.

אָמַרְתִּי: "מַפְתֵּחַ יְשׁוּעוֹת בְּיָדוֹ, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים בַּשָּׁמַיִם".

אָמַר: "וּמָה, וְכִי יַבְרִיא אֶת בְּנִי?"

אָמַרְתִּי: "אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו", וְכִי יוֹדֵעַ אֲנִי מַה יֹּאמַר וּמַה יִּפְעַל, בּוֹא נַעֲלֶה וְנִשְׁמַע. רַבּוֹת יָגַעְתִּי עַד שֶׁהִסְכִּים.

קַמְנוּ וְעָלִינוּ לְרַבֵּנוּ, וּכְאִלּוּ הִמְתִּין לְבוֹאֵנוּ. הוֹשִׁיבוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְאוֹתִי הוֹשִׁיב מוּלוֹ. פָּנָה אֵלָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה, אָמַר: "סַפֵּר, מָה הַבְּעָיָה".

שָׁנִים שֶׁל סֵבֶל הִתְפָּרְצוּ בִּבְכִי מַר. אָמַר: "אֲנִי בָּרִיא, אֲנִי עָשִׁיר, יֵשׁ לִי הַכֹּל. וְאֵין לִי חַיִּים!" סִפֵּר עַל שְׁנֵי הַיְלָדִים, הַלֵּב נִקְרַע. אֵינוֹ מְסֻגָּל לִחְיוֹת, חָשַׁב לִטְרֹף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. קָרָא: "אוֹ שֶׁהָרַב יִפְעַל שֶׁלְּפָחוֹת אֶחָד מֵהֶם יַבְרִיא - אוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁאָמוּת!" אֵילוּ בְּכִיּוֹת בָּכָה, אֵיךְ יִבֵּב וְהִתְיַפֵּחַ!

חָשַׁבְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ יְנַחֲמוֹ וִידַבֵּר עַל לִבּוֹ דִּבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס. לְהַפְתָּעָתִי, בְּרֹב חָכְמָתוֹ, הֵחֵל לְדַבֵּר עִמּוֹ קָשׁוֹת: "אֵיךְ תְּדַבֵּר, בֹּשׁ וְהִכָּלֵם! דַּע לְךָ, שֶׁלְּכָל הַחֲטָאִים יֵשׁ עֹנֶשׁ וְקִצְבָּה, מְכֻפָּרִים בְּדִינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְעוֹלִים לִנְחֹל חַיֵּי עוֹלָם. מִלְּבַד הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא! הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַדּוּעַ? כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַנִּסְיוֹנוֹת, כָּמוֹהוּ כִּשְׂדֵה קְרָב. חַיָּל נִשְׁלָח לַמַּעֲרָכָה, אִם יִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְיִלָּחֵם בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ וִינַצֵּחַ, יִזְכֶּה לְאוֹתוֹת הוֹקָרָה וַעֲלִיָּה בַּדַּרְגָּה. יִתְרַשֵּׁל וִיגַלֶּה מֹרֶךְ לֵב, יֻקַּע וְאַף יֵעָנֵשׁ. אֲבָל עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד אֵין מְחִילָה, עַל עֲרִיקָה מֵהַצָּבָא. וְהִתְיָאֲשׁוּת מֵהַחַיִּים, כָּמוֹהָ כַּעֲרִיקָה!"

אִישׁ לֹא דִּבֵּר אֵלָיו כָּךְ. בִּכְיוֹ פָּסַק. וְהֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב רַב. רַבֵּנוּ סִפֵּר לוֹ עַל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר" זָצָ"ל שֶׁהֻזְמַן לִסְעוּדָה שֶׁל מִצְוָה, וּבְהַגִּיעוֹ צָרְחָה בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁיֵּצֵא, שֶׁיִּסְתַּלֵּק, אֵינָהּ מוּכָנָה לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתוֹ, לִהְיוֹת עִמּוֹ תַּחַת קוֹרַת גַּג אַחַת. תָּמַהּ וְשָׁאַל: "מָה עָוֶל מָצָאת בִּי", וְעָנְתָה: "מְאוּמָה, אֲבָל אָסוּר לְרָשָׁע לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי צַדִּיק, אֵינִי יְכוֹלָה לִסְבֹּל קְדֻשָּׁתְךָ!" חָקַר: "מַדּוּעַ הֶחְלַטְתְּ שֶׁאַתְּ מִרְשַׁעַת", וְהֵשִׁיבָה: "לֹא אֲנִי, אֶלָּא הָרוּחַ הַמְּגֻלְגֶּלֶת בִּי", מִקְרֶה אֲנִי שֶׁל דִּבּוּק -

"הַסִּפּוּרִים הָאֵלּוּ, אֲמִתִּיִּים?" שָׁאַל הָאִישׁ בְּעִנְיָן.

"מִקְרֶה זֶה שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר עָלָיו", הֱשִׁיבוֹ רַבֵּנוּ, "אֵרַע לְעֵינֵי קָהָל וְעֵדָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁקְּהִלַּת אִיזְמִיר שָׁלְחָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים לְגֶרְמַנְיָה, וְאִמְּתוּ אֶת כָּל פְּרָטֵי הַסִּפּוּר. אֶת הַמַּעֲשֶׂה הֶעֱלָה הָרַב בַּעַל הַ"שֵּׁבֶט מוּסָר" עַל הַכְּתָב, כָּךְ שֶׁאֵין שֶׁמֶץ סָפֵק בַּאֲמִתּוּתוֹ!" -

בִּקְצָרָה, נִטְפְּלָה אֵלֶיהָ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל נַעַר אֻמְלָל מִגֶּרְמַנְיָה שֶׁחֲבֵרִים רָעִים פִּתּוּהוּ וְדִרְדְּרוּהוּ, בְּהִתְלַבְּטוּת נוֹרָאָה הִתְנַתֵּק וְחָזַר לַקְּהִלָּה וְהוֹקִיעוּהוּ וְנִדּוּהוּ, הַחֲבֵרִים לָעֲגוּ לוֹ מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהָיָה כִּבְכַף קֶלַע וְנַפְשׁוֹ הַמְיֻסֶּרֶת מֻכָּה מִזֶּה וּמִזֶּה. לֹא עָמַד בַּלְּחָצִים וְטָרַף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ לַמָּרוֹם, וְלֹא הִסְכִּימוּ לְדוּנָהּ, אַף לֹא לַגֵּיהִנֹּם. לְמִתְאַבֵּד אֵין תַּקָּנָה, וְהִשְׁלִיכוּהוּ לָעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת נָע וָנָד לָנֶצַח, נִרְדָּף עַל יְדֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה בְּאַף וּבְחֵמָה. הָרַב הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִלְמַד עֲבוּרוֹ, שֶׁיֵּאוֹתוּ לְדוּנוֹ לַגֵּיהִנֹּם! רַק כָּךְ נֵאוֹת לַעֲזֹב אֶת הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה!"

"אֲבָל מִסְכֵּן הַבָּחוּר, לֹא עָמַד בַּלְּחָצִים", מִלְמֵל הַשּׁוֹמֵעַ.

רַבֵּנוּ הָיָה נֶחֱרָץ: "כְּלָל מָסוּר בְּיָדֵינוּ. אֵין מַצִּיבִים בִּפְנֵי הָאָדָם נִסָּיוֹן שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲמֹד בּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין שׁוֹלְחִים חַיָּל לְמַעֲרָכָה אֲבוּדָה מֵרֹאשׁ. רְאָיָה לַדָּבָר, מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא (כְּתֻבּוֹת לג:), שֶׁחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מָסְרוּ נַפְשָׁם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא הִשְׁתַּחֲווּ לְצַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַר, וְקִדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. אֲבָל אִלּוּ הָיוּ מְעַנִּים אוֹתָם, לֹא הָיוּ עוֹמְדִים בַּיִּסּוּרִים וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַצֶּלֶם. וְיֵשׁ לְהָבִין, מִנַּיִן לַחֲכָמִים יְדִיעָה זוֹ, מֵאַיִן לָהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹמְדִים בָּעִנּוּיִים. בְּרַם, זֹאת בִּקְּשׁוּ לְהוֹדִיעֵנוּ. שֶׁאֵין מְנַסִּים אָדָם אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיּוּכַל לַעֲמֹד. נִסּוּם בְּנִסְיוֹן כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְעָמְדוּ בּוֹ. וְאִלּוּ יְכוֹלִים הָיוּ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה יוֹתֵר, הָיוּ מִתְנַסִּים בּוֹ!

וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שְׁמַע הֵיטֵב: אוֹתוֹ בָּחוּר הִתְנַסָּה בִּלְחָצִים אֲיֻמִּים, וְנִתְבַּע לַעֲמֹד בָּהֶם! אַתָּה מִתְנַסֶּה מִן הַשָּׁמַיִם בְּנִסָּיוֹן עָצוּם וְרַב, אֲבָל נִתְבָּע לַעֲמֹד בּוֹ! אַל תַּעֲרֹק מִן הַמַּעֲרָכָה! גַּם שְׁתִיָּה לְשָׁכְרָה, סוּג שֶׁל עֲרִיקָה הוּא!"

נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו. אָמַר: אֲבָל לָמָּה, מַדּוּעַ! לָמָּה נִשְׁלְחוּ נְשָׁמוֹת אֵלּוּ לָעוֹלָם, אִם כְּבוּלוֹת הֵן כִּגְלָמִים בְּגוּפָן! לָמָּה בָּחֲרוּ בָּנוּ כְּהוֹרֵיהֶם!"

פְּנֵי רַבֵּנוּ אָדְמוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת מַדּוּעַ, רוֹצֶה לְהָבִין! טוֹב, מִי הֵן נְשָׁמוֹת אֵלּוּ לֹא אֲגַלֶּה לְךָ. לָמָּה בָּחֲרוּ בְּךָ, אֲסַפֵּר לְךָ" -

הַנְּשִׁימָה נֶעֶתְקָה, הַמַּחֲזֶה הָיָה נוֹרָא הוֹד. הִנֵּה מִתְגַּלִּים מִסְתּוֹרִין שֶׁל מֶלֶךְ. הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב רלד-א) מְפָרֵשׁ: "סוֹד ה', לִירֵאָיו", וְאֵינָם מְגַלִּים הַסּוֹדוֹת שֶׁנִּמְסָרִים לָהֶם. אֲבָל "וּבְרִיתוֹ, לְהוֹדִיעָם". דְּבָרִים הַתְּלוּיִים בִּפְגַם הַבְּרִית וְנִדְרָשׁ תִּקּוּן, עֲלֵיהֶם לְהוֹדִיעַ וּלְהָבִיא לְתִקּוּן -

"בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם אַתָּה עָשִׂיתָ" -

וּמֵעִיד הָרַב נָתַנְיָאן: רַבֵּנוּ הֵחֵל לְדַבֵּר, וְהַלָּה הֶחְוִיר. חַשְׁתִּי שֶׁהָעִנְיָן אִישִׁי, מֵעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת. אָמַרְתִּי: "כְּבוֹד הָרַב, אוּלַי אֲנִי אֵצֵא" -

דְּבָרַי הִסִּיחוּ אֶת הַדַּעַת. הָאָב הִפְנָה מַבָּטוֹ לְעֶבְרִי, וְרַבֵּנוּ הִפְטִיר: "טוֹב, זֶהוּ. מַסְפִּיק!"

"לֹא, הָרַב יֹאמַר", הִפְצִיר הָאָב.

"רוֹאֶה אַתָּה, מִן הַשָּׁמַיִם קָטְעוּ, אוֹתְתוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר. אַךְ דַּע שֶׁהַכֹּל בְּמִשְׁפָּט. בְּמִשְׁקָל, בְּמִדָּה וּבַמְּשׂוּרָה. הַכֹּל לְטוֹבָה. אֲבָל זֹאת יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר: זוֹ סְאַת יִסּוּרֵיכֶם, וְתוּ לֹא. לֹא תִּסְבְּלוּ בְּעָיוֹת בְּרִיאוּת וְלֹא בְּעָיוֹת פַּרְנָסָה, וּשְׁאָר הַיְלָדִים יִהְיוּ בְּרִיאִים וְיָסֵבּוּ לָכֶם רֹב נַחַת וְשִׂמְחָה!"

יָצָא מִלִּפְנֵי רַבֵּנוּ, וּפָנָיו לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד. מְחֻזָּק וּמְחֻשָּׁל, וּמְקַבֵּל דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. וְאָכֵן, נוֹלְדוּ לָהֶם יְלָדִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, וְהֵם מִשְׁפָּחָה שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וּלְאֹרֶךְ שָׁנִים טוֹבוֹת. (יָגִילוּ בְּמַלְכָּם)

	שבועות תשע"ח
	חֲשִׁיבוּת שְׁמִירַת הַגְּדָרִים וְהַסִּיגִים
	"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" (כא-י) הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה עוֹבַדְיָה זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל צִפְרוֹ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב.) כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ" (תְּהִלִּים לז-לג). וְזֶהוּ שֶׁנִּרְמַז כָּאן: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ". ה' יַעֲזֹר לְךָ לְנַצְּחוֹ! זֹאת, בִּתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה חָדוּר בַּהַכָּרָה שֶׁהוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא, וְשֶׁתִּלָּחֵם בּוֹ בְּכָל כֹּחֲךָ. וְאָז, הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ מִמָּרוֹם. סָח תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַב בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זָצָ"ל, הָרַב יוֹסֵף נָתַנְיָאן: "הִכַּרְתִּי אָדָם, בַּעַל בְּעַמָּיו, עָשִׁיר וְנִכְבָּד, נָשׂוּי בְּאֹשֶׁר, שֶׁחָרַב עָלָיו עוֹלָמוֹ: נוֹלְדוּ לוֹ תְּאוֹמִים נָכִים, רַחְמָנָא לִצְלַן. מְפַגְּרִים וּמְשֻׁתָּקִים, גּוּשֵׁי בָּשָׂר חַיִּים. גָּדְלוּ כְּשֶׁהֵם כְּפוּתִים לְכִסֵּא הַגַּלְגַּלִּים, וְיֵשׁ לְהַאֲכִילָם וּלְהַשְׁקוֹתָם, לְהַלְבִּישָׁם וּלְהַנְעִילָם, לְנַקּוֹתָם וּלְהַחְלִיף לָהֶם. לְשֵׂאתָם מֵהַכִּסֵּא לַמִּטָּה, וּלְהָפְכָם מִצַּד לְצַד. כְּשֶׁלְּעַצְמָם, כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים, אֵיזוֹ רַחְמָנוּת. עֲלֵיהֶם, וְעַל הוֹרֵיהֶם. לֹא עָמַד בַּסֵּבֶל, וְנָתַן בַּכּוֹס עֵינוֹ. שָׁתָה וְהִשְׁתַּכֵּר, הִתְפַּכֵּחַ וְשָׁב לִשְׁתּוֹת. חֲבֵרָיו עֵרְבוּנִי בָּעִנְיָן. אָמְרוּ: לְמַעַן הַשֵּׁם, יֵשׁ לְהַצִּילוֹ! עָלִיתִי לְרַבֵּנוּ, סַחְתִּי לוֹ. אָמַר: "תָּבִיא אוֹתוֹ!" הָלַכְתִּי לְאוֹתוֹ אָדָם, סִפַּרְתִּי לוֹ עַל גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ, וְלֹא קִבֵּל. אָמַר: מַה יּוֹשִׁיעֵנִי זֶה. אָמַרְתִּי: "מַפְתֵּחַ יְשׁוּעוֹת בְּיָדוֹ, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים בַּשָּׁמַיִם". אָמַר: "וּמָה, וְכִי יַבְרִיא אֶת בְּנִי?" אָמַרְתִּי: "אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו", וְכִי יוֹדֵעַ אֲנִי מַה יֹּאמַר וּמַה יִּפְעַל, בּוֹא נַעֲלֶה וְנִשְׁמַע. רַבּוֹת יָגַעְתִּי עַד שֶׁהִסְכִּים. קַמְנוּ וְעָלִינוּ לְרַבֵּנוּ, וּכְאִלּוּ הִמְתִּין לְבוֹאֵנוּ. הוֹשִׁיבוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְאוֹתִי הוֹשִׁיב מוּלוֹ. פָּנָה אֵלָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה, אָמַר: "סַפֵּר, מָה הַבְּעָיָה". שָׁנִים שֶׁל סֵבֶל הִתְפָּרְצוּ בִּבְכִי מַר. אָמַר: "אֲנִי בָּרִיא, אֲנִי עָשִׁיר, יֵשׁ לִי הַכֹּל. וְאֵין לִי חַיִּים!" סִפֵּר עַל שְׁנֵי הַיְלָדִים, הַלֵּב נִקְרַע. אֵינוֹ מְסֻגָּל לִחְיוֹת, חָשַׁב לִטְרֹף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. קָרָא: "אוֹ שֶׁהָרַב יִפְעַל שֶׁלְּפָחוֹת אֶחָד מֵהֶם יַבְרִיא - אוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁאָמוּת!" אֵילוּ בְּכִיּוֹת בָּכָה, אֵיךְ יִבֵּב וְהִתְיַפֵּחַ! חָשַׁבְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ יְנַחֲמוֹ וִידַבֵּר עַל לִבּוֹ דִּבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס. לְהַפְתָּעָתִי, בְּרֹב חָכְמָתוֹ, הֵחֵל לְדַבֵּר עִמּוֹ קָשׁוֹת: "אֵיךְ תְּדַבֵּר, בֹּשׁ וְהִכָּלֵם! דַּע לְךָ, שֶׁלְּכָל הַחֲטָאִים יֵשׁ עֹנֶשׁ וְקִצְבָּה, מְכֻפָּרִים בְּדִינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְעוֹלִים לִנְחֹל חַיֵּי עוֹלָם. מִלְּבַד הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא! הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַדּוּעַ? כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַנִּסְיוֹנוֹת, כָּמוֹהוּ כִּשְׂדֵה קְרָב. חַיָּל נִשְׁלָח לַמַּעֲרָכָה, אִם יִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְיִלָּחֵם בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ וִינַצֵּחַ, יִזְכֶּה לְאוֹתוֹת הוֹקָרָה וַעֲלִיָּה בַּדַּרְגָּה. יִתְרַשֵּׁל וִיגַלֶּה מֹרֶךְ לֵב, יֻקַּע וְאַף יֵעָנֵשׁ. אֲבָל עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד אֵין מְחִילָה, עַל עֲרִיקָה מֵהַצָּבָא. וְהִתְיָאֲשׁוּת מֵהַחַיִּים, כָּמוֹהָ כַּעֲרִיקָה!" אִישׁ לֹא דִּבֵּר אֵלָיו כָּךְ. בִּכְיוֹ פָּסַק. וְהֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב רַב. רַבֵּנוּ סִפֵּר לוֹ עַל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר" זָצָ"ל שֶׁהֻזְמַן לִסְעוּדָה שֶׁל מִצְוָה, וּבְהַגִּיעוֹ צָרְחָה בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁיֵּצֵא, שֶׁיִּסְתַּלֵּק, אֵינָהּ מוּכָנָה לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתוֹ, לִהְיוֹת עִמּוֹ תַּחַת קוֹרַת גַּג אַחַת. תָּמַהּ וְשָׁאַל: "מָה עָוֶל מָצָאת בִּי", וְעָנְתָה: "מְאוּמָה, אֲבָל אָסוּר לְרָשָׁע לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי צַדִּיק, אֵינִי יְכוֹלָה לִסְבֹּל קְדֻשָּׁתְךָ!" חָקַר: "מַדּוּעַ הֶחְלַטְתְּ שֶׁאַתְּ מִרְשַׁעַת", וְהֵשִׁיבָה: "לֹא אֲנִי, אֶלָּא הָרוּחַ הַמְּגֻלְגֶּלֶת בִּי", מִקְרֶה אֲנִי שֶׁל דִּבּוּק - "הַסִּפּוּרִים הָאֵלּוּ, אֲמִתִּיִּים?" שָׁאַל הָאִישׁ בְּעִנְיָן. "מִקְרֶה זֶה שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר עָלָיו", הֱשִׁיבוֹ רַבֵּנוּ, "אֵרַע לְעֵינֵי קָהָל וְעֵדָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁקְּהִלַּת אִיזְמִיר שָׁלְחָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים לְגֶרְמַנְיָה, וְאִמְּתוּ אֶת כָּל פְּרָטֵי הַסִּפּוּר. אֶת הַמַּעֲשֶׂה הֶעֱלָה הָרַב בַּעַל הַ"שֵּׁבֶט מוּסָר" עַל הַכְּתָב, כָּךְ שֶׁאֵין שֶׁמֶץ סָפֵק בַּאֲמִתּוּתוֹ!" - בִּקְצָרָה, נִטְפְּלָה אֵלֶיהָ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל נַעַר אֻמְלָל מִגֶּרְמַנְיָה שֶׁחֲבֵרִים רָעִים פִּתּוּהוּ וְדִרְדְּרוּהוּ, בְּהִתְלַבְּטוּת נוֹרָאָה הִתְנַתֵּק וְחָזַר לַקְּהִלָּה וְהוֹקִיעוּהוּ וְנִדּוּהוּ, הַחֲבֵרִים לָעֲגוּ לוֹ מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהָיָה כִּבְכַף קֶלַע וְנַפְשׁוֹ הַמְיֻסֶּרֶת מֻכָּה מִזֶּה וּמִזֶּה. לֹא עָמַד בַּלְּחָצִים וְטָרַף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ לַמָּרוֹם, וְלֹא הִסְכִּימוּ לְדוּנָהּ, אַף לֹא לַגֵּיהִנֹּם. לְמִתְאַבֵּד אֵין תַּקָּנָה, וְהִשְׁלִיכוּהוּ לָעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת נָע וָנָד לָנֶצַח, נִרְדָּף עַל יְדֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה בְּאַף וּבְחֵמָה. הָרַב הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִלְמַד עֲבוּרוֹ, שֶׁיֵּאוֹתוּ לְדוּנוֹ לַגֵּיהִנֹּם! רַק כָּךְ נֵאוֹת לַעֲזֹב אֶת הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה!" "אֲבָל מִסְכֵּן הַבָּחוּר, לֹא עָמַד בַּלְּחָצִים", מִלְמֵל הַשּׁוֹמֵעַ. רַבֵּנוּ הָיָה נֶחֱרָץ: "כְּלָל מָסוּר בְּיָדֵינוּ. אֵין מַצִּיבִים בִּפְנֵי הָאָדָם נִסָּיוֹן שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲמֹד בּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין שׁוֹלְחִים חַיָּל לְמַעֲרָכָה אֲבוּדָה מֵרֹאשׁ. רְאָיָה לַדָּבָר, מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא (כְּתֻבּוֹת לג:), שֶׁחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מָסְרוּ נַפְשָׁם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא הִשְׁתַּחֲווּ לְצַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַר, וְקִדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. אֲבָל אִלּוּ הָיוּ מְעַנִּים אוֹתָם, לֹא הָיוּ עוֹמְדִים בַּיִּסּוּרִים וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַצֶּלֶם. וְיֵשׁ לְהָבִין, מִנַּיִן לַחֲכָמִים יְדִיעָה זוֹ, מֵאַיִן לָהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹמְדִים בָּעִנּוּיִים. בְּרַם, זֹאת בִּקְּשׁוּ לְהוֹדִיעֵנוּ. שֶׁאֵין מְנַסִּים אָדָם אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיּוּכַל לַעֲמֹד. נִסּוּם בְּנִסְיוֹן כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְעָמְדוּ בּוֹ. וְאִלּוּ יְכוֹלִים הָיוּ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה יוֹתֵר, הָיוּ מִתְנַסִּים בּוֹ! וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שְׁמַע הֵיטֵב: אוֹתוֹ בָּחוּר הִתְנַסָּה בִּלְחָצִים אֲיֻמִּים, וְנִתְבַּע לַעֲמֹד בָּהֶם! אַתָּה מִתְנַסֶּה מִן הַשָּׁמַיִם בְּנִסָּיוֹן עָצוּם וְרַב, אֲבָל נִתְבָּע לַעֲמֹד בּוֹ! אַל תַּעֲרֹק מִן הַמַּעֲרָכָה! גַּם שְׁתִיָּה לְשָׁכְרָה, סוּג שֶׁל עֲרִיקָה הוּא!" נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו. אָמַר: אֲבָל לָמָּה, מַדּוּעַ! לָמָּה נִשְׁלְחוּ נְשָׁמוֹת אֵלּוּ לָעוֹלָם, אִם כְּבוּלוֹת הֵן כִּגְלָמִים בְּגוּפָן! לָמָּה בָּחֲרוּ בָּנוּ כְּהוֹרֵיהֶם!" פְּנֵי רַבֵּנוּ אָדְמוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת מַדּוּעַ, רוֹצֶה לְהָבִין! טוֹב, מִי הֵן נְשָׁמוֹת אֵלּוּ לֹא אֲגַלֶּה לְךָ. לָמָּה בָּחֲרוּ בְּךָ, אֲסַפֵּר לְךָ" - הַנְּשִׁימָה נֶעֶתְקָה, הַמַּחֲזֶה הָיָה נוֹרָא הוֹד. הִנֵּה מִתְגַּלִּים מִסְתּוֹרִין שֶׁל מֶלֶךְ. הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב רלד-א) מְפָרֵשׁ: "סוֹד ה', לִירֵאָיו", וְאֵינָם מְגַלִּים הַסּוֹדוֹת שֶׁנִּמְסָרִים לָהֶם. אֲבָל "וּבְרִיתוֹ, לְהוֹדִיעָם". דְּבָרִים הַתְּלוּיִים בִּפְגַם הַבְּרִית וְנִדְרָשׁ תִּקּוּן, עֲלֵיהֶם לְהוֹדִיעַ וּלְהָבִיא לְתִקּוּן - "בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם אַתָּה עָשִׂיתָ" - וּמֵעִיד הָרַב נָתַנְיָאן: רַבֵּנוּ הֵחֵל לְדַבֵּר, וְהַלָּה הֶחְוִיר. חַשְׁתִּי שֶׁהָעִנְיָן אִישִׁי, מֵעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת. אָמַרְתִּי: "כְּבוֹד הָרַב, אוּלַי אֲנִי אֵצֵא" - דְּבָרַי הִסִּיחוּ אֶת הַדַּעַת. הָאָב הִפְנָה מַבָּטוֹ לְעֶבְרִי, וְרַבֵּנוּ הִפְטִיר: "טוֹב, זֶהוּ. מַסְפִּיק!" "לֹא, הָרַב יֹאמַר", הִפְצִיר הָאָב. "רוֹאֶה אַתָּה, מִן הַשָּׁמַיִם קָטְעוּ, אוֹתְתוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר. אַךְ דַּע שֶׁהַכֹּל בְּמִשְׁפָּט. בְּמִשְׁקָל, בְּמִדָּה וּבַמְּשׂוּרָה. הַכֹּל לְטוֹבָה. אֲבָל זֹאת יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר: זוֹ סְאַת יִסּוּרֵיכֶם, וְתוּ לֹא. לֹא תִּסְבְּלוּ בְּעָיוֹת בְּרִיאוּת וְלֹא בְּעָיוֹת פַּרְנָסָה, וּשְׁאָר הַיְלָדִים יִהְיוּ בְּרִיאִים וְיָסֵבּוּ לָכֶם רֹב נַחַת וְשִׂמְחָה!" יָצָא מִלִּפְנֵי רַבֵּנוּ, וּפָנָיו לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד. מְחֻזָּק וּמְחֻשָּׁל, וּמְקַבֵּל דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. וְאָכֵן, נוֹלְדוּ לָהֶם יְלָדִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, וְהֵם מִשְׁפָּחָה שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וּלְאֹרֶךְ שָׁנִים טוֹבוֹת. (יָגִילוּ בְּמַלְכָּם)