Otzarot-Article

הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה זַצַ"ל הִמְשִׁיל מָשָׁל. יַלְדּוֹ שֶׁל כַּפְרִי שָׁכַח לִסְגֹּר אֶת שַׁעַר הֶחָצֵר בְּצֵאתוֹ. נִצְּלָה הַתַּרְנְגֹלֶת אֶת הַפִּרְצָה וְחָמְקָה לָהּ הַחוּצָה. הִבְחִין בְּכָךְ הַכַּפְרִי וְיָצָא לְחַפְּשָׂהּ. הִבִּיט יָמִין וּשְׂמֹאל, וְאֵין נֶפֶשׁ חַיָּה. חָשַׁב, אוּלַי אַחַד הַשְּׁכֵנִים הִבְחִין בָּהּ וְרָאָה לְאָן הִדְּסָה. הִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְאָמְנָם הִבְחִין בְּתַרְנְגָלְתּוֹ הַקְּשׁוּרָה לְרֶגֶל הַשֻּׁלְחָן.

"בָּרוּךְ הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ", קָרָא, "נִמְצְאָה הָאֲבֵדָה".

נִכְלַם הַשָּׁכֵן שֶׁנִּתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ וְהִתַּמֵּם: "מַה תְּדַבֵּר, שֶׁלִּי הִיא!"

"אֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ וְהִיא מַכִּירָה אוֹתִי", הִתְרַגֵּשׁ הַכַּפְרִי.

"אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, שֶׁלִּי הִיא מִיָּמִים יָמִימָה".

בָּא הַכַּפְרִי בַּמֵּצַר. הֵן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאִיָּה. הִצִּיעַ: "הַתֵּר אוֹתָהּ מִמַּאֲסָרָהּ לְרֶגֶל שֻׁלְחָנְךָ וְהוֹצֵא אוֹתָהּ אֶל הָרְחוֹב. רָאֹה תִּרְאֶה שֶׁתָּשׁוּב מִיַּד לַחֲצֵרִי, תַּחְזֹר לִמְקוֹמָהּ".

זֶהוּ שֶׁטּוֹעֲנִים אָנוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת (בְּרָכוֹת יז.). אֲבָל רַק תָּסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת כַּבְלֵי הַיֵּצֶר הָרַע וּשְׁבֹר עֹל הַגָּלֻיּוֹת מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְתִרְאֶה אֵיךְ נָשׁוּב אֵלֶיךָ.

הוֹסִיף עַל כָּךְ הַגָּאוֹן מִקָּאשׁוֹי רַבִּי שָׁאוּל בְּרָאךְ זַצַ"ל: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַלֵּל "אָנָּא ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ", בֶּאֱמֶת שַׁיָּךְ אֲנִי לְךָ, וְאִם תִּטְעַן שֶׁאֵינִי אֶלָּא "בֶּן אֲמָתֶךָ", שֶׁאָמְנָם אֲבוֹתֵינוּ עֲבָדוּךָ בֶּאֱמֶת אַךְ אָנוּ הִתְרַחַקְנוּ וְהִתְנַכַּרְנוּ, אַדְּרַבָּה, "פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי", תִּפְתַּח אֶת כְּבָלֵינוּ וְאַזִּיקֵינוּ וְתִרְאֶה אֵיךְ נָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בחקותי תשע"ח
	אֵין 'מִקְרֶה' בָּעוֹלָם!
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה זַצַ"ל הִמְשִׁיל מָשָׁל. יַלְדּוֹ שֶׁל כַּפְרִי שָׁכַח לִסְגֹּר אֶת שַׁעַר הֶחָצֵר בְּצֵאתוֹ. נִצְּלָה הַתַּרְנְגֹלֶת אֶת הַפִּרְצָה וְחָמְקָה לָהּ הַחוּצָה. הִבְחִין בְּכָךְ הַכַּפְרִי וְיָצָא לְחַפְּשָׂהּ. הִבִּיט יָמִין וּשְׂמֹאל, וְאֵין נֶפֶשׁ חַיָּה. חָשַׁב, אוּלַי אַחַד הַשְּׁכֵנִים הִבְחִין בָּהּ וְרָאָה לְאָן הִדְּסָה. הִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְאָמְנָם הִבְחִין בְּתַרְנְגָלְתּוֹ הַקְּשׁוּרָה לְרֶגֶל הַשֻּׁלְחָן. "בָּרוּךְ הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ", קָרָא, "נִמְצְאָה הָאֲבֵדָה". נִכְלַם הַשָּׁכֵן שֶׁנִּתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ וְהִתַּמֵּם: "מַה תְּדַבֵּר, שֶׁלִּי הִיא!" "אֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ וְהִיא מַכִּירָה אוֹתִי", הִתְרַגֵּשׁ הַכַּפְרִי. "אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, שֶׁלִּי הִיא מִיָּמִים יָמִימָה". בָּא הַכַּפְרִי בַּמֵּצַר. הֵן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאִיָּה. הִצִּיעַ: "הַתֵּר אוֹתָהּ מִמַּאֲסָרָהּ לְרֶגֶל שֻׁלְחָנְךָ וְהוֹצֵא אוֹתָהּ אֶל הָרְחוֹב. רָאֹה תִּרְאֶה שֶׁתָּשׁוּב מִיַּד לַחֲצֵרִי, תַּחְזֹר לִמְקוֹמָהּ". זֶהוּ שֶׁטּוֹעֲנִים אָנוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת (בְּרָכוֹת יז.). אֲבָל רַק תָּסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת כַּבְלֵי הַיֵּצֶר הָרַע וּשְׁבֹר עֹל הַגָּלֻיּוֹת מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְתִרְאֶה אֵיךְ נָשׁוּב אֵלֶיךָ. הוֹסִיף עַל כָּךְ הַגָּאוֹן מִקָּאשׁוֹי רַבִּי שָׁאוּל בְּרָאךְ זַצַ"ל: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַלֵּל "אָנָּא ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ", בֶּאֱמֶת שַׁיָּךְ אֲנִי לְךָ, וְאִם תִּטְעַן שֶׁאֵינִי אֶלָּא "בֶּן אֲמָתֶךָ", שֶׁאָמְנָם אֲבוֹתֵינוּ עֲבָדוּךָ בֶּאֱמֶת אַךְ אָנוּ הִתְרַחַקְנוּ וְהִתְנַכַּרְנוּ, אַדְּרַבָּה, "פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי", תִּפְתַּח אֶת כְּבָלֵינוּ וְאַזִּיקֵינוּ וְתִרְאֶה אֵיךְ נָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)