Otzarot-Article

"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת" (ח-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי מֵקִיקָץ שֶׁלִי זָצָ"ל מִגֶּ'רְבָּא הִתְמַסֵּר לְהַרְבָּצַת תּוֹרָה, וְדָרַשׁ מִקְרָא זֶה עַל חוֹבַת הָרַב לְתַלְמִידָיו. "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת", כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בְּתַלְמִידֶיךָ אֶת אוֹר הַתּוֹרָה, "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה", אִם תִּרְצֶה לָדַעַת הַאִם הֵבִינוּ אֶת עִקָּרָהּ שֶׁל הַסּוּגְיָה עַל הִסְתָּעֲפֻיּוֹתֶיהָ, "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", עָלֶיךָ לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת וּבְדִיקוֹת, כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאָמְנָם הֵבִינוּ אֶת תַּלְמוּדָם.

יֵשׁ סִפּוּר מַעֲשֶׂה מַרְעִישׁ, מַבְהִיל, שֶׁאֲנִי נוֹצֵר בְּחֻבִּי כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינִי מְסַפְּרוֹ. וּמַדּוּעַ, שֶׁאָמַר חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זצ"ל, שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַשִּׂיג הַשָּׂגָה הִיא פּוֹעֶלֶת עָלָיו וּמַשְׁפִּיעָה עָלָיו, אֲבָל כְּשֶׁיְּגַלֶּנָּה לַאֲחֵרִים תִּתְפּוֹגֵג הַשְׁפָּעָתָהּ. וּפַעַם נָסַע הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זָצָ"ל בָּרַכֶּבֶת עִם כַּמָּה מְלַוִּים. בְּהַגִּיעָם לְמַעֲבַר הַגְּבוּל הֻצְרְכוּ לְהִפָּרֵד, וּבִקְּשׁוּ מֵהָרַבִּי "לֶעצְט גֶעלְט", דְּמֵי פְּרֵדָה, אֵיזֶה מַאֲמָר. הִפְטִיר: בְּרֹאשׁ הָרַכֶּבֶת נוֹסֵעַ הַקַּטָּר, וּמוֹשֵׁךְ בְּכֹחוֹ הֶעָצוּם אֶת כָּל הַקְּרוֹנוֹת -

מַה סּוֹד כֹּחוֹ הֶעָצוּם וְהָרַב? שֶׁהוּא אוֹצֵר אֶת כָּל הַקִּיטוֹר בְּחֻבּוֹ, וּמְשַׁחְרֵר טִפִּין טִפִּין רַק לַהֲנָעַת הַגַּלְגַּלִּים...

אֲבָל בְּשִׂיחָה לִפְנֵי מְחַנְּכִים, אֵין לִי רְשׁוּת לְהַמְשִׁיךְ וְלִנְצֹר אֶת הַסִּפּוּר. בְּטוּחַנִי שֶׁיַּרְעִישׁ לְבָבוֹת וְיָבִיא תּוֹעֶלֶת, וַהֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָאַזְהָרָה: "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ" (אָבוֹת ב-ח), נוֹצַרְתָּ שֶׁלֹּא לְהַחְזִיקָהּ לְעַצְמְךָ אֶלָּא לְהַנְחִילָהּ לַאֲחֵרִים! וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה.

הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּשִׂמְחָה, בַּר מִצְוָה לִבְנוֹ שֶׁל חָבֵר, בְּאוּלַם הַשְּׂמָחוֹת בִּרְחוֹב חֲבַקּוּק. רָאִיתִי שָׁם מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִפְגֹּשׁ. שְׁאַלְתִּיו הַאוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. וַדַּאי. הוּא מֵבִין שֶׁאֶתְבַּקֵּשׁ לוֹמַר כַּמָּה מִלִּים, יִשָּׁאֵר לִשְׁמֹעַ וְנֵצֵא יַחַד. כָּךְ הָיָה. נִפְרַדְנוּ בִּבְרָכוֹת מִבַּעַל הַשִּׂמְחָה, וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת. לִקְרָאתֵנוּ יָרַד תַּלְמִיד חָכָם חָשׁוּב, רֹאשׁ יְשִׁיבָה קְטַנָּה. הֲדוּר צוּרָה, "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קֹהֶלֶת ח-א). הַמַּדְרֵגוֹת צָרוֹת, הִמְתַּנּוּ שֶׁיִּכָּנֵס. לְפֶתַע קָפַץ אַבְרֵךְ מֵאָחוֹר וְרָץ אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: "הָרַב זוֹכֵר אוֹתִי?!"

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עָצַר. אִישׁ אֱמֶת הוּא: "תַּזְכִּירוּ לִי" -

"מֹשֶׁה" - פְּנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אוֹרוּ: "מֹשֶׁה! מַה נִּשְׁמַע?! אֵיפֹה אַתָּה כָּעֵת, מַה מַּעֲשֶׂיךָ?!"

עָמַדְנוּ בַּצַּד. הַשְּׁנַיִם חָסְמוּ אֶת הַכְּנִיסָה וְהַיְצִיאָה. נִרְעַשְׁנוּ כְּשֶׁאוֹתוֹ מֹשֶׁה - הוּא אָמַר גַּם אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ - הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְיַפֵּחַ: "הָרַב, בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר סִיַּמְתִּי לְהִבָּחֵן עַל הַשַּׁ"ס פַּעַם שְׁנִיָּה בְּמַסְלוּל שִׁבְעִים דַּפִּים לְחֹדֶשׁ, וְכָל הַמִּבְחָנִים בְּצִיּוּן תִּשְׁעִים, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה אֲחוּזִים. וְהַכֹּל בִּזְכוּת הָרַב!"

וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מֵאִיר אֵלָיו פָּנָיו: "מֹשֶׁה, תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁתַּצְלִיחַ", וּבִכְיוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִתְעַצֵּם.

אָמַרְתִּי לְמוֹרֵה הַהוֹרָאָה: "תּוּכַל לְחַכּוֹת לִי כַּמָּה דַּקּוֹת?!"

הִסְכִּים, וְעָלָה לְמַעְלָה לְהַמְתִּין. 'הֵרַחְתִּי' שֶׁיֵּשׁ כָּאן סִפּוּר. הִתְלַוֵּיתִי לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הִתְיַשַּׁבְתִּי לְצִדּוֹ וְשָׁאַלְתִּי בִּלְחִישָׁה: "מָה עִנְיָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַבְרֵךְ?"

כְּשֵׁם שֶׁשָּׁאַלְתִּי בִּלְחִישָׁה, נַעֲנֵיתִי בִּלְחִישָׁה: "בַּיְשִׁיבָה נֶעֱרָכִים מִבְחָנִים. יֵשׁ מִצְטַיְּנִים, וְיֵשׁ בֵּינוֹנִיִּים. הַצִּיּוּן הַמְמֻצָּע הוּא שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה. אַבְרֵךְ זֶה לָמַד אֶצְלֵנוּ. נְשָׁמָה טְהוֹרָה. מִדּוֹתָיו זָהָב, אֲבָל תַּלְמוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כְּבַרְזֶל. שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה הָיוּ הֶשֵּׂג עֲבוּרוֹ. הַמַּגִּיד שִׁעוּר שָׁאַל מָה עוֹשִׂים. אָמַרְתִּי לוֹ: אֶת הַמִּבְחָן שֶׁלּוֹ תַּעֲבִיר אֵלַי. רָאוּ בּוֹ אֶת הַהַשְׁקָעָה וְרָאוּ אֶת חֹסֶר הַהֲבָנָה וְאִי הַיְדִיעָה, חוֹמָה בִּלְתִּי עֲבִירָה. לֹא הֶעֱנַקְתִּי לוֹ צִיּוּן מִסְפָּרִים, אֶלָּא הַעֲרָכוֹת מַחְמִיאוֹת עַל הַתְמָדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ. הוֹסַפְתִּי מַאַמְרֵי עִידוּד, "יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמִין" (מְגִלָּה ו:) וּ"לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת ה-כג), וְעוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה שֶׁאֵין הַצִּיּוּן קוֹבֵעַ אֶלָּא הַהַתְמָדָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי רוֹאִים אֶת הַמַּאֲמָץ, אַתָּה עוֹד תִּרְאֶה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא צִיּוּנִים גְּבוֹהִים. הֶחְמֵאתִי לוֹ, וְשִׁבַּחְתִּיו בִּפְנֵי אָבִיו. הוּא עָלָה לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, וּמֵאָז לֹא רְאִיתִיו".

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בִּתְמִיהָה: "לְסַיֵּם שַׁ"ס פַּעַם שְׁנִיָּה?! שִׁבְעִים דַּפִּים לְחֹדֶשׁ?! בְּצִיּוּן תִּשְׁעִים?! מִי הָיָה מַאֲמִין!"

נִזְכַּרְתִּי שֶׁמּוֹרֵה הַהוֹרָאָה מְחַכֶּה לִי, וּמִהַרְתִּי לְהִפָּרֵד וְלַעֲלוֹת. לְהַפְתָּעָתִי, עָלָה אוֹתוֹ אַבְרֵךְ אַחֲרַי. אָמַרְתִּי לוֹ: "רָאִיתִי אֶת פְּגִישָׁתְךָ עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה" -

הִתְרַגֵּשׁ וְאָמַר: "אֶת חַיַּי אֲנִי חַיָּב לוֹ! הָיִיתִי תַּלְמִיד חַלָּשׁ, וְהוּא עוֹדֵד וְחִזֵּק אוֹתִי, לֹא הִנִּיחַ לִי לְהִתְיָאֵשׁ. לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַדַּקֻּיּוֹת וְהַפִּלְפּוּלִים, וְקִנֵּאתִי בַּחֲבֵרַי שֶׁסָּעֲרוּ בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אָמַר לִי: כָּל אֶחָד, וְכִשּׁוּרָיו. אַתָּה מְיֹעָד לִרְכִישַׁת בְּקִיאוּת. הָיָה בּוֹחֵן אוֹתִי בְּעַל פֶּה, וּמְשַׁבֵּחַ כָּל יְדִיעָה, מִתְפַּעֵל מִכָּל שְׁבִיב זִכָּרוֹן. בְּהַנְחָיָתוֹ, עָסַקְתִּי גַּם בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּשִׁנּוּן וּבְקִיאוּת, וְרָכַשְׁתִּי שֵׁם שֶׁל יַדְעָן. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ מַרְאֵה מָקוֹם, פָּנוּ אֵלַי. כָּךְ הִשַּׂגְתִּי שִׁדּוּךְ טוֹב, וְהִצִּיעוּ לִי לְהִבָּחֵן בְּמִסְגֶּרֶת שִׁנּוּן הַשַּׁ"ס. כַּמָּה הִתְלַבַּטְתִּי, וְאָז נִזְכַּרְתִּי בַּמִּלִּים שֶׁאָמַר לִי, וְנִגַּשְׁתִּי, וְהִצְלַחְתִּי. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, מַעֲרִיכִים אוֹתִי בַּכּוֹלֵל, וּבַמִּשְׁפָּחָה -

וְהַכֹּל בִּזְכוּת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה!"

כַּמָּה הִתְרַגַּשְׁתִּי, כַּמָּה זֶה מְחַיֵּב! אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְנוֹת עוֹלָם בְּגִישָׁה נְכוֹנָה, אוֹהֶבֶת, מְעוֹדֶדֶת. כַּמָּה קַל הָיָה לַהֲרֹס וּלְקַפֵּד בְּצִיּוּן קַר וּמְשִׁיכַת כָּתֵף! "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן", לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַמְחַנֵּךְ! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	אמר תשע"ח
	מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה
	"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת" (ח-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי מֵקִיקָץ שֶׁלִי זָצָ"ל מִגֶּ'רְבָּא הִתְמַסֵּר לְהַרְבָּצַת תּוֹרָה, וְדָרַשׁ מִקְרָא זֶה עַל חוֹבַת הָרַב לְתַלְמִידָיו. "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת", כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בְּתַלְמִידֶיךָ אֶת אוֹר הַתּוֹרָה, "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה", אִם תִּרְצֶה לָדַעַת הַאִם הֵבִינוּ אֶת עִקָּרָהּ שֶׁל הַסּוּגְיָה עַל הִסְתָּעֲפֻיּוֹתֶיהָ, "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", עָלֶיךָ לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת וּבְדִיקוֹת, כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאָמְנָם הֵבִינוּ אֶת תַּלְמוּדָם. יֵשׁ סִפּוּר מַעֲשֶׂה מַרְעִישׁ, מַבְהִיל, שֶׁאֲנִי נוֹצֵר בְּחֻבִּי כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינִי מְסַפְּרוֹ. וּמַדּוּעַ, שֶׁאָמַר חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זצ"ל, שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַשִּׂיג הַשָּׂגָה הִיא פּוֹעֶלֶת עָלָיו וּמַשְׁפִּיעָה עָלָיו, אֲבָל כְּשֶׁיְּגַלֶּנָּה לַאֲחֵרִים תִּתְפּוֹגֵג הַשְׁפָּעָתָהּ. וּפַעַם נָסַע הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זָצָ"ל בָּרַכֶּבֶת עִם כַּמָּה מְלַוִּים. בְּהַגִּיעָם לְמַעֲבַר הַגְּבוּל הֻצְרְכוּ לְהִפָּרֵד, וּבִקְּשׁוּ מֵהָרַבִּי "לֶעצְט גֶעלְט", דְּמֵי פְּרֵדָה, אֵיזֶה מַאֲמָר. הִפְטִיר: בְּרֹאשׁ הָרַכֶּבֶת נוֹסֵעַ הַקַּטָּר, וּמוֹשֵׁךְ בְּכֹחוֹ הֶעָצוּם אֶת כָּל הַקְּרוֹנוֹת - מַה סּוֹד כֹּחוֹ הֶעָצוּם וְהָרַב? שֶׁהוּא אוֹצֵר אֶת כָּל הַקִּיטוֹר בְּחֻבּוֹ, וּמְשַׁחְרֵר טִפִּין טִפִּין רַק לַהֲנָעַת הַגַּלְגַּלִּים... אֲבָל בְּשִׂיחָה לִפְנֵי מְחַנְּכִים, אֵין לִי רְשׁוּת לְהַמְשִׁיךְ וְלִנְצֹר אֶת הַסִּפּוּר. בְּטוּחַנִי שֶׁיַּרְעִישׁ לְבָבוֹת וְיָבִיא תּוֹעֶלֶת, וַהֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָאַזְהָרָה: "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ" (אָבוֹת ב-ח), נוֹצַרְתָּ שֶׁלֹּא לְהַחְזִיקָהּ לְעַצְמְךָ אֶלָּא לְהַנְחִילָהּ לַאֲחֵרִים! וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּשִׂמְחָה, בַּר מִצְוָה לִבְנוֹ שֶׁל חָבֵר, בְּאוּלַם הַשְּׂמָחוֹת בִּרְחוֹב חֲבַקּוּק. רָאִיתִי שָׁם מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִפְגֹּשׁ. שְׁאַלְתִּיו הַאוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. וַדַּאי. הוּא מֵבִין שֶׁאֶתְבַּקֵּשׁ לוֹמַר כַּמָּה מִלִּים, יִשָּׁאֵר לִשְׁמֹעַ וְנֵצֵא יַחַד. כָּךְ הָיָה. נִפְרַדְנוּ בִּבְרָכוֹת מִבַּעַל הַשִּׂמְחָה, וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת. לִקְרָאתֵנוּ יָרַד תַּלְמִיד חָכָם חָשׁוּב, רֹאשׁ יְשִׁיבָה קְטַנָּה. הֲדוּר צוּרָה, "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קֹהֶלֶת ח-א). הַמַּדְרֵגוֹת צָרוֹת, הִמְתַּנּוּ שֶׁיִּכָּנֵס. לְפֶתַע קָפַץ אַבְרֵךְ מֵאָחוֹר וְרָץ אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: "הָרַב זוֹכֵר אוֹתִי?!" רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עָצַר. אִישׁ אֱמֶת הוּא: "תַּזְכִּירוּ לִי" - "מֹשֶׁה" - פְּנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אוֹרוּ: "מֹשֶׁה! מַה נִּשְׁמַע?! אֵיפֹה אַתָּה כָּעֵת, מַה מַּעֲשֶׂיךָ?!" עָמַדְנוּ בַּצַּד. הַשְּׁנַיִם חָסְמוּ אֶת הַכְּנִיסָה וְהַיְצִיאָה. נִרְעַשְׁנוּ כְּשֶׁאוֹתוֹ מֹשֶׁה - הוּא אָמַר גַּם אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ - הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְיַפֵּחַ: "הָרַב, בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר סִיַּמְתִּי לְהִבָּחֵן עַל הַשַּׁ"ס פַּעַם שְׁנִיָּה בְּמַסְלוּל שִׁבְעִים דַּפִּים לְחֹדֶשׁ, וְכָל הַמִּבְחָנִים בְּצִיּוּן תִּשְׁעִים, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה אֲחוּזִים. וְהַכֹּל בִּזְכוּת הָרַב!" וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מֵאִיר אֵלָיו פָּנָיו: "מֹשֶׁה, תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁתַּצְלִיחַ", וּבִכְיוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִתְעַצֵּם. אָמַרְתִּי לְמוֹרֵה הַהוֹרָאָה: "תּוּכַל לְחַכּוֹת לִי כַּמָּה דַּקּוֹת?!" הִסְכִּים, וְעָלָה לְמַעְלָה לְהַמְתִּין. 'הֵרַחְתִּי' שֶׁיֵּשׁ כָּאן סִפּוּר. הִתְלַוֵּיתִי לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הִתְיַשַּׁבְתִּי לְצִדּוֹ וְשָׁאַלְתִּי בִּלְחִישָׁה: "מָה עִנְיָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַבְרֵךְ?" כְּשֵׁם שֶׁשָּׁאַלְתִּי בִּלְחִישָׁה, נַעֲנֵיתִי בִּלְחִישָׁה: "בַּיְשִׁיבָה נֶעֱרָכִים מִבְחָנִים. יֵשׁ מִצְטַיְּנִים, וְיֵשׁ בֵּינוֹנִיִּים. הַצִּיּוּן הַמְמֻצָּע הוּא שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה. אַבְרֵךְ זֶה לָמַד אֶצְלֵנוּ. נְשָׁמָה טְהוֹרָה. מִדּוֹתָיו זָהָב, אֲבָל תַּלְמוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כְּבַרְזֶל. שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה הָיוּ הֶשֵּׂג עֲבוּרוֹ. הַמַּגִּיד שִׁעוּר שָׁאַל מָה עוֹשִׂים. אָמַרְתִּי לוֹ: אֶת הַמִּבְחָן שֶׁלּוֹ תַּעֲבִיר אֵלַי. רָאוּ בּוֹ אֶת הַהַשְׁקָעָה וְרָאוּ אֶת חֹסֶר הַהֲבָנָה וְאִי הַיְדִיעָה, חוֹמָה בִּלְתִּי עֲבִירָה. לֹא הֶעֱנַקְתִּי לוֹ צִיּוּן מִסְפָּרִים, אֶלָּא הַעֲרָכוֹת מַחְמִיאוֹת עַל הַתְמָדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ. הוֹסַפְתִּי מַאַמְרֵי עִידוּד, "יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמִין" (מְגִלָּה ו:) וּ"לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת ה-כג), וְעוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה שֶׁאֵין הַצִּיּוּן קוֹבֵעַ אֶלָּא הַהַתְמָדָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי רוֹאִים אֶת הַמַּאֲמָץ, אַתָּה עוֹד תִּרְאֶה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא צִיּוּנִים גְּבוֹהִים. הֶחְמֵאתִי לוֹ, וְשִׁבַּחְתִּיו בִּפְנֵי אָבִיו. הוּא עָלָה לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, וּמֵאָז לֹא רְאִיתִיו". רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ בִּתְמִיהָה: "לְסַיֵּם שַׁ"ס פַּעַם שְׁנִיָּה?! שִׁבְעִים דַּפִּים לְחֹדֶשׁ?! בְּצִיּוּן תִּשְׁעִים?! מִי הָיָה מַאֲמִין!" נִזְכַּרְתִּי שֶׁמּוֹרֵה הַהוֹרָאָה מְחַכֶּה לִי, וּמִהַרְתִּי לְהִפָּרֵד וְלַעֲלוֹת. לְהַפְתָּעָתִי, עָלָה אוֹתוֹ אַבְרֵךְ אַחֲרַי. אָמַרְתִּי לוֹ: "רָאִיתִי אֶת פְּגִישָׁתְךָ עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה" - הִתְרַגֵּשׁ וְאָמַר: "אֶת חַיַּי אֲנִי חַיָּב לוֹ! הָיִיתִי תַּלְמִיד חַלָּשׁ, וְהוּא עוֹדֵד וְחִזֵּק אוֹתִי, לֹא הִנִּיחַ לִי לְהִתְיָאֵשׁ. לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַדַּקֻּיּוֹת וְהַפִּלְפּוּלִים, וְקִנֵּאתִי בַּחֲבֵרַי שֶׁסָּעֲרוּ בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אָמַר לִי: כָּל אֶחָד, וְכִשּׁוּרָיו. אַתָּה מְיֹעָד לִרְכִישַׁת בְּקִיאוּת. הָיָה בּוֹחֵן אוֹתִי בְּעַל פֶּה, וּמְשַׁבֵּחַ כָּל יְדִיעָה, מִתְפַּעֵל מִכָּל שְׁבִיב זִכָּרוֹן. בְּהַנְחָיָתוֹ, עָסַקְתִּי גַּם בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּשִׁנּוּן וּבְקִיאוּת, וְרָכַשְׁתִּי שֵׁם שֶׁל יַדְעָן. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ מַרְאֵה מָקוֹם, פָּנוּ אֵלַי. כָּךְ הִשַּׂגְתִּי שִׁדּוּךְ טוֹב, וְהִצִּיעוּ לִי לְהִבָּחֵן בְּמִסְגֶּרֶת שִׁנּוּן הַשַּׁ"ס. כַּמָּה הִתְלַבַּטְתִּי, וְאָז נִזְכַּרְתִּי בַּמִּלִּים שֶׁאָמַר לִי, וְנִגַּשְׁתִּי, וְהִצְלַחְתִּי. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, מַעֲרִיכִים אוֹתִי בַּכּוֹלֵל, וּבַמִּשְׁפָּחָה - וְהַכֹּל בִּזְכוּת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה!" כַּמָּה הִתְרַגַּשְׁתִּי, כַּמָּה זֶה מְחַיֵּב! אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְנוֹת עוֹלָם בְּגִישָׁה נְכוֹנָה, אוֹהֶבֶת, מְעוֹדֶדֶת. כַּמָּה קַל הָיָה לַהֲרֹס וּלְקַפֵּד בְּצִיּוּן קַר וּמְשִׁיכַת כָּתֵף! "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן", לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַמְחַנֵּךְ! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)