Otzarot-Article

"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם" (טו-לַח) בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר חָדָשׁ רוּת פד-ב) אָמְרוּ: "עַל כַּנְפֵי בִּגְדֵיהֶם לְדוֹרוֹתָם", מִלְּשׁוֹן דִּירָה. שֶׁבַּמְּזוּזָה כְּתוּבוֹת שְׁתֵּי הַפָּרָשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, וַחֲסֵרָה הַפָּרָשָׁה הַשְּׁלִישִׁית הִיא פָּרָשַׁת צִיצִית. וּבְמַה נִּשְׁלֶמֶת, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיוֹצֵא בָּהּ לְפֶתַח בֵּיתוֹ, נִשְׁלָמוֹת כָּל פָּרָשִׁיּוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַל יְדֵי הַצִּיצִית. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בּוֹ, וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת זָז מִשָּׁם. וְהַיְנוּ "לְדוֹרוֹתָם", שֶׁדִּירָתוֹ תַּמָּה וּמֻשְׁלֶמֶת, וְיוֹצֵא מִבֵּיתוֹ מְעֻטָּר בְּמִצְוָה, וְהַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בִּזְכוּת הַמְּזוּזָה וְהַצִּיצִית זָז מִבֵּיתוֹ, וְהָאָדָם נִצּוֹל מִכָּל נֶזֶק.

שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן פֶלְמַן זָצָ"ל נוֹסֵעַ בְּבֵין הַזְּמַנִּים לְכַמָּה יְמֵי מְנוּחָה קְצָרִים, בְּאֶחָד מֵהַמּוֹשָׁבִים שֶׁבִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּבוֹ קִיֵּם אֶת מְנוּחָתוֹ כַּאֲשֶׁר יָשַׁב מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב סָפוּן בְּתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַמְּקוֹמִי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ תַּכְרִיךְ מִכְּתָבָיו וּמִשִּׁעוּרָיו, לַחְזֹר עֲלֵיהֶם וּלְלַבְּנָם שׁוּב בְּעֹמֶק הַסּוּגְיָא.

לִפְנֵי שֶׁהָיָה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הָיָה שָׂם אֶת חֲפָצָיו שֶׁיִּזְדַּקֵּק לָהֶם בְּתוֹךְ מִזְוָדָה, אֲבָל אֶת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים לוֹ מְאֹד לֹא הָיָה מַנִּיחַ בַּמִּזְוָדָה, אֶלָּא אוֹחֲזָם בְּיָדוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. לָכֵן הָיָה מַחְזִיק בְּיָדוֹ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין.

בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ הִצִּיעַ לוֹ שֶׁהוּא יַחְזִיק בִּמְקוֹמוֹ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, אָמַר "טַלִּית וּתְפִלִּין לֹא נוֹתְנִים לְאָדָם אַחַר לְהַחְזִיק" - הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁמַּחְזִיק בְּיָדָיו צְרוֹר יַהֲלוֹמִים, שֶׁמֵּרֹב חֲשִׁיבוּת יָקְרָם אֵינוֹ נוֹתֵן לְאַחֵר לְהַחְזִיק אוֹתָם, כָּךְ הֵם הַטַּלִּית וּתְפִלִּין, הַמִּצְוָה שֶׁמְּקַיְּמִים בָּהֶן יוֹם יוֹם הִיא כֹּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְהַפְקִידָן בְּיַד אַחֵר. זֶה הָיָה אֶצְלוֹ הַדָּבָר הַיָּקָר מִכֹּל, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲנִיחָן בְּתוֹךְ הַתִּיק אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחְזִיקָן בְּיָדוֹ כָּל הַזְּמַן.

בִּשְׁנַת תשנ"ז יָצָא הָרַב לְנ‍ֹפֶשׁ כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם רָאָה לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁאֵין בַּבַּיִת מְזוּזָה. הִתְבָּרֵר שֶׁשִּׁפְּצוּ אֶת הַבַּיִת, וּבְמַהֲלַךְ הַשִּׁפּוּץ הוֹרִידוּ אֶת הַמְּזוּזוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהֵן הָיוּ יְשָׁנוֹת וְהָיָה סָפֵק עַל כַּשְׁרוּתָן, הִזְמִינוּ מְזוּזוֹת חֲדָשׁוֹת, וְצָרִיךְ הָיָה לְהַמְתִּין זְמַן רַב עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַחֲדָשׁוֹת.

מִיָּד אָמַר הָרַב שֶׁאָסוּר לָגוּר בַּבַּיִת הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁאֵין בּוֹ מְזוּזָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (שו"ע יו"ד רפו-כב), שֶׁהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיָּב בִּמְזוּזָה מִיָּד, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהָרַמָ"א מוֹסִיף, שֶׁשּׁוֹאֵל דִּינוֹ כְּשׂוֹכֵר. וְאִם כֵּן אָסוּר לָגוּר בַּבַּיִת הַזֶּה אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בְּלִי מְזוּזָה.

מַה לַּעֲשׂוֹת? יֵשׁ שְׁתֵּי בְּרֵרוֹת, אוֹ לְנַסּוֹת לְהַשִּׂיג מְזוּזוֹת מִגְּמָ"ח, אוֹ פָּשׁוּט לַחְזֹר הַבַּיְתָה וּלְוַתֵּר עַל הַנֹּפֶשׁ. מוּבָן שֶׁכֻּלָּם מַעֲדִיפִים אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַחֲרֵי טִרְחָה כֹּה רַבָּה עַד שֶׁבָּאוּ הֵנָּה, רוֹצִים קְצָת לֵהָנוֹת מֵהַמָּקוֹם וְלֹא לַחְזֹר מִיָּד. אֶלָּא שֶׁגַּם אֶפְשָׁרוּת זוֹ לֹא הָיְתָה קַלָּה, שֶׁכֵּן לְהַשִּׂיג גְּמָ"ח מֵהָרֶגַע לְהָרֶגַע וְאַחַר כָּךְ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ שֶׁיָּבִיא אֶת הַמְּזוּזוֹת זֶה לֹא פָּשׁוּט.

בֵּינְתַיִם עַד שֶׁחָשְׁבוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, נִכְנַס הָרַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, נִגַּשׁ לְאַחַד הָאַבְרֵכִים שֶׁשָּׁהָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כָּאן מְזוּזוֹת לְשָׁבוּעַ, וְסִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּר הַמְּזוּזוֹת.

הָאַבְרֵךְ אָמַר: "בְּדִיּוּק יֵשׁ לִי כָּאן כַּמָּה מְזוּזוֹת!!! קָנִיתִי הַיּוֹם כַּמָּה מְזוּזוֹת חֲדָשׁוֹת, וְהִנְנִי נִצְרָךְ לָהֶן רַק בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם". וּבְשִׂמְחָה הִשְׁאִיל לוֹ אֶת הַמְּזוּזוֹת לִשְׁבוּעַ יָמִים. הָרַב כִּוֵּן מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא לִזְכּוֹת בַּמְּזוּזָה, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹרִידָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא מֵהַדִּירָה. וַיְהִי לְפֶלֶא!

אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הַסִּפּוּר לֹא תַּם, הָרַב, שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה הָיָה רוֹאֶה אוֹת וְרֶמֶז מִשָּׁמַיִם, הִתְחִיל לַחְשֹׁב מַה מְרַמְּזִים לוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא קָרָה שֶׁהִגִּיעַ לְדִירָה שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזוֹת, וְכַאֲשֶׁר כְּבָר הִגִּיעַ לְכָזוֹ דִּירָה נִסְבַּב בַּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּדֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא שֶׁבְּדִיּוּק יִמְצָא אַבְרֵךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו מְזוּזוֹת בַּיָּד. אֵין זֶה אֶלָּא רֶמֶז עֶלְיוֹן...

חָשַׁב וְחָשַׁב, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁזֶּהוּ אוֹת מִשָּׁמַיִם שֶׁעָלָיו לִלְמֹד הִלְכוֹת מְזוּזָה, וְאָכֵן בְּאוֹתוֹ בֵּין הַזְּמַנִּים יָשַׁב וְלָמַד אֶת הִלְכוֹת מְזוּזָה מִסּוּגְיוֹת הַגְּמָרָא עַד הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם הַמְפָרְשִׁים. חִדּוּשִׁים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים הִתְחַדְּשׁוּ לוֹ בְּאוֹתָם יָמִים.

עוֹבְרִים לָהֶם כַּמָּה יָמִים בְּבֵין הַזְּמַנִּים, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן עֲסוּקִים בְּדִינֵי מְזוּזָה. וְהִנֵּה הוּא מְקַבֵּל טֵלֵפוֹן מֵאֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּר בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה, שֶׁאֵינָהּ חָשָׁה בְּטוֹב וּמְאֻשְׁפֶּזֶת כְּבָר כַּמָּה יָמִים בְּבֵית הַחוֹלִים, וְהָרוֹפְאִים אֵינָם מַצְלִיחִים לְבָרֵר אֶת מַחֲלָתָהּ.

הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן פֶלְמַן, שֶׁרֹאשׁוֹ עָסוּק עַתָּה בְּעִנְיְנֵי מְזוּזָה, נִזְכַּר מִיָּד בִּדְבָרָיו שֶׁל מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל שֶׁהָיָה אוֹמֵר, שֶׁהַמִּנְהָג שֶׁל כְּלָל יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁכְּשֶׁקּוֹרֶה אֵיזֶה מְאֹרָע לֹא טוֹב בַּבַּיִת, בּוֹדְקִים אֶת הַמְּזוּזוֹת. וְלָכֵן גַּם עַתָּה אָמַר לָאָב שֶׁיִּמְסֹר אֶת הַמְּזוּזוֹת בַּבַּיִת לִבְדִיקָה, לִרְאוֹת אִם אֵין בָּהֶן אֵיזֶה פְּסוּל אוֹ פְּגָם.

אָמַר הָאָב, רַק לִפְנֵי שְׁנָתַיִם נָתַתִּי אֶת כָּל הַמְּזוּזוֹת שֶׁבַּבַּיִת לִבְדִיקָה, וְהַכֹּל הָיָה כָּשֵׁר, וּמָה הַצֹּרֶךְ שׁוּב לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזָה עַתָּה. שֶׁהֲרֵי נִפְסַק בַּהֲלָכָה (שו"ע יו"ד רצא-א) שֶׁצְּרִיכִים לִבְדֹּק מְזוּזָה רַק פַּעֲמַיִם בְּשֶׁבַע שָׁנִים, זֹאת אוֹמֶרֶת כָּל שָׁלֹשׁ וָחֵצִי שָׁנִים, וְעַתָּה כְּשֶׁעָבְרוּ רַק שְׁנָתַיִם לָמָּה לִבְדֹּק שׁוּב אֶת הַמְּזוּזוֹת.

אָמַר לוֹ הָרַב, "אַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת, תִּשְׁלַח עַכְשָׁו וּמִיָּד אֶת הַמְּזוּזוֹת לִבְדִיקָה".

הָאָב שָׁמַע לָעֵצָה, שָׁלַח אֶת הַמְּזוּזוֹת לִבְדִיקָה, וּלְתַדְהֵמָתוֹ מָצְאוּ שֶׁבַּמְּזוּזָה שֶׁבְּחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת חֲסֵרָה מִלָּה שְׁלֵמָה. הַסּוֹפֵר שֶׁבָּדַק לִפְנֵי שְׁנָתַיִם אֶת הַמְּזוּזוֹת בָּדַק רַק אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן פְּגָם, וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁחֲסֵרָה בָּהּ מִלָּה שְׁלֵמָה.

מִיָּד קָנוּ מְזוּזָה חֲדָשָׁה, וְאָז אֵרַע הַדָּבָר הַלֹּא יֵאָמֵן - הַבַּת הִתְעוֹרְרָה לְחַיִּים, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ מְאוּמָה. הָרוֹפְאִים עָמְדוּ בִּפְלִיאָה מִשְׁתּוֹמְמִים עַל הַפֶּלֶא שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם. לִפְנֵי רֶגַע הַיַּלְדָּה שָׁכְבָה בְּחָלְיָהּ חַסְרַת אוֹנִים, וְעַתָּה הִתְעוֹרְרָה כְּמִי שֶׁקָּמָה מִשְּׁנָתָהּ וְלֹא נִכַּר עָלֶיהָ מְאוּמָה.

הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן פֶלְמַן רָאָה בָּזֶה הַסְכָּמָה מִשָּׁמַיִם שֶׁאָכֵן צָדַק בְּהַשְׁעָרָתוֹ שֶׁעָלָיו לִלְמֹד וּלְלַמֵּד עַתָּה הִלְכוֹת מְזוּזָה, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָל הַבֵּין הַזְּמַנִּים הַזֶּה לְבָרֵר אֶת הַהֲלָכוֹת, וּמִיָּד כְּשֶׁהִתְחִיל חֹדֶשׁ אֱלוּל מָסַר כַּמָּה שִׁעוּרִים בְּהִלְכוֹת מְזוּזָה. (שְׁלָמִים מִצִּיּוֹן)

	תזריע תשע"ח
	כָּל יֶלֶד זָקוּק לִתְשׂוּמַת לֵב אִישִׁית!
	"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם" (טו-לַח) בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר חָדָשׁ רוּת פד-ב) אָמְרוּ: "עַל כַּנְפֵי בִּגְדֵיהֶם לְדוֹרוֹתָם", מִלְּשׁוֹן דִּירָה. שֶׁבַּמְּזוּזָה כְּתוּבוֹת שְׁתֵּי הַפָּרָשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, וַחֲסֵרָה הַפָּרָשָׁה הַשְּׁלִישִׁית הִיא פָּרָשַׁת צִיצִית. וּבְמַה נִּשְׁלֶמֶת, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיוֹצֵא בָּהּ לְפֶתַח בֵּיתוֹ, נִשְׁלָמוֹת כָּל פָּרָשִׁיּוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַל יְדֵי הַצִּיצִית. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בּוֹ, וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת זָז מִשָּׁם. וְהַיְנוּ "לְדוֹרוֹתָם", שֶׁדִּירָתוֹ תַּמָּה וּמֻשְׁלֶמֶת, וְיוֹצֵא מִבֵּיתוֹ מְעֻטָּר בְּמִצְוָה, וְהַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בִּזְכוּת הַמְּזוּזָה וְהַצִּיצִית זָז מִבֵּיתוֹ, וְהָאָדָם נִצּוֹל מִכָּל נֶזֶק. שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן פֶלְמַן זָצָ"ל נוֹסֵעַ בְּבֵין הַזְּמַנִּים לְכַמָּה יְמֵי מְנוּחָה קְצָרִים, בְּאֶחָד מֵהַמּוֹשָׁבִים שֶׁבִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּבוֹ קִיֵּם אֶת מְנוּחָתוֹ כַּאֲשֶׁר יָשַׁב מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב סָפוּן בְּתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַמְּקוֹמִי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ תַּכְרִיךְ מִכְּתָבָיו וּמִשִּׁעוּרָיו, לַחְזֹר עֲלֵיהֶם וּלְלַבְּנָם שׁוּב בְּעֹמֶק הַסּוּגְיָא. לִפְנֵי שֶׁהָיָה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ הָיָה שָׂם אֶת חֲפָצָיו שֶׁיִּזְדַּקֵּק לָהֶם בְּתוֹךְ מִזְוָדָה, אֲבָל אֶת הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים לוֹ מְאֹד לֹא הָיָה מַנִּיחַ בַּמִּזְוָדָה, אֶלָּא אוֹחֲזָם בְּיָדוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. לָכֵן הָיָה מַחְזִיק בְּיָדוֹ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין. בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ הִצִּיעַ לוֹ שֶׁהוּא יַחְזִיק בִּמְקוֹמוֹ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, אָמַר "טַלִּית וּתְפִלִּין לֹא נוֹתְנִים לְאָדָם אַחַר לְהַחְזִיק" - הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁמַּחְזִיק בְּיָדָיו צְרוֹר יַהֲלוֹמִים, שֶׁמֵּרֹב חֲשִׁיבוּת יָקְרָם אֵינוֹ נוֹתֵן לְאַחֵר לְהַחְזִיק אוֹתָם, כָּךְ הֵם הַטַּלִּית וּתְפִלִּין, הַמִּצְוָה שֶׁמְּקַיְּמִים בָּהֶן יוֹם יוֹם הִיא כֹּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְהַפְקִידָן בְּיַד אַחֵר. זֶה הָיָה אֶצְלוֹ הַדָּבָר הַיָּקָר מִכֹּל, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲנִיחָן בְּתוֹךְ הַתִּיק אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחְזִיקָן בְּיָדוֹ כָּל הַזְּמַן. בִּשְׁנַת תשנ"ז יָצָא הָרַב לְנ‍ֹפֶשׁ כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם רָאָה לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁאֵין בַּבַּיִת מְזוּזָה. הִתְבָּרֵר שֶׁשִּׁפְּצוּ אֶת הַבַּיִת, וּבְמַהֲלַךְ הַשִּׁפּוּץ הוֹרִידוּ אֶת הַמְּזוּזוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהֵן הָיוּ יְשָׁנוֹת וְהָיָה סָפֵק עַל כַּשְׁרוּתָן, הִזְמִינוּ מְזוּזוֹת חֲדָשׁוֹת, וְצָרִיךְ הָיָה לְהַמְתִּין זְמַן רַב עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַחֲדָשׁוֹת. מִיָּד אָמַר הָרַב שֶׁאָסוּר לָגוּר בַּבַּיִת הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁאֵין בּוֹ מְזוּזָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (שו"ע יו"ד רפו-כב), שֶׁהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיָּב בִּמְזוּזָה מִיָּד, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהָרַמָ"א מוֹסִיף, שֶׁשּׁוֹאֵל דִּינוֹ כְּשׂוֹכֵר. וְאִם כֵּן אָסוּר לָגוּר בַּבַּיִת הַזֶּה אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בְּלִי מְזוּזָה. מַה לַּעֲשׂוֹת? יֵשׁ שְׁתֵּי בְּרֵרוֹת, אוֹ לְנַסּוֹת לְהַשִּׂיג מְזוּזוֹת מִגְּמָ"ח, אוֹ פָּשׁוּט לַחְזֹר הַבַּיְתָה וּלְוַתֵּר עַל הַנֹּפֶשׁ. מוּבָן שֶׁכֻּלָּם מַעֲדִיפִים אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַחֲרֵי טִרְחָה כֹּה רַבָּה עַד שֶׁבָּאוּ הֵנָּה, רוֹצִים קְצָת לֵהָנוֹת מֵהַמָּקוֹם וְלֹא לַחְזֹר מִיָּד. אֶלָּא שֶׁגַּם אֶפְשָׁרוּת זוֹ לֹא הָיְתָה קַלָּה, שֶׁכֵּן לְהַשִּׂיג גְּמָ"ח מֵהָרֶגַע לְהָרֶגַע וְאַחַר כָּךְ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ שֶׁיָּבִיא אֶת הַמְּזוּזוֹת זֶה לֹא פָּשׁוּט. בֵּינְתַיִם עַד שֶׁחָשְׁבוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, נִכְנַס הָרַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, נִגַּשׁ לְאַחַד הָאַבְרֵכִים שֶׁשָּׁהָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כָּאן מְזוּזוֹת לְשָׁבוּעַ, וְסִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּר הַמְּזוּזוֹת. הָאַבְרֵךְ אָמַר: "בְּדִיּוּק יֵשׁ לִי כָּאן כַּמָּה מְזוּזוֹת!!! קָנִיתִי הַיּוֹם כַּמָּה מְזוּזוֹת חֲדָשׁוֹת, וְהִנְנִי נִצְרָךְ לָהֶן רַק בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם". וּבְשִׂמְחָה הִשְׁאִיל לוֹ אֶת הַמְּזוּזוֹת לִשְׁבוּעַ יָמִים. הָרַב כִּוֵּן מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא לִזְכּוֹת בַּמְּזוּזָה, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹרִידָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא מֵהַדִּירָה. וַיְהִי לְפֶלֶא! אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הַסִּפּוּר לֹא תַּם, הָרַב, שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה הָיָה רוֹאֶה אוֹת וְרֶמֶז מִשָּׁמַיִם, הִתְחִיל לַחְשֹׁב מַה מְרַמְּזִים לוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא קָרָה שֶׁהִגִּיעַ לְדִירָה שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזוֹת, וְכַאֲשֶׁר כְּבָר הִגִּיעַ לְכָזוֹ דִּירָה נִסְבַּב בַּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּדֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא שֶׁבְּדִיּוּק יִמְצָא אַבְרֵךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו מְזוּזוֹת בַּיָּד. אֵין זֶה אֶלָּא רֶמֶז עֶלְיוֹן... חָשַׁב וְחָשַׁב, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁזֶּהוּ אוֹת מִשָּׁמַיִם שֶׁעָלָיו לִלְמֹד הִלְכוֹת מְזוּזָה, וְאָכֵן בְּאוֹתוֹ בֵּין הַזְּמַנִּים יָשַׁב וְלָמַד אֶת הִלְכוֹת מְזוּזָה מִסּוּגְיוֹת הַגְּמָרָא עַד הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם הַמְפָרְשִׁים. חִדּוּשִׁים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים הִתְחַדְּשׁוּ לוֹ בְּאוֹתָם יָמִים. עוֹבְרִים לָהֶם כַּמָּה יָמִים בְּבֵין הַזְּמַנִּים, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן עֲסוּקִים בְּדִינֵי מְזוּזָה. וְהִנֵּה הוּא מְקַבֵּל טֵלֵפוֹן מֵאֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּר בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה, שֶׁאֵינָהּ חָשָׁה בְּטוֹב וּמְאֻשְׁפֶּזֶת כְּבָר כַּמָּה יָמִים בְּבֵית הַחוֹלִים, וְהָרוֹפְאִים אֵינָם מַצְלִיחִים לְבָרֵר אֶת מַחֲלָתָהּ. הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן פֶלְמַן, שֶׁרֹאשׁוֹ עָסוּק עַתָּה בְּעִנְיְנֵי מְזוּזָה, נִזְכַּר מִיָּד בִּדְבָרָיו שֶׁל מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל שֶׁהָיָה אוֹמֵר, שֶׁהַמִּנְהָג שֶׁל כְּלָל יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁכְּשֶׁקּוֹרֶה אֵיזֶה מְאֹרָע לֹא טוֹב בַּבַּיִת, בּוֹדְקִים אֶת הַמְּזוּזוֹת. וְלָכֵן גַּם עַתָּה אָמַר לָאָב שֶׁיִּמְסֹר אֶת הַמְּזוּזוֹת בַּבַּיִת לִבְדִיקָה, לִרְאוֹת אִם אֵין בָּהֶן אֵיזֶה פְּסוּל אוֹ פְּגָם. אָמַר הָאָב, רַק לִפְנֵי שְׁנָתַיִם נָתַתִּי אֶת כָּל הַמְּזוּזוֹת שֶׁבַּבַּיִת לִבְדִיקָה, וְהַכֹּל הָיָה כָּשֵׁר, וּמָה הַצֹּרֶךְ שׁוּב לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזָה עַתָּה. שֶׁהֲרֵי נִפְסַק בַּהֲלָכָה (שו"ע יו"ד רצא-א) שֶׁצְּרִיכִים לִבְדֹּק מְזוּזָה רַק פַּעֲמַיִם בְּשֶׁבַע שָׁנִים, זֹאת אוֹמֶרֶת כָּל שָׁלֹשׁ וָחֵצִי שָׁנִים, וְעַתָּה כְּשֶׁעָבְרוּ רַק שְׁנָתַיִם לָמָּה לִבְדֹּק שׁוּב אֶת הַמְּזוּזוֹת. אָמַר לוֹ הָרַב, "אַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת, תִּשְׁלַח עַכְשָׁו וּמִיָּד אֶת הַמְּזוּזוֹת לִבְדִיקָה". הָאָב שָׁמַע לָעֵצָה, שָׁלַח אֶת הַמְּזוּזוֹת לִבְדִיקָה, וּלְתַדְהֵמָתוֹ מָצְאוּ שֶׁבַּמְּזוּזָה שֶׁבְּחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת חֲסֵרָה מִלָּה שְׁלֵמָה. הַסּוֹפֵר שֶׁבָּדַק לִפְנֵי שְׁנָתַיִם אֶת הַמְּזוּזוֹת בָּדַק רַק אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן פְּגָם, וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁחֲסֵרָה בָּהּ מִלָּה שְׁלֵמָה. מִיָּד קָנוּ מְזוּזָה חֲדָשָׁה, וְאָז אֵרַע הַדָּבָר הַלֹּא יֵאָמֵן - הַבַּת הִתְעוֹרְרָה לְחַיִּים, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ מְאוּמָה. הָרוֹפְאִים עָמְדוּ בִּפְלִיאָה מִשְׁתּוֹמְמִים עַל הַפֶּלֶא שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם. לִפְנֵי רֶגַע הַיַּלְדָּה שָׁכְבָה בְּחָלְיָהּ חַסְרַת אוֹנִים, וְעַתָּה הִתְעוֹרְרָה כְּמִי שֶׁקָּמָה מִשְּׁנָתָהּ וְלֹא נִכַּר עָלֶיהָ מְאוּמָה. הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן פֶלְמַן רָאָה בָּזֶה הַסְכָּמָה מִשָּׁמַיִם שֶׁאָכֵן צָדַק בְּהַשְׁעָרָתוֹ שֶׁעָלָיו לִלְמֹד וּלְלַמֵּד עַתָּה הִלְכוֹת מְזוּזָה, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָל הַבֵּין הַזְּמַנִּים הַזֶּה לְבָרֵר אֶת הַהֲלָכוֹת, וּמִיָּד כְּשֶׁהִתְחִיל חֹדֶשׁ אֱלוּל מָסַר כַּמָּה שִׁעוּרִים בְּהִלְכוֹת מְזוּזָה. (שְׁלָמִים מִצִּיּוֹן)