Otzarot-Article

"וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (מה-כז) יַעֲקֹב הִשְׁתָּאָה, חָרֵד, לֹא הֶאֱמִין לַבְּשׂוֹרָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת, נָחָה דַּעְתּוֹ, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. מֶה הָיָה הַמְיֻחָד בָּעֲגָלוֹת?

מָרָן הַחִידָ"א זיע"א מְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ נִפְלָא, וּכְשֶׁמְּעַיְּנִים בּוֹ מַזְהִיר הוּא שִׁבְעָתַיִם. וְכָךְ כָּתַב: כְּשֶׁנִּפְרַד יוֹסֵף מִיַּעֲקֹב אָבִיו, רָאָה שֶׁאָבִיו נוֹטֵעַ אֲרָזִים. שְׁאָלוֹ: "לְמָה אֵלֶּה?" וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁבְּנֵי בָּנַי עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לַה' בַּמִּדְבָּר מֵאֲרָזִים אֵלּוּ, וְיָבִיאוּ אוֹתָם בַּעֲגָלוֹת". לְפִיכָךְ, שָׁלַח לוֹ יוֹסֵף עֲגָלוֹת לְסִימָן זֶה, רֶמֶז לְשֵׁשׁ עֶגְלוֹת צָב שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאוֹת אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב". שָׂמַח, וּמִיָּד: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל... בְּאֵרָה שָּׁבַע", לִקְצֹץ אוֹתָם אֲרָזִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צד) וְלַהֲבִיאָם מִצְרַיְמָה בַּעֲגָלוֹת.

וַעֲדַיִן יֵשׁ לְהָבִין אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲגָלוֹת - אַךְ כְּבָר כָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁרֶמֶז יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּקַם מֵהָאֲרָזִים וַעֲצֵי הַשִּׁיטָה שֶׁנָּטַע יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. לוֹמַר לְךָ, שֶׁהַמִּשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקִימִים - וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְהָקִים בְּלִבּוֹ מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, וְכָל בַּיִת שֶׁמּוּקָם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁנּוֹסְדָה, בּוֹנֶה מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה (סוֹטָה יז.) - "חֹמֶר הַגֶּלֶם" שֶׁלָּהּ הוּא הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית הַנִּצְחִית הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים! אָמְנָם תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, וְאָנוּ מְצֻוִּים לְלַמְּדָהּ וּלְהִתְעַלּוֹת בָּהּ וְעַל יָדָהּ. אֲבָל לֹא עַל קַרְקַע צְחִיחָה נְטַע חַיֵּי עוֹלָם בְּתוֹכֵנוּ, אֶלָּא עַל "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", עַל מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת נְיַסֵּד אֶת עוֹלָמֵנוּ!

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית כְּבָר מֻשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ, יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵכִין אֶת חָמְרֵי הַגֶּלֶם, נָטַע אֶת "הָאֲרָזִים", אָנוּ מַה תַּפְקִידֵנוּ? אַךְ אָנוּ צְרִיכִים "לְהָבִיא אֶת הָעֲגָלוֹת", לָשֵׂאת בְּגָאוֹן נְקֻדָּה יְהוּדִית זוֹ, לְהַעֲבִירָהּ מֵהַדּוֹר הַקּוֹדֵם - דַּרְכֵּנוּ - אֶל הַדּוֹר הַבָּא, בְּאוֹתָן עֲגָלוֹת שֶׁהֶעֱבִירוּ בַּמִּדְבָּר אֶת הַקְּרָשִׁים מִמָּקוֹם אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל מְחוֹז חֶפְצָם, אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, לְהָקִים בָּהּ מִשְׁכַּן קֶבַע לַשְּׁכִינָה.

וּכְשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיּוֹסֵף יוֹדֵעַ מַה הוּא תַּפְקִידוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָעֲגָלוֹת לְהָבִיא אֶת יַעֲקֹב - חָיְתָה רוּחוֹ.

בַּפָּרָשָׁה קוֹרְאִים אָנוּ עַל הִתְוַדְּעוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְאֶחָיו, עַל הִתְלַכְּדוּת הַמִּשְׁפָּחָה, הִתְאַחֲדוּתָהּ מֵחָדָשׁ, רִפּוּי פִּצְעֵי הֶעָבָר. וְיוֹסֵף שׁוֹלֵחַ לְאָבִיו עֲגָלוֹת - וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סִימָן מָסַר יוֹסֵף, בְּמָה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁנִּפְרַד מֵאָבִיו? בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה. רַק אָז חָיְתָה רוּחַ יַעֲקֹב, רַק אָז הֶחְלִיט לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם וְלִפְגֹּשׁ בְּיוֹסֵף. רַק כַּאֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת שֶׁלֹּא שָׁכַח מַה שֶּׁלָּמַד בִּמְחִיצָתוֹ, שֶׁעֲדַיִן מְחֻבָּר הוּא לְמוֹרֶשֶׁת יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁקָּשׁוּר הוּא לַתּוֹרָה וּלְקָחֶיהָ. רַק אָז אָמַר: "רַב, עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי, אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ"!

כִּי אִלּוּ שׁוֹכֵחַ הָיָה תַּלְמוּדוֹ, אִלּוּ מִתְנַתֵּק הָיָה מִמּוֹרֶשֶׁת אָבִיו, מִתּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר: "יִשָּׁאֵר שָׁם, בְּמִצְרַיִם - יִהְיֶה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, יֵהָנֶה מִמַּנְעַמֵּי הַשִּׁלְטוֹן, יִשְׂבַּע רֹב טוֹבָה - וְאָנוּ נִשָּׁאֵר פֹּה, אַף נִסְבֹּל רָעָב. מַה לָּנוּ וְלוֹ"...

וּכְשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְמִצְרַיִם, "אֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, לְהוֹרֹת" - לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה. רַק כָּךְ מוּכָן יַעֲקֹב אָבִינוּ לָרֶדֶת, רַק כָּךְ מוּכָן הוּא לַעֲקֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

"תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ - שְׁכִינָה עִמָּהֶן". וּבוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה שְׁכִינָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ - הֵקִימוּ בֵּית מִדְרָשׁ וִישִׁיבָה, יִסְּדוּ מְקוֹם תּוֹרָה: "מִימֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶן. הָיוּ בְּמִצְרַיִם - יְשִׁיבָה עִמָּהֶם" (יוֹמָא כח:). וְכָךְ בְּכָל מְקוֹמוֹת גָּלוּתָם - רַבּוֹתֵינוּ הָאָמוֹרָאִים וְהַגְּאוֹנִים בְּבָבֶל, הָרִי"ף בְּמָרוֹקוֹ וּבַעַל הֶ"עָרוּךְ" בְּרוֹמִי, הָרַמְבַּ"ם בְּמִצְרַיִם וְהָרַמְבַּ"ן בִּסְפָרַד, רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם בְּאִיטַלְיָה וּבַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּצָרְפַת וּבְאַנְגְלִיָּה וּבְאַשְׁכְּנַז. וְעַד לַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר - לַמַּהֲרִי"ץ בְּתֵימָן וְלַבֶּן אִישׁ חַי בְּבַגְדָד, לְחַכְמֵי גֶּ'רְבָּה וְתוּנִיס וְלִגְדוֹלֵי אֲרַם צוֹבָא. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּלְקְטוּ הַנִּפְזָרִים, דַּוְקָא כְּשֶׁזָּכִינוּ לְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, לְשִׁיבָה לְאֶרֶץ הָאָבוֹת, דַּוְקָא כָּאן נַעֲשָׂה נִסָּיוֹן לְיַסֵּד יִשּׁוּב יְהוּדִי לְלֹא יַהֲדוּת, בְּשִׁירַת "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי יְסוֹד נַחְרִיבָה" - לְהָקִים מַלְכוּת עַל אַדְנֵי שֹׂבַע אַךְ בְּלֹא בֵּית תַּלְמוּד, לְלֹא רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ.

אַךְ לֹא - רַעְיוֹן עִוְעִים הוּא, מִבְזַק תַּעְתּוּעִים! "הַמַּלְכוּת" מִתְמוֹסֶסֶת, "הַשֹּׂבַע" מִצְטַמֵּק, לְהַוָּתֵנוּ, לְדַאֲבוֹן נַפְשֵׁנוּ. וְאִלּוּ "יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת" (חֲגִיגָה ה:), וְרוּחוֹ חַיָּה וּפוֹעֶמֶת!

זָכִינוּ בִּמְדִינָתֵנוּ הָעַצְמָאִית וְאָנוּ כַּמְתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת. אֵין הִתְיַשְּׁבוּת חֲפוּזָה, חָלְפוּ יְמֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל. עַכְשָׁו יֵשׁ וַעֲדוֹת מִתְאָר וְתִכְנוּן, דּוֹאֲגִים לַדֶּרֶךְ וְלַגִּישָׁה, לַבִּיּוּב וְלַמַּיִם, מָאוֹר וְטֶלֶפוֹן. דּוֹאֲגִים לְגַנִּים צִבּוּרִיִּים, לְמִבְנֵי חִנּוּךְ, טִפַּת חָלָב, מִרְפָּאָה. לְכָל דָּבָר שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לוֹ, רַק לֹא לַנְּשָׁמָה.

שְׁכוּנוֹת שְׁלֵמוֹת תֻּכְנְנוּ עַד לַפְּרָט הָאַחֲרוֹן, אֲבָל לֹא הִקְצוּ מָקוֹם לְבֵית כְּנֶסֶת, לֹא תִּכְנְנוּ הֲקָמַת מִקְוֵה טָהֳרָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מִרְפָּסוֹת לַסֻּכָּה. מַדּוּעַ? שֶׁהֲרֵי אָנוּ כַּמְתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת, כְּבָר אָמַרְנוּ. וְזֶה לֹא מוֹפִיעַ אֶצְלָם בַּמִּפְרָט...

אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, כַּאֲשֶׁר יָרַד בְּרֹאשׁ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם, שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה. "לְהוֹרוֹת לְפָנָיו, לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה".

יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין וְהוֹרָה, כִּי בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - "שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה", יֵשׁ לִדְאֹג לַהֲקָמַת בֵּית תַּלְמוּד, יֵשׁ לְיַסֵּד בֵּית הוֹרָאָה. לִפְנֵי הַכֹּל. "שָׁלַח לְפָנָיו, לְהוֹרוֹת לְפָנָיו".

זוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַגִּישָׁה, זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הַגִּישָׁה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - בֵּית כְּנֶסֶת, בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט. וְאִם לֹא לִפְנֵי הַכֹּל, שֶׁיִּהְיֶה יַחַד עִם הַכֹּל, וּלְפָחוֹת שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי הַכֹּל. אֲבָל לִמְחֹק לְגַמְרֵי, לְהִתְעַלֵּם כָּלִיל?! מִי אָמַר: "בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָמָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים"?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פסח תשע"ח
	"אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד"!
	"וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (מה-כז) יַעֲקֹב הִשְׁתָּאָה, חָרֵד, לֹא הֶאֱמִין לַבְּשׂוֹרָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת, נָחָה דַּעְתּוֹ, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. מֶה הָיָה הַמְיֻחָד בָּעֲגָלוֹת? מָרָן הַחִידָ"א זיע"א מְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ נִפְלָא, וּכְשֶׁמְּעַיְּנִים בּוֹ מַזְהִיר הוּא שִׁבְעָתַיִם. וְכָךְ כָּתַב: כְּשֶׁנִּפְרַד יוֹסֵף מִיַּעֲקֹב אָבִיו, רָאָה שֶׁאָבִיו נוֹטֵעַ אֲרָזִים. שְׁאָלוֹ: "לְמָה אֵלֶּה?" וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁבְּנֵי בָּנַי עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לַה' בַּמִּדְבָּר מֵאֲרָזִים אֵלּוּ, וְיָבִיאוּ אוֹתָם בַּעֲגָלוֹת". לְפִיכָךְ, שָׁלַח לוֹ יוֹסֵף עֲגָלוֹת לְסִימָן זֶה, רֶמֶז לְשֵׁשׁ עֶגְלוֹת צָב שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאוֹת אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב". שָׂמַח, וּמִיָּד: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל... בְּאֵרָה שָּׁבַע", לִקְצֹץ אוֹתָם אֲרָזִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צד) וְלַהֲבִיאָם מִצְרַיְמָה בַּעֲגָלוֹת. וַעֲדַיִן יֵשׁ לְהָבִין אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲגָלוֹת - אַךְ כְּבָר כָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁרֶמֶז יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּקַם מֵהָאֲרָזִים וַעֲצֵי הַשִּׁיטָה שֶׁנָּטַע יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. לוֹמַר לְךָ, שֶׁהַמִּשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקִימִים - וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְהָקִים בְּלִבּוֹ מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, וְכָל בַּיִת שֶׁמּוּקָם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁנּוֹסְדָה, בּוֹנֶה מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה (סוֹטָה יז.) - "חֹמֶר הַגֶּלֶם" שֶׁלָּהּ הוּא הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית הַנִּצְחִית הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים! אָמְנָם תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, וְאָנוּ מְצֻוִּים לְלַמְּדָהּ וּלְהִתְעַלּוֹת בָּהּ וְעַל יָדָהּ. אֲבָל לֹא עַל קַרְקַע צְחִיחָה נְטַע חַיֵּי עוֹלָם בְּתוֹכֵנוּ, אֶלָּא עַל "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", עַל מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת נְיַסֵּד אֶת עוֹלָמֵנוּ! וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית כְּבָר מֻשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ, יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵכִין אֶת חָמְרֵי הַגֶּלֶם, נָטַע אֶת "הָאֲרָזִים", אָנוּ מַה תַּפְקִידֵנוּ? אַךְ אָנוּ צְרִיכִים "לְהָבִיא אֶת הָעֲגָלוֹת", לָשֵׂאת בְּגָאוֹן נְקֻדָּה יְהוּדִית זוֹ, לְהַעֲבִירָהּ מֵהַדּוֹר הַקּוֹדֵם - דַּרְכֵּנוּ - אֶל הַדּוֹר הַבָּא, בְּאוֹתָן עֲגָלוֹת שֶׁהֶעֱבִירוּ בַּמִּדְבָּר אֶת הַקְּרָשִׁים מִמָּקוֹם אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל מְחוֹז חֶפְצָם, אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, לְהָקִים בָּהּ מִשְׁכַּן קֶבַע לַשְּׁכִינָה. וּכְשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיּוֹסֵף יוֹדֵעַ מַה הוּא תַּפְקִידוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָעֲגָלוֹת לְהָבִיא אֶת יַעֲקֹב - חָיְתָה רוּחוֹ. בַּפָּרָשָׁה קוֹרְאִים אָנוּ עַל הִתְוַדְּעוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְאֶחָיו, עַל הִתְלַכְּדוּת הַמִּשְׁפָּחָה, הִתְאַחֲדוּתָהּ מֵחָדָשׁ, רִפּוּי פִּצְעֵי הֶעָבָר. וְיוֹסֵף שׁוֹלֵחַ לְאָבִיו עֲגָלוֹת - וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סִימָן מָסַר יוֹסֵף, בְּמָה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁנִּפְרַד מֵאָבִיו? בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה. רַק אָז חָיְתָה רוּחַ יַעֲקֹב, רַק אָז הֶחְלִיט לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם וְלִפְגֹּשׁ בְּיוֹסֵף. רַק כַּאֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת שֶׁלֹּא שָׁכַח מַה שֶּׁלָּמַד בִּמְחִיצָתוֹ, שֶׁעֲדַיִן מְחֻבָּר הוּא לְמוֹרֶשֶׁת יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁקָּשׁוּר הוּא לַתּוֹרָה וּלְקָחֶיהָ. רַק אָז אָמַר: "רַב, עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי, אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ"! כִּי אִלּוּ שׁוֹכֵחַ הָיָה תַּלְמוּדוֹ, אִלּוּ מִתְנַתֵּק הָיָה מִמּוֹרֶשֶׁת אָבִיו, מִתּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר: "יִשָּׁאֵר שָׁם, בְּמִצְרַיִם - יִהְיֶה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, יֵהָנֶה מִמַּנְעַמֵּי הַשִּׁלְטוֹן, יִשְׂבַּע רֹב טוֹבָה - וְאָנוּ נִשָּׁאֵר פֹּה, אַף נִסְבֹּל רָעָב. מַה לָּנוּ וְלוֹ"... וּכְשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְמִצְרַיִם, "אֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, לְהוֹרֹת" - לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה. רַק כָּךְ מוּכָן יַעֲקֹב אָבִינוּ לָרֶדֶת, רַק כָּךְ מוּכָן הוּא לַעֲקֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. "תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ - שְׁכִינָה עִמָּהֶן". וּבוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה שְׁכִינָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ - הֵקִימוּ בֵּית מִדְרָשׁ וִישִׁיבָה, יִסְּדוּ מְקוֹם תּוֹרָה: "מִימֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶן. הָיוּ בְּמִצְרַיִם - יְשִׁיבָה עִמָּהֶם" (יוֹמָא כח:). וְכָךְ בְּכָל מְקוֹמוֹת גָּלוּתָם - רַבּוֹתֵינוּ הָאָמוֹרָאִים וְהַגְּאוֹנִים בְּבָבֶל, הָרִי"ף בְּמָרוֹקוֹ וּבַעַל הֶ"עָרוּךְ" בְּרוֹמִי, הָרַמְבַּ"ם בְּמִצְרַיִם וְהָרַמְבַּ"ן בִּסְפָרַד, רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם בְּאִיטַלְיָה וּבַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּצָרְפַת וּבְאַנְגְלִיָּה וּבְאַשְׁכְּנַז. וְעַד לַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר - לַמַּהֲרִי"ץ בְּתֵימָן וְלַבֶּן אִישׁ חַי בְּבַגְדָד, לְחַכְמֵי גֶּ'רְבָּה וְתוּנִיס וְלִגְדוֹלֵי אֲרַם צוֹבָא. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּלְקְטוּ הַנִּפְזָרִים, דַּוְקָא כְּשֶׁזָּכִינוּ לְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, לְשִׁיבָה לְאֶרֶץ הָאָבוֹת, דַּוְקָא כָּאן נַעֲשָׂה נִסָּיוֹן לְיַסֵּד יִשּׁוּב יְהוּדִי לְלֹא יַהֲדוּת, בְּשִׁירַת "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי יְסוֹד נַחְרִיבָה" - לְהָקִים מַלְכוּת עַל אַדְנֵי שֹׂבַע אַךְ בְּלֹא בֵּית תַּלְמוּד, לְלֹא רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אַךְ לֹא - רַעְיוֹן עִוְעִים הוּא, מִבְזַק תַּעְתּוּעִים! "הַמַּלְכוּת" מִתְמוֹסֶסֶת, "הַשֹּׂבַע" מִצְטַמֵּק, לְהַוָּתֵנוּ, לְדַאֲבוֹן נַפְשֵׁנוּ. וְאִלּוּ "יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת" (חֲגִיגָה ה:), וְרוּחוֹ חַיָּה וּפוֹעֶמֶת! זָכִינוּ בִּמְדִינָתֵנוּ הָעַצְמָאִית וְאָנוּ כַּמְתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת. אֵין הִתְיַשְּׁבוּת חֲפוּזָה, חָלְפוּ יְמֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל. עַכְשָׁו יֵשׁ וַעֲדוֹת מִתְאָר וְתִכְנוּן, דּוֹאֲגִים לַדֶּרֶךְ וְלַגִּישָׁה, לַבִּיּוּב וְלַמַּיִם, מָאוֹר וְטֶלֶפוֹן. דּוֹאֲגִים לְגַנִּים צִבּוּרִיִּים, לְמִבְנֵי חִנּוּךְ, טִפַּת חָלָב, מִרְפָּאָה. לְכָל דָּבָר שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לוֹ, רַק לֹא לַנְּשָׁמָה. שְׁכוּנוֹת שְׁלֵמוֹת תֻּכְנְנוּ עַד לַפְּרָט הָאַחֲרוֹן, אֲבָל לֹא הִקְצוּ מָקוֹם לְבֵית כְּנֶסֶת, לֹא תִּכְנְנוּ הֲקָמַת מִקְוֵה טָהֳרָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מִרְפָּסוֹת לַסֻּכָּה. מַדּוּעַ? שֶׁהֲרֵי אָנוּ כַּמְתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת, כְּבָר אָמַרְנוּ. וְזֶה לֹא מוֹפִיעַ אֶצְלָם בַּמִּפְרָט... אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, כַּאֲשֶׁר יָרַד בְּרֹאשׁ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם, שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה. "לְהוֹרוֹת לְפָנָיו, לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה". יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין וְהוֹרָה, כִּי בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - "שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה", יֵשׁ לִדְאֹג לַהֲקָמַת בֵּית תַּלְמוּד, יֵשׁ לְיַסֵּד בֵּית הוֹרָאָה. לִפְנֵי הַכֹּל. "שָׁלַח לְפָנָיו, לְהוֹרוֹת לְפָנָיו". זוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַגִּישָׁה, זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הַגִּישָׁה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - בֵּית כְּנֶסֶת, בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט. וְאִם לֹא לִפְנֵי הַכֹּל, שֶׁיִּהְיֶה יַחַד עִם הַכֹּל, וּלְפָחוֹת שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי הַכֹּל. אֲבָל לִמְחֹק לְגַמְרֵי, לְהִתְעַלֵּם כָּלִיל?! מִי אָמַר: "בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָמָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים"?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)