הָרָצוֹן – מֵהָאָדָם, וְהַכֵּלִים – מִשָּׁמַיִם

"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ... לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ" (לה-כא) הָרַמְבַּ"ן מְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַפָּסוּק בְּיַחַס לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, אֲשֶׁר נְשָׂאָם לִבָּם לַעֲשׂוֹת בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. אֶלָּא שֶׁמֵּעַתָּה יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא, לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ הַפָּסוּק מְצַיֵּן אֶת נְשִׂיאוּת הַלֵּב בְּתוֹר הַתְּכוּנָה הַמֶּרְכָּזִית אֲשֶׁר נִדְרְשָׁה מֵעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה? הֲלֹא לִכְאוֹרָה מְדֻבָּר בִּתְכוּנָה שׁוּלִית בִּלְבַד, שֶׁכֵּן בְּעִקָּר נִדְרָשׁ מֵעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לִהְיוֹת בְּקִיאִים בַּמְּלָאכָה שֶׁאוֹתָהּ עֲלֵיהֶם לְבַצֵּעַ! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאֶחָד מִמַּסְעוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִנַּדְבוֹרְנָה, עָבְרָה הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ לְיַד כְּפָר מַלְטִיקוֹב[יכ1] . אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בְּאֶמְצַע הַמַּסָּע, נָטְתָה הַפָּמַלְיָה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָרָה אֶל הַכְּפָר, כְּדֵי לִמְצֹא אַכְסַנְיָה אֵצֶל אַחַד הַיְּהוּדִים הַמְּקוֹמִיִּים.

הַמְאָרֵחַ הִקְצָה חֶדֶר בְּבֵיתוֹ לִתְפִלָּתָם שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל פָּמַלְיָתוֹ, וְהַתְּפִלָּה כְּבָר כִּמְעַט הֵחֵלָּה. אוּלָם אָז, נִזְכְּרוּ בְּנֵי הַפָּמַלְיָה כִּי אֵין בִּרְשׁוּתָם נֵרוֹת, בְּעוֹד שֶׁהַקְפָּדָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְהַדְלִיק נֵרוֹת לִפְנֵי תְּפִלָּתוֹ – הָיְתָה מִן הַמְפֻרְסָמוֹת.

עֲבוֹדַת הַנֵּרוֹת שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי – עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הָיְתָה, וְסוֹדוֹת עֲמֻקִּים הָיוּ טְמוּנִים בָּהּ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו הָלַךְ, כְּמוֹ גַּם בְּבֵיתוֹ – הָיוּ עוֹרְכִים לְפָנָיו עַשְׂרוֹת נֵרוֹת, וְהוּא הָיָה עוֹמֵד וּמַצִּית בָּהֶם אֶת הָאוּר. סִפּוּרֵי מוֹפֵת לְאֵין מִסְפָּר הָיוּ קְשׁוּרִים בְּאוֹתָם נֵרוֹת קְדוֹשִׁים. כָּךְ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אָז הָיוּ נִמְנִים לִפְנֵי הַצַּדִּיק מֵאוֹת נֵרוֹת בְּהַדְלָקָה אַחַת!

מִשֶּׁכָּךְ, פָּנוּ בְּנֵי הַפָּמַלְיָה לְהִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת בָּתֵּי הַכְּפָר הַמּוּעָטִים, בְּתִקְוָה כִּי יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַשִּׂיג אֵי-אֵלּוּ נֵרוֹת, אַךְ לְשָׁוְא. הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ עַד מְהֵרָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, וְנֶאֶלְצוּ לְהַכְרִיז כִּי הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּיָדָם.

וּבֵינְתַיִם, הַצַּדִּיק שָׁרוּי בְּצַעַר. בְּדַעְתּוֹ כְּבָר גָּמַר, שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ עַד שֶׁלֹּא יְסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם וִיזַמְּנוּ נֵרוֹת לְיָדוֹ, שֶׁכֵּן כָּל יָמָיו הִקְפִּיד שֶׁלֹּא לְוַתֵּר אֲפִלּוּ עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹ"ד מִמִּנְהָגָיו וּמֵהֲלִיכוֹתָיו בַּקֹּדֶשׁ. אֶת שְׁעַת הַהַמְתָּנָה, נִצֵּל הָרַבִּי כְּדֵי לְסַפֵּר עַל אוֹדוֹת דּוֹדוֹ זְקֵנוֹ וְרַבּוֹ הַמֻּבְהָק, רַבִּי מֵאִירְ'ל מִפְּרִימִישְׁלָאן. וְכָךְ סִפֵּר:

"בִּצְעִירוּתוֹ, יָצָא רַבִּי מֵאִירְ'ל עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, וְהֵם עָשׂוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּדֶרֶךְ שׁוֹמֵמָה. לְפֶתַע, הֵחֵלָּה הָרַבָּנִית לָחוּשׁ חֻלְשָׁה... בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם, הָיוּ מְחַזְּקִים אֶת לִבָּהּ וּמְשִׁיבִים נַפְשָׁהּ בִּמְעַט חָלָב, אוּלָם עַתָּה, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יְשִׁימוֹן - חָלָב אַיִן, נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא נִרְאֵית לִמְלֹא הָעַיִן, וִישׁוּעָה מִנַּיִן?

נֶעֱמַד רַבִּי מֵאִירְ'ל בִּתְפִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ, הוֹפִיעַ לִקְרָאתָם נָכְרִי אֶחָד, מוֹבִיל אַחֲרָיו פָּרָה חוֹלֶבֶת, וּשְׁאָלָם הַאִם הֵם זְקוּקִים לְחָלָב. רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, כְּבָר נֶחְלְבָה הַפָּרָה בִּידֵי רַבִּי מֵאִירְ'ל, כּוֹס חָלָב הֻגְּשָׁה לָרַבָּנִית הַצַּדֶּקֶת, וַתְּחִי נַפְשָׁהּ!

הֲשׁוֹמְעִים אַתֶּם?" הִטְעִים רַבִּי מָרְדְּכַי, "אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵלָיו הִתְפַּלֵּל דּוֹדִי זְקֵנִי רַבִּי מֵאִירְ'ל – חַי וְקַיָּם הוּא עֲדַיִן! וְאִם יָכוֹל הָיָה לִשְׁלֹחַ פָּרָה חוֹלֶבֶת אֶל הַיְשִׁימוֹן, הוּא בְּוַדַּאי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ נֵרוֹת אֶל הַכְּפָר מַלְטִיקוֹב!" הִכְרִיז הַצַּדִּיק.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: לֹא חָלְפוּ אֶלָּא רְגָעִים סְפוּרִים, וְאֶל הַבַּיִת נִכְנַס יְהוּדִי מִתּוֹשָׁבֵי נַדְבוֹרְנָה, ר' שִׁמְשׁוֹן שְׁמוֹ. הוּא עָסַק לְפַרְנָסָתוֹ בְּמִסְחָר בְּסַבּוֹן. אַחַת לְכַמָּה שָׁבוּעוֹת הָיָה נוֹסֵעַ לִרְכֹּשׁ סְחוֹרָה בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁבָּעִיר דּוֹלִינָא, וְעִמָּהּ שָׁב אֶל נַדְבוֹרְנָה עִירוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע כִּי הָרַבִּי מִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם, בִּקֵּשׁ לִזְכּוֹת וּלְהַקְבִּיל פְּנֵי הַצַּדִּיק, שֶׁאֵלָיו הָיָה מְקֻשָּׁר מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.

מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס ר' שִׁמְשׁוֹן אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי מָרְדְּכַי וְשָׁאַל: "ר' שִׁמְשׁוֹן, שֶׁמָּא הֵבֵאתָ עִמְּךָ נֵרוֹת?"

"נֵרוֹת? מַה לִּי וּלְנֵרוֹת?" הִתְפַּלֵּא הַסּוֹחֵר, אוּלָם הָרַבִּי הִתְעַקֵּשׁ: "בְּכָל זֹאת... אוּלַי יֵשׁ עִמְּךָ נֵרוֹת?" שָׁאַל שֵׁנִית, וּלְפֶתַע נִזְכַּר ר' שִׁמְשׁוֹן וְקָרָא בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "כֵּן, רַבִּי! יֵשׁ עִמָּדִי נֵרוֹת!"...

רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן נִגַּשׁ ר' שִׁמְשׁוֹן לְעֶגְלָתוֹ, וּבְסִיּוּעָם שֶׁל כַּמָּה מֵהַחֲסִידִים, הֵחֵל פּוֹרֵק חֲבִילוֹת שֶׁל סַבּוֹן מֵהָעֲגָלָה, עַד שֶׁנֶּחְשְׂפוּ שׁוּלֶיהָ. אוֹ אָז, שָׁלַף ר' שִׁמְשׁוֹן מִפִּנָּה נִסְתֶּרֶת חֲבִילָה גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה שֶׁל נֵרוֹת. הוּא טָעַן אוֹתָהּ בַּעֲלִיצוּת עַל כְּתֵפוֹ, הִכְנִיסָהּ אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה וְהִנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַצַּדִּיק.

"רַבִּי! עָלַי לְסַפֵּר כֵּיצַד הִגִּיעוּ אֵלַי הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ!" הִכְרִיז ר' שִׁמְשׁוֹן בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וּמִשֶּׁנִּתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת, הֵחֵל לְסַפֵּר:

"בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁבּוֹ אֲנִי רוֹכֵשׁ אֶת הַסַּבּוֹן, מְיַצְּרִים גַּם נֵרוֹת, אוּלָם אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא רָכַשְׁתִּי סְחוֹרָה זוֹ. לָאַחֲרוֹנָה, מִשּׁוּם מָה, נִטְפַּל אֵלַי בַּעַל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת, וְהֵחֵל לְשַׁדֵּל אוֹתִי לִרְכֹּשׁ גַּם נֵרוֹת מִתּוֹצַרְתּוֹ וְלִמְכֹּר בְּעִירִי. לֹא הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ הוּא מִתְעַקֵּשׁ... "

"אוּלָם עַתָּה" – הִטְעִים ר' שִׁמְשׁוֹן הַסּוֹחֵר – "אֲנִי מֵבִין מַדּוּעַ הִתְעַקֵּשׁ בַּעַל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת... הֲלֹא הָרַבִּי הָיָה זָקוּק לְנֵרוֹת, וְכֵיצַד יַגִּיעוּ אֵלּוּ לִרְשׁוּתוֹ? לָכֵן הוּא נִשְׁלַח לְהַכְנִיס אֶת הַנֵּרוֹת אֶל עֶגְלָתִי, וְאִלּוּ אֲנִי נִשְׁלַחְתִּי הֵנָּה לַהֲבִיאָם אֶל הָרַבִּי!" סִיֵּם. הָרַבִּי הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְהִפְטִיר בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן: "הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם... אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִמְצִיא לְרַבִּי מֵאִירְ'ל אֶת הֶחָלָב, הוּא שֶׁהִמְצִיא גַּם לְמָרְדְּכַי אֶת הַנֵּרוֹת!"

וְאָנוּ לוֹמְדִים, כִּי אִם הָאָדָם נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה', עַל אַף שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין לוֹ הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לְיָדוֹ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לוֹ לַעֲמֹד בְּהַחְלָטָתוֹ! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן הַמְבָאֵר כָּךְ:

כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמָּנִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לֹא נִתָּן הָיָה לִמְצֹא כָּאֵלּוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן מֵעוֹלָם לֹא עָסְקוּ בִּמְלָאכוֹת מֵעֵין אֵלּוּ. וּבְכָל זֹאת, מִשֶּׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם וְרָצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, נִכְנְסָה בָּהֶם יְדִיעַת הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁהָיָה בִּיכָלְתָּם לְהַשְׁלִימָן עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר! וַהֲרֵי לָנוּ, כִּי דַּוְקָא נְשִׂיאוּת הַלֵּב – הִיא זוֹ שֶׁאִפְשְׁרָה אֶת קִיּוּמָהּ שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן! (לְלַמֶּדְךָ)