Otzarot-Article

"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" (ו-ב) "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: אֵין הָעוֹלָה בָּאָה אֶלָּא עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב" (וַיִּקְרָא רַבָּה ז-ג). הַתְּחוּשָׁה הָרוֹוַחַת הִיא, שֶׁתִּקּוּן עַל מַעֲשֵׂה עֲבֵרָה, קָשֶׁה יוֹתֵר מִתִּקּוּן עַל הִרְהוּר עֲבֵרָה. וְעַל כֵּן מַה מְּאֹד יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא, שֶׁהָעוֹלָה שֶׁבָּאָה עַל הִרְהוּר, עוֹלָה כֻּלָּהּ כָּלִיל לַה', בְּעוֹד בִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים עַל מַעֲשֶׂה, חֵלֶק מִן הַקָּרְבָּן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים?

מְבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב סִקְלִי זָצָ"ל (תַּלְמִיד הָרַשְׁבָּ"א) בְּסִפְרוֹ "תּוֹרַת הַמִּנְחָה", שֶׁתִּקּוּן הַחֵטְא נִמְדָּד לְפִי רָמַת הַחֵטְא. עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (כט:) "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה", כִּי הֵם פּוֹגְמִים בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁהִיא מִצַּד הַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה, שֶׁהֵם רוּחָנִיִּים וְעֶלְיוֹנִים יוֹתֵר מֵחֵטְא מַעֲשִׂי הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁאָר אֵיבְרֵי הָאָדָם הַגַּשְׁמִיִּים. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְבֹאָר כִּי גּוּף הָאָדָם מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְהַמֹּחַ כְּנֶגֶד הֵיכָלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, מְקוֹם קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, וְהַפּוֹגֵם בַּמַּחְשָׁבָה כְּאִלּוּ הֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, גַּם הַכַּפָּרָה עַל הִרְהוּר הִיא רוּחָנִית וְעוֹלָה כֻּלָּהּ לְגָבוֹהַּ, כָּלִיל לַה', מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמְּכַפְּרִים עַל חֲטָאִים שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה, וְלָכֵן רַק חֶלְקָם מֻקְטָר.

וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן יֵשׁ לְהָבִין, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל מַעֲשֶׂה, חֲמוּרִים יוֹתֵר מִמִּי שֶׁנִּכְשַׁל בְּגוּף הָעֲבֵרָה?

אִם נְדַיֵּק בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ, אֵין הַדָּבָר קָשֶׁה. הֵם לֹא אָמְרוּ "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה חֲמוּרִים מֵעֲבֵרָה", אֶלָּא "קָשִׁים מֵעֲבֵרָה". מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין גֶּזַע קָשֶׁה לְגִבְעוֹל רַךְ? אֶת הָאַחֲרוֹן קַל לִתְלֹשׁ, וְאֶת הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה לַעֲקֹר. חֲכָמֵינוּ אֵינָם מִתְיַחֲסִים לָעֹנֶשׁ וְלַחֻמְרָה, אֶלָּא לַתּוֹצָאָה וְלַנֶּזֶק. הַמַּעֲשֶׂה כַּמּוּבָן חָמוּר יוֹתֵר מֵהִרְהוּר, אַךְ הַפְּגָם, הַנִּסְיוֹנוֹת וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהַהִרְהוּרִים מְבִיאִים עַל הָאָדָם, הֵם קָשִׁים יוֹתֵר. עֲבֵרָה מַעֲשִׂית, הִיא מְקוֹמִית עִם הַתְחָלָה וְסוֹף, וְאִלּוּ הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מְלַפְּפִים אֶת הָאָדָם עַד אֵין קֵץ, מַכִּים בּוֹ שָׁרָשִׁים שֶׁקָּשֶׁה לְעָקְרָם, וְגוֹרְמִים לוֹ לְהִסָּחֵף לְעוֹלָמוֹת שֶׁבַּמְּצִיאוּת אֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁיַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם, וְהוּא גַּם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְגַם אִם יַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, הוּא יְגַלֶּה עַד כַּמָּה רְחוֹקָה הֲנָאַת הַחֵטְא מִמַּה שֶּׁדִּמְיֵן לְעַצְמוֹ.

סִבָּה נוֹסֶפֶת מַדּוּעַ "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה", כּוֹתֵב הַנֶּפֶשׁ הַחַיִּים: הַחוֹטֵא בְּמַעֲשֶׂה, מַכִּיר בְּחֶטְאוֹ, לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ וְהוּא יָשׁוּב לְקוֹנוֹ, וְאִלּוּ הַחוֹטֵא בְּהִרְהוּר, מַצְפּוּנוֹ פָּחוֹת מֵצִיק לוֹ, וְהַיֵּצֶר לוֹחֵשׁ עַל אָזְנוֹ "נוּ, מַה כְּבָר עָשִׂיתָ, בְּסַךְ הַכֹּל הִרְהַרְתָּ הִרְהוּרִים בְּעָלְמָא..." וְכָךְ שָׁב הוּא עַל חֶטְאוֹ שׁוּב וָשׁוּב.

וְאָכֵן, קָשֶׁה עַד בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהֵאָבֵק בְּמַחְשָׁבוֹת. הָעֵצָה הַכִּמְעַט יְחִידָה הִיא, תֵּכֶף וּמִיָּד לְהַסִּיחַ לִבּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, רָצוּי דִּבְרֵי תּוֹרָה. הַהֶסְבֵּר לְכָךְ הוּא פָּשׁוּט: אֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אָדָם לַחְשֹׁב שְׁתֵּי מַחְשָׁבוֹת בְּבַת אַחַת. כַּאֲשֶׁר יְפַנֶּה לִבּוֹ לִדְבָרִים חִיּוּבִיִּים, מִמֵּילָא לֹא יִשָּׁאֵר מָקוֹם פָּנוּי לַמַּחְשָׁבוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת.

עֵצָה זוֹ כֹּה חֲשׁוּבָה וִיעִילָה, עַד שֶׁרַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם הֱבִיאָהּ בְּסִפְרוֹ הַהִלְכָתִי "מִשְׁנֵה תּוֹרָה" (אִסּוּרֵי בִּיאָה כא-יט): "אִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר, יַסִּיעַ לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבַאי וְהַשְׁחָתָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהִיא אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן". וּבַסּוֹף כָּתַב: "יִנְהַג לְהִתְרַחֵק מִן הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׁכְרוּת, וִיפַנֶּה עַצְמוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בְּחָכְמָה, שֶׁאֵין מַחְשֶׁבֶת טֻמְאָה מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה".

וְרָמְזוּ זֹאת בַּפָּסוּק: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" - "זֹאת תּוֹרַת" מַחְשָׁבָה שְׁלִילִית "הָעוֹלָה" בְּמֹחַ הָאָדָם, "הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ" - מִיָּד כְּשֶׁהִיא עוֹלָה בְּדַעְתּוֹ יֵשׁ לְכַלּוֹתָהּ וּלְבַעֲרָהּ, שֶׁהֲרֵי מֹחַ הָאָדָם הוּא כְּמִזְבֵּחַ, וְיֵשׁ לוֹ אֶת הַכֹּחַ לִשְׂרֹף אֶת הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה וְלַעֲבֹר לְמַחְשָׁבָה אַחֶרֶת. וְכֵיצַד יַצְלִיחַ? "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" - זוֹהִי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא בִּבְחִינַת אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹסֵק בָּהּ, הִיא תּוּקַד בּוֹ וְתִשְׂרֹף אֶת הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה.

וְאָמְנָם, דֶּרֶךְ זוֹ שׁוֹנָה מִדֶּרֶךְ הַהִתְרַחֲקוּת מִשְּׁאָר עֲבֵרוֹת. אִם בְּכָל הָעֲבֵרוֹת, חֵלֶק מֵהַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶן הוּא עַל יְדֵי זְכִירַת רָעָתָם, בִּבְחִינַת "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" (תְּהִלִּים נא-ה), הֲרֵי שֶׁבְּחֵטְא הִרְהוּר הַלֵּב - אַדְּרַבָּא, הַתִּקּוּן הוּא לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהֶם כְּכָל הָאֶפְשָׁר. כָּל עִסּוּק בָּהֶם - הֶזֵּקוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתּוֹ.

וּבָזֶה הִסְבִּיר נִפְלָא הָרַב שֵׁם מִשְּׁמוּאֵל אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁמַּבְדִּילִים בָּהּ אֶת הָרֹאשׁ מִן הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה" (א-טו), לְבֵין חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁאַדְּרַבָּא, נֶאֱמַר בָּהּ "וְלֹא יַבְדִּיל" (ה-ח).

כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַהֶבְדֵּל, מַקְדִּים הָרַב קֻשְׁיָא: הֲלֹא הִרְהוּר הוּא בְּמַחְשָׁבָה שֶׁהִיא בַּמֹּחַ, וּמַדּוּעַ תָּפַס רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אֶת הַלָּשׁוֹן "הִרְהוּר הַלֵּב"? וְכֵן יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בְּרֵאשִׁית ו-ה), מַדּוּעַ "מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב" וְלֹא מַחְשֶׁבֶת הַמֹּחַ"?

בְּרַם, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מֹחַ הָאָדָם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֵינָם נְתוּנִים תַּחַת שְׁלִיטַת הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי זֶה טִבְעָן שֶׁל הַמַּחְשָׁבוֹת, שֶׁעוֹבְרוֹת בִּמְרוּצָה בְּמֹחוֹ, וְכִמְעַט שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּת הָאָדָם לִמְנֹעַ שֶׁתַּעֲבֹר בּוֹ מַחְשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו, הֲרֵי שֶׁעִקַּר הַתְּבִיעָה כְּלַפֵּי הָאָדָם אֵינָהּ אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְסַלֵּק אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה וּמַמְשִׁיךְ לֶאֱחֹז בָּהּ עַד שֶׁמִּתְיַשֶּׁבֶת בְּלִבּוֹ. דָּבָר זֶה בִּרְשׁוּתוֹ וּבִשְׁלִיטָתוֹ הוּא, וְעַל זֶה אָכֵן צָרִיךְ תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהָעוֹלָה בָּאָה כְּכַפָּרָה עַל "הִרְהוּר הַלֵּב", וְלֹא עַל מַחְשָׁבוֹת הַמֹּחַ.

וּמֵעַתָּה, בְּקָרְבַּן עוֹלָה הַמְכַפֵּר עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, מַבְדִּיל הַכֹּהֵן אֶת הָרֹאשׁ מֵהַגּוּף שֶׁכּוֹלֵל אֶת הַלֵּב, לְהוֹרוֹת שֶׁעִקַּר הַפְּגָם וְהַתְּבִיעָה כְּלַפֵּי הָאָדָם הוּא בְּכָךְ שֶׁהִמְשִׁיךְ אֶת מַחְשֶׁבֶת הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ אֶל תּוֹךְ הַלֵּב שֶׁבַּגּוּף וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם. חַטַּאת הָעוֹף לְעֻמַּת זֹאת, בָּאָה עַל עֲווֹנוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּשְׁגָגָה, הַיְנוּ מַעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאֵיבְרֵי גּוּף הָאָדָם בְּהַפְרָדָה מִידִיעַת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁמִּשְׁכָּנָהּ בַּמֹּחַ. בָּהֶם, עִנְיַן הַכַּפָּרָה הוּא הָפוּךְ - לְחַבֵּר בֵּין הַמַּעֲשִׂים שֶׁבַּגּוּף לַמֹּחַ, וְכָךְ לֹא לְהִכָּשֵׁל בִּשְׁגָגוֹת. וּלְפִיכָךְ אֵין מַבְדִּילִים בְּחַטַּאת הָעוֹף.

הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל הִבְהִיר זֹאת בְּסִפּוּר נָאֶה:

חָכָם אֶחָד יָצָא לַשָּׂדֶה מִחוּץ לָעִיר בְּעוֹנַת הַקָּצִיר, לִקְצֹר חִטִּים שְׁמוּרוֹת לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה. עָבַר שָׁם שַׂר אֶחָד רָכוּב עַל סוּסוֹ, קָרַב אֶל הָרַב וְאָמַר: "לְמָחָר חַיָּב אֲנִי לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נִקְרֵאתִי לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. רְצוֹנִי שֶׁתִּכְתֹּב לִי קָמֵעַ לְהַצְלָחָה".

הֵבִין הָרַב, שֶׁאִם הַשַּׂר מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ קָמֵעַ, אוֹת הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִפְּנֵי מָה לָחוּשׁ. הִשְׁתַּמֵּט וְאָמַר שֶׁאֵין לוֹ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת. אַךְ הַשַּׂר לֹא הוֹתִיר לָרַב הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת. הוּא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מִנְּדָנָהּ וְהִכְרִיז, כִּי אִם לֹא יְקַבֵּל אֶת הַקָּמֵעַ מִיָּד, יַהֲרֹג אֶת הָרַב. וְאִם יְקַבֵּל קָמֵעַ, וְלֹא יִפְעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ, לֹא יִשְׁקֹט וְלֹא יָנוּחַ עַד שֶׁיִּטֹּל מִן הָרַב אֶת נִקְמָתוֹ.

רָאָה הָרַב כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּט מִפָּנָיו, נָטַל פִּסַּת נְיָר, שִׁרְבֵּב עָלֶיהָ גִּבּוּב אוֹתִיּוֹת, וְאָמַר לוֹ: "עָלֶיךָ לִתְלוֹת קָמֵעַ זֶה עַל צַוָּארְךָ בִּשְׁעַת הָרֵאָיוֹן, וּמֻבְטָח לְךָ שֶׁתִּנָּצֵל וְלֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל רַע. אֲבָל", הוֹסִיף בַּאֲרֶשֶׁת מִסְתּוֹרִין, "כָּל זֹאת בִּתְנַאי שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר בְּחָתוּל".

"לֹא אֲהַרְהֵר - בְּמָה?" בִּקֵּשׁ הַשַּׂר לִשְׁמֹעַ שׁוּב. "בְּחָתוּל", אָמַר הָרַב, "שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב עַל חָתוּל בִּשְׁעַת הָרֵאָיוֹן, כִּי אָז יָפוּג קֶסֶם הַקָּמֵעַ". "וַדַּאי שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר בְּחָתוּל", הִבְטִיחַ הַשַּׂר. "אֵיזֶה תְּנַאי מוּזָר!" הִרְהֵר לְעַצְמוֹ, "וְכִי מִי זֶה מְהַרְהֵר בְּחָתוּל בִּשְׁעַת רֵאָיוֹן עִם הַמֶּלֶךְ?!...".

קִפֵּל הַשַּׂר אֶת הַקָּמֵעַ, תְּלָאוֹ בְּצַוָּארוֹ וְעָלָה בּוֹטֵחַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, מַזְכִּיר לְעַצְמוֹ כִּי בָּטוּחַ הוּא מִכָּל רַע, אִם אַךְ לֹא יְהַרְהֵר בְּ... אַךְ לֹא, הֲרֵי אָסוּר לְהַרְהֵר בּוֹ. אָסוּר לַחְשֹׁב עָלָיו, עַל כֵּן אָסוּר לַחְשֹׁב שֶׁאָסוּר לַחְשֹׁב עַל חָתוּל... חָתוּל, כַּמָּה מוּזָר. לֹא, לֹא, אָסוּר לַחְשֹׁב עָלָיו. אַךְ, אֲבוֹי, כָּל עֵת הָרֵאָיוֹן לֹא מָשׁ הֶחָתוּל מִמַּחְשַׁבְתּוֹ, וְלֹא הִתְפַּלֵּא שֶׁהַקָּמֵעַ לֹא פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ, וְהוּא נֶעֱנַשׁ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין וְהֻדַּח מִמִּשְׂרָתוֹ...

הֲרֵי לָנוּ שֶׁהַהִתְאַמְּצוּת שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב בְּדָבָר, הִיא הַגּוֹרֶמֶת לַחְשֹׁב בּוֹ וּלְהַרְהֵר עָלָיו... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	לך לך תשע"ח
	תְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מְסַיַּעַת לְקַבָּלָתָהּ
	"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" (ו-ב) "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: אֵין הָעוֹלָה בָּאָה אֶלָּא עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב" (וַיִּקְרָא רַבָּה ז-ג). הַתְּחוּשָׁה הָרוֹוַחַת הִיא, שֶׁתִּקּוּן עַל מַעֲשֵׂה עֲבֵרָה, קָשֶׁה יוֹתֵר מִתִּקּוּן עַל הִרְהוּר עֲבֵרָה. וְעַל כֵּן מַה מְּאֹד יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא, שֶׁהָעוֹלָה שֶׁבָּאָה עַל הִרְהוּר, עוֹלָה כֻּלָּהּ כָּלִיל לַה', בְּעוֹד בִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים עַל מַעֲשֶׂה, חֵלֶק מִן הַקָּרְבָּן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים? מְבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב סִקְלִי זָצָ"ל (תַּלְמִיד הָרַשְׁבָּ"א) בְּסִפְרוֹ "תּוֹרַת הַמִּנְחָה", שֶׁתִּקּוּן הַחֵטְא נִמְדָּד לְפִי רָמַת הַחֵטְא. עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (כט:) "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה", כִּי הֵם פּוֹגְמִים בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁהִיא מִצַּד הַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה, שֶׁהֵם רוּחָנִיִּים וְעֶלְיוֹנִים יוֹתֵר מֵחֵטְא מַעֲשִׂי הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁאָר אֵיבְרֵי הָאָדָם הַגַּשְׁמִיִּים. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְבֹאָר כִּי גּוּף הָאָדָם מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְהַמֹּחַ כְּנֶגֶד הֵיכָלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, מְקוֹם קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, וְהַפּוֹגֵם בַּמַּחְשָׁבָה כְּאִלּוּ הֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, גַּם הַכַּפָּרָה עַל הִרְהוּר הִיא רוּחָנִית וְעוֹלָה כֻּלָּהּ לְגָבוֹהַּ, כָּלִיל לַה', מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמְּכַפְּרִים עַל חֲטָאִים שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה, וְלָכֵן רַק חֶלְקָם מֻקְטָר. וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן יֵשׁ לְהָבִין, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל מַעֲשֶׂה, חֲמוּרִים יוֹתֵר מִמִּי שֶׁנִּכְשַׁל בְּגוּף הָעֲבֵרָה? אִם נְדַיֵּק בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ, אֵין הַדָּבָר קָשֶׁה. הֵם לֹא אָמְרוּ "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה חֲמוּרִים מֵעֲבֵרָה", אֶלָּא "קָשִׁים מֵעֲבֵרָה". מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין גֶּזַע קָשֶׁה לְגִבְעוֹל רַךְ? אֶת הָאַחֲרוֹן קַל לִתְלֹשׁ, וְאֶת הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה לַעֲקֹר. חֲכָמֵינוּ אֵינָם מִתְיַחֲסִים לָעֹנֶשׁ וְלַחֻמְרָה, אֶלָּא לַתּוֹצָאָה וְלַנֶּזֶק. הַמַּעֲשֶׂה כַּמּוּבָן חָמוּר יוֹתֵר מֵהִרְהוּר, אַךְ הַפְּגָם, הַנִּסְיוֹנוֹת וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהַהִרְהוּרִים מְבִיאִים עַל הָאָדָם, הֵם קָשִׁים יוֹתֵר. עֲבֵרָה מַעֲשִׂית, הִיא מְקוֹמִית עִם הַתְחָלָה וְסוֹף, וְאִלּוּ הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מְלַפְּפִים אֶת הָאָדָם עַד אֵין קֵץ, מַכִּים בּוֹ שָׁרָשִׁים שֶׁקָּשֶׁה לְעָקְרָם, וְגוֹרְמִים לוֹ לְהִסָּחֵף לְעוֹלָמוֹת שֶׁבַּמְּצִיאוּת אֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁיַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם, וְהוּא גַּם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְגַם אִם יַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, הוּא יְגַלֶּה עַד כַּמָּה רְחוֹקָה הֲנָאַת הַחֵטְא מִמַּה שֶּׁדִּמְיֵן לְעַצְמוֹ. סִבָּה נוֹסֶפֶת מַדּוּעַ "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה", כּוֹתֵב הַנֶּפֶשׁ הַחַיִּים: הַחוֹטֵא בְּמַעֲשֶׂה, מַכִּיר בְּחֶטְאוֹ, לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ וְהוּא יָשׁוּב לְקוֹנוֹ, וְאִלּוּ הַחוֹטֵא בְּהִרְהוּר, מַצְפּוּנוֹ פָּחוֹת מֵצִיק לוֹ, וְהַיֵּצֶר לוֹחֵשׁ עַל אָזְנוֹ "נוּ, מַה כְּבָר עָשִׂיתָ, בְּסַךְ הַכֹּל הִרְהַרְתָּ הִרְהוּרִים בְּעָלְמָא..." וְכָךְ שָׁב הוּא עַל חֶטְאוֹ שׁוּב וָשׁוּב. וְאָכֵן, קָשֶׁה עַד בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהֵאָבֵק בְּמַחְשָׁבוֹת. הָעֵצָה הַכִּמְעַט יְחִידָה הִיא, תֵּכֶף וּמִיָּד לְהַסִּיחַ לִבּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, רָצוּי דִּבְרֵי תּוֹרָה. הַהֶסְבֵּר לְכָךְ הוּא פָּשׁוּט: אֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אָדָם לַחְשֹׁב שְׁתֵּי מַחְשָׁבוֹת בְּבַת אַחַת. כַּאֲשֶׁר יְפַנֶּה לִבּוֹ לִדְבָרִים חִיּוּבִיִּים, מִמֵּילָא לֹא יִשָּׁאֵר מָקוֹם פָּנוּי לַמַּחְשָׁבוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת. עֵצָה זוֹ כֹּה חֲשׁוּבָה וִיעִילָה, עַד שֶׁרַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם הֱבִיאָהּ בְּסִפְרוֹ הַהִלְכָתִי "מִשְׁנֵה תּוֹרָה" (אִסּוּרֵי בִּיאָה כא-יט): "אִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר, יַסִּיעַ לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבַאי וְהַשְׁחָתָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהִיא אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן". וּבַסּוֹף כָּתַב: "יִנְהַג לְהִתְרַחֵק מִן הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׁכְרוּת, וִיפַנֶּה עַצְמוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בְּחָכְמָה, שֶׁאֵין מַחְשֶׁבֶת טֻמְאָה מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה". וְרָמְזוּ זֹאת בַּפָּסוּק: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" - "זֹאת תּוֹרַת" מַחְשָׁבָה שְׁלִילִית "הָעוֹלָה" בְּמֹחַ הָאָדָם, "הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ" - מִיָּד כְּשֶׁהִיא עוֹלָה בְּדַעְתּוֹ יֵשׁ לְכַלּוֹתָהּ וּלְבַעֲרָהּ, שֶׁהֲרֵי מֹחַ הָאָדָם הוּא כְּמִזְבֵּחַ, וְיֵשׁ לוֹ אֶת הַכֹּחַ לִשְׂרֹף אֶת הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה וְלַעֲבֹר לְמַחְשָׁבָה אַחֶרֶת. וְכֵיצַד יַצְלִיחַ? "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" - זוֹהִי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא בִּבְחִינַת אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹסֵק בָּהּ, הִיא תּוּקַד בּוֹ וְתִשְׂרֹף אֶת הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה. וְאָמְנָם, דֶּרֶךְ זוֹ שׁוֹנָה מִדֶּרֶךְ הַהִתְרַחֲקוּת מִשְּׁאָר עֲבֵרוֹת. אִם בְּכָל הָעֲבֵרוֹת, חֵלֶק מֵהַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶן הוּא עַל יְדֵי זְכִירַת רָעָתָם, בִּבְחִינַת "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" (תְּהִלִּים נא-ה), הֲרֵי שֶׁבְּחֵטְא הִרְהוּר הַלֵּב - אַדְּרַבָּא, הַתִּקּוּן הוּא לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהֶם כְּכָל הָאֶפְשָׁר. כָּל עִסּוּק בָּהֶם - הֶזֵּקוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתּוֹ. וּבָזֶה הִסְבִּיר נִפְלָא הָרַב שֵׁם מִשְּׁמוּאֵל אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁמַּבְדִּילִים בָּהּ אֶת הָרֹאשׁ מִן הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה" (א-טו), לְבֵין חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁאַדְּרַבָּא, נֶאֱמַר בָּהּ "וְלֹא יַבְדִּיל" (ה-ח). כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַהֶבְדֵּל, מַקְדִּים הָרַב קֻשְׁיָא: הֲלֹא הִרְהוּר הוּא בְּמַחְשָׁבָה שֶׁהִיא בַּמֹּחַ, וּמַדּוּעַ תָּפַס רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אֶת הַלָּשׁוֹן "הִרְהוּר הַלֵּב"? וְכֵן יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בְּרֵאשִׁית ו-ה), מַדּוּעַ "מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב" וְלֹא מַחְשֶׁבֶת הַמֹּחַ"? בְּרַם, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מֹחַ הָאָדָם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֵינָם נְתוּנִים תַּחַת שְׁלִיטַת הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי זֶה טִבְעָן שֶׁל הַמַּחְשָׁבוֹת, שֶׁעוֹבְרוֹת בִּמְרוּצָה בְּמֹחוֹ, וְכִמְעַט שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּת הָאָדָם לִמְנֹעַ שֶׁתַּעֲבֹר בּוֹ מַחְשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו, הֲרֵי שֶׁעִקַּר הַתְּבִיעָה כְּלַפֵּי הָאָדָם אֵינָהּ אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְסַלֵּק אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה וּמַמְשִׁיךְ לֶאֱחֹז בָּהּ עַד שֶׁמִּתְיַשֶּׁבֶת בְּלִבּוֹ. דָּבָר זֶה בִּרְשׁוּתוֹ וּבִשְׁלִיטָתוֹ הוּא, וְעַל זֶה אָכֵן צָרִיךְ תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהָעוֹלָה בָּאָה כְּכַפָּרָה עַל "הִרְהוּר הַלֵּב", וְלֹא עַל מַחְשָׁבוֹת הַמֹּחַ. וּמֵעַתָּה, בְּקָרְבַּן עוֹלָה הַמְכַפֵּר עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, מַבְדִּיל הַכֹּהֵן אֶת הָרֹאשׁ מֵהַגּוּף שֶׁכּוֹלֵל אֶת הַלֵּב, לְהוֹרוֹת שֶׁעִקַּר הַפְּגָם וְהַתְּבִיעָה כְּלַפֵּי הָאָדָם הוּא בְּכָךְ שֶׁהִמְשִׁיךְ אֶת מַחְשֶׁבֶת הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ אֶל תּוֹךְ הַלֵּב שֶׁבַּגּוּף וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם. חַטַּאת הָעוֹף לְעֻמַּת זֹאת, בָּאָה עַל עֲווֹנוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּשְׁגָגָה, הַיְנוּ מַעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּאֵיבְרֵי גּוּף הָאָדָם בְּהַפְרָדָה מִידִיעַת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁמִּשְׁכָּנָהּ בַּמֹּחַ. בָּהֶם, עִנְיַן הַכַּפָּרָה הוּא הָפוּךְ - לְחַבֵּר בֵּין הַמַּעֲשִׂים שֶׁבַּגּוּף לַמֹּחַ, וְכָךְ לֹא לְהִכָּשֵׁל בִּשְׁגָגוֹת. וּלְפִיכָךְ אֵין מַבְדִּילִים בְּחַטַּאת הָעוֹף. הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל הִבְהִיר זֹאת בְּסִפּוּר נָאֶה: חָכָם אֶחָד יָצָא לַשָּׂדֶה מִחוּץ לָעִיר בְּעוֹנַת הַקָּצִיר, לִקְצֹר חִטִּים שְׁמוּרוֹת לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה. עָבַר שָׁם שַׂר אֶחָד רָכוּב עַל סוּסוֹ, קָרַב אֶל הָרַב וְאָמַר: "לְמָחָר חַיָּב אֲנִי לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נִקְרֵאתִי לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. רְצוֹנִי שֶׁתִּכְתֹּב לִי קָמֵעַ לְהַצְלָחָה". הֵבִין הָרַב, שֶׁאִם הַשַּׂר מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ קָמֵעַ, אוֹת הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִפְּנֵי מָה לָחוּשׁ. הִשְׁתַּמֵּט וְאָמַר שֶׁאֵין לוֹ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת. אַךְ הַשַּׂר לֹא הוֹתִיר לָרַב הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת. הוּא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מִנְּדָנָהּ וְהִכְרִיז, כִּי אִם לֹא יְקַבֵּל אֶת הַקָּמֵעַ מִיָּד, יַהֲרֹג אֶת הָרַב. וְאִם יְקַבֵּל קָמֵעַ, וְלֹא יִפְעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ, לֹא יִשְׁקֹט וְלֹא יָנוּחַ עַד שֶׁיִּטֹּל מִן הָרַב אֶת נִקְמָתוֹ. רָאָה הָרַב כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּט מִפָּנָיו, נָטַל פִּסַּת נְיָר, שִׁרְבֵּב עָלֶיהָ גִּבּוּב אוֹתִיּוֹת, וְאָמַר לוֹ: "עָלֶיךָ לִתְלוֹת קָמֵעַ זֶה עַל צַוָּארְךָ בִּשְׁעַת הָרֵאָיוֹן, וּמֻבְטָח לְךָ שֶׁתִּנָּצֵל וְלֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל רַע. אֲבָל", הוֹסִיף בַּאֲרֶשֶׁת מִסְתּוֹרִין, "כָּל זֹאת בִּתְנַאי שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר בְּחָתוּל". "לֹא אֲהַרְהֵר - בְּמָה?" בִּקֵּשׁ הַשַּׂר לִשְׁמֹעַ שׁוּב. "בְּחָתוּל", אָמַר הָרַב, "שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב עַל חָתוּל בִּשְׁעַת הָרֵאָיוֹן, כִּי אָז יָפוּג קֶסֶם הַקָּמֵעַ". "וַדַּאי שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר בְּחָתוּל", הִבְטִיחַ הַשַּׂר. "אֵיזֶה תְּנַאי מוּזָר!" הִרְהֵר לְעַצְמוֹ, "וְכִי מִי זֶה מְהַרְהֵר בְּחָתוּל בִּשְׁעַת רֵאָיוֹן עִם הַמֶּלֶךְ?!...". קִפֵּל הַשַּׂר אֶת הַקָּמֵעַ, תְּלָאוֹ בְּצַוָּארוֹ וְעָלָה בּוֹטֵחַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, מַזְכִּיר לְעַצְמוֹ כִּי בָּטוּחַ הוּא מִכָּל רַע, אִם אַךְ לֹא יְהַרְהֵר בְּ... אַךְ לֹא, הֲרֵי אָסוּר לְהַרְהֵר בּוֹ. אָסוּר לַחְשֹׁב עָלָיו, עַל כֵּן אָסוּר לַחְשֹׁב שֶׁאָסוּר לַחְשֹׁב עַל חָתוּל... חָתוּל, כַּמָּה מוּזָר. לֹא, לֹא, אָסוּר לַחְשֹׁב עָלָיו. אַךְ, אֲבוֹי, כָּל עֵת הָרֵאָיוֹן לֹא מָשׁ הֶחָתוּל מִמַּחְשַׁבְתּוֹ, וְלֹא הִתְפַּלֵּא שֶׁהַקָּמֵעַ לֹא פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ, וְהוּא נֶעֱנַשׁ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין וְהֻדַּח מִמִּשְׂרָתוֹ... הֲרֵי לָנוּ שֶׁהַהִתְאַמְּצוּת שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב בְּדָבָר, הִיא הַגּוֹרֶמֶת לַחְשֹׁב בּוֹ וּלְהַרְהֵר עָלָיו... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)