Otzarot-Article

"וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם" (טז-ל) "אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' - אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה

אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה, וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'!" מַדּוּעַ - מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם - בָּחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם? לֹא אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא מַגֵּפָה אֲיֻמָּה? וְעוֹד - זֹאת שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ן זצ'"ל - הַאִם רְעִידַת אֲדָמָה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה הִיא, וַהֲרֵי זוֹ תּוֹפָעָה מֻכֶּרֶת וִידוּעָה.

אֶלָּא, תֵּרֵץ הָרַמְבָּ"ן, רְעִידַת אֲדָמָה תּוֹפָעָה טִבְעִית הִיא, אַךְ לְאַחֲרֶיהָ נִשְׁאֶרֶת מַהְפֵּכָה וְנוֹתָר הֶרֶס. כָּאן הָיְתָה תּוֹפָעָה יִחוּדִית, כְּמוֹ פֶּה שֶׁנִּפְתָּח וְנִסְגָּר וְלֹא נוֹדַע כְּלָל כִּי נִפְתַּח! כָּל עֵשֶׂב וּפֶרַח, עָלֶה וְזַלְזַל, נוֹתְרוּ בִּמְקוֹמָם! הִנֵּה כִּי כֵן, קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה. אַךְ מָה הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה, מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ בְּעֹנֶשׁ כֹּה מֻפְלָא וּמְחֻדָּשׁ?

בְּרַם, כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ כָּאן - כְּמוֹ בְּכָל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה – לֶקַח עָצוּם וְנִפְלָא. קֹרַח וַעֲדָתוֹ חָלְקוּ עַל מֹשֶׁה וּשְׁלִיחוּתוֹ, עַל אַהֲרֹן וּכְהֻנָּתוֹ. בִּקְּשׁוּ לְהַתְסִיס אֶת הָרוּחוֹת, לְהַמְרִיד וּלְקוֹמֵם, סָחֲפוּ אַחֲרֵיהֶם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים נְשִׂיאֵי עֵדָה אַנְשֵׁי שֵׁם, הִקְהִילוּ אֶת כָּל הָעֵדָה -

וּמַה נּוֹתַר מֵהֶם לְבַסּוֹף? אֵיךְ הוֹתִירוּ אֶת רִשּׁוּמָם?! אֵיזֶה חוֹתָם הִשְׁאִירוּ, מַה פָּעֲלוּ בִּתְעוּזָתָם?

וְהַתְּשׁוּבָה - כְּעָנְשָׁם: מְאוּמָה. אַף לֹא רֹשֶׁם קַל.

הָיוּ, וְאֵינָם. וְעֵשֶׂב לֹא נֶעֱקַר, פֶּרַח לֹא קָמַל. עָלֶה לֹא נָשַׁר. רַק הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם נָגֹזּוּ כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ. וְנֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר, עַם יִשְׂרָאֵל חַי. הַתּוֹרָה חַיֵּי עוֹלָם, וְאֶת כָּל הַמַּצִּיקִים נָשְׂאָה הָרוּחַ, בָּלְעָה הָאֲדָמָה. לֹא הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם אַף קֹמֶץ אֵפֶר, גַּם לֹא עַנְנַת אָבָק...

הָרְשָׁעִים אֲפִלּוּ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְדָתָן וַאֲבִירָם נִצְּבוּ פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם שְׁלוּבֵי יָדַיִם. הַקַּרְקַע נִבְקְעָה תַּחְתָּם – וְהֵם מְחַיְּכִים בְּהַתְרָסָה.

וְהָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי סְעַדְיָה אִבְּן דָּנָאן זצ"ל מְסַפֵּר בְּעִנְיָן זֶה עַל רָשָׁע מְרֻשָּׁע, הַצַּר הַצּוֹרֵר מוּחַמַּד אַדְרִידִי יִשָּׁחֲקוּ עַצְמוֹתָיו, שֶׁמָּרַד בְּמֶלֶךְ מָרוֹקוֹ וְהִשְׁתַּלֵּט עַל עִיר הַמְּלוּכָה, וְהֵצֵר לַיְּהוּדִים עַד שֶׁלָּקַח אֶת כַּד הַקֶּמַח שֶׁלָּהֶם וּפָשַׁט מַלְבּוּשֵׁיהֶם. הָיוּ נְמַקִּים בְּרָעָב וּבָרְחוּ מֵהָעִיר לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם בְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, וְהַצּוֹרֵר שָׂמַח, כִּי בִּקֵּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל בָּתֵּיהֶם הַשּׁוֹמְמִים.

רָאוּ מִן הַשָּׁמַיִם בְּעָנְיָם וְעָלְתָה שַׁוְעָתָם. וְהַמֶּלֶךְ מוּלָאִי אַרְצִיד עָלָה עַל הָעִיר.

הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁנַּפְשָׁם קָצָה בְּעָרִיצוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֵד, פָּתְחוּ בְּפָנָיו אֶת הַשְּׁעָרִים, וְהַמּוֹרֵד נִתְפַּס חַי. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּשַׁפְּדוּהוּ עַל כְּלוֹנָס גָּבוֹהַּ, אוֹת לִבְנֵי מֶרִי, וְהוֹרָה שֶׁכָּל הַתּוֹשָׁבִים יִתְכַּנְּסוּ לִרְאוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַמּוֹרֵד בְּמַלְכּוֹ.

וְסִפֵּר: "בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּבַהּ לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, אַדְרִידִי. אַחַר שֶׁהוּא תָּלוּי עַל עֵץ, וְהָאַלְכְּזוֹק (הַכְּלוֹנָס הַמְּשֻׁפָּד) תָּחוּב בְּבִטְנוֹ - הָיָה אוֹמֵר לְכָל הָרוֹאִים אוֹתוֹ: זָמָאן פּוּק מִנְכוֹן וּלְיוֹם פּוּק מִנְכוֹן. כְּלוֹמַר: בֶּעָבָר הָיִיתִי גָּבוֹהַּ מִכֶּם, וְאַף עַתָּה -- כְּשֶׁאֲנִי מְשֻׁפָּד בַּכְּלוֹנָס הַגָּבוֹהַּ - אֲנִי מִתְנוֹסֵס מֵעֲלֵיכֶם.

מֵעַתָּה לֹא נִתְפַּלֵּא עַל דָּתָן וַאֲבִירָם, וְקֹרַח וַעֲדָתוֹ. אַדְּרַבָּה, נַעֲרִיץ אֶת בְּנֵי קֹרַח, שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן זָע מַשֶּׁהוּ בְּקִרְבָּם וְרָחַשׁ לִבָּם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וּבִזְכוּתוֹ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּגֵּיהִנֹּם וְנִצְּלוּ מֵהָעֹנֶשׁ הַמַּר... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישב תשע"ח
	חִיּוּךְ מִבַּעַד לָאֲפֵלָה
	"וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם" (טז-ל) "אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' - אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה, וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'!" מַדּוּעַ - מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם - בָּחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם? לֹא אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא מַגֵּפָה אֲיֻמָּה? וְעוֹד - זֹאת שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ן זצ'"ל - הַאִם רְעִידַת אֲדָמָה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה הִיא, וַהֲרֵי זוֹ תּוֹפָעָה מֻכֶּרֶת וִידוּעָה. אֶלָּא, תֵּרֵץ הָרַמְבָּ"ן, רְעִידַת אֲדָמָה תּוֹפָעָה טִבְעִית הִיא, אַךְ לְאַחֲרֶיהָ נִשְׁאֶרֶת מַהְפֵּכָה וְנוֹתָר הֶרֶס. כָּאן הָיְתָה תּוֹפָעָה יִחוּדִית, כְּמוֹ פֶּה שֶׁנִּפְתָּח וְנִסְגָּר וְלֹא נוֹדַע כְּלָל כִּי נִפְתַּח! כָּל עֵשֶׂב וּפֶרַח, עָלֶה וְזַלְזַל, נוֹתְרוּ בִּמְקוֹמָם! הִנֵּה כִּי כֵן, קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה. אַךְ מָה הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה, מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ בְּעֹנֶשׁ כֹּה מֻפְלָא וּמְחֻדָּשׁ? בְּרַם, כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ כָּאן - כְּמוֹ בְּכָל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה – לֶקַח עָצוּם וְנִפְלָא. קֹרַח וַעֲדָתוֹ חָלְקוּ עַל מֹשֶׁה וּשְׁלִיחוּתוֹ, עַל אַהֲרֹן וּכְהֻנָּתוֹ. בִּקְּשׁוּ לְהַתְסִיס אֶת הָרוּחוֹת, לְהַמְרִיד וּלְקוֹמֵם, סָחֲפוּ אַחֲרֵיהֶם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים נְשִׂיאֵי עֵדָה אַנְשֵׁי שֵׁם, הִקְהִילוּ אֶת כָּל הָעֵדָה - וּמַה נּוֹתַר מֵהֶם לְבַסּוֹף? אֵיךְ הוֹתִירוּ אֶת רִשּׁוּמָם?! אֵיזֶה חוֹתָם הִשְׁאִירוּ, מַה פָּעֲלוּ בִּתְעוּזָתָם? וְהַתְּשׁוּבָה - כְּעָנְשָׁם: מְאוּמָה. אַף לֹא רֹשֶׁם קַל. הָיוּ, וְאֵינָם. וְעֵשֶׂב לֹא נֶעֱקַר, פֶּרַח לֹא קָמַל. עָלֶה לֹא נָשַׁר. רַק הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם נָגֹזּוּ כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ. וְנֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר, עַם יִשְׂרָאֵל חַי. הַתּוֹרָה חַיֵּי עוֹלָם, וְאֶת כָּל הַמַּצִּיקִים נָשְׂאָה הָרוּחַ, בָּלְעָה הָאֲדָמָה. לֹא הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם אַף קֹמֶץ אֵפֶר, גַּם לֹא עַנְנַת אָבָק... הָרְשָׁעִים אֲפִלּוּ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְדָתָן וַאֲבִירָם נִצְּבוּ פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם שְׁלוּבֵי יָדַיִם. הַקַּרְקַע נִבְקְעָה תַּחְתָּם – וְהֵם מְחַיְּכִים בְּהַתְרָסָה. וְהָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי סְעַדְיָה אִבְּן דָּנָאן זצ"ל מְסַפֵּר בְּעִנְיָן זֶה עַל רָשָׁע מְרֻשָּׁע, הַצַּר הַצּוֹרֵר מוּחַמַּד אַדְרִידִי יִשָּׁחֲקוּ עַצְמוֹתָיו, שֶׁמָּרַד בְּמֶלֶךְ מָרוֹקוֹ וְהִשְׁתַּלֵּט עַל עִיר הַמְּלוּכָה, וְהֵצֵר לַיְּהוּדִים עַד שֶׁלָּקַח אֶת כַּד הַקֶּמַח שֶׁלָּהֶם וּפָשַׁט מַלְבּוּשֵׁיהֶם. הָיוּ נְמַקִּים בְּרָעָב וּבָרְחוּ מֵהָעִיר לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם בְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, וְהַצּוֹרֵר שָׂמַח, כִּי בִּקֵּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל בָּתֵּיהֶם הַשּׁוֹמְמִים. רָאוּ מִן הַשָּׁמַיִם בְּעָנְיָם וְעָלְתָה שַׁוְעָתָם. וְהַמֶּלֶךְ מוּלָאִי אַרְצִיד עָלָה עַל הָעִיר. הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁנַּפְשָׁם קָצָה בְּעָרִיצוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֵד, פָּתְחוּ בְּפָנָיו אֶת הַשְּׁעָרִים, וְהַמּוֹרֵד נִתְפַּס חַי. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּשַׁפְּדוּהוּ עַל כְּלוֹנָס גָּבוֹהַּ, אוֹת לִבְנֵי מֶרִי, וְהוֹרָה שֶׁכָּל הַתּוֹשָׁבִים יִתְכַּנְּסוּ לִרְאוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַמּוֹרֵד בְּמַלְכּוֹ. וְסִפֵּר: "בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּבַהּ לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, אַדְרִידִי. אַחַר שֶׁהוּא תָּלוּי עַל עֵץ, וְהָאַלְכְּזוֹק (הַכְּלוֹנָס הַמְּשֻׁפָּד) תָּחוּב בְּבִטְנוֹ - הָיָה אוֹמֵר לְכָל הָרוֹאִים אוֹתוֹ: זָמָאן פּוּק מִנְכוֹן וּלְיוֹם פּוּק מִנְכוֹן. כְּלוֹמַר: בֶּעָבָר הָיִיתִי גָּבוֹהַּ מִכֶּם, וְאַף עַתָּה -- כְּשֶׁאֲנִי מְשֻׁפָּד בַּכְּלוֹנָס הַגָּבוֹהַּ - אֲנִי מִתְנוֹסֵס מֵעֲלֵיכֶם. מֵעַתָּה לֹא נִתְפַּלֵּא עַל דָּתָן וַאֲבִירָם, וְקֹרַח וַעֲדָתוֹ. אַדְּרַבָּה, נַעֲרִיץ אֶת בְּנֵי קֹרַח, שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן זָע מַשֶּׁהוּ בְּקִרְבָּם וְרָחַשׁ לִבָּם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וּבִזְכוּתוֹ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּגֵּיהִנֹּם וְנִצְּלוּ מֵהָעֹנֶשׁ הַמַּר... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)