Otzarot-Article

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים" (א-א) חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ הִתְחִיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר אֶת סֵפֶר דְּבָרִים, סֵפֶר הַתּוֹכָחָה. "מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ", כּוֹתֵב רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַסִּפְרִי. וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא עָנָה: "אֲהָהּ ה' אֱלֹקִים, הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, כִּי נַעַר אָנֹכִי" (יִרְמְיָה א-ו). פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "אֵינִי כְּדַאי לְהוֹכִיחָן. מֹשֶׁה הוֹכִיחָם סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ. אֲנִי, בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָם!"

אֲבָל יִרְמְיָהוּ נִשְׁלַח בְּכָל זֹאת לְהוֹכִיחַ. טַעֲנָתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְזוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִצְבִּיעַ עַל חֲטָאִים קוֹדְמִים, תָּבַע לִלְמֹד מֵהֶם לֶקַח, לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וּלְהֵיטִיב דֶּרֶךְ. סוּג תּוֹכָחָה כָּזֶה יָכוֹל לְהַמְתִּין לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר, לָאָדָם הַמַּתְאִים וְלַזְּמַן הַמַּתְאִים.

אֲבָל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא נִשְׁלַח לְהַתְרִיעַ בִּדְחִיפוּת וְלוֹמַר: עִצְרוּ, חִדְלוּ, אַתֶּם עוֹמְדִים עַל סַף הַתְּהוֹם! עוֹמְדִים לְהִתְרַסֵּק, וּלְהָמִיט עַל עַצְמְכֶם חֻרְבָּן. בְּמִקְרֶה כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת, לְהַמְתִּין. מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ מִתְקַדֵּם מִבְּלִי מֵשִׂים לִשְׂדֵה מוֹקְשִׁים, לֹא יוּכַל לוֹמַר: פָּטוּר אֲנִי מִלְּהַזְהִירוֹ כִּי נַעַר אָנֹכִי, אֵינִי כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַמְתִּין עַד סָמוּךְ לְמִיתָתִי... הוּא חַיָּב לִצְעֹק וּלְהַתְרִיעַ, לְהַזְהִיר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.

כַּמָּה נְכוֹנִים הַדְּבָרִים לְדוֹרֵנוּ וּלְמַצָּבֵנוּ. מִי שֶׁבְּיָדוֹ לַעֲזֹר וּלְהַשְׁפִּיעַ, לִלְמֹד וְלִפְעֹל - לֹא יוּכַל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ בְּטַעֲנַת: "לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר, כִּי נַעַר אָנֹכִי". הֲרֵי מוּל עֵינֶיךָ עוֹלִים אֲנָשִׁים עַל שְׂדֵה מוֹקְשִׁים - רוּץ וְהוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, מַהֵר פֶּן תְּאַחֵר!

הַשַּׁבָּת מַפְטִירִין בְּהַפְטָרַת "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ". יָדוּעַ שֶׁעָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִילְיוֹן וּמָאתַיִם אֶלֶף נְבִיאִים, אַךְ לֹא נִכְתְּבוּ אֶלָּא נְבוּאוֹת שֶׁנִּצְרְכוּ לְדוֹרוֹת. אַף נְבוּאָה זוֹ עֲבוּרֵנוּ נִכְתְּבָה, וְעָלֵינוּ לִמְצֹא בָּהּ אֶת עַצְמֵנוּ. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, לֹא קָשֶׁה הַדָּבָר.

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ... בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי". מָה אָמַר לָהֶם הַנָּבִיא, בִּשְׁעָתוֹ? יֵשׁ לָכֶם מְדִינָה, עַצְמָאוּת, מְלוּכָה. צָבָא, כַּלְכָּלָה, גְּדֻלָּה וְרוֹמְמוּת - וְאַתֶּם מַפְנִים עֹרֶף לְמִי שֶׁנָּתַן לָכֶם כָּל אֵלּוּ!

וְהָלְאָה: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו. יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". פֵּרוּשׁ נִפְלָא מָצָאנוּ בְּסֵפֶר "רָאשֵׁי בְּשָׂמִים" לַגָּאוֹן רַבִּי חֲנִינָה זֹהַר זָצָ"ל מִמָּרוֹקוֹ: בַּמִּדְרָשׁ (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי יד) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה חוֹרֶשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁהֶעֱנִי, מְכָרָהּ לְגוֹי אֶחָד. לְקָחָהּ הַגּוֹי וְחָרַשׁ עִמָּהּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁל חֹל. בְּשַׁבָּת הוֹצִיאָהּ שֶׁתַּחְרֹשׁ עִמּוֹ, וְרָבְצָה תַּחַת הָעֹל. הָיָה הוֹלֵךְ וּמַכֶּה אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

רָאָה זֹאת הַיְּהוּדִי, וְהֵבִין שֶׁרְגִילָה הִיא לָנוּחַ בְּשַׁבָּת, וְאָמַר לוֹ: "בּוֹא, וַאֲנִי מַעֲמִידָהּ". בָּא וְאָמַר לָהּ בְּאָזְנָהּ: "פָּרָה פָּרָה! אַתְּ יוֹדַעַת, כְּשֶׁהָיִית בִּרְשׁוּתִי הָיִית חוֹרֶשֶׁת בִּימֵי הַחֹל וּבַשַּׁבָּת הָיִית נִנּוֹחָה. עַכְשָׁו שֶׁגָּרְמוּ עֲווֹנוֹתַי וְאַתְּ בִּרְשׁוּת הַגּוֹי, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, עִמְדִי וְחִרְשִׁי". מִיָּד עָמְדָה וְחָרְשָׁה.

אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַגּוֹי: "אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ, טֹל פָּרָתְךָ, שֶׁכִּשַּׁפְתָּ אוֹתָהּ! אֵינִי מְנִיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה לָּחַשְׁתָּ לָהּ בְּאָזְנָהּ! שֶׁאֲנִי נִתְיַגַּעְתִּי בָּהּ וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ, וְלֹא עָמְדָה"!

הִתְחִיל הַיְּהוּדִי מְפַיְּסוֹ וְאָמַר לוֹ: "לֹא כְּשָׁפִים עָשִׂיתִי, אֶלָּא כָּךְ וְכָךְ סַחְתִּי בְּאָזְנָהּ וְעָמְדָה וְחָרְשָׁה!"

מִיָּד נִתְיָרֵא הַגּוֹי. אָמַר: "וּמָה אִם פָּרָה, שֶׁאֵין לָהּ לֹא דִּבּוּר וְלֹא דַּעַת, הִכִּירָה אֶת בּוֹרְאָהּ - אֲנִי, שֶׁיְּצָרַנִי יוֹצְרִי בִּדְמוּתוֹ וְנָתַן בִּי דַּעַת, אֵינִי הוֹלֵךְ וּמַכִּיר אֶת בּוֹרְאִי?" מִיָּד בָּא וְנִתְגַּיֵּר וְלָמַד לַתּוֹרָה, וְהָיוּ קוֹרְאִים שְׁמוֹ יוֹנָתָן בֶּן תּוֹרְתָא (בֶּן הַפָּרָה), וְעַד הַיּוֹם רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ!

וְעוֹד שָׁנִינוּ (חֻלִּין ז:), שֶׁרַבִּי פִּינְחָס בָּן יָאִיר הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה. בָּעֶרֶב הִגִּיעַ לְפֻנְדַּק דְּרָכִים, וְהִנִּיחַ חֲמוֹרוֹ בָּאֻרְוָה. הִנִּיחוּ לְפָנָיו שְׂעוֹרִים, וְלֹא אָכַל. הֶעֱבִירוּם בְּנָפָה לְנַקּוֹתָם מִפְּסֹלֶת, וְלֹא אָכַל. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בָּן יָאִיר: "שֶׁמָּא אֵינָם מְעֻשָּׂרִים?" עִשְּׂרוּם, וְאָכַל. אָמַר לָהֶם "בְּהֵמָה עֲנִיָּה זוֹ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ, וְאַתֶּם מַאֲכִילִים אוֹתָהּ טְבָלִים?"

וְעַל כֵּן רוֹמֵז הַנָּבִיא: "יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ", כְּאוֹתָהּ פָּרָה שֶׁיָּדְעָה שֶׁאֵין לָהּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת. "וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו", כְּאוֹתוֹ חֲמוֹר שֶׁיָּדַע שֶׁאֵין לֶאֱכֹל מַאֲכָל שֶׁלֹּא הֻפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת כַּדָּת - "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן!" גְּרוּעִים הָיִינוּ מִבַּעֲלֵי חַיִּים, אִבַּדְנוּ אֶת הָרְתִיעָה הַטִּבְעִית מִן הַחֵטְא!

אֲבוֹי לְמִי שֶׁמְּאַבֵּד אֶת הַחוּשׁ הַטִּבְעִי לַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב וּלְהִנָּזְרוּת מֵרַע, גָּרוּעַ הוּא מִשּׁוֹר וַחֲמוֹר הַיּוֹדְעִים קוֹנָם וְאֵבוּס בַּעֲלֵיהֶם. "יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַע".

מֵילָא. אֲבָל מַדּוּעַ: "עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן"?! הֲלֹא הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַה שֶּׁקּוֹרֶה, הִתְבּוֹנְנוּת בַּמִּתְרַחֵשׁ, תִּפְקַח אֶת הָעֵינַיִם! וְכָאן, הֲרֵי רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן כִּי כַּאֲשֶׁר עוֹזְבִים אֶת ה' וּמְנָאֲצִים אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נִלְחָמִים בְּכָל קֹדֶשׁ וּמַכְפִּישִׁים בְּלֹא מַעְצוֹרִים, אֲזַי: "נָזֹרוּ אָחוֹר", נְסוֹגִים בְּכָל הַשְּׁטָחִים, הַבִּטְחוֹנִי וְהַמְּדִינִי וְהַכַּלְכָּלִי. אֲזַי הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים וְהַכִּנֶּרֶת מִצְטַמֶּקֶת וְהַמּוֹבִיל הָאַרְצִי מֻכְפָּשׁ וְהַחַקְלָאוּת קוֹרֶסֶת וְדָבָר אֵינוֹ מִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה. לָמָּה לָכֶם לִסְבֹּל, קְחוּ אֶת גּוֹרַלְכֶם בְּיֶדְכֶם וְהֵטִיבוּ אֶת מַצַּבְכֶם! "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ", רַחְמָנָא לִיצְלַן. הַפְטָרָה אַקְטוּאָלִית כָּל כָּךְ, עִם אֶפְשָׁרוּת תִּקּוּן וּגְאֻלָּה: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשע"ח
	יַעֲקֹב אָבִינוּ מוּל שְׁכֶם
	"אֵלֶּה הַדְּבָרִים" (א-א) חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ הִתְחִיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר אֶת סֵפֶר דְּבָרִים, סֵפֶר הַתּוֹכָחָה. "מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ", כּוֹתֵב רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַסִּפְרִי. וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא עָנָה: "אֲהָהּ ה' אֱלֹקִים, הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, כִּי נַעַר אָנֹכִי" (יִרְמְיָה א-ו). פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "אֵינִי כְּדַאי לְהוֹכִיחָן. מֹשֶׁה הוֹכִיחָם סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ. אֲנִי, בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָם!" אֲבָל יִרְמְיָהוּ נִשְׁלַח בְּכָל זֹאת לְהוֹכִיחַ. טַעֲנָתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְזוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִצְבִּיעַ עַל חֲטָאִים קוֹדְמִים, תָּבַע לִלְמֹד מֵהֶם לֶקַח, לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וּלְהֵיטִיב דֶּרֶךְ. סוּג תּוֹכָחָה כָּזֶה יָכוֹל לְהַמְתִּין לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר, לָאָדָם הַמַּתְאִים וְלַזְּמַן הַמַּתְאִים. אֲבָל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא נִשְׁלַח לְהַתְרִיעַ בִּדְחִיפוּת וְלוֹמַר: עִצְרוּ, חִדְלוּ, אַתֶּם עוֹמְדִים עַל סַף הַתְּהוֹם! עוֹמְדִים לְהִתְרַסֵּק, וּלְהָמִיט עַל עַצְמְכֶם חֻרְבָּן. בְּמִקְרֶה כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת, לְהַמְתִּין. מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ מִתְקַדֵּם מִבְּלִי מֵשִׂים לִשְׂדֵה מוֹקְשִׁים, לֹא יוּכַל לוֹמַר: פָּטוּר אֲנִי מִלְּהַזְהִירוֹ כִּי נַעַר אָנֹכִי, אֵינִי כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַמְתִּין עַד סָמוּךְ לְמִיתָתִי... הוּא חַיָּב לִצְעֹק וּלְהַתְרִיעַ, לְהַזְהִיר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. כַּמָּה נְכוֹנִים הַדְּבָרִים לְדוֹרֵנוּ וּלְמַצָּבֵנוּ. מִי שֶׁבְּיָדוֹ לַעֲזֹר וּלְהַשְׁפִּיעַ, לִלְמֹד וְלִפְעֹל - לֹא יוּכַל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ בְּטַעֲנַת: "לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר, כִּי נַעַר אָנֹכִי". הֲרֵי מוּל עֵינֶיךָ עוֹלִים אֲנָשִׁים עַל שְׂדֵה מוֹקְשִׁים - רוּץ וְהוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, מַהֵר פֶּן תְּאַחֵר! הַשַּׁבָּת מַפְטִירִין בְּהַפְטָרַת "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ". יָדוּעַ שֶׁעָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִילְיוֹן וּמָאתַיִם אֶלֶף נְבִיאִים, אַךְ לֹא נִכְתְּבוּ אֶלָּא נְבוּאוֹת שֶׁנִּצְרְכוּ לְדוֹרוֹת. אַף נְבוּאָה זוֹ עֲבוּרֵנוּ נִכְתְּבָה, וְעָלֵינוּ לִמְצֹא בָּהּ אֶת עַצְמֵנוּ. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, לֹא קָשֶׁה הַדָּבָר. "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ... בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי". מָה אָמַר לָהֶם הַנָּבִיא, בִּשְׁעָתוֹ? יֵשׁ לָכֶם מְדִינָה, עַצְמָאוּת, מְלוּכָה. צָבָא, כַּלְכָּלָה, גְּדֻלָּה וְרוֹמְמוּת - וְאַתֶּם מַפְנִים עֹרֶף לְמִי שֶׁנָּתַן לָכֶם כָּל אֵלּוּ! וְהָלְאָה: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו. יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". פֵּרוּשׁ נִפְלָא מָצָאנוּ בְּסֵפֶר "רָאשֵׁי בְּשָׂמִים" לַגָּאוֹן רַבִּי חֲנִינָה זֹהַר זָצָ"ל מִמָּרוֹקוֹ: בַּמִּדְרָשׁ (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי יד) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה חוֹרֶשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁהֶעֱנִי, מְכָרָהּ לְגוֹי אֶחָד. לְקָחָהּ הַגּוֹי וְחָרַשׁ עִמָּהּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁל חֹל. בְּשַׁבָּת הוֹצִיאָהּ שֶׁתַּחְרֹשׁ עִמּוֹ, וְרָבְצָה תַּחַת הָעֹל. הָיָה הוֹלֵךְ וּמַכֶּה אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. רָאָה זֹאת הַיְּהוּדִי, וְהֵבִין שֶׁרְגִילָה הִיא לָנוּחַ בְּשַׁבָּת, וְאָמַר לוֹ: "בּוֹא, וַאֲנִי מַעֲמִידָהּ". בָּא וְאָמַר לָהּ בְּאָזְנָהּ: "פָּרָה פָּרָה! אַתְּ יוֹדַעַת, כְּשֶׁהָיִית בִּרְשׁוּתִי הָיִית חוֹרֶשֶׁת בִּימֵי הַחֹל וּבַשַּׁבָּת הָיִית נִנּוֹחָה. עַכְשָׁו שֶׁגָּרְמוּ עֲווֹנוֹתַי וְאַתְּ בִּרְשׁוּת הַגּוֹי, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, עִמְדִי וְחִרְשִׁי". מִיָּד עָמְדָה וְחָרְשָׁה. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַגּוֹי: "אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ, טֹל פָּרָתְךָ, שֶׁכִּשַּׁפְתָּ אוֹתָהּ! אֵינִי מְנִיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה לָּחַשְׁתָּ לָהּ בְּאָזְנָהּ! שֶׁאֲנִי נִתְיַגַּעְתִּי בָּהּ וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ, וְלֹא עָמְדָה"! הִתְחִיל הַיְּהוּדִי מְפַיְּסוֹ וְאָמַר לוֹ: "לֹא כְּשָׁפִים עָשִׂיתִי, אֶלָּא כָּךְ וְכָךְ סַחְתִּי בְּאָזְנָהּ וְעָמְדָה וְחָרְשָׁה!" מִיָּד נִתְיָרֵא הַגּוֹי. אָמַר: "וּמָה אִם פָּרָה, שֶׁאֵין לָהּ לֹא דִּבּוּר וְלֹא דַּעַת, הִכִּירָה אֶת בּוֹרְאָהּ - אֲנִי, שֶׁיְּצָרַנִי יוֹצְרִי בִּדְמוּתוֹ וְנָתַן בִּי דַּעַת, אֵינִי הוֹלֵךְ וּמַכִּיר אֶת בּוֹרְאִי?" מִיָּד בָּא וְנִתְגַּיֵּר וְלָמַד לַתּוֹרָה, וְהָיוּ קוֹרְאִים שְׁמוֹ יוֹנָתָן בֶּן תּוֹרְתָא (בֶּן הַפָּרָה), וְעַד הַיּוֹם רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ! וְעוֹד שָׁנִינוּ (חֻלִּין ז:), שֶׁרַבִּי פִּינְחָס בָּן יָאִיר הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה. בָּעֶרֶב הִגִּיעַ לְפֻנְדַּק דְּרָכִים, וְהִנִּיחַ חֲמוֹרוֹ בָּאֻרְוָה. הִנִּיחוּ לְפָנָיו שְׂעוֹרִים, וְלֹא אָכַל. הֶעֱבִירוּם בְּנָפָה לְנַקּוֹתָם מִפְּסֹלֶת, וְלֹא אָכַל. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בָּן יָאִיר: "שֶׁמָּא אֵינָם מְעֻשָּׂרִים?" עִשְּׂרוּם, וְאָכַל. אָמַר לָהֶם "בְּהֵמָה עֲנִיָּה זוֹ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ, וְאַתֶּם מַאֲכִילִים אוֹתָהּ טְבָלִים?" וְעַל כֵּן רוֹמֵז הַנָּבִיא: "יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ", כְּאוֹתָהּ פָּרָה שֶׁיָּדְעָה שֶׁאֵין לָהּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת. "וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו", כְּאוֹתוֹ חֲמוֹר שֶׁיָּדַע שֶׁאֵין לֶאֱכֹל מַאֲכָל שֶׁלֹּא הֻפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת כַּדָּת - "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן!" גְּרוּעִים הָיִינוּ מִבַּעֲלֵי חַיִּים, אִבַּדְנוּ אֶת הָרְתִיעָה הַטִּבְעִית מִן הַחֵטְא! אֲבוֹי לְמִי שֶׁמְּאַבֵּד אֶת הַחוּשׁ הַטִּבְעִי לַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב וּלְהִנָּזְרוּת מֵרַע, גָּרוּעַ הוּא מִשּׁוֹר וַחֲמוֹר הַיּוֹדְעִים קוֹנָם וְאֵבוּס בַּעֲלֵיהֶם. "יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַע". מֵילָא. אֲבָל מַדּוּעַ: "עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן"?! הֲלֹא הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַה שֶּׁקּוֹרֶה, הִתְבּוֹנְנוּת בַּמִּתְרַחֵשׁ, תִּפְקַח אֶת הָעֵינַיִם! וְכָאן, הֲרֵי רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן כִּי כַּאֲשֶׁר עוֹזְבִים אֶת ה' וּמְנָאֲצִים אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נִלְחָמִים בְּכָל קֹדֶשׁ וּמַכְפִּישִׁים בְּלֹא מַעְצוֹרִים, אֲזַי: "נָזֹרוּ אָחוֹר", נְסוֹגִים בְּכָל הַשְּׁטָחִים, הַבִּטְחוֹנִי וְהַמְּדִינִי וְהַכַּלְכָּלִי. אֲזַי הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים וְהַכִּנֶּרֶת מִצְטַמֶּקֶת וְהַמּוֹבִיל הָאַרְצִי מֻכְפָּשׁ וְהַחַקְלָאוּת קוֹרֶסֶת וְדָבָר אֵינוֹ מִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה. לָמָּה לָכֶם לִסְבֹּל, קְחוּ אֶת גּוֹרַלְכֶם בְּיֶדְכֶם וְהֵטִיבוּ אֶת מַצַּבְכֶם! "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ", רַחְמָנָא לִיצְלַן. הַפְטָרָה אַקְטוּאָלִית כָּל כָּךְ, עִם אֶפְשָׁרוּת תִּקּוּן וּגְאֻלָּה: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)