Otzarot-Article

"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לט-לב) אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו. חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים רָמְזוּ מְעַט בְּאָמְרָם (בְּרָכוֹת נה.) שֶׁבְּצַלְאֵל, הַמְמֻנֶּה עַל עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, יוֹדֵעַ הָיָה לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ - הֲרֵי זֶה עֹמֶק חָכְמַת הַקַּבָּלָה שֶׁאֵין יָדוּעַ לָנוּ אֲפִלּוּ אֶפֶס קָצֵהוּ. לֹא בִּכְדִי הָיָה צָרִיךְ הַכֹּל לְהֵעָשׂוֹת "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", עַל דַּעַת כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֲדוֹן הַנְּבִיאִים. בִּטּוּי הַחוֹזֵר וְנִשְׁנֶה בְּפָרָשָׁתֵנוּ בְּכָל פְּרָט.

וְעִם כָּל זֹאת, הֲרֵי לֹא מֹשֶׁה עָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאַף לֹא בְּצַלְאֵל: "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". וּבָהֶם, הֵן לֹא נֶאֱמַר שֶׁיָּדְעוּ אֶת הַסּוֹדוֹת וְאֶת הַכַּוָּנוֹת הָרָמוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת. לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁעָשׂוּ עַל פִּי הַהוֹרָאוֹת וְהַהַנְחָיוֹת, וְהִקְפִּידוּ שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה בִּשְׁלֵמוּת וְכַיָּאוּת, מֻנָּחוֹת בְּמַעֲשֶׂה זֶה כָּל הַכַּוָּנוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת הַנֶּאֱצָלוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת שֶׁהִשִּׂיג מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כָּל מַה שֶּׁמֻּנָּח וְצָפוּן בְּהוֹרָאָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ!

וְכֵן הוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה: כַּאֲשֶׁר מֵנִיחַ הָאָדָם תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת כְּהִלְכָתָן, פּוֹעֵל הוּא בָּעוֹלָמוֹת אֶת כָּל כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, הַכֹּל מֻנָּח וְצָפוּן בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה כְּהִלְכָתוֹ!

בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בַּ"פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ" (בְּרָכוֹת לב:), שֶׁהַמְקַיֵּם מִצְוָה כְּהִלְכָתָהּ, בְּמַעֲשֶׂה וּבְפֹעַל, מְקַבֵּל שָׂכָר כְּאִלּוּ הִשִּׂיג כָּל כַּוָּנוֹתֶיהָ בְּכָל חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הַבִּינָה שֶׁנִּבְרְאוּ בָּעוֹלָם! עַד לְפִסְגַּת הַהַשָּׂגוֹת, אוֹתָהּ מַשִּׂיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ!

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן "יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם" (רַשִּׁ"י שְׁמוֹת לט-מג): אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת כְּהִלְכָתָן, וְהַבּוֹרֵא מַשְׁרֶה בָּהֶן אֶת הַשְּׁכִינָה!

מַעֲשֶׂה אֶחָד וְיָחִיד, שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, יָנִיב תּוֹצָאָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת! הֲכֵיצַד -

נִפְתַּח בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה (נִפְלְאוֹת הָרַבִּי) שֶׁהָרַב מְדָבְנֶקָא זָצָ"ל שָׁמַע מִפִּי הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל, וְכָךְ סִפֵּר. בָּא לְפָנָיו אַבְרֵךְ חָשׁוּב מֵאַפְּטָא שֶׁחוֹתְנוֹ נִמְנָה עַל גְּדוֹלֵי הַחֲסִידִים. הִגִּיעַ לִמְסֹר, שֶׁחוֹתְנוֹ חָדַל לְהִתְפַּלֵּל! זְמַן רַב עָקַב אַחֲרָיו, וּלְבַסּוֹף שְׁאָלוֹ, וְנַעֲנָה שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנָיו. בְּכָל הַדְּבָרִים נוֹהֵג הוּא כְּיָרֵא וְחָרֵד, מְקַיֵּם מִצְווֹת בְּהִדּוּר וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה, וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל...

עֲנָהוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחוֹתֵן יָבוֹא, יִשְׁאֲלוֹ עַל כָּךְ.

הִגִּיעַ הַחוֹתֵן, וְנִשְׁאַל.

נַעֲנָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב: מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, הֵן יָדוּעַ שֶׁ'אֵין חֹזֶק כַּחֲסִידוּת בִּתְחִלָּתָהּ' (הַקְדָּמַת הָ'רוֹקֵחַ'). בִּמְחִצַּת הָרַבִּי לָמַדְתִּי חֲסִידוּת מַהִי וּתְפִלָּה מַהִי, הֶעְפַּלְתִּי לַפְּסָגוֹת. אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים נָפַלְתִּי מִמַּדְרֵגָתִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתִי כְּמֵאָז. וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב (ח"ב פז-ב) שֶׁהַמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם מִפִּיו בְּלֹא פַּחַד וְיִרְאָה, חִיל וּרְעָדָה, עוֹבֵר עַל "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" (דְּבָרִים ו-יג), "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה" (דְּבָרִים כח-נח), וְנוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם -

וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר הָיְתָה לוֹ בָּזֶה הַשָּׂגָה, וְנָסוֹג לְאָחוֹר, נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו כְּמוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן הִפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל...

וְסִפֵּר הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּךְ עֲנָהוּ: הַכָּתוּב אוֹמֵר (תְּהִלִּים פז-ו): "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים". מַהוּ: "בִּכְתוֹב עַמִּים". הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה אֵין מִסְפָּרִים. אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים מֵאָה, אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים ק'. הַמִּסְפָּרִים הֵם כְּתַב הָעַמִּים. מֵאָה הֵם אֶחָד, וּשְׁנֵי אֲפָסִים. הָאֶפֶס אֵין לוֹ שׁוּם חֲשִׁיבוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁלְּפָנָיו מִסְפָּר, מַכְפִּילִים אוֹתוֹ הָאֲפָסִים בִּכְפוּלוֹת שֶׁל עֶשֶׂר, מֵאָה וְאֶלֶף וְכָךְ הָלְאָה, עַד לְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת.

עוֹד זֹאת, שֶׁהַכְּתָב הָעִבְרִי נִקְרָא מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, בְּעוֹד הַמִּסְפָּרִים נִקְרָאִים מִשְּׂמֹאל לְיָמִין.

וְאָמַר הַכָּתוּב, שֶׁה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים. דְּהַיְנוּ, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנָה, אֵיזֶה עֵרֶךְ לִתְפִלָּתוֹ. תְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר ח ג-ט) וְכֵן כָּל מִצְוָה (לִקּוּטֵי תּוֹרָה לאריז"ל, עֵקֶב ח), כְּאִלּוּ רָשַׁם אֶת הַסִּפְרָה אֶפֶס. עוֹד תְּפִלָּה בְּלִי כַּוָּנָה, אֶפֶס נוֹסָף. וְכָךְ שׁוּרַת אֲפָסִים אֵין סוֹפִית. אֲבָל אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בְּכַוָּנָה - אִם הַכַּוָּנָה מוּעֶטֶת, צִיּוּנָהּ: אַחַת. מְרֻבָּה יוֹתֵר, שְׁתַּיִם. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ - אֲזַי "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים" - יַנִּיחֶהָ לִפְנֵי כָּל הָאֲפָסִים וְיַעֲלֶה בְּכָךְ כָּל הַתְּפִלּוֹת הַקּוֹדְמוֹת!

וְאַגַּב, בְּעִנְיָן זֶה נְסַפֵּר (הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' קכו) שֶׁכַּאֲשֶׁר נִבְחַר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל כִּנְצִיג הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית בְּבֵית הַנִּבְחָרִים בְּלִיטָא, פָּעַל לְהַשִּׂיג אִשּׁוּר הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי עַצְמָאִי. הַמַּשְׂכִּילִים לָחֲצוּ שֶׁהַלִּמּוּדִים הַכְּלָלִיִּים יִלָּמְדוּ בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר הַמַּמְלַכְתִּיִּים, וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם יִלְמְדוּ בְּתַלְמוּדֵי הַתּוֹרָה כִּרְצוֹנָם. וְאָכֵן, שַׂר הַחִנּוּךְ הַלִּיטָאִי לֹא הֵבִין: מַדּוּעַ עֲלֵיכֶם לִלְמֹד אֶת לִמּוּדֵי הַחֻלִּין בְּמִסְגֶּרֶת נִפְרֶדֶת? הַאִם לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלָּכֶם, לְמָשָׁל, שׁוֹנֶה מִשֶּׁלָּנוּ?!

"אָכֵן כֵּן", הִפְתִּיעוֹ הָרַב מִפּוֹנִיבֶז'.

"דְּהַיְנוּ?!"

"יִמְנֶה מַר אֶת הַמִּסְפָּרִים כְּסִדְרָם", בִּקֵּשׁ הָרַב.

הֵחֵל הַשַּׂר לִמְנוֹת: "אֶפֶס, אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע" -

"וְאֶצְלֵנוּ", אָמַר הָרַב, "מַתְחִילִים כָּל חֶשְׁבּוֹן מֵאֶחָד"...

וְאִם לֹא חָזַר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה כַּהֹגֶן, כָּל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת הַפְּסוּלוֹת מוֹצִיאִין אוֹתָן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לְמָקוֹם טָמֵא, בִּהְיוֹת אוֹתוֹ אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הַטֻּמְאָה, וְאָז נוֹעֲלִים בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, רַחְמָנָא לִצְלַן.

וְכֵן כָּתַב בְּ"יַעֲרוֹת דְּבַשׁ" (ח"א דְּרוּשׁ ד) שֶׁהַדִּבּוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְיִחוּד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מְעַכְּבִים אוֹתָהּ מִלַּעֲלוֹת, "אַךְ אִם אָדָם מִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ בְּכַוָּנָה וּבִבְכִי וּבְדִמְעָה, מַעֲלֶה כָּל תְּפִלּוֹת מִכַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר סָבִיב נִקְבְּצוּ לוֹ. כִּי נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים בְּרִפְיוֹן בְּלִי עֲלִיָּה, וְכָעֵת עַל יְדֵי תְּפִלָּה זוֹ הֵם עוֹלִים בְּמַעֲלֵה בֵּית אֵ-ל". (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	ויצא תשע"ח
	כִּבּוּד הוֹרִים מִמֶּרְחָק
	"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לט-לב) אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּסוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו. חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים רָמְזוּ מְעַט בְּאָמְרָם (בְּרָכוֹת נה.) שֶׁבְּצַלְאֵל, הַמְמֻנֶּה עַל עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, יוֹדֵעַ הָיָה לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ - הֲרֵי זֶה עֹמֶק חָכְמַת הַקַּבָּלָה שֶׁאֵין יָדוּעַ לָנוּ אֲפִלּוּ אֶפֶס קָצֵהוּ. לֹא בִּכְדִי הָיָה צָרִיךְ הַכֹּל לְהֵעָשׂוֹת "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", עַל דַּעַת כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֲדוֹן הַנְּבִיאִים. בִּטּוּי הַחוֹזֵר וְנִשְׁנֶה בְּפָרָשָׁתֵנוּ בְּכָל פְּרָט. וְעִם כָּל זֹאת, הֲרֵי לֹא מֹשֶׁה עָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאַף לֹא בְּצַלְאֵל: "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". וּבָהֶם, הֵן לֹא נֶאֱמַר שֶׁיָּדְעוּ אֶת הַסּוֹדוֹת וְאֶת הַכַּוָּנוֹת הָרָמוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת. לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁעָשׂוּ עַל פִּי הַהוֹרָאוֹת וְהַהַנְחָיוֹת, וְהִקְפִּידוּ שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה בִּשְׁלֵמוּת וְכַיָּאוּת, מֻנָּחוֹת בְּמַעֲשֶׂה זֶה כָּל הַכַּוָּנוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת הַנֶּאֱצָלוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת שֶׁהִשִּׂיג מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כָּל מַה שֶּׁמֻּנָּח וְצָפוּן בְּהוֹרָאָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! וְכֵן הוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה: כַּאֲשֶׁר מֵנִיחַ הָאָדָם תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת כְּהִלְכָתָן, פּוֹעֵל הוּא בָּעוֹלָמוֹת אֶת כָּל כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, הַכֹּל מֻנָּח וְצָפוּן בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה כְּהִלְכָתוֹ! בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בַּ"פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ" (בְּרָכוֹת לב:), שֶׁהַמְקַיֵּם מִצְוָה כְּהִלְכָתָהּ, בְּמַעֲשֶׂה וּבְפֹעַל, מְקַבֵּל שָׂכָר כְּאִלּוּ הִשִּׂיג כָּל כַּוָּנוֹתֶיהָ בְּכָל חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הַבִּינָה שֶׁנִּבְרְאוּ בָּעוֹלָם! עַד לְפִסְגַּת הַהַשָּׂגוֹת, אוֹתָהּ מַשִּׂיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ! וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן "יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם" (רַשִּׁ"י שְׁמוֹת לט-מג): אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת כְּהִלְכָתָן, וְהַבּוֹרֵא מַשְׁרֶה בָּהֶן אֶת הַשְּׁכִינָה! מַעֲשֶׂה אֶחָד וְיָחִיד, שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, יָנִיב תּוֹצָאָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת! הֲכֵיצַד - נִפְתַּח בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה (נִפְלְאוֹת הָרַבִּי) שֶׁהָרַב מְדָבְנֶקָא זָצָ"ל שָׁמַע מִפִּי הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל, וְכָךְ סִפֵּר. בָּא לְפָנָיו אַבְרֵךְ חָשׁוּב מֵאַפְּטָא שֶׁחוֹתְנוֹ נִמְנָה עַל גְּדוֹלֵי הַחֲסִידִים. הִגִּיעַ לִמְסֹר, שֶׁחוֹתְנוֹ חָדַל לְהִתְפַּלֵּל! זְמַן רַב עָקַב אַחֲרָיו, וּלְבַסּוֹף שְׁאָלוֹ, וְנַעֲנָה שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנָיו. בְּכָל הַדְּבָרִים נוֹהֵג הוּא כְּיָרֵא וְחָרֵד, מְקַיֵּם מִצְווֹת בְּהִדּוּר וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה, וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל... עֲנָהוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחוֹתֵן יָבוֹא, יִשְׁאֲלוֹ עַל כָּךְ. הִגִּיעַ הַחוֹתֵן, וְנִשְׁאַל. נַעֲנָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב: מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, הֵן יָדוּעַ שֶׁ'אֵין חֹזֶק כַּחֲסִידוּת בִּתְחִלָּתָהּ' (הַקְדָּמַת הָ'רוֹקֵחַ'). בִּמְחִצַּת הָרַבִּי לָמַדְתִּי חֲסִידוּת מַהִי וּתְפִלָּה מַהִי, הֶעְפַּלְתִּי לַפְּסָגוֹת. אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים נָפַלְתִּי מִמַּדְרֵגָתִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתִי כְּמֵאָז. וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב (ח"ב פז-ב) שֶׁהַמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם מִפִּיו בְּלֹא פַּחַד וְיִרְאָה, חִיל וּרְעָדָה, עוֹבֵר עַל "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" (דְּבָרִים ו-יג), "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה" (דְּבָרִים כח-נח), וְנוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם - וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר הָיְתָה לוֹ בָּזֶה הַשָּׂגָה, וְנָסוֹג לְאָחוֹר, נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו כְּמוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן הִפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל... וְסִפֵּר הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּךְ עֲנָהוּ: הַכָּתוּב אוֹמֵר (תְּהִלִּים פז-ו): "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים". מַהוּ: "בִּכְתוֹב עַמִּים". הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה אֵין מִסְפָּרִים. אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים מֵאָה, אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים ק'. הַמִּסְפָּרִים הֵם כְּתַב הָעַמִּים. מֵאָה הֵם אֶחָד, וּשְׁנֵי אֲפָסִים. הָאֶפֶס אֵין לוֹ שׁוּם חֲשִׁיבוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁלְּפָנָיו מִסְפָּר, מַכְפִּילִים אוֹתוֹ הָאֲפָסִים בִּכְפוּלוֹת שֶׁל עֶשֶׂר, מֵאָה וְאֶלֶף וְכָךְ הָלְאָה, עַד לְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת. עוֹד זֹאת, שֶׁהַכְּתָב הָעִבְרִי נִקְרָא מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, בְּעוֹד הַמִּסְפָּרִים נִקְרָאִים מִשְּׂמֹאל לְיָמִין. וְאָמַר הַכָּתוּב, שֶׁה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים. דְּהַיְנוּ, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנָה, אֵיזֶה עֵרֶךְ לִתְפִלָּתוֹ. תְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר ח ג-ט) וְכֵן כָּל מִצְוָה (לִקּוּטֵי תּוֹרָה לאריז"ל, עֵקֶב ח), כְּאִלּוּ רָשַׁם אֶת הַסִּפְרָה אֶפֶס. עוֹד תְּפִלָּה בְּלִי כַּוָּנָה, אֶפֶס נוֹסָף. וְכָךְ שׁוּרַת אֲפָסִים אֵין סוֹפִית. אֲבָל אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בְּכַוָּנָה - אִם הַכַּוָּנָה מוּעֶטֶת, צִיּוּנָהּ: אַחַת. מְרֻבָּה יוֹתֵר, שְׁתַּיִם. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ - אֲזַי "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים" - יַנִּיחֶהָ לִפְנֵי כָּל הָאֲפָסִים וְיַעֲלֶה בְּכָךְ כָּל הַתְּפִלּוֹת הַקּוֹדְמוֹת! וְאַגַּב, בְּעִנְיָן זֶה נְסַפֵּר (הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' קכו) שֶׁכַּאֲשֶׁר נִבְחַר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל כִּנְצִיג הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית בְּבֵית הַנִּבְחָרִים בְּלִיטָא, פָּעַל לְהַשִּׂיג אִשּׁוּר הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי עַצְמָאִי. הַמַּשְׂכִּילִים לָחֲצוּ שֶׁהַלִּמּוּדִים הַכְּלָלִיִּים יִלָּמְדוּ בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר הַמַּמְלַכְתִּיִּים, וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם יִלְמְדוּ בְּתַלְמוּדֵי הַתּוֹרָה כִּרְצוֹנָם. וְאָכֵן, שַׂר הַחִנּוּךְ הַלִּיטָאִי לֹא הֵבִין: מַדּוּעַ עֲלֵיכֶם לִלְמֹד אֶת לִמּוּדֵי הַחֻלִּין בְּמִסְגֶּרֶת נִפְרֶדֶת? הַאִם לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלָּכֶם, לְמָשָׁל, שׁוֹנֶה מִשֶּׁלָּנוּ?! "אָכֵן כֵּן", הִפְתִּיעוֹ הָרַב מִפּוֹנִיבֶז'. "דְּהַיְנוּ?!" "יִמְנֶה מַר אֶת הַמִּסְפָּרִים כְּסִדְרָם", בִּקֵּשׁ הָרַב. הֵחֵל הַשַּׂר לִמְנוֹת: "אֶפֶס, אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע" - "וְאֶצְלֵנוּ", אָמַר הָרַב, "מַתְחִילִים כָּל חֶשְׁבּוֹן מֵאֶחָד"... וְאִם לֹא חָזַר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה כַּהֹגֶן, כָּל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת הַפְּסוּלוֹת מוֹצִיאִין אוֹתָן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לְמָקוֹם טָמֵא, בִּהְיוֹת אוֹתוֹ אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הַטֻּמְאָה, וְאָז נוֹעֲלִים בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, רַחְמָנָא לִצְלַן. וְכֵן כָּתַב בְּ"יַעֲרוֹת דְּבַשׁ" (ח"א דְּרוּשׁ ד) שֶׁהַדִּבּוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְיִחוּד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מְעַכְּבִים אוֹתָהּ מִלַּעֲלוֹת, "אַךְ אִם אָדָם מִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ בְּכַוָּנָה וּבִבְכִי וּבְדִמְעָה, מַעֲלֶה כָּל תְּפִלּוֹת מִכַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר סָבִיב נִקְבְּצוּ לוֹ. כִּי נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים בְּרִפְיוֹן בְּלִי עֲלִיָּה, וְכָעֵת עַל יְדֵי תְּפִלָּה זוֹ הֵם עוֹלִים בְּמַעֲלֵה בֵּית אֵ-ל". (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)