Otzarot-Article

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה" (כח-ב) הַנְּבוּאָה פַּסָּה בְּיָמֵינוּ, כַּיָּדוּעַ, וְתַחְזֹר עִם בּוֹא הַגְּאֻלָּה, וְעוֹד לְפָנֶיהָ. כְּפִי שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל בְּאִגֶּרֶת תֵּימָן: "שֶׁיֵּשׁ אֶצְלֵנוּ קַבָּלָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, קִבַּלְתִּי אוֹתָהּ מֵאָבִי שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו וּמֵאֲבִי אָבִיו, וְהוּא קִבֵּל הַדָּבָר מֵאֲבוֹתָיו. וְכָךְ עַד תְּחִלַּת הַגָּלוּת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁהַנְּבוּאָה תָּשׁוּב לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּשָׁלָב לִפְנֵי בּוֹא הַגְּאֻלָּה, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְכָךְ בִּמְהֵרָה.

אֲבָל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא פַּסָּה, וְהִיא בְּפִסְגַּת סֻלַּם הַהִתְעַלּוּת שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר (ע"ז כ:). אַשְׁרֵי הַזּוֹכִים לָהּ, רוֹאִים נֶעֱלָמוֹת וְחוֹזִים עֲתִידוֹת. דּוֹמַנִי, שֶׁמַּכִּיר אֲנִי אָדָם אֶחָד שֶׁזָּכָה לָהּ: אֶשְׁתָּקַד קִבַּלְתִּי לוּחַ שָׁנָה וְדִפְדַּפְתִּי בּוֹ, כַּנָּהוּג. הוּא נִפְתַּח בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל אֱלוּל, שֶׁהִסְתַּיֵּם בְּתִקְוָה: "תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". בְּכָל לִבִּי הִסְכַּמְתִּי עִם הַיִּחוּל וְהַבְּרָכָה! הִמְשַׁכְתִּי לְדַפְדֵּף, וְהִגַּעְתִּי לַדַּף הָאַחֲרוֹן. עֵינַי חָשְׁכוּ. בְּמִשְׁבֶּצֶת עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְנוֹסְסָה הַבְּרָכָה: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ"... הִתְקוֹמַמְתִּי. הָיָה בְּלִבִּי עַל הַמַּדְפִּיס. מַדּוּעַ קָבַע מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה זוֹ שָׁנָה מְבֹרֶכֶת בַּכֹּל - וַהֲרֵי אוֹכְלִים אָנוּ תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ לְבַקֵּשׁ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם" - הֵן מְיַחֲלִים אָנוּ שֶׁתְּקֻבַּלְנָה תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרָצוֹן וְתִפְעַלְנָה בַּמָּרוֹם!

אֲבָל, הִנֵּה, בְּכָל שָׁבוּעַ שֶׁעָבַר רָאִיתִי כַּמָּה צָדַק הַמַּדְפִּיס! הַפִּגּוּעִים, הַקֶּטֶל בַּכְּבִישִׁים שֶׁגָּבָה מְחִיר דָּמִים נוֹרָא, הֲמוֹנֵי הַחוֹלִים וְיַם הַסֵּבֶל - הַכֹּל מִתְעַרְבֵּל לִפְסֵיפָס שֶׁל דָּם וְסֵבֶל, יַתְמוּת וּשְׁכוֹל. ;;

מַפְלִיא, כֵּיצַד יָדַע זֹאת מַדְפִּיס הַלּוּחַ מֵרֹאשׁ? וַדַּאי נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ...

אַךְ לֹא, מוּבָן שֶׁלֹּא. אֵין אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אִם יוֹדֵעַ סֵפֶר הוּא. כִּי הַכֹּל כָּתוּב בַּתּוֹרָה, הַכֹּל נֶאֱמַר בָּהּ מֵרֹאשׁ. וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ, שֶׁעֶזְרָא הַסּוֹפֵר תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִים אֶת הַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ" (מְגִלָּה לא:) מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

וְכָאן נִשְׁאַל: מַדּוּעַ תִּקֵּן כָּךְ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים? וַהֲרֵי יֵשׁ שָׁנִים טוֹבוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת, שֶׁל "חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה".

הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שְׁלֵמוּת, טוֹבָה מֻחְלֶטֶת וּמַקִּיפָה, אֶלָּא בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. וּבְכָל שָׁנָה עוֹמְדִים אָנוּ וּמְיַחֲלִים כִּי "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". אֲבָל גַּם כַּאֲשֶׁר בַּקָּשָׁתֵנוּ תֵּעָנֶה בִּמְאוֹר פָּנִים, וְכָל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ תִּתְגַּשֵּׁמְנָה, גַּם כַּאֲשֶׁר מַצָּבֵנוּ יִשְׁתַּפֵּר לְאֵין עֲרֹךְ, וּבְכָל הַתְּחוּמִים - אוֹ אָז יִתְרַחֲבוּ מֻשָּׂגֵינוּ, וְנָבִין שֶׁעֲדַיִן רְחוֹקִים אָנוּ מִטּוֹבָה מֻשְׁלֶמֶת, וְנַמְשִׁיךְ לְבַקֵּשׁ: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". שֶׁהֲרֵי, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה (מֵאָה זוּזִים) רוֹצֶה מָאתַיִם, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם שׁוֹאֵף הוּא לְאַרְבַּע מֵאוֹת.

כָּל זֹאת אַף בִּימֵי עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, בִּזְּמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי - שֶׁהָיוּ בּוֹ שָׁנִים מְבֹרָכוֹת בִּשְׁנוֹתָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח". עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִשֶּׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ, וְהֶסְתֵּר הַפָּנִים גָּבַר, וְכָל יוֹם וָיוֹם קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ". הַחֲשֵׁכָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת, מִתְרַבָּה וּמִתְעַבָּה.

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁמְּצוּיִים אָנוּ בִּתְקוּפַת עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא, בָּהֶם חַבְלֵי מָשִׁיחַ מְיַסְּרִים כְּחַבְלֵי לֵדָה.

עַל כֵּן - וַדַּאי שֶׁבָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה מְבַקֵּשׁ כָּל אָדָם רְוָחָה יַחֲסִית בְּיַם הַצָּרוֹת. אַךְ טִבְעִי הוּא שֶׁהַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ לְהָקֵל מַכְאוֹב וְהַדַּלְפוֹן מְבַקֵּשׁ לֶחֶם לְפִי הַטַּף, בִּבְחִינַת "מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם בַּגֵּיהִנֹּם וְיָשְׁבוּ עָלָיו וְאָמְרוּ שִׁירָה" (סַנְהֶדְרִין קי.). אֲבָל עִקַּר הָעֲתִירָה וְהַשַּׁוְעָה, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לְהֶחָשַׁת הַגְּאֻלָּה. כִּי אָז מִמֵּילָא יָסוּרוּ הַמַּדְוִים, יָסוּפוּ הַצָּרוֹת, יִמּוֹג הַחֹשֶׁךְ וְיִזְרַח הָאוֹר. הֵן זוֹ הַהַפְטָרָה: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח - לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ. וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה - אֲנִי ה', בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (יְשַׁעְיָה ס), בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חיי שרה תשע"ח
	בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - נוֹדֶה לְבוֹרְאֵנוּ
	"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה" (כח-ב) הַנְּבוּאָה פַּסָּה בְּיָמֵינוּ, כַּיָּדוּעַ, וְתַחְזֹר עִם בּוֹא הַגְּאֻלָּה, וְעוֹד לְפָנֶיהָ. כְּפִי שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל בְּאִגֶּרֶת תֵּימָן: "שֶׁיֵּשׁ אֶצְלֵנוּ קַבָּלָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, קִבַּלְתִּי אוֹתָהּ מֵאָבִי שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו וּמֵאֲבִי אָבִיו, וְהוּא קִבֵּל הַדָּבָר מֵאֲבוֹתָיו. וְכָךְ עַד תְּחִלַּת הַגָּלוּת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁהַנְּבוּאָה תָּשׁוּב לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּשָׁלָב לִפְנֵי בּוֹא הַגְּאֻלָּה, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְכָךְ בִּמְהֵרָה. אֲבָל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא פַּסָּה, וְהִיא בְּפִסְגַּת סֻלַּם הַהִתְעַלּוּת שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר (ע"ז כ:). אַשְׁרֵי הַזּוֹכִים לָהּ, רוֹאִים נֶעֱלָמוֹת וְחוֹזִים עֲתִידוֹת. דּוֹמַנִי, שֶׁמַּכִּיר אֲנִי אָדָם אֶחָד שֶׁזָּכָה לָהּ: אֶשְׁתָּקַד קִבַּלְתִּי לוּחַ שָׁנָה וְדִפְדַּפְתִּי בּוֹ, כַּנָּהוּג. הוּא נִפְתַּח בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל אֱלוּל, שֶׁהִסְתַּיֵּם בְּתִקְוָה: "תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". בְּכָל לִבִּי הִסְכַּמְתִּי עִם הַיִּחוּל וְהַבְּרָכָה! הִמְשַׁכְתִּי לְדַפְדֵּף, וְהִגַּעְתִּי לַדַּף הָאַחֲרוֹן. עֵינַי חָשְׁכוּ. בְּמִשְׁבֶּצֶת עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְנוֹסְסָה הַבְּרָכָה: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ"... הִתְקוֹמַמְתִּי. הָיָה בְּלִבִּי עַל הַמַּדְפִּיס. מַדּוּעַ קָבַע מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה זוֹ שָׁנָה מְבֹרֶכֶת בַּכֹּל - וַהֲרֵי אוֹכְלִים אָנוּ תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ לְבַקֵּשׁ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם" - הֵן מְיַחֲלִים אָנוּ שֶׁתְּקֻבַּלְנָה תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרָצוֹן וְתִפְעַלְנָה בַּמָּרוֹם! אֲבָל, הִנֵּה, בְּכָל שָׁבוּעַ שֶׁעָבַר רָאִיתִי כַּמָּה צָדַק הַמַּדְפִּיס! הַפִּגּוּעִים, הַקֶּטֶל בַּכְּבִישִׁים שֶׁגָּבָה מְחִיר דָּמִים נוֹרָא, הֲמוֹנֵי הַחוֹלִים וְיַם הַסֵּבֶל - הַכֹּל מִתְעַרְבֵּל לִפְסֵיפָס שֶׁל דָּם וְסֵבֶל, יַתְמוּת וּשְׁכוֹל. ;; מַפְלִיא, כֵּיצַד יָדַע זֹאת מַדְפִּיס הַלּוּחַ מֵרֹאשׁ? וַדַּאי נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ... אַךְ לֹא, מוּבָן שֶׁלֹּא. אֵין אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אִם יוֹדֵעַ סֵפֶר הוּא. כִּי הַכֹּל כָּתוּב בַּתּוֹרָה, הַכֹּל נֶאֱמַר בָּהּ מֵרֹאשׁ. וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ, שֶׁעֶזְרָא הַסּוֹפֵר תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִים אֶת הַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ" (מְגִלָּה לא:) מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה. וְכָאן נִשְׁאַל: מַדּוּעַ תִּקֵּן כָּךְ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים? וַהֲרֵי יֵשׁ שָׁנִים טוֹבוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת, שֶׁל "חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה". הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שְׁלֵמוּת, טוֹבָה מֻחְלֶטֶת וּמַקִּיפָה, אֶלָּא בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. וּבְכָל שָׁנָה עוֹמְדִים אָנוּ וּמְיַחֲלִים כִּי "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". אֲבָל גַּם כַּאֲשֶׁר בַּקָּשָׁתֵנוּ תֵּעָנֶה בִּמְאוֹר פָּנִים, וְכָל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ תִּתְגַּשֵּׁמְנָה, גַּם כַּאֲשֶׁר מַצָּבֵנוּ יִשְׁתַּפֵּר לְאֵין עֲרֹךְ, וּבְכָל הַתְּחוּמִים - אוֹ אָז יִתְרַחֲבוּ מֻשָּׂגֵינוּ, וְנָבִין שֶׁעֲדַיִן רְחוֹקִים אָנוּ מִטּוֹבָה מֻשְׁלֶמֶת, וְנַמְשִׁיךְ לְבַקֵּשׁ: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". שֶׁהֲרֵי, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה (מֵאָה זוּזִים) רוֹצֶה מָאתַיִם, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם שׁוֹאֵף הוּא לְאַרְבַּע מֵאוֹת. כָּל זֹאת אַף בִּימֵי עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, בִּזְּמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי - שֶׁהָיוּ בּוֹ שָׁנִים מְבֹרָכוֹת בִּשְׁנוֹתָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח". עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִשֶּׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ, וְהֶסְתֵּר הַפָּנִים גָּבַר, וְכָל יוֹם וָיוֹם קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ". הַחֲשֵׁכָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת, מִתְרַבָּה וּמִתְעַבָּה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁמְּצוּיִים אָנוּ בִּתְקוּפַת עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא, בָּהֶם חַבְלֵי מָשִׁיחַ מְיַסְּרִים כְּחַבְלֵי לֵדָה. עַל כֵּן - וַדַּאי שֶׁבָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה מְבַקֵּשׁ כָּל אָדָם רְוָחָה יַחֲסִית בְּיַם הַצָּרוֹת. אַךְ טִבְעִי הוּא שֶׁהַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ לְהָקֵל מַכְאוֹב וְהַדַּלְפוֹן מְבַקֵּשׁ לֶחֶם לְפִי הַטַּף, בִּבְחִינַת "מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם בַּגֵּיהִנֹּם וְיָשְׁבוּ עָלָיו וְאָמְרוּ שִׁירָה" (סַנְהֶדְרִין קי.). אֲבָל עִקַּר הָעֲתִירָה וְהַשַּׁוְעָה, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לְהֶחָשַׁת הַגְּאֻלָּה. כִּי אָז מִמֵּילָא יָסוּרוּ הַמַּדְוִים, יָסוּפוּ הַצָּרוֹת, יִמּוֹג הַחֹשֶׁךְ וְיִזְרַח הָאוֹר. הֵן זוֹ הַהַפְטָרָה: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח - לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ. וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה - אֲנִי ה', בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (יְשַׁעְיָה ס), בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)