Otzarot-Article

"בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" (כא-כז) מִשְׁפָּט אֶחָד קָטָן שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו שֶׁל יְהוּדִי, אוֹ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּנֹעַם וּבְחֵן, וּמִתּוֹךְ רָצוֹן לְסַיֵּעַ בְּיַד הַזּוּלַת, יֵשׁ בְּכֹחָהּ לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע רַב, לִבְנוֹת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים, וְלַהֲפֹךְ אֶת הַשּׁוֹמְעִים מֵרָעִים לְטוֹבִים.

אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא סִפֵּר מְחַנֵּךְ דָּגוּל מִירוּשָׁלַיִם, הַמְכַהֵן בְּאַחַד הַסֵּמִינָרִים הַיְדוּעִים.

בְּדִידִי הֲוָה עֻבְדָּא, קְרוֹב מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּפְטַר, וְזָכָה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מַדְהִימָה שֶׁל 'בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן', דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹכַחְתִּי לוֹ עַל יְדֵי חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁבְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת.

אוֹתוֹ קָרוֹב לֹא זָכָה לִהְיוֹת שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים נִסִּינוּ לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת אָרְחוֹת חַיָּיו, אֲבָל הוּא סֵרֵב בְּעַקְשָׁנוּת לִשְׁמֹעַ.

גַּם כַּאֲשֶׁר נִפְטַר אָבִיו, עָשָׂה רַק אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַמִּינִימָלִיּוֹת, יָשַׁב שִׁבְעָה, אָמַר קַדִּישׁ פֹּה וְשָׁם, אֲבָל הִמְשִׁיךְ אֶת חַיָּיו כְּהֶרְגֵּלוֹ, וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ עַל שִׁנּוּי דֶּרֶךְ.

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים נִפְטְרָה אִמּוֹ. וְהִנֵּה, מִסְפַּר חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן, הִתְפַּלֵּאנוּ מְאֹד לִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁלְּרֹאשׁוֹ חֲבוּשָׁה כִּפָּה גְּדוֹלָה, וְהוּא מַצְהִיר שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל מִדֵּי יוֹם, שׁוֹמֵר עַל כַּשְׁרוּת וְעַל שַׁבָּת.

לֹא יָדַעְנוּ מַה קָּרָה, וּמִי הִשְׁפִּיעַ עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ. הֲרֵי גַּם אֲנַחְנוּ נִסִּינוּ וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו, וְלֹא הִצְלַחְנוּ.

וְהִנֵּה נוֹדַע הַדָּבָר. הוּא עַצְמוֹ סִפֵּר לָנוּ מִי הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי כֹּה דְּרָמָתִי בְּחַיָּיו.

וְכָךְ סִפֵּר: בְּתֹם שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל עַל אִמִּי, נִגַּשׁ אֵלַי אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה, יְהוּדִי חֲרֵדִי וּנְעִים הֲלִיכוֹת, וְאָמַר לִי: 'הַאִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל, לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ שֶׁל אִמְּךָ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם'?

אֲנִי 'נִדְלַקְתִּי' מֵהַמֻּשָּׂג 'דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל', וּבוֹ בַּמָּקוֹם הֵשַׁבְתִּי: אֲנִי מוּכָן. וְכִי מִי לֹא יִהְיֶה מוּכָן לַעֲשׂוֹת דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל לְעִלּוּי נִשְׁמַת אִמּוֹ?!

מִשֶּׁשָּׁמַע הַקָּרוֹב הַחֲרֵדִי אֶת תְּשׁוּבָתִי הַחִיּוּבִית, אָמַר לִי שֶׁמִּדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי, טֶרֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, אֲכַבֶּה אֶת הַמְּנוֹרָה בַּמְקָרֵר, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁאֶפְתַּח אֶת הַמְקָרֵר בְּשַׁבָּת, לֹא תִּדָּלֵק הַמְּנוֹרָה. "אֶת שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הַזּוֹ תַּקְדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמַת אִמְּךָ", אָמַר לִי הַקָּרוֹב.

וְכָךְ עָשִׂיתִי. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, בְּהִתְקָרֵב זְמַן הַשַּׁבָּת, כִּבִּיתִי אֶת מְנוֹרַת הַמְקָרֵר, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ שֶׁל אִמִּי. הֲיֵשׁ דָּבָר קַל מִזֶּה?

אֲבָל, לֹא עָבְרוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת, עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לִשְׁאֹל אֶת עַצְמִי, אִם אֵינְךָ מַדְלִיק אֶת מְנוֹרַת הַמְקָרֵר - מַדּוּעַ הִנְּךָ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בַּסָּלוֹן וּבְיֶתֶר חַדְרֵי הַבַּיִת?

נִסִּיתִי לִדְחוֹת אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שֶׁפִּעְפְּעָה בְּתוֹךְ מֵעַי, אֲבָל לֹא עָזַר לִי כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁאֲנִי אָדָם הַפּוֹעֵל עַל פִּי כְּלָלֵי הַהִגָּיוֹן, הִמְשַׁכְתִּי כָּל הָעֵת לְהַטִּיף לְעַצְמִי, וְלוֹמַר 'אִם אֵינְךָ מַדְלִיק אֶת מְנוֹרַת הַמְקָרֵר, אַל תַּדְלִיק גַּם אֶת הַמְּנוֹרוֹת בְּחַדְרֵי הַבַּיִת'.

עַד שֶׁהִזְמַנְתִּי חַשְׁמַלַּאי שֶׁיַּתְקִין שְׁעוֹן שַׁבָּת בְּבֵיתִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִמָּנַע מֵהַדְלָקַת הָאוֹר בַּחֲדָרִים.

וְאָז הִגִּיעַ תּוֹר הָרַדְיוֹ שֶׁהָיָה בְּבֵיתִי. אִם אֵינֶנִּי מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בַּמְקָרֵר וּבַחֲדָרִים, כֵּיצַד אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהַדְלִיק אֶת מַכְשִׁיר הָרַדְיוֹ? כָּךְ הִפְסַקְתִּי בְּהַדְרָגָה גַּם אֶת הַהַאֲזָנָה לָרַדְיוֹ.

וְאָז הִתְחַלְתִּי לִשְׁאֹל אֶת עַצְמִי, אִם אֶת הָאוֹרוֹת בַּבַּיִת אֵינְךָ מַדְלִיק, וְגַם לֹא אֶת מַכְשִׁיר הָרַדְיוֹ, אֵיךְ הִנְּךָ מַפְעִיל אֶת הָרֶכֶב בְּשַׁבָּת?

וְכָךְ פָּתַחְתִּי בְּתַהֲלִיךְ עִקְבִי שֶׁל מְחִיקַת עוֹד חִלּוּל שַׁבָּת, וְעוֹד חִלּוּל, וְעוֹד חִלּוּל, עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהִתְנַזֵּר כִּמְעַט מִכָּל אִסּוּרֵי הַשַּׁבָּת.

וְאָז בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד, הִתְחִיל לְשַׁעֲמֵם לִי... הֲרֵי אֶת הָרַדְיוֹ אֵינֶנִּי מַדְלִיק, בָּרֶכֶב אֵינֶנִּי נוֹסֵעַ, אָז מָה עוֹשִׂים?...

בָּרֶגַע הַהוּא נִזְכַּרְתִּי שֶׁבְּסָמוּךְ מְאֹד לְבֵיתִי יֵשׁ בֵּית כְּנֶסֶת. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לְשָׁם.

הַמִּתְפַּלְּלִים וְהָרַב קִבְּלוּנִי בִּמְאוֹר פָּנִים. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הִרְגַּשְׁתִּי הִתְעַלּוּת מְיֻחֶדֶת, וְאָז לְהַפְתָּעָתִי נִגַּשׁ אֵלַי הָרַב, וְהִזְמִינַנִי לֶאֱכֹל אֶת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת בְּבֵיתוֹ. לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁפִּעֲמָה בִּי, שֶׁאֲנִי - 'חוֹטֵא' שֶׁכָּמוֹנִי - זוֹכֶה לֶאֱכֹל אֵצֶל רַב הַשְּׁכוּנָה.

הַסְּעוּדָה עָבְרָה בְּהִתְעַלּוּת רַבָּתִי, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן יָצָאתִי עִם הָרַב בַּדֶּרֶךְ לַאֲמִירַת הַשִּׁעוּר הַקָּבוּעַ שֶׁלּוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הָרַב הוֹשִׁיבַנִי לְיָדוֹ, וְהַשִּׁעוּר עָבַר גַּם הוּא בְּהַרְגָּשָׁה רוּחָנִית נַעֲלָה.

וְכָךְ, כְּמַיִם קָרִים לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה, הַחִלּוֹתִי לְקַבֵּל עָלַי עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהָפַכְתִּי לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	וירא תשע"ח
	מְזַכֶּה הָרַבִּים יַצִּיל אַף אֶת סְדוֹם!
	"בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" (כא-כז) מִשְׁפָּט אֶחָד קָטָן שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו שֶׁל יְהוּדִי, אוֹ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּנֹעַם וּבְחֵן, וּמִתּוֹךְ רָצוֹן לְסַיֵּעַ בְּיַד הַזּוּלַת, יֵשׁ בְּכֹחָהּ לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע רַב, לִבְנוֹת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים, וְלַהֲפֹךְ אֶת הַשּׁוֹמְעִים מֵרָעִים לְטוֹבִים. אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא סִפֵּר מְחַנֵּךְ דָּגוּל מִירוּשָׁלַיִם, הַמְכַהֵן בְּאַחַד הַסֵּמִינָרִים הַיְדוּעִים. בְּדִידִי הֲוָה עֻבְדָּא, קְרוֹב מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּפְטַר, וְזָכָה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מַדְהִימָה שֶׁל 'בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן', דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹכַחְתִּי לוֹ עַל יְדֵי חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁבְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת. אוֹתוֹ קָרוֹב לֹא זָכָה לִהְיוֹת שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים נִסִּינוּ לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת אָרְחוֹת חַיָּיו, אֲבָל הוּא סֵרֵב בְּעַקְשָׁנוּת לִשְׁמֹעַ. גַּם כַּאֲשֶׁר נִפְטַר אָבִיו, עָשָׂה רַק אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַמִּינִימָלִיּוֹת, יָשַׁב שִׁבְעָה, אָמַר קַדִּישׁ פֹּה וְשָׁם, אֲבָל הִמְשִׁיךְ אֶת חַיָּיו כְּהֶרְגֵּלוֹ, וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ עַל שִׁנּוּי דֶּרֶךְ. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים נִפְטְרָה אִמּוֹ. וְהִנֵּה, מִסְפַּר חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן, הִתְפַּלֵּאנוּ מְאֹד לִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁלְּרֹאשׁוֹ חֲבוּשָׁה כִּפָּה גְּדוֹלָה, וְהוּא מַצְהִיר שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל מִדֵּי יוֹם, שׁוֹמֵר עַל כַּשְׁרוּת וְעַל שַׁבָּת. לֹא יָדַעְנוּ מַה קָּרָה, וּמִי הִשְׁפִּיעַ עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ. הֲרֵי גַּם אֲנַחְנוּ נִסִּינוּ וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו, וְלֹא הִצְלַחְנוּ. וְהִנֵּה נוֹדַע הַדָּבָר. הוּא עַצְמוֹ סִפֵּר לָנוּ מִי הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי כֹּה דְּרָמָתִי בְּחַיָּיו. וְכָךְ סִפֵּר: בְּתֹם שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל עַל אִמִּי, נִגַּשׁ אֵלַי אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה, יְהוּדִי חֲרֵדִי וּנְעִים הֲלִיכוֹת, וְאָמַר לִי: 'הַאִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל, לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ שֶׁל אִמְּךָ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם'? אֲנִי 'נִדְלַקְתִּי' מֵהַמֻּשָּׂג 'דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל', וּבוֹ בַּמָּקוֹם הֵשַׁבְתִּי: אֲנִי מוּכָן. וְכִי מִי לֹא יִהְיֶה מוּכָן לַעֲשׂוֹת דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל לְעִלּוּי נִשְׁמַת אִמּוֹ?! מִשֶּׁשָּׁמַע הַקָּרוֹב הַחֲרֵדִי אֶת תְּשׁוּבָתִי הַחִיּוּבִית, אָמַר לִי שֶׁמִּדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי, טֶרֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, אֲכַבֶּה אֶת הַמְּנוֹרָה בַּמְקָרֵר, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁאֶפְתַּח אֶת הַמְקָרֵר בְּשַׁבָּת, לֹא תִּדָּלֵק הַמְּנוֹרָה. "אֶת שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הַזּוֹ תַּקְדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמַת אִמְּךָ", אָמַר לִי הַקָּרוֹב. וְכָךְ עָשִׂיתִי. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, בְּהִתְקָרֵב זְמַן הַשַּׁבָּת, כִּבִּיתִי אֶת מְנוֹרַת הַמְקָרֵר, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ שֶׁל אִמִּי. הֲיֵשׁ דָּבָר קַל מִזֶּה? אֲבָל, לֹא עָבְרוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת, עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לִשְׁאֹל אֶת עַצְמִי, אִם אֵינְךָ מַדְלִיק אֶת מְנוֹרַת הַמְקָרֵר - מַדּוּעַ הִנְּךָ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בַּסָּלוֹן וּבְיֶתֶר חַדְרֵי הַבַּיִת? נִסִּיתִי לִדְחוֹת אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שֶׁפִּעְפְּעָה בְּתוֹךְ מֵעַי, אֲבָל לֹא עָזַר לִי כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁאֲנִי אָדָם הַפּוֹעֵל עַל פִּי כְּלָלֵי הַהִגָּיוֹן, הִמְשַׁכְתִּי כָּל הָעֵת לְהַטִּיף לְעַצְמִי, וְלוֹמַר 'אִם אֵינְךָ מַדְלִיק אֶת מְנוֹרַת הַמְקָרֵר, אַל תַּדְלִיק גַּם אֶת הַמְּנוֹרוֹת בְּחַדְרֵי הַבַּיִת'. עַד שֶׁהִזְמַנְתִּי חַשְׁמַלַּאי שֶׁיַּתְקִין שְׁעוֹן שַׁבָּת בְּבֵיתִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִמָּנַע מֵהַדְלָקַת הָאוֹר בַּחֲדָרִים. וְאָז הִגִּיעַ תּוֹר הָרַדְיוֹ שֶׁהָיָה בְּבֵיתִי. אִם אֵינֶנִּי מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בַּמְקָרֵר וּבַחֲדָרִים, כֵּיצַד אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהַדְלִיק אֶת מַכְשִׁיר הָרַדְיוֹ? כָּךְ הִפְסַקְתִּי בְּהַדְרָגָה גַּם אֶת הַהַאֲזָנָה לָרַדְיוֹ. וְאָז הִתְחַלְתִּי לִשְׁאֹל אֶת עַצְמִי, אִם אֶת הָאוֹרוֹת בַּבַּיִת אֵינְךָ מַדְלִיק, וְגַם לֹא אֶת מַכְשִׁיר הָרַדְיוֹ, אֵיךְ הִנְּךָ מַפְעִיל אֶת הָרֶכֶב בְּשַׁבָּת? וְכָךְ פָּתַחְתִּי בְּתַהֲלִיךְ עִקְבִי שֶׁל מְחִיקַת עוֹד חִלּוּל שַׁבָּת, וְעוֹד חִלּוּל, וְעוֹד חִלּוּל, עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהִתְנַזֵּר כִּמְעַט מִכָּל אִסּוּרֵי הַשַּׁבָּת. וְאָז בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד, הִתְחִיל לְשַׁעֲמֵם לִי... הֲרֵי אֶת הָרַדְיוֹ אֵינֶנִּי מַדְלִיק, בָּרֶכֶב אֵינֶנִּי נוֹסֵעַ, אָז מָה עוֹשִׂים?... בָּרֶגַע הַהוּא נִזְכַּרְתִּי שֶׁבְּסָמוּךְ מְאֹד לְבֵיתִי יֵשׁ בֵּית כְּנֶסֶת. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לְשָׁם. הַמִּתְפַּלְּלִים וְהָרַב קִבְּלוּנִי בִּמְאוֹר פָּנִים. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הִרְגַּשְׁתִּי הִתְעַלּוּת מְיֻחֶדֶת, וְאָז לְהַפְתָּעָתִי נִגַּשׁ אֵלַי הָרַב, וְהִזְמִינַנִי לֶאֱכֹל אֶת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת בְּבֵיתוֹ. לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁפִּעֲמָה בִּי, שֶׁאֲנִי - 'חוֹטֵא' שֶׁכָּמוֹנִי - זוֹכֶה לֶאֱכֹל אֵצֶל רַב הַשְּׁכוּנָה. הַסְּעוּדָה עָבְרָה בְּהִתְעַלּוּת רַבָּתִי, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן יָצָאתִי עִם הָרַב בַּדֶּרֶךְ לַאֲמִירַת הַשִּׁעוּר הַקָּבוּעַ שֶׁלּוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הָרַב הוֹשִׁיבַנִי לְיָדוֹ, וְהַשִּׁעוּר עָבַר גַּם הוּא בְּהַרְגָּשָׁה רוּחָנִית נַעֲלָה. וְכָךְ, כְּמַיִם קָרִים לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה, הַחִלּוֹתִי לְקַבֵּל עָלַי עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהָפַכְתִּי לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)