Otzarot-Article

"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (כב-ה) בְּפַרְשָׁתֵנוּ שׁוֹלֵחַ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב אַחַר בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שֶׁיָּבוֹא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. מוֹדִיעוֹ בִּלְעָם שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹמַר אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִיו. לַמְרוֹת זֹאת, בָּלָק מְקַבֵּל פָּנָיו וּמְחַכֶּה לְמוֹצָא פִּיו, סוֹפֵק כַּפַּיִם כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ בִּמְקוֹם לְקַלֵּל וּמְגָרְשׁוֹ לְאַרְצוֹ. עַל מָה הַכַּעַס? הֲלֹא הֻזְהַר מֵרֹאשׁ. אֲבָל זֶה טֶבַע הָאָדָם, לְהִתְעַלֵּם מֵהַהַצְהָרוֹת שֶׁאֵינָן לְרוּחוֹ, וּלְקַוּוֹת לְטוֹב מִבְּחִינָתוֹ...

מְסֻפָּר עַל "קוֹסֵם" שֶׁהוֹפִיעַ בִּפְנֵי קְהָלוֹ [בִּפְנֵי נָכְרִים, כִּי הַתּוֹרָה אָסְרָה מַעֲשֵׂי קְסָמִים וַאֲחִיזַת עֵינַיִם (סַנְהֶדְרִין סז:)], וּלְתַדְהֵמַת כֻּלָּם הוֹצִיא שְׁלֹשָׁה שְׁפַנִּים מִכּוֹבָעוֹ הָרֵיק... הָיָה שָׁם "פִּקֵּחַ" אֶחָד, שֶׁלִּגְלֵג: "אָהּ, הָיְתָה שָׁם מְחִצָּה נִסְתֶּרֶת".

הַקּוֹסֵם בָּלַע מַחֲרֹזֶת סַכִּינֵי גִּלּוּחַ.

"זֶה שׁוּם דָּבָר", אָמַר הַפִּקֵּחַ. "הוּא מַסְתִּיר אוֹתָם בַּלְּחָיַיִם".

הַקּוֹסֵם הוֹצִיא מִפִּיו לַהֲבוֹת אֵשׁ. "אָהּ, יֵשׁ לוֹ בַּפֶּה קֻפְסַת גַּפְרוּרִים".

הוֹצִיא מֵאָזְנָיו צְעִיפֵי מֶשִׁי. "יֵשׁ לוֹ מַחְסַן מֶשִׁי בָּעֹרֶף"...

קָצְרָה רוּחוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם, פָּנָה אֶל הַפִּקֵּחַ וְאָמַר: "אוּכַל לְקַבֵּל אֶת שְׁעוֹנְךָ?"

"בְּבַקָּשָׁה", חִיֵּךְ הַלָּה, וּמָסַר אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב.

הַקּוֹסֵם צָרַר אוֹתוֹ בְּמִטְפַּחַת, וְשָׁאַל: "עַכְשָׁו, אֲנִי יָכוֹל לְהַכּוֹת עָלָיו בְּפַטִּישׁ?"

"וַדַּאי", עָנָה הַפִּקֵּחַ. הוּא הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּטְפַּחַת רֵיקָה.

"וְכָעֵת, אֲנִי יָכוֹל לִרְמֹס אוֹתוֹ בָּרַגְלַיִם?" הַפִּקֵּחַ צָחַק, אוֹתוֹ לֹא יְרַמּוּ. "בֶּטַח".

הַמִּטְפַּחַת הוּשְׂמָה עַל הָאָרֶץ, הַקּוֹסֵם דָּרַךְ עָלֶיהָ, הֱרִימָהּ, וְאָמַר לַקָּהָל: "וְעַכְשָׁו, שִׂימוּ לֵב! אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַמִּטְפַּחַת" - בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה עָקַב הַקָּהָל אַחַר הַמִּטְפַּחַת הַנִּפְתַּחַת - וּבְתוֹכָהּ הִתְגַּלּוּ שִׁבְרֵי הַשָּׁעוֹן...

"כֻּלְּכֶם עֵדִים", אָמַר, "שֶׁהוּא נָתַן לִי רְשׁוּת לְהַכּוֹת וְלִרְמֹס"...

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? יֵשׁ לָנוּ אוֹצָר יָקָר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁעוֹן זָהָב. הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ, נִשְׁמוֹתֵינוּ, הַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים הַמְּלֵאִים טַל יַלְדוּת, עוֹמְדִים לִפְרֹחַ לְתִפְאֶרֶת.

וְאָז, יֵשׁ הוֹרִים שֶׁמּוֹסְרִים אוֹתָם לְחִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ תּוֹרָנִי. מַדּוּעַ? כִּי יִהְיֶה טוֹב, כִּי כֻּלָּם הוֹלְכִים לְשָׁם, כִּי יֵשׁ לָהֶם מִבְנֶה יָפֶה, כִּי זֶה קָרוֹב לַבַּיִת...

אָז נָכוֹן שֶׁהֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְחַנְּכִים לִכְפִירָה, נָכוֹן שֶׁהֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם רוֹמְסִים כָּל קָדוֹשׁ וְיָקָר. נָכוֹן שֶׁבָּזִים לְכָל קֹדֶשׁ, מְנַתְּקִים כָּל זִיק אֱמוּנָה. אֲבָל אֵלּוּ דִּבּוּרִים בִּלְבַד. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ גָּרוּעַ.

הוֹרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם מָסְרוּ אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב לַקּוֹסֵם, וְנָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְהַכּוֹת וְלִרְמֹס, וְהוּא מַכֶּה וְרוֹמֵס. וְשֶׁלֹּא יִתְפַּלְּאוּ אִם יְקַבְּלוּ... רְסִיסִים!

בֶּעָבָר הָיָה זֶה בִּלְעָם, שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהַחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בֵּינָתַיִם, מְגַלָּה הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ה-יט), הָיוּ יְהוּדִים לְ"תַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם" וּלְמַמְשִׁיכֵי דַּרְכּוֹ, בְּנִסְיוֹנוֹת הַחְטָאַת הָעָם!

רַבֵּנוּ חַיִּים חִזְקִיָּה מְדִינִי זצ"ל, הַיָּדוּעַ עַל שֵׁם סִפְרוֹ הַגָּדוֹל "שְׂדֵה חֶמֶד", עֲשָׂרָה כְּרָכִים עַל כָּל עֶרְכֵי הַתּוֹרָה, אוֹצָר בָּלוּם וְנִפְלָא, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן הָיָה, נַעֲרָץ בְּכָל הַקְּהִלָּה הַקְּדוֹשָׁה. בְּרַם, רוּחוֹת רָעוֹת הֵחֵלּוּ לְנַשֵּׁב, רוּחוֹת מֻרְעָלוֹת שֶׁל הַשְׂכָּלָה כַּפְרָנִית. חֶבְרַת "אַלְיַאנְס", אֲשֶׁר חִנּוּכָהּ הַקְּלוֹקֵל עָשָׂה שַׁמּוֹת מִמָּרוֹקוֹ וְעַד בַּגְדָד - שָׁלְחָה נָצִיג לְחֶבְרוֹן, לְיַסֵּד בָּהּ בֵּית סֵפֶר לֹא דָּתִי. הַנָּצִיג חָבַר לִצְעִירִים פּוֹרְקֵי עֹל מִשּׁוּלֵי הַמַּחֲנֶה, הֵבִיא עִמּוֹ תַּקְצִיב נָדִיב, וְהִכְרִיז שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר יִפָּתַח בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל.

הַ"שְּׂדֵה חֶמֶד" נִלְחַם כְּנֶגְדּוֹ בְּעֹז, וּמִשֶּׁסֵּרְבוּ לְהֵעָנוֹת לִדְרִישָׁתוֹ לֶאֱסֹף יְדֵיהֶם מֵעִיר הָאָבוֹת, אִיֵּם שֶׁיִּתְפַּטֵּר מֵרַבָּנוּתוֹ. אֲבָל פּוֹרְקֵי הָעֹל הִרְחִיקוּ לֶכֶת, וֶהֱשִׁיבוּהוּ כִּי "הָאִישְׁקוּלָה (בֵּית הַסֵּפֶר) חֲבִיבָה לָהֶם מֵהָרַבָּנוּת שֶׁלּוֹ". כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָמַר לָהֶם: "דְּעוּ כִּי לֹא אֶתְפַּטֵּר, אֶלָּא בְּיָד חֲזָקָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם". הוּא הִפְעִיל אֶת כָּל כֹּבֶד הַשְׁפָּעָתוֹ עַל רַבָּנֵי צָרְפַת, שֶׁכְּבוֹדוֹ הָיָה יָקָר וְנַעֲלֶה בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁיַּפְעִילוּ אֶת הַשְׁפָּעָתָם וְיִלְחֲצוּ עַל מֶרְכַּז חֶבְרַת "כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים" בְּצָרְפַת לְבַטֵּל אֶת תָּכְנִית פְּתִיחַת בֵּית הַסֵּפֶר. וְאָכֵן, חֶבְרוֹן הָיְתָה הַיְּחִידָה מֵעָרֵי הָאָרֶץ הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּהּ לֹא נִפְתַּח בְּאוֹתָם יָמִים בֵּית סֵפֶר "אַלְיַאנְס". וְכָל מֶשֶׁךְ חַיֵּי רַבֵּנוּ הַ"שְּׂדֵה חֶמֶד" לֹא נִפְרַץ הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַטָּהוֹר בְּחֶבְרוֹן.

חוֹבָה עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן לְעַצְמֵנוּ שֶׁפַּרְשִׁיָּה זוֹ אֵרְעָה לִפְנֵי פָּחוֹת מִמֵּאָה שָׁנָה! לִפְנֵי פָּחוֹת מִמֵּאָה שָׁנָה הָיָה הַחִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ תּוֹרָנִי בְּגֶדֶר פְּרִיצַת גָּדֵר נוֹרָאָה, בְּעוֹד הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת, לֶאֱמוּנָה וּלְמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת הָיָה נַחֲלַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל! הַחֲזָרָה הַבְּרוּכָה לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי אֵינָהּ בְּגֶדֶר מַהְפֵּכָה, אֵינָהּ תַּפְנִית וְשִׁנּוּי. הִיא בְּסַךְ הַכֹּל חֲזָרָה הַבַּיְתָה, אֶל הַחִנּוּךְ הַמֻּשְׁרָשׁ שֶׁהוֹכִיחַ עַצְמוֹ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים. הִיא בְּסַךְ הַכֹּל שִׁיבָה אֶל הַשָּׁרָשִׁים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נח תשע"ח
	הַאִם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָמוּר מִבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם?
	"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (כב-ה) בְּפַרְשָׁתֵנוּ שׁוֹלֵחַ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב אַחַר בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שֶׁיָּבוֹא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל "וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (כב-ה) בְּפַרְשָׁתֵנוּ שׁוֹלֵחַ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב אַחַר בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שֶׁיָּבוֹא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. מוֹדִיעוֹ בִּלְעָם שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹמַר אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִיו. לַמְרוֹת זֹאת, בָּלָק מְקַבֵּל פָּנָיו וּמְחַכֶּה לְמוֹצָא פִּיו, סוֹפֵק כַּפַּיִם כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ בִּמְקוֹם לְקַלֵּל וּמְגָרְשׁוֹ לְאַרְצוֹ. עַל מָה הַכַּעַס? הֲלֹא הֻזְהַר מֵרֹאשׁ. אֲבָל זֶה טֶבַע הָאָדָם, לְהִתְעַלֵּם מֵהַהַצְהָרוֹת שֶׁאֵינָן לְרוּחוֹ, וּלְקַוּוֹת לְטוֹב מִבְּחִינָתוֹ... מְסֻפָּר עַל "קוֹסֵם" שֶׁהוֹפִיעַ בִּפְנֵי קְהָלוֹ [בִּפְנֵי נָכְרִים, כִּי הַתּוֹרָה אָסְרָה מַעֲשֵׂי קְסָמִים וַאֲחִיזַת עֵינַיִם (סַנְהֶדְרִין סז:)], וּלְתַדְהֵמַת כֻּלָּם הוֹצִיא שְׁלֹשָׁה שְׁפַנִּים מִכּוֹבָעוֹ הָרֵיק... הָיָה שָׁם "פִּקֵּחַ" אֶחָד, שֶׁלִּגְלֵג: "אָהּ, הָיְתָה שָׁם מְחִצָּה נִסְתֶּרֶת". הַקּוֹסֵם בָּלַע מַחֲרֹזֶת סַכִּינֵי גִּלּוּחַ. "זֶה שׁוּם דָּבָר", אָמַר הַפִּקֵּחַ. "הוּא מַסְתִּיר אוֹתָם בַּלְּחָיַיִם". הַקּוֹסֵם הוֹצִיא מִפִּיו לַהֲבוֹת אֵשׁ. "אָהּ, יֵשׁ לוֹ בַּפֶּה קֻפְסַת גַּפְרוּרִים". הוֹצִיא מֵאָזְנָיו צְעִיפֵי מֶשִׁי. "יֵשׁ לוֹ מַחְסַן מֶשִׁי בָּעֹרֶף"... קָצְרָה רוּחוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם, פָּנָה אֶל הַפִּקֵּחַ וְאָמַר: "אוּכַל לְקַבֵּל אֶת שְׁעוֹנְךָ?" "בְּבַקָּשָׁה", חִיֵּךְ הַלָּה, וּמָסַר אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב. הַקּוֹסֵם צָרַר אוֹתוֹ בְּמִטְפַּחַת, וְשָׁאַל: "עַכְשָׁו, אֲנִי יָכוֹל לְהַכּוֹת עָלָיו בְּפַטִּישׁ?" "וַדַּאי", עָנָה הַפִּקֵּחַ. הוּא הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּטְפַּחַת רֵיקָה. "וְכָעֵת, אֲנִי יָכוֹל לִרְמֹס אוֹתוֹ בָּרַגְלַיִם?" הַפִּקֵּחַ צָחַק, אוֹתוֹ לֹא יְרַמּוּ. "בֶּטַח". הַמִּטְפַּחַת הוּשְׂמָה עַל הָאָרֶץ, הַקּוֹסֵם דָּרַךְ עָלֶיהָ, הֱרִימָהּ, וְאָמַר לַקָּהָל: "וְעַכְשָׁו, שִׂימוּ לֵב! אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַמִּטְפַּחַת" - בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה עָקַב הַקָּהָל אַחַר הַמִּטְפַּחַת הַנִּפְתַּחַת - וּבְתוֹכָהּ הִתְגַּלּוּ שִׁבְרֵי הַשָּׁעוֹן... "כֻּלְּכֶם עֵדִים", אָמַר, "שֶׁהוּא נָתַן לִי רְשׁוּת לְהַכּוֹת וְלִרְמֹס"... כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? יֵשׁ לָנוּ אוֹצָר יָקָר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁעוֹן זָהָב. הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ, נִשְׁמוֹתֵינוּ, הַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים הַמְּלֵאִים טַל יַלְדוּת, עוֹמְדִים לִפְרֹחַ לְתִפְאֶרֶת. וְאָז, יֵשׁ הוֹרִים שֶׁמּוֹסְרִים אוֹתָם לְחִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ תּוֹרָנִי. מַדּוּעַ? כִּי יִהְיֶה טוֹב, כִּי כֻּלָּם הוֹלְכִים לְשָׁם, כִּי יֵשׁ לָהֶם מִבְנֶה יָפֶה, כִּי זֶה קָרוֹב לַבַּיִת... אָז נָכוֹן שֶׁהֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְחַנְּכִים לִכְפִירָה, נָכוֹן שֶׁהֵם מַצְהִירִים שֶׁהֵם רוֹמְסִים כָּל קָדוֹשׁ וְיָקָר. נָכוֹן שֶׁבָּזִים לְכָל קֹדֶשׁ, מְנַתְּקִים כָּל זִיק אֱמוּנָה. אֲבָל אֵלּוּ דִּבּוּרִים בִּלְבַד. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ גָּרוּעַ. הוֹרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם מָסְרוּ אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב לַקּוֹסֵם, וְנָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְהַכּוֹת וְלִרְמֹס, וְהוּא מַכֶּה וְרוֹמֵס. וְשֶׁלֹּא יִתְפַּלְּאוּ אִם יְקַבְּלוּ... רְסִיסִים! בֶּעָבָר הָיָה זֶה בִּלְעָם, שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהַחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בֵּינָתַיִם, מְגַלָּה הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ה-יט), הָיוּ יְהוּדִים לְ"תַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם" וּלְמַמְשִׁיכֵי דַּרְכּוֹ, בְּנִסְיוֹנוֹת הַחְטָאַת הָעָם! רַבֵּנוּ חַיִּים חִזְקִיָּה מְדִינִי זצ"ל, הַיָּדוּעַ עַל שֵׁם סִפְרוֹ הַגָּדוֹל "שְׂדֵה חֶמֶד", עֲשָׂרָה כְּרָכִים עַל כָּל עֶרְכֵי הַתּוֹרָה, אוֹצָר בָּלוּם וְנִפְלָא, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן הָיָה, נַעֲרָץ בְּכָל הַקְּהִלָּה הַקְּדוֹשָׁה. בְּרַם, רוּחוֹת רָעוֹת הֵחֵלּוּ לְנַשֵּׁב, רוּחוֹת מֻרְעָלוֹת שֶׁל הַשְׂכָּלָה כַּפְרָנִית. חֶבְרַת "אַלְיַאנְס", אֲשֶׁר חִנּוּכָהּ הַקְּלוֹקֵל עָשָׂה שַׁמּוֹת מִמָּרוֹקוֹ וְעַד בַּגְדָד - שָׁלְחָה נָצִיג לְחֶבְרוֹן, לְיַסֵּד בָּהּ בֵּית סֵפֶר לֹא דָּתִי. הַנָּצִיג חָבַר לִצְעִירִים פּוֹרְקֵי עֹל מִשּׁוּלֵי הַמַּחֲנֶה, הֵבִיא עִמּוֹ תַּקְצִיב נָדִיב, וְהִכְרִיז שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר יִפָּתַח בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל. הַ"שְּׂדֵה חֶמֶד" נִלְחַם כְּנֶגְדּוֹ בְּעֹז, וּמִשֶּׁסֵּרְבוּ לְהֵעָנוֹת לִדְרִישָׁתוֹ לֶאֱסֹף יְדֵיהֶם מֵעִיר הָאָבוֹת, אִיֵּם שֶׁיִּתְפַּטֵּר מֵרַבָּנוּתוֹ. אֲבָל פּוֹרְקֵי הָעֹל הִרְחִיקוּ לֶכֶת, וֶהֱשִׁיבוּהוּ כִּי "הָאִישְׁקוּלָה (בֵּית הַסֵּפֶר) חֲבִיבָה לָהֶם מֵהָרַבָּנוּת שֶׁלּוֹ". כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָמַר לָהֶם: "דְּעוּ כִּי לֹא אֶתְפַּטֵּר, אֶלָּא בְּיָד חֲזָקָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם". הוּא הִפְעִיל אֶת כָּל כֹּבֶד הַשְׁפָּעָתוֹ עַל רַבָּנֵי צָרְפַת, שֶׁכְּבוֹדוֹ הָיָה יָקָר וְנַעֲלֶה בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁיַּפְעִילוּ אֶת הַשְׁפָּעָתָם וְיִלְחֲצוּ עַל מֶרְכַּז חֶבְרַת "כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים" בְּצָרְפַת לְבַטֵּל אֶת תָּכְנִית פְּתִיחַת בֵּית הַסֵּפֶר. וְאָכֵן, חֶבְרוֹן הָיְתָה הַיְּחִידָה מֵעָרֵי הָאָרֶץ הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּהּ לֹא נִפְתַּח בְּאוֹתָם יָמִים בֵּית סֵפֶר "אַלְיַאנְס". וְכָל מֶשֶׁךְ חַיֵּי רַבֵּנוּ הַ"שְּׂדֵה חֶמֶד" לֹא נִפְרַץ הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַטָּהוֹר בְּחֶבְרוֹן. חוֹבָה עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן לְעַצְמֵנוּ שֶׁפַּרְשִׁיָּה זוֹ אֵרְעָה לִפְנֵי פָּחוֹת מִמֵּאָה שָׁנָה! לִפְנֵי פָּחוֹת מִמֵּאָה שָׁנָה הָיָה הַחִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ תּוֹרָנִי בְּגֶדֶר פְּרִיצַת גָּדֵר נוֹרָאָה, בְּעוֹד הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת, לֶאֱמוּנָה וּלְמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת הָיָה נַחֲלַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל! הַחֲזָרָה הַבְּרוּכָה לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי אֵינָהּ בְּגֶדֶר מַהְפֵּכָה, אֵינָהּ תַּפְנִית וְשִׁנּוּי. הִיא בְּסַךְ הַכֹּל חֲזָרָה הַבַּיְתָה, אֶל הַחִנּוּךְ הַמֻּשְׁרָשׁ שֶׁהוֹכִיחַ עַצְמוֹ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים. הִיא בְּסַךְ הַכֹּל שִׁיבָה אֶל הַשָּׁרָשִׁים! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)