Otzarot-Article

"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (כא-יח) שׁוֹנָה מִצְוַת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מִשְּׁאָר הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּקּוֹל. בָּהֶן - הָעִקָּר הִיא הָאֲמִירָה וְשׁוֹמְעָן יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִדִּין "שׁוֹמֵעַ, כְּעוֹנֶה" (סֻכָּה לח:). וְאִלּוּ בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר - הָעִקָּר הַשְּׁמִיעָה. אֵין מְבָרְכִין "לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר", אֶלָּא "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר". וְעַל כֵּן, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, אִם יִסְתֹּם הַתּוֹקֵעַ אָזְנָיו עַד שֶׁלֹּא יִשְׁמַע תְּקִיעָתוֹ, לֹא יָצָא. הַתְּקִיעָה כָּמוֹהָ כַּעֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה, וְהַשְּׁמִיעָה כִּישִׁיבָה בָּהּ, שֶׁהִיא הַמִּצְוָה! (תְּשׁוּבַת פְּאֵר הַדּוֹר נא) וְרֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר.

בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה". הַמִדֻבָּר בְּיֶלֶד שֶׁגָּנַב בָּשָׂר וְיַיִן, זָלַל וְסָבָא, לֹא שָׁמַע בְּקוֹל הוֹרָיו שֶׁהוֹכִיחוּהוּ עַל כָּךְ וְחָזַר עַל מַעֲשֵׂהוּ - וְאָז נֶעֱנַשׁ בְּכָל הַחֻמְרָה. וְשׁוֹאֵל הַסְּפוֹרְנוֹ: הֲלֹא הָיָה רָאוּי יוֹתֵר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם "בֵּן זוֹלֵל וְסוֹבֵא", עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו.

וְתֵרֵץ, שֶׁהַמַּעֲשִׂים - חֲמוּרִים כְּכֹל שֶׁיִּהְיוּ - אֵינָם מַצְדִּיקִים עֹנֶשׁ סוֹפָנִי. אִם אָדָם חָטָא, טָעָה, סָר מִן הַדֶּרֶךְ - עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה. יִשְׁמַע בְּקוֹל הַמּוֹכִיחַ, וְיָשׁוּב. מָתַי אָפְסָה הַתִּקְוָה? כַּאֲשֶׁר הוּא סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו וְנוֹכָח עַד כַּמָּה אֵינוֹ מֻשְׁלָם, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה. כֵּיצַד יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּאֵילוּ פָּנִים יוֹפִיעַ לְפָנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? אַךְ אַל יֵאוּשׁ, יֵשׁ תִּקְוָה. אִם אַךְ יִשְׁמַע, אִם אַךְ לֹא יִהְיֶה בִּבְחִינַת "סוֹרֵר וּמוֹרֶה", מְמָאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הָרַב הַמּוֹכִיחַ וּמוֹרֵה דֶּרֶךְ.

עֶשְׂרִים שְׁלַבִּים מָנָה רַבֵּנוּ יוֹנָה זָצָ"ל בְּתַהֲלִיךְ הַתְּשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁהִקְדִּים כִּי "לְכָל תְּשׁוּבָה תִּמָּצֵא סְלִיחָה", כָּל מֵמַד וְרֹבֶד שֶׁל תְּשׁוּבָה יָפִיק אֵיזוֹ דַּרְגַּת מְחִילָה, הֵחֵל לְבָאֵר אֶת הַדְּרָגוֹת לִשְׁלִיבוּתָן, מֵהַחֲרָטָה וַעֲזִיבַת הַחֵטְא וְעַד לַפִּסְגָּה: "לְהָשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן כַּאֲשֶׁר יוּכַל". אֲבָל בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו כָּתַב דֶּרֶךְ מְקֻצֶּרֶת וּמִיָּדִית: "כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מוּסַר הַחֲכָמִים וְהַמּוֹכִיחִים, יַקְשִׁיב וְיִשְׁמַע וְיִכָּנַע וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וִיקַבֵּל בְּלִבּוֹ כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹכָחוֹת - הִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה בְּרֶגַע קָטָן יֵצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. כִּי עֵת אֲשֶׁר יַאֲזִין וְיַסְכִּית וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב, וִיקַבֵּל בְּיוֹם שָׁמְעוֹ דִּבְרֵי הַמּוֹכִיחַ, וִיקַיֵּם עָלָיו לִהְיוֹת עוֹשֶׂה בְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּהוּ תּוֹפְסֵי הַתּוֹרָה מִן הַיּוֹם הַהוּא וָמַעְלָה - עָלְתָה בְּיָדוֹ הַתְּשׁוּבָה וְנֶהֱפָךְ לְאִישׁ אַחֵר. וְאַשְׁרָיו, כִּי צִדֶק נַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה!" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שַׁעַר ב אוֹת י)

זוֹהִי הַבְּשׂוֹרָה שֶׁל הַשּׁוֹפָר. "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", לָשִׂים לֵב, לְהִתְעוֹרֵר, לְהִשְׁתַּפֵּר. וְאָז נִזְכֶּה לְלֹא סָפֵק לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת, מְאִירָה וּמְאֻשֶּׁרֶת!

כְּבָר אֶמְצַע אֱלוּל, חַיָּבִים לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת יְמֵי הַדִּין, שֶׁיַּחְרְצוּ אֶת גּוֹרַל הַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה לְחַיִּים וְלִבְרִיאוּת, לְפַרְנָסָה טוֹבָה וּלְרֹב נַחַת. חַיָּבִים לִצְבֹּר עוֹד וְעוֹד זְכֻיּוֹת, שֶׁיַּכְרִיעוּ אֶת הַכַּף לְטוֹבָה.

מַהִי הַזְּכוּת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, הַיּוֹתֵר כְּבֵדָה? הָבָה נְדַמֶּה לְעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם. אֶת הַכַּף הַשְּׂמָאלִית וְעָלֶיהָ עֲרֵמַת זֶפֶת, רַחְמָנָא לִיצְלַן. וְאֶת הַכַּף הַיְמָנִית, וְהִיא לֹא כָּל כָּךְ מְלֵאָה. וְהִנֵּה, נוֹתְנִים לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהוֹסִיף עָלֶיהָ לָשִׂים מִשְׁקֹלֶת שֶׁל קִילוֹ, וְעוֹד קִילוֹ, וְעוֹד קִילוֹ - אֲבָל יֵשׁ שָׁם גַּם מִשְׁקוֹלוֹת בְּנוֹת טוֹן הָאַחַת.

מַה נָּשִׂים? אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?!

מַהִי הַמִּשְׁקֹלֶת שֶׁל הַטּוֹן? מִלָּה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה! שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: "וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם". וּפֵרֵשׁ הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁל תּוֹרָה "שׁוֹקֶלֶת" כְּכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן.

נַצִּיעַ הַצָּעָה: עוֹד שְׁבוּעַיִם לְפָנֵינוּ. נֹאמַר בְּכָל יוֹם מִימוֹת הַחֹל פֶּרֶק אֶחָד מִפִּרְקֵי אָבוֹת. הֲרֵי הֵם מֻדְפָּסִים בְּכָל סִדּוּר. זְמִינִים כָּל כָּךְ - וּכְבָר בְּיָדֵינוּ כַּמָּה אַלְפֵי מִצְווֹת "בְּנוֹת טוֹן" וְיוֹתֵר - אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּכֹבֶד "מִשְׁקָלָן". וְאִם נִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת תּוֹרָנִית, אוֹ בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, כָּל מִלָּה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּשְׁמַע הִיא מִצְוָה כָּזוֹ, שֶׁיְּכוֹלָה לְזַכּוֹתֵנוּ בְּשָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר לְאֵין עֲרֹךְ. הַזְּמַן קָצָר, הָבָה נוֹסִיף מִשְׁקוֹלוֹת לַכַּף הַיְמָנִית, כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בראשית תשע"ח
	יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ חוּמְרָא
	"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (כא-יח) שׁוֹנָה מִצְוַת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מִשְּׁאָר הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּקּוֹל. בָּהֶן - הָעִקָּר הִיא הָאֲמִירָה וְשׁוֹמְעָן יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִדִּין "שׁוֹמֵעַ, כְּעוֹנֶה" (סֻכָּה לח:). וְאִלּוּ בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר - הָעִקָּר הַשְּׁמִיעָה. אֵין מְבָרְכִין "לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר", אֶלָּא "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר". וְעַל כֵּן, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, אִם יִסְתֹּם הַתּוֹקֵעַ אָזְנָיו עַד שֶׁלֹּא יִשְׁמַע תְּקִיעָתוֹ, לֹא יָצָא. הַתְּקִיעָה כָּמוֹהָ כַּעֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה, וְהַשְּׁמִיעָה כִּישִׁיבָה בָּהּ, שֶׁהִיא הַמִּצְוָה! (תְּשׁוּבַת פְּאֵר הַדּוֹר נא) וְרֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר. בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה". הַמִדֻבָּר בְּיֶלֶד שֶׁגָּנַב בָּשָׂר וְיַיִן, זָלַל וְסָבָא, לֹא שָׁמַע בְּקוֹל הוֹרָיו שֶׁהוֹכִיחוּהוּ עַל כָּךְ וְחָזַר עַל מַעֲשֵׂהוּ - וְאָז נֶעֱנַשׁ בְּכָל הַחֻמְרָה. וְשׁוֹאֵל הַסְּפוֹרְנוֹ: הֲלֹא הָיָה רָאוּי יוֹתֵר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם "בֵּן זוֹלֵל וְסוֹבֵא", עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו. וְתֵרֵץ, שֶׁהַמַּעֲשִׂים - חֲמוּרִים כְּכֹל שֶׁיִּהְיוּ - אֵינָם מַצְדִּיקִים עֹנֶשׁ סוֹפָנִי. אִם אָדָם חָטָא, טָעָה, סָר מִן הַדֶּרֶךְ - עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה. יִשְׁמַע בְּקוֹל הַמּוֹכִיחַ, וְיָשׁוּב. מָתַי אָפְסָה הַתִּקְוָה? כַּאֲשֶׁר הוּא סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו וְנוֹכָח עַד כַּמָּה אֵינוֹ מֻשְׁלָם, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה. כֵּיצַד יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּאֵילוּ פָּנִים יוֹפִיעַ לְפָנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? אַךְ אַל יֵאוּשׁ, יֵשׁ תִּקְוָה. אִם אַךְ יִשְׁמַע, אִם אַךְ לֹא יִהְיֶה בִּבְחִינַת "סוֹרֵר וּמוֹרֶה", מְמָאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הָרַב הַמּוֹכִיחַ וּמוֹרֵה דֶּרֶךְ. עֶשְׂרִים שְׁלַבִּים מָנָה רַבֵּנוּ יוֹנָה זָצָ"ל בְּתַהֲלִיךְ הַתְּשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁהִקְדִּים כִּי "לְכָל תְּשׁוּבָה תִּמָּצֵא סְלִיחָה", כָּל מֵמַד וְרֹבֶד שֶׁל תְּשׁוּבָה יָפִיק אֵיזוֹ דַּרְגַּת מְחִילָה, הֵחֵל לְבָאֵר אֶת הַדְּרָגוֹת לִשְׁלִיבוּתָן, מֵהַחֲרָטָה וַעֲזִיבַת הַחֵטְא וְעַד לַפִּסְגָּה: "לְהָשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן כַּאֲשֶׁר יוּכַל". אֲבָל בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו כָּתַב דֶּרֶךְ מְקֻצֶּרֶת וּמִיָּדִית: "כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מוּסַר הַחֲכָמִים וְהַמּוֹכִיחִים, יַקְשִׁיב וְיִשְׁמַע וְיִכָּנַע וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וִיקַבֵּל בְּלִבּוֹ כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹכָחוֹת - הִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה בְּרֶגַע קָטָן יֵצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. כִּי עֵת אֲשֶׁר יַאֲזִין וְיַסְכִּית וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב, וִיקַבֵּל בְּיוֹם שָׁמְעוֹ דִּבְרֵי הַמּוֹכִיחַ, וִיקַיֵּם עָלָיו לִהְיוֹת עוֹשֶׂה בְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּהוּ תּוֹפְסֵי הַתּוֹרָה מִן הַיּוֹם הַהוּא וָמַעְלָה - עָלְתָה בְּיָדוֹ הַתְּשׁוּבָה וְנֶהֱפָךְ לְאִישׁ אַחֵר. וְאַשְׁרָיו, כִּי צִדֶק נַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה!" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שַׁעַר ב אוֹת י) זוֹהִי הַבְּשׂוֹרָה שֶׁל הַשּׁוֹפָר. "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", לָשִׂים לֵב, לְהִתְעוֹרֵר, לְהִשְׁתַּפֵּר. וְאָז נִזְכֶּה לְלֹא סָפֵק לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת, מְאִירָה וּמְאֻשֶּׁרֶת! כְּבָר אֶמְצַע אֱלוּל, חַיָּבִים לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת יְמֵי הַדִּין, שֶׁיַּחְרְצוּ אֶת גּוֹרַל הַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה לְחַיִּים וְלִבְרִיאוּת, לְפַרְנָסָה טוֹבָה וּלְרֹב נַחַת. חַיָּבִים לִצְבֹּר עוֹד וְעוֹד זְכֻיּוֹת, שֶׁיַּכְרִיעוּ אֶת הַכַּף לְטוֹבָה. מַהִי הַזְּכוּת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, הַיּוֹתֵר כְּבֵדָה? הָבָה נְדַמֶּה לְעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם. אֶת הַכַּף הַשְּׂמָאלִית וְעָלֶיהָ עֲרֵמַת זֶפֶת, רַחְמָנָא לִיצְלַן. וְאֶת הַכַּף הַיְמָנִית, וְהִיא לֹא כָּל כָּךְ מְלֵאָה. וְהִנֵּה, נוֹתְנִים לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהוֹסִיף עָלֶיהָ לָשִׂים מִשְׁקֹלֶת שֶׁל קִילוֹ, וְעוֹד קִילוֹ, וְעוֹד קִילוֹ - אֲבָל יֵשׁ שָׁם גַּם מִשְׁקוֹלוֹת בְּנוֹת טוֹן הָאַחַת. מַה נָּשִׂים? אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?! מַהִי הַמִּשְׁקֹלֶת שֶׁל הַטּוֹן? מִלָּה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה! שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: "וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם". וּפֵרֵשׁ הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁל תּוֹרָה "שׁוֹקֶלֶת" כְּכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. נַצִּיעַ הַצָּעָה: עוֹד שְׁבוּעַיִם לְפָנֵינוּ. נֹאמַר בְּכָל יוֹם מִימוֹת הַחֹל פֶּרֶק אֶחָד מִפִּרְקֵי אָבוֹת. הֲרֵי הֵם מֻדְפָּסִים בְּכָל סִדּוּר. זְמִינִים כָּל כָּךְ - וּכְבָר בְּיָדֵינוּ כַּמָּה אַלְפֵי מִצְווֹת "בְּנוֹת טוֹן" וְיוֹתֵר - אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּכֹבֶד "מִשְׁקָלָן". וְאִם נִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת תּוֹרָנִית, אוֹ בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, כָּל מִלָּה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּשְׁמַע הִיא מִצְוָה כָּזוֹ, שֶׁיְּכוֹלָה לְזַכּוֹתֵנוּ בְּשָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר לְאֵין עֲרֹךְ. הַזְּמַן קָצָר, הָבָה נוֹסִיף מִשְׁקוֹלוֹת לַכַּף הַיְמָנִית, כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)