Otzarot-Article

בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" מוּבָא מָשָׁל נָאֶה וְנוֹקֵב עַל הַתַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ וּשְׁאָר סִימָנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת:

מַעֲשֶׂה בְּאָצִיל שֶׁנָּסַע בְּמִרְכַּבְתּוֹ עַד פָּרִיז, עִיר הַמְּלוּכָה הַצָּרְפָתִית, יָרַד מִן הַמֶּרְכָּבָה וְנִכְנַס לַחֲנוּת אַחַת. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה יָצָא מִשָּׁם וּבְיָדוֹ כְּלוּב זָעִיר, וּבוֹ צִפּוֹר קְטַנָּה.

תָּמַהּ הָעֶגְלוֹן: נְסִיעָה כֹּה אֲרֻכָּה, לַחֲצוֹת נְהָרוֹת וִיעָרוֹת, מְחוֹזוֹת וַאֲרָצוֹת, עֲבוּר צִפּוֹר כֹּה קְטַנָּה? אָזַר עֹז, וְשָׁאַל אֶת פִּי אֲדוֹנוֹ.

אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "צִפּוֹר זְעִירָה זוֹ זָמִיר שְׁמָהּ!" כְּאִלּוּ דַּי בְּהַזְכָּרַת שֵׁם הַצִּפּוֹר כְּדֵי לְהַסְבִּיר הַכֹּל.

אֲבָל הָעֶגְלוֹן לֹא הֵבִין מְאוּמָה. שָׁב וְשָׁאַל: "וּמַה מְּחִירָהּ?"

עֲנָהוּ הָאָצִיל: "חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים".

תָּמַהּ הָעֶגְלוֹן שִׁבְעָתַיִם. יָשַׁב הָאָצִיל בַּמֶּרְכָּבָה וּפָנָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ. וְהָעֶגְלוֹן אָחַז בַּמּוֹשְׁכוֹת כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מָלֵא מַחְשָׁבוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "שִׁמְעִי וַאֲסַפֵּר לָךְ דְּבַר פֶּלֶא. אֲדוֹנֵנוּ הָאָצִיל נָסַע עִמִּי לְצָרְפַת, וְקָנָה בְּפָרִיז צִפּוֹר קְטַנָּה, כֹּה זְעִירָה, בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים! אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁטַּעֲמָהּ טַעַם גַּן עֵדֶן! מָה אֹמַר לָךְ וּמָה אֲדַבֵּר, הֲרֵי הָאָדָם חַי רַק פַּעַם אַחַת. אֲנִי עָמֵל כֹּה קָשֶׁה כָּל יָמַי, בְּדִין הוּא שֶׁאֵהָנֶה פַּעַם אַחַת בְּחַיַּי. הֵן חָסַכְנוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים לְעֵת זִקְנָה - הָבָה נִלְוֶה עוֹד מָאתַיִם, וְנִטְעַם פַּעַם בְּחַיֵּינוּ טַעַם עֲשִׁירוּת."

אָמַר וְעָשָׂה. בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה נָסַע לְפָּרִיז וְקָנָה אֶת הַצִּפּוֹר הַמֻּפְלָאָה.

הֵבִיא אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, וְהוֹרָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּכִין קְדֵרָה גְּדוֹלָה עִם בְּצָלִים וּבוּלְבּוּסִין, וְתִתֵּן חֲצִי צִפּוֹר לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה - וַדַּאי יִתֵּן בְּשָׂרָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר טַעַם בְּכָל הַתַּבְשִׁיל, וְהֵם יֹאכְלוּ וְיִשְׂבְּעוּ מִמַּעֲדַנֵּי הָעֲשִׁירִים.

עָשְׂתָה הָאִשָּׁה כִּדְבָרָיו. טָעֲמָה מִן הַתַּבְשִׁיל, וְלֹא הִרְגִּישָׁה בּוֹ כָּל טַעַם.

אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֵין לְעָרֵב טַעַם גַּן עֵדֶן בְּטַעַם בּוּלְבּוּסִין. נַסִּי נָא לִצְלוֹת אֶת הַחֵצִי הַנּוֹתָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ".

עָשְׂתָה כֵּן, וְהֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. נָגְסוּ בַּבָּשָׂר הַמּוּעָט, וְהִנֵּה טַעֲמוֹ כְּטַעַם סוּלְיָה יְשָׁנָה, צָמִיג וּמָרִיר וְיָבֵשׁ...

חָשְׁכוּ עֵינֵי הָעֶגְלוֹן, וְהוּא מָרַט אֶת שַׂעֲרוֹתָיו: "אוֹי לִי וְאַלְלַי לִי, אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתַי הוֹצֵאתִי, וְהַלְוָאוֹת רַבּוֹת נָטַלְתִּי, וּלְבַסּוֹף - לֹא כְלוּם. אוּלַי לֹא יָדַעְנוּ לְהָכִין אֶת הַתַּבְשִׁיל כָּרָאוּי, אוּלַי שָׁכַחְנוּ לָשִׁים אֵיזֶה תַּבְלִין? אוּלַי נִתָּן עוֹד לְהַצִּיל אֶת הַהַשְׁקָעָה, לָחוּשׁ אֶת הַטַּעַם הַנִּפְלָא?"

קָם וְעָלָה לְאַרְמוֹן הָאָצִיל, וְסִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ: "רָאִיתִי שֶׁאֲדוֹנִי קָנָה צִפּוֹר קְטַנָּה בִּמְחִיר כֹּה רַב, וְהִתְאַוֵּיתִי אַף אֲנִי תַּאֲוָה. קָנִיתִי צִפּוֹר כָּזֹאת, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַרְגִּישׁ לְרֶגַע כְּמוֹ אָצִיל וּפָרִיץ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּשַּׁלְתִּיהָ - לֹא מָצָאתִי בָּהּ כָּל טַעַם. אֶת הָאֱמֶת אֹמַר: לוּ הָיִיתִי קוֹנֶה אֲוָז בִּשְׁנֵי זְהוּבִים, הָיָה עָרֵב לְחִכִּי פִּי מֵאָה!"

צָחַק הָאָצִיל וְקָרָא: "הוֹי פֶּתִי אַתָּה, וְשׁוֹטֶה מְטֻפָּשׁ. צִפּוֹר זוֹ אֵינָהּ לַאֲכִילָה. עִקָּרָהּ לִשְׁמֹעַ אֶת זְמִירוֹתֶיהָ, וְלֵהָנוֹת מִקּוֹלָהּ. אִם לַאֲכִילָה - יֵשׁ גְּדוֹלוֹת מִמֶּנָּה וּטְעִימוֹת מִמֶּנָּה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. אֲבָל אִם לְשִׁירָה - אֵין כְּשִׁירַת הַזָּמִיר!"...

וְהַנִּמְשָׁל: אוֹתָם שֶׁלֵּיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם מִתְאַפְיֵן בְּשִׁפְעַת "סִימָנִים" - שֶׁיִּהְיוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה - תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ וְרִמּוֹן, רֹאשׁ כֶּבֶשׂ וְכַרְתִּי, סִלְקָא וְרוּבְּיָא. עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁאִם לְמַאֲכָל - יֵשׁ מַאֲכָלִים טְעִימִים יוֹתֵר, וּמַשְׂבִּיעִים יוֹתֵר. אֲבָל הַמַּאֲכָלִים אֵינָם הָעִקָּר, אֶלָּא הָאֲמִירָה, הַ"יְהִי רָצוֹן" שֶׁנִּלְוֶה אֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה נוֹבֵעַ מֵעֹמֶק הַלֵּב וְהָרֶגֶשׁ, וּמֵחֶרְדַת הַדִּין. שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ אָמְנָם תְּלוּיִים בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא וּבְחַסְדּוֹ, וִיכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל גְּזַר הַדִּין וְעַל הַשָּׁנָה הָעֲתִידָה בִּתְשׁוּבָה וּבְהַחְלָטָה כֵּנָה לְשִׁפּוּר דֶּרֶךְ וַהֲטָבַת מַעֲשִׂים. וִיהִי רָצוֹן שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה.

וּבְשׁוּלֵי הַדְּבָרִים: נְכוֹנִים הֵם לֹא רַק לְגַבֵּי אֲכִילַת הַתַּפּוּחַ וְהַדְּבַשׁ, אֶלָּא לְעִנְיַן כָּל אֲכִילָה. וְלֹא רַק לְגַבֵּי אֲמִירַת הַ"יְהִי רָצוֹן", אֶלָּא לְעִנְיַן כָּל בְּרָכָה עַל הַמָּזוֹן.

הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְרוֹחָם מִמִּיר זָצָ"ל אָמַר, שֶׁהַחוֹשֵׁב שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְקְנָה עֲבוּר הָאֹכֶל, הַשְׁקָפָתוֹ מְעֻוֶּתֶת כְּמִי שֶׁיַּעֲמִיד עֲגָלָה עַל תִּקְרָתָהּ בִּמְקוֹם עַל גַּלְגַּלֶּיהָ.

פָּשׁוּט, עוֹלָם הָפוּךְ! אֵין סָפֵק, אָמַר, שֶׁהָאֹכֶל נִתְקַן עֲבוּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

נַעֲמִיק מְעַט בִּדְבָרָיו. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁהָאָדָם וְהָעוֹלָם נִבְרְאוּ בְּתִחְכּוּם כֹּה רַב, "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ", מִי יוּכַל לָרֶדֶת לַחְקֹר מֻרְכָּבוּתוֹ שֶׁל תָּא בּוֹדֵד מִמִּילְיַארְדֵי הַתָּאִים הַמַּרְכִּיבִים אֶת גּוּפֵנוּ. מַדּוּעַ אֵפוֹא חִסָּרוֹן זֶה, חֻלְשָׁה זוֹ, שֶׁל הִזְדַּקְּקוּת לַאֲכִילָה? תֹּאמְרוּ: הַגּוּף זָקוּק לְדֶלֶק - הִנֵּה, הָאָטוֹם: מַה מֵּנִיעַ אֶת חֶלְקִיקָיו לָנוּעַ בְּסִחְרוּר מָהִיר כְּבָזָק, בְּלֹא הֲפוּגָה, וּבְלֹא לְהִתְעַיֵּף וּלְהָאֵט קֶצֶב, וּבְלֹא מִגְבָּלָה שֶׁל זְמַן. וְעוֹד: יְכוֹלִים הָיִינוּ לִזּוֹן מִן הָאֲוִיר כִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, בְּדֶרֶךְ נְשִׁימָתֵנוּ. וְאִם אֹכֶל, מָה הַגִּוּוּן הַנִּפְלָא בַּטְּעָמִים, בַּנִּיחוֹחוֹת, בַּצְּבָעִים, בְּאָפְנֵי הַהֲכָנָה.

אֵין לְכָךְ אֶלָּא תְּשׁוּבָה אַחַת: הָאֹכֶל נִבְרָא עֲבוּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. הִיא הָעִקָּר! הַהוֹדָאָה לַה', הִיא מַטְּרַת הַבְּרִיאָה. עָצוּב לִרְאוֹת אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת הָאֹכֶל עִקָּר, וְהַבְּרָכָה טְפֵלָה לוֹ...

וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן: רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שָׁאַל: בְּסִיּוּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבַקְּשִׁים אָנוּ סִדְרַת בַּקָּשׁוֹת, עַל הַכֹּל בַּכֹּל. עַל הַפַּרְנָסָה, עַל הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת וְהַנַּחַת וְהַשִּׂמְחָה, וְעַד לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְהַשְּׁאֵלָה: מַה מְּקוֹם כָּל אֵלּוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, בְּסוֹפָהּ? יְבַקְּשׁוּם בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה...

וּתְשׁוּבָתוֹ: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כֹּה נַעֲלָה, וַאֲמִירָתָהּ בְּכַוָּנָה פּוֹעֶלֶת שְׁעַת רָצוֹן בַּשָּׁמַיִם וְנִתָּן לִפְעֹל בָּהּ כָּל דָּבָר.

אָז הִנֵּה עֵצָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה: אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת עַל הַתַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ וְהָרִמּוֹן, רֹאשׁ הַדָּג וְכָל הַשְּׁאָר, לָשׁוּב וּלְבַקֵּשׁ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תשע"ח
	שִׂמְחַת תּוֹרָה - יוֹם תְּשׁוּבָה
	בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" מוּבָא מָשָׁל נָאֶה וְנוֹקֵב עַל הַתַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ וּשְׁאָר סִימָנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת: מַעֲשֶׂה בְּאָצִיל שֶׁנָּסַע בְּמִרְכַּבְתּוֹ עַד פָּרִיז, עִיר הַמְּלוּכָה הַצָּרְפָתִית, יָרַד מִן הַמֶּרְכָּבָה וְנִכְנַס לַחֲנוּת אַחַת. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה יָצָא מִשָּׁם וּבְיָדוֹ כְּלוּב זָעִיר, וּבוֹ צִפּוֹר קְטַנָּה. תָּמַהּ הָעֶגְלוֹן: נְסִיעָה כֹּה אֲרֻכָּה, לַחֲצוֹת נְהָרוֹת וִיעָרוֹת, מְחוֹזוֹת וַאֲרָצוֹת, עֲבוּר צִפּוֹר כֹּה קְטַנָּה? אָזַר עֹז, וְשָׁאַל אֶת פִּי אֲדוֹנוֹ. אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "צִפּוֹר זְעִירָה זוֹ זָמִיר שְׁמָהּ!" כְּאִלּוּ דַּי בְּהַזְכָּרַת שֵׁם הַצִּפּוֹר כְּדֵי לְהַסְבִּיר הַכֹּל. אֲבָל הָעֶגְלוֹן לֹא הֵבִין מְאוּמָה. שָׁב וְשָׁאַל: "וּמַה מְּחִירָהּ?" עֲנָהוּ הָאָצִיל: "חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים". תָּמַהּ הָעֶגְלוֹן שִׁבְעָתַיִם. יָשַׁב הָאָצִיל בַּמֶּרְכָּבָה וּפָנָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ. וְהָעֶגְלוֹן אָחַז בַּמּוֹשְׁכוֹת כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מָלֵא מַחְשָׁבוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "שִׁמְעִי וַאֲסַפֵּר לָךְ דְּבַר פֶּלֶא. אֲדוֹנֵנוּ הָאָצִיל נָסַע עִמִּי לְצָרְפַת, וְקָנָה בְּפָרִיז צִפּוֹר קְטַנָּה, כֹּה זְעִירָה, בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים! אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁטַּעֲמָהּ טַעַם גַּן עֵדֶן! מָה אֹמַר לָךְ וּמָה אֲדַבֵּר, הֲרֵי הָאָדָם חַי רַק פַּעַם אַחַת. אֲנִי עָמֵל כֹּה קָשֶׁה כָּל יָמַי, בְּדִין הוּא שֶׁאֵהָנֶה פַּעַם אַחַת בְּחַיַּי. הֵן חָסַכְנוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים לְעֵת זִקְנָה - הָבָה נִלְוֶה עוֹד מָאתַיִם, וְנִטְעַם פַּעַם בְּחַיֵּינוּ טַעַם עֲשִׁירוּת." אָמַר וְעָשָׂה. בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה נָסַע לְפָּרִיז וְקָנָה אֶת הַצִּפּוֹר הַמֻּפְלָאָה. הֵבִיא אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, וְהוֹרָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּכִין קְדֵרָה גְּדוֹלָה עִם בְּצָלִים וּבוּלְבּוּסִין, וְתִתֵּן חֲצִי צִפּוֹר לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה - וַדַּאי יִתֵּן בְּשָׂרָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר טַעַם בְּכָל הַתַּבְשִׁיל, וְהֵם יֹאכְלוּ וְיִשְׂבְּעוּ מִמַּעֲדַנֵּי הָעֲשִׁירִים. עָשְׂתָה הָאִשָּׁה כִּדְבָרָיו. טָעֲמָה מִן הַתַּבְשִׁיל, וְלֹא הִרְגִּישָׁה בּוֹ כָּל טַעַם. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֵין לְעָרֵב טַעַם גַּן עֵדֶן בְּטַעַם בּוּלְבּוּסִין. נַסִּי נָא לִצְלוֹת אֶת הַחֵצִי הַנּוֹתָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ". עָשְׂתָה כֵּן, וְהֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. נָגְסוּ בַּבָּשָׂר הַמּוּעָט, וְהִנֵּה טַעֲמוֹ כְּטַעַם סוּלְיָה יְשָׁנָה, צָמִיג וּמָרִיר וְיָבֵשׁ... חָשְׁכוּ עֵינֵי הָעֶגְלוֹן, וְהוּא מָרַט אֶת שַׂעֲרוֹתָיו: "אוֹי לִי וְאַלְלַי לִי, אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתַי הוֹצֵאתִי, וְהַלְוָאוֹת רַבּוֹת נָטַלְתִּי, וּלְבַסּוֹף - לֹא כְלוּם. אוּלַי לֹא יָדַעְנוּ לְהָכִין אֶת הַתַּבְשִׁיל כָּרָאוּי, אוּלַי שָׁכַחְנוּ לָשִׁים אֵיזֶה תַּבְלִין? אוּלַי נִתָּן עוֹד לְהַצִּיל אֶת הַהַשְׁקָעָה, לָחוּשׁ אֶת הַטַּעַם הַנִּפְלָא?" קָם וְעָלָה לְאַרְמוֹן הָאָצִיל, וְסִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ: "רָאִיתִי שֶׁאֲדוֹנִי קָנָה צִפּוֹר קְטַנָּה בִּמְחִיר כֹּה רַב, וְהִתְאַוֵּיתִי אַף אֲנִי תַּאֲוָה. קָנִיתִי צִפּוֹר כָּזֹאת, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַרְגִּישׁ לְרֶגַע כְּמוֹ אָצִיל וּפָרִיץ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּשַּׁלְתִּיהָ - לֹא מָצָאתִי בָּהּ כָּל טַעַם. אֶת הָאֱמֶת אֹמַר: לוּ הָיִיתִי קוֹנֶה אֲוָז בִּשְׁנֵי זְהוּבִים, הָיָה עָרֵב לְחִכִּי פִּי מֵאָה!" צָחַק הָאָצִיל וְקָרָא: "הוֹי פֶּתִי אַתָּה, וְשׁוֹטֶה מְטֻפָּשׁ. צִפּוֹר זוֹ אֵינָהּ לַאֲכִילָה. עִקָּרָהּ לִשְׁמֹעַ אֶת זְמִירוֹתֶיהָ, וְלֵהָנוֹת מִקּוֹלָהּ. אִם לַאֲכִילָה - יֵשׁ גְּדוֹלוֹת מִמֶּנָּה וּטְעִימוֹת מִמֶּנָּה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. אֲבָל אִם לְשִׁירָה - אֵין כְּשִׁירַת הַזָּמִיר!"... וְהַנִּמְשָׁל: אוֹתָם שֶׁלֵּיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם מִתְאַפְיֵן בְּשִׁפְעַת "סִימָנִים" - שֶׁיִּהְיוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה - תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ וְרִמּוֹן, רֹאשׁ כֶּבֶשׂ וְכַרְתִּי, סִלְקָא וְרוּבְּיָא. עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁאִם לְמַאֲכָל - יֵשׁ מַאֲכָלִים טְעִימִים יוֹתֵר, וּמַשְׂבִּיעִים יוֹתֵר. אֲבָל הַמַּאֲכָלִים אֵינָם הָעִקָּר, אֶלָּא הָאֲמִירָה, הַ"יְהִי רָצוֹן" שֶׁנִּלְוֶה אֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה נוֹבֵעַ מֵעֹמֶק הַלֵּב וְהָרֶגֶשׁ, וּמֵחֶרְדַת הַדִּין. שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ אָמְנָם תְּלוּיִים בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא וּבְחַסְדּוֹ, וִיכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל גְּזַר הַדִּין וְעַל הַשָּׁנָה הָעֲתִידָה בִּתְשׁוּבָה וּבְהַחְלָטָה כֵּנָה לְשִׁפּוּר דֶּרֶךְ וַהֲטָבַת מַעֲשִׂים. וִיהִי רָצוֹן שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. וּבְשׁוּלֵי הַדְּבָרִים: נְכוֹנִים הֵם לֹא רַק לְגַבֵּי אֲכִילַת הַתַּפּוּחַ וְהַדְּבַשׁ, אֶלָּא לְעִנְיַן כָּל אֲכִילָה. וְלֹא רַק לְגַבֵּי אֲמִירַת הַ"יְהִי רָצוֹן", אֶלָּא לְעִנְיַן כָּל בְּרָכָה עַל הַמָּזוֹן. הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְרוֹחָם מִמִּיר זָצָ"ל אָמַר, שֶׁהַחוֹשֵׁב שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְקְנָה עֲבוּר הָאֹכֶל, הַשְׁקָפָתוֹ מְעֻוֶּתֶת כְּמִי שֶׁיַּעֲמִיד עֲגָלָה עַל תִּקְרָתָהּ בִּמְקוֹם עַל גַּלְגַּלֶּיהָ. פָּשׁוּט, עוֹלָם הָפוּךְ! אֵין סָפֵק, אָמַר, שֶׁהָאֹכֶל נִתְקַן עֲבוּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. נַעֲמִיק מְעַט בִּדְבָרָיו. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁהָאָדָם וְהָעוֹלָם נִבְרְאוּ בְּתִחְכּוּם כֹּה רַב, "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ", מִי יוּכַל לָרֶדֶת לַחְקֹר מֻרְכָּבוּתוֹ שֶׁל תָּא בּוֹדֵד מִמִּילְיַארְדֵי הַתָּאִים הַמַּרְכִּיבִים אֶת גּוּפֵנוּ. מַדּוּעַ אֵפוֹא חִסָּרוֹן זֶה, חֻלְשָׁה זוֹ, שֶׁל הִזְדַּקְּקוּת לַאֲכִילָה? תֹּאמְרוּ: הַגּוּף זָקוּק לְדֶלֶק - הִנֵּה, הָאָטוֹם: מַה מֵּנִיעַ אֶת חֶלְקִיקָיו לָנוּעַ בְּסִחְרוּר מָהִיר כְּבָזָק, בְּלֹא הֲפוּגָה, וּבְלֹא לְהִתְעַיֵּף וּלְהָאֵט קֶצֶב, וּבְלֹא מִגְבָּלָה שֶׁל זְמַן. וְעוֹד: יְכוֹלִים הָיִינוּ לִזּוֹן מִן הָאֲוִיר כִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, בְּדֶרֶךְ נְשִׁימָתֵנוּ. וְאִם אֹכֶל, מָה הַגִּוּוּן הַנִּפְלָא בַּטְּעָמִים, בַּנִּיחוֹחוֹת, בַּצְּבָעִים, בְּאָפְנֵי הַהֲכָנָה. אֵין לְכָךְ אֶלָּא תְּשׁוּבָה אַחַת: הָאֹכֶל נִבְרָא עֲבוּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. הִיא הָעִקָּר! הַהוֹדָאָה לַה', הִיא מַטְּרַת הַבְּרִיאָה. עָצוּב לִרְאוֹת אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת הָאֹכֶל עִקָּר, וְהַבְּרָכָה טְפֵלָה לוֹ... וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן: רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שָׁאַל: בְּסִיּוּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבַקְּשִׁים אָנוּ סִדְרַת בַּקָּשׁוֹת, עַל הַכֹּל בַּכֹּל. עַל הַפַּרְנָסָה, עַל הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת וְהַנַּחַת וְהַשִּׂמְחָה, וְעַד לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְהַשְּׁאֵלָה: מַה מְּקוֹם כָּל אֵלּוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, בְּסוֹפָהּ? יְבַקְּשׁוּם בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה... וּתְשׁוּבָתוֹ: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כֹּה נַעֲלָה, וַאֲמִירָתָהּ בְּכַוָּנָה פּוֹעֶלֶת שְׁעַת רָצוֹן בַּשָּׁמַיִם וְנִתָּן לִפְעֹל בָּהּ כָּל דָּבָר. אָז הִנֵּה עֵצָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה: אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת עַל הַתַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ וְהָרִמּוֹן, רֹאשׁ הַדָּג וְכָל הַשְּׁאָר, לָשׁוּב וּלְבַקֵּשׁ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)