Otzarot-Article

"כִּי צַיִד בְּפִיו" (כה-כח) "טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת", מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה חוֹזֶרֶת הַטָּעוּת עַל עַצְמָהּ. בְּכָל שָׁנָה בְּפָרָשַׁת "תּוֹלְדוֹת" תְּמֵהִים אָנוּ מֵחָדָשׁ עַל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָאוֹהֵב אֶת עֵשָׂו. הַטּוֹעֶה בּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ לָתֵת לוֹ אֶת הַבְּרָכוֹת. אַף הַסִּבָּה לְכָךְ מְצֻיֶּנֶת בַּפָּסוּק: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו". מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֵבִיא לוֹ בְּשַׂר צַיִד, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִשְׂכִּיל לְצוּדוֹ בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנוֹ, הִתְחַזָּה בְּפָנָיו לְמַקְפִּיד בְּמִצְווֹת וִירֵא שָׁמַיִם.

הַשְׁקָפָה זוֹ שִׁטְחִית הִיא, קַטְנוּנִית, מְגַמֶּדֶת. אֱמֶת, כָּךְ מְסַפֶּרֶת הַגַּנֶּנֶת לַיְלָדִים - כִּי זוֹ רָמַת הֲבָנָתָם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד גָּדֵל, אֲמוּרִים אֳפָקָיו לְהִתְרַחֵב, מֻשָּׂגָיו לְהִתְעַלּוֹת. חַיָּב הוּא לִבְחֹן אֶת הַשְׁקָפוֹתָיו הַיַּלְדוּתִיּוֹת וְלַהֲאִירָן בְּאוֹר חָדָשׁ, לְאוֹר הֲבָנָתוֹ הַבּוֹגֶרֶת.

הַאִם נִתָּן לְהַטְעוֹת אֶת יִצְחָק אָבִינוּ, הַנָּבִיא, עַמּוּד הַיִּרְאָה, הַפַּחַד וְהַגְּבוּרָה? הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר (בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג קפו.) בְּרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁעָסְקוּ כָּל הַיּוֹם בְּמִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָּה, וְהָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא בִּכְפַר סִכְנִין הֵרִיחַ בְּנוֹ בְּרֵיחַ מַלְבּוּשֵׁיהֶם שֶׁלֹּא קָרְאוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם קְרִיאַת שְׁמַע.

הַאִם "חוּשׁ הָרֵיחַ" הָרוּחָנִי שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ נָחוּת הָיָה חָלִילָה מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יַנּוּקָא? חָלִילָה וְחַס!

זְכוּרָנִי כֵּיצַד הֵשִׁיב אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם לְשׁוֹאֵל: "אֱמֹר לִי, אִם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א הָיָה כּוֹתֵב בְּסֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים שֶׁעֵשָׂו הָיָה צַדִּיק וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, הָיִיתָ מַאֲמִין בְּכָךְ? וַדַּאי! לְפָנָיו נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת! הַאִם הַשָּׂגָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ פְּחוּתָה הָיְתָה מֵהַשָּׂגַת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ?! הַס מִלְּהַזְכִּיר!"

אִם כֵּן, לֹא טָעוּת הָיְתָה כָּאן. אָנוּ טָעִינוּ, כְּשֶׁיִּחַסְנוּ לְאָבִינוּ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ טָעוּת. אֶלָּא מַאי? הָבָה נְרוֹמֵם מְעַט מֻשָּׂגִים.

יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע שֶׁהוּא חֻלְיָה בַּשַּׁרְשֶׁרֶת. שֶׁמִּמֶּנּוּ עָתִיד לְהִוָּסֵד הָעָם הַנִּבְחָר, נַחֲלַת ה' בְּעוֹלָמוֹ. עוֹד זֹאת יָדַע, שֶׁמִּשְּׁנֵי בָּנָיו רַק אֶחָד יִהְיֶה נוֹשֵׂא הַמּוֹרֶשֶׁת. כִּי כָּךְ הִתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", בְּחֵלֶק מִזַּרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. "בְּיִצְחָק", וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים לא.). עוֹד זֹאת, שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים הָיָה הַבְּכוֹר נִבְחָר לַעֲבוֹדַת ה', וְעֵשָׂו הָיָה הַבְּכוֹר. אֶלָּא מַאי, עֵשָׂו אֵינוֹ רָאוּי, אֱמֶת וְיַצִּיב. יִצְחָק יָדַע אוֹדוֹתָיו הַכֹּל. לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינָיו דָּבָר. אֲבָל הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא: "אַל תַּעֲבִיר נַחֲלָה, אַף לֹא מִבֵּן רַע לְבֵן טוֹב. כִּי לֹא תֵּדַע מִי יִהְיֶה זַרְעוֹ" (ב"ב קלג:). הֲלָכָה זוֹ נֶאֶמְרָה אַף לְגַבֵּינוּ, שֶׁאֵינֶנּוּ צוֹפִים עֲתִידוֹת. אֲבָל יִצְחָק, יָדַע גַּם יָדַע. צָפָה לְמֵרָחוֹק. שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הִכָּה אֶת הַמִּצְרִי עַד שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ צַדִּיק עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁיָּרָבְעָם וְאַחְאָב יָצְאוּ מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה, גִּדְעוֹן מִמְּנַשֶּׁה וִיהוֹשֻׁעַ מֵאֶפְרַיִם, זִמְרִי מִשִּׁמְעוֹן וְקֹרַח מִלֵּוִי וְעוֹד, וְיִצְחָק לֹא רָאָה מִי עָתִיד לָצֵאת מֵעֵשָׂו? רָאָה גַּם רָאָה!

וּמָה רָאָה, "כִּי צַיִד בְּפִיו": "מַלְכוּת פֶּה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינָן לָהּ" (פָּתַח אֵלִיָּהוּ). רָאָה נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת הָעֲתִידוֹת לָצֵאת מֵעֵשָׂו וּלְהַוּוֹת עַמּוּדֵי תָּוֶךְ בֵּין חַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל (פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר ר"ח פ"ג): שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי מֵאִיר, בְּנֵי גֵּרִים הָיוּ, צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו! וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ: נְקֻדָּה טוֹבָה הָיְתָה בְּעֵשָׂו, עִם כָּל רִשְׁעוּתוֹ: הוּא כִּבֵּד אֶת אָבִיו, הֵבִיא לוֹ צַיִד. הִתְחַזָּה כְּצַדִּיק כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַעֲצִיבוֹ בְּדַרְכּוֹ. אָמְנָם לֹא הִצְלִיחַ לְרַמּוֹתוֹ, אֲבָל עֶצֶם הַהִתְחַזּוּת הוֹכִיחָה שֶׁלֹּא הַכֹּל שָׁחֹר מִשְּׁחֹר, שֶׁעוֹד נוֹתְרָה קֶרֶן אוֹרָה. וְאִם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר תִּתְחַלֵּק בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת מַהוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְאֵין סְפֹר צֶאֱצָאִים, יִהְיוּ כַּמָּה שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת נְקֻדּוֹת הָאוֹר. סָבַר יִצְחָק שֶׁהֵם יִהְיוּ מַמְשִׁיכֵי הַמּוֹרֶשֶׁת, וּמֵהֶם יֵצֵא עַם ה'.

זוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יִצְחָק, מְרוֹמֶמֶת וְנִשְׂגֶּבֶת. אֲבָל בַּשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ אַחֶרֶת: לָמָּה לִבְחֹר בְּעֵשָׂו עֲבוּר נְקֻדּוֹת אוֹר, כְּשֶׁאֶפְשָׁר לִבְחֹר בְּיַעֲקֹב שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר. וְאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁבְּעֵשָׂו, תָּבוֹא וְתִתְגַּיֵּר, וְתִסְתַּפֵּחַ אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשע"ז
	תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ!
	"כִּי צַיִד בְּפִיו" (כה-כח) "טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת", מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה חוֹזֶרֶת הַטָּעוּת עַל עַצְמָהּ. בְּכָל שָׁנָה בְּפָרָשַׁת "תּוֹלְדוֹת" תְּמֵהִים אָנוּ מֵחָדָשׁ עַל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָאוֹהֵב אֶת עֵשָׂו. הַטּוֹעֶה בּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ לָתֵת לוֹ אֶת הַבְּרָכוֹת. אַף הַסִּבָּה לְכָךְ מְצֻיֶּנֶת בַּפָּסוּק: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו". מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֵבִיא לוֹ בְּשַׂר צַיִד, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִשְׂכִּיל לְצוּדוֹ בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנוֹ, הִתְחַזָּה בְּפָנָיו לְמַקְפִּיד בְּמִצְווֹת וִירֵא שָׁמַיִם. הַשְׁקָפָה זוֹ שִׁטְחִית הִיא, קַטְנוּנִית, מְגַמֶּדֶת. אֱמֶת, כָּךְ מְסַפֶּרֶת הַגַּנֶּנֶת לַיְלָדִים - כִּי זוֹ רָמַת הֲבָנָתָם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד גָּדֵל, אֲמוּרִים אֳפָקָיו לְהִתְרַחֵב, מֻשָּׂגָיו לְהִתְעַלּוֹת. חַיָּב הוּא לִבְחֹן אֶת הַשְׁקָפוֹתָיו הַיַּלְדוּתִיּוֹת וְלַהֲאִירָן בְּאוֹר חָדָשׁ, לְאוֹר הֲבָנָתוֹ הַבּוֹגֶרֶת. הַאִם נִתָּן לְהַטְעוֹת אֶת יִצְחָק אָבִינוּ, הַנָּבִיא, עַמּוּד הַיִּרְאָה, הַפַּחַד וְהַגְּבוּרָה? הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר (בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג קפו.) בְּרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁעָסְקוּ כָּל הַיּוֹם בְּמִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָּה, וְהָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא בִּכְפַר סִכְנִין הֵרִיחַ בְּנוֹ בְּרֵיחַ מַלְבּוּשֵׁיהֶם שֶׁלֹּא קָרְאוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם קְרִיאַת שְׁמַע. הַאִם "חוּשׁ הָרֵיחַ" הָרוּחָנִי שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ נָחוּת הָיָה חָלִילָה מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יַנּוּקָא? חָלִילָה וְחַס! זְכוּרָנִי כֵּיצַד הֵשִׁיב אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם לְשׁוֹאֵל: "אֱמֹר לִי, אִם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א הָיָה כּוֹתֵב בְּסֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים שֶׁעֵשָׂו הָיָה צַדִּיק וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, הָיִיתָ מַאֲמִין בְּכָךְ? וַדַּאי! לְפָנָיו נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת! הַאִם הַשָּׂגָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ פְּחוּתָה הָיְתָה מֵהַשָּׂגַת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ?! הַס מִלְּהַזְכִּיר!" אִם כֵּן, לֹא טָעוּת הָיְתָה כָּאן. אָנוּ טָעִינוּ, כְּשֶׁיִּחַסְנוּ לְאָבִינוּ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ טָעוּת. אֶלָּא מַאי? הָבָה נְרוֹמֵם מְעַט מֻשָּׂגִים. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע שֶׁהוּא חֻלְיָה בַּשַּׁרְשֶׁרֶת. שֶׁמִּמֶּנּוּ עָתִיד לְהִוָּסֵד הָעָם הַנִּבְחָר, נַחֲלַת ה' בְּעוֹלָמוֹ. עוֹד זֹאת יָדַע, שֶׁמִּשְּׁנֵי בָּנָיו רַק אֶחָד יִהְיֶה נוֹשֵׂא הַמּוֹרֶשֶׁת. כִּי כָּךְ הִתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", בְּחֵלֶק מִזַּרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. "בְּיִצְחָק", וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים לא.). עוֹד זֹאת, שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים הָיָה הַבְּכוֹר נִבְחָר לַעֲבוֹדַת ה', וְעֵשָׂו הָיָה הַבְּכוֹר. אֶלָּא מַאי, עֵשָׂו אֵינוֹ רָאוּי, אֱמֶת וְיַצִּיב. יִצְחָק יָדַע אוֹדוֹתָיו הַכֹּל. לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינָיו דָּבָר. אֲבָל הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא: "אַל תַּעֲבִיר נַחֲלָה, אַף לֹא מִבֵּן רַע לְבֵן טוֹב. כִּי לֹא תֵּדַע מִי יִהְיֶה זַרְעוֹ" (ב"ב קלג:). הֲלָכָה זוֹ נֶאֶמְרָה אַף לְגַבֵּינוּ, שֶׁאֵינֶנּוּ צוֹפִים עֲתִידוֹת. אֲבָל יִצְחָק, יָדַע גַּם יָדַע. צָפָה לְמֵרָחוֹק. שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הִכָּה אֶת הַמִּצְרִי עַד שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ צַדִּיק עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁיָּרָבְעָם וְאַחְאָב יָצְאוּ מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה, גִּדְעוֹן מִמְּנַשֶּׁה וִיהוֹשֻׁעַ מֵאֶפְרַיִם, זִמְרִי מִשִּׁמְעוֹן וְקֹרַח מִלֵּוִי וְעוֹד, וְיִצְחָק לֹא רָאָה מִי עָתִיד לָצֵאת מֵעֵשָׂו? רָאָה גַּם רָאָה! וּמָה רָאָה, "כִּי צַיִד בְּפִיו": "מַלְכוּת פֶּה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינָן לָהּ" (פָּתַח אֵלִיָּהוּ). רָאָה נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת הָעֲתִידוֹת לָצֵאת מֵעֵשָׂו וּלְהַוּוֹת עַמּוּדֵי תָּוֶךְ בֵּין חַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל (פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר ר"ח פ"ג): שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי מֵאִיר, בְּנֵי גֵּרִים הָיוּ, צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו! וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ: נְקֻדָּה טוֹבָה הָיְתָה בְּעֵשָׂו, עִם כָּל רִשְׁעוּתוֹ: הוּא כִּבֵּד אֶת אָבִיו, הֵבִיא לוֹ צַיִד. הִתְחַזָּה כְּצַדִּיק כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַעֲצִיבוֹ בְּדַרְכּוֹ. אָמְנָם לֹא הִצְלִיחַ לְרַמּוֹתוֹ, אֲבָל עֶצֶם הַהִתְחַזּוּת הוֹכִיחָה שֶׁלֹּא הַכֹּל שָׁחֹר מִשְּׁחֹר, שֶׁעוֹד נוֹתְרָה קֶרֶן אוֹרָה. וְאִם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר תִּתְחַלֵּק בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת מַהוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְאֵין סְפֹר צֶאֱצָאִים, יִהְיוּ כַּמָּה שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת נְקֻדּוֹת הָאוֹר. סָבַר יִצְחָק שֶׁהֵם יִהְיוּ מַמְשִׁיכֵי הַמּוֹרֶשֶׁת, וּמֵהֶם יֵצֵא עַם ה'. זוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יִצְחָק, מְרוֹמֶמֶת וְנִשְׂגֶּבֶת. אֲבָל בַּשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ אַחֶרֶת: לָמָּה לִבְחֹר בְּעֵשָׂו עֲבוּר נְקֻדּוֹת אוֹר, כְּשֶׁאֶפְשָׁר לִבְחֹר בְּיַעֲקֹב שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר. וְאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁבְּעֵשָׂו, תָּבוֹא וְתִתְגַּיֵּר, וְתִסְתַּפֵּחַ אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)