Otzarot-Article

תִּשְׁאַל אָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת: חַיָּיו שֶׁל מִי מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר, שֶׁל אָדָם דָּתִי אוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אִם מַכִּיר הוּא אֶת אֹרַח הַחַיִּים הַדָּתִי, וְאִם אִישׁ אֱמֶת הוּא, יוֹדֶה: חַיֵּי הָאָדָם הַדָּתִי מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר. רַק לְהִזָּכֵר בְּשֶׂגֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּהוֹד יוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּיפִי חַג הַסֻּכּוֹת וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְלַחְשֹׁב שֶׁמִּתְקָרְבִים אָנוּ לִימֵי הַחֲנֻכָּה הַמְּאִירִים. תַּחֲנוֹת אוֹר וְזֹהַר בַּשָּׁנָה, מִלְּבַד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּכָל שָׁבוּעַ, "יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה. בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים הַשְׁקֵט וּבִטְחָה".

תִּשְׁאַל מִבְּחִינַת הַמִּשְׁפָּחָה, וְיוֹדֶה: הַמִּשְׁפָּחָה הַדָּתִית מְלֻכֶּדֶת יוֹתֵר. וְסִבּוֹת רַבּוֹת לְכָךְ: סְגֻלַּת הַצְּנִיעוּת וּשְׁלִילַת הַמַּתִּירָנוּת, שְׁמִירַת הַטָּהֳרָה, לִכּוּד שֻׁלְחַן שַׁבָּת וְחַג, וְעוֹד.

תִּשְׁאַל מִבְּחִינַת הַחִנּוּךְ, וְהֵם עַצְמָם מוֹדִים: אֵין כַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, חִנּוּךְ לַעֲרָכִים וּלְמִדּוֹת טוֹבוֹת, לְכִבּוּד הוֹרִים וּלְחִנּוּךְ כִּפְשׁוּטוֹ: רִסּוּן עַצְמִי וּבְנִיַּת הָאִישִׁיּוּת. מִלְּבַד הַחִבּוּר לַמּוֹרֶשֶׁת וְיֶדַע מַקִּיף בָּהּ. חִנּוּךְ לְלֹא אַלִּימוּת וּפְשִׁיעָה וּשְׁאָר תַּחְלוּאִים.

תִּשְׁאַל מִן הַבְּחִינָה הָאִישִׁית, חַיָּיו שֶׁל מִי שְׁלֵוִים יוֹתֵר וּרְגוּעִים יוֹתֵר. וְהַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה הֶחְלֵטִית: הָאֱמוּנָה מַקְנָה חֹסֶן וּבִטָּחוֹן. הָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמִי לִפְנוֹת בְּעֵת צָרָה, יֵשׁ מִמִּי לְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה. וּמִי אֵינוֹ נִזְקָק לִישׁוּעָה. יוֹמוֹ מַתְחִיל בְּהוֹדָאָה וּבִתְפִלָּה, וּמִסְתַּיֵּם בָּהֶן. וְגַם אִם מִתְרַגֶּשֶׁת חָלִילָה צָרָה, הָאֱמוּנָה מְרַכֶּכֶת אֶת הַמַּכָּה.

וְלֹא סִיַּמְנוּ. תִּשְׁאַל מִבְּחִינַת חַיֵּי קְהִלָּה. יֵשׁ בִּנְיָנִים בָּהֶם דַּיָּרִים אֵינָם מַכִּירִים אֶת שְׁכֵנֵיהֶם. אָדָם לְאָדָם עַבָּ"מ (עֶצֶם בִּלְתִּי מְזֹהֶה). וּלְעֻמַּת זֹאת, הַגִּבּוּשׁ הַקְּהִלָּתִי בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, כַּמָּה נִפְלָא!

וַעֲדַיִן לֹא סִיַּמְנוּ. בִּתְחוּם הָעֶזְרָה הַהֲדָדִית. קַרְנוֹת הַגְּמָ"ח לְהַלְוָאוֹת בְּלֹא רִבִּית, אֲגֻדּוֹת הָעֶזְרָה לְחוֹלִים, הַשְׁאָלַת צִיּוּד רְפוּאִי, מֵידָע וְסִיּוּעַ. בָּתֵּי הַחְלָמָה לְיוֹלְדוֹת וְהַשְׁאָלַת כֵּלִים לִשְׂמָחוֹת. וְעוֹד וָעוֹד, בְּלִי סוֹף.

רַק שְׁאֵלָה אַחַת נוֹתְרָה: אִם זֶה כֹּה נִפְלָא וְטוֹב, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מִצְטָרְפִים? לָמָּה תַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ כְּתוּבָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, בְּעִנְיַן "דּוֹר הַפַּלָּגָה".

פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה בַּתּוֹרָה. בְּנֵי הָאָדָם בִּקְּשׁוּ לִבְנוֹת "מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם", וְהַבּוֹרֵא שִׁבֵּשׁ תָּכְנִיתָם וֶהֱפִיצָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. מָה, לְמַעֲשֶׂה, רָצוּ לַעֲשׂוֹת? רַשִּׁ"י מֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-א): "אָמְרוּ, אַחַת לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנִים הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בִּימֵי הַמַּבּוּל, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לוֹ פִּגּוּמִים..." הֵם הָיוּ בִּטְרָאוּמָה. עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת לְאַחַר הַמַּבּוּל, וַעֲדַיִן הָיָה רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, וְהֵם תָּהוּ: מַה גָּרַם לַמַּבּוּל שֶׁיָּבוֹא, וְאֵיךְ נִמְנַע אֶת הַמַּבּוּל הַבָּא. וְהָגוּ תֵּאוֹרְיָה: כַּנִּרְאֶה לֹא כָּל הַגֶּשֶׁם מַצְלִיחַ לָרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם. וְהָרְאָיָה, שֶׁיֵּשׁ שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת שְׁחוּנוֹת. בַּשָּׁמַיִם נִשְׁאֶרֶת יִתְרַת מַיִם הַהוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, מִצְטַבֶּרֶת וְתוֹפַחַת, עַד שֶׁכַּעֲבֹר אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה קוֹרְסִים הַשָּׁמַיִם וְכָל הַמַּיִם נִתָּכִים כְּאֶחָד, בָּא מַבּוּל... מַה נַּעֲשֶׂה אֵפוֹא? נְחַזֵּק אֶת הַשָּׁמַיִם בְּפִגּוּמִים... אֵיזוֹ תֵּאוֹרְיָה מְגֻחֶכֶת, כִּמְעַט כְּמוֹ הַתֵּאוֹרְיָה שֶׁל הִוָּצְרוּת הָעוֹלָם הַמֻּרְכָּב וְהַמֻּפְלָא כָּל כָּךְ, בְּמִקְרֶה! וְהַמֻּפְלָא מִכֹּל: מַדּוּעַ הָיָה עֲלֵיהֶם לַחְקֹר וּלְחַפֵּשׂ אַחַר סִבָּה לַמַּבּוּל. הֲלֹא בְּאוֹתָהּ עֵת הָיוּ עִמָּם נֹחַ, וְשֵׁם חָם וְיֶפֶת בָּנָיו, יוֹצְאֵי הַתֵּבָה הַנָּחָה לָהּ עַל הָרֵי אֲרָרָט. וַדַּאי סִפְּרוּ לָהֶם עַל דּוֹר הַמַּבּוּל וְהַשְׁחָתָתָם, עַל בְּנִיַּת הַתֵּבָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, שֶׁבָּהֶן הוֹכִיחַ נֹחַ אֲבִיהֶם אֶת בְּנֵי דּוֹרוֹ לַחְדֹּל מִן הַגֶּזֶל וְהֶחָמָס. הָיְתָה לָהֶם עֵדוּת מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן עַל סִבַּת הַמַּבּוּל.

אֲבָל זֶה בְּדִיּוּק הָעִנְיָן: הֵם לֹא רָצוּ לַחְדֹּל מִגֶּזֶל וְחָמָס, לְפִיכָךְ לֹא רָצוּ לְהוֹדוֹת בַּבּוֹרֵא וּבְצִוּוּיוֹ. בְּמַתִּירָנוּת וּבְהֶפְקֵרוּת חָשְׁקָה נַפְשָׁם. אָז מוּכָנִים הָיוּ לְהַמְצִיא תֵּאוֹרְיָה שִׁקְרִית וְאַף מְגֻחֶכֶת, וּלְהַמְצִיא "פִּתְרוֹן" מֻפְרָךְ וּמְגֻחָךְ שִׁבְעָתַיִם, וְלַעֲמֹל בְּפָרֶךְ בְּבִנְיַן מִגְדָּל שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּפוּפִים לָאֱמֶת וּלְמִגְבְּלוֹתֶיהָ...

מֵעַתָּה, כְּלוּם יִפָּלֵא שֶׁאָדָם מוּכָן לְהַאֲמִין בְּתֵאוֹרְיָה מְעֻוֶּתֶת שֶׁל בְּרִיאָה שֶׁנִּבְרְאָה מֵאֵלֶיהָ", וּלְשַׁלֵּם בְּחַיֵּי תִּסְכּוּל וְנִכּוּר וְצַעַר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְקַבֵּל אֶת נֹעַם עֹל הַמִּצְווֹת?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תצא תשע"ז
	הַקַּמְצָן שֶׁלְּאַחַר פְּטִירָתוֹ הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא קַמְצָן
	תִּשְׁאַל אָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת: חַיָּיו שֶׁל מִי מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר, שֶׁל אָדָם דָּתִי אוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אִם מַכִּיר הוּא אֶת אֹרַח הַחַיִּים הַדָּתִי, וְאִם אִישׁ אֱמֶת הוּא, יוֹדֶה: חַיֵּי הָאָדָם הַדָּתִי מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר. רַק לְהִזָּכֵר בְּשֶׂגֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּהוֹד יוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּיפִי חַג הַסֻּכּוֹת וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְלַחְשֹׁב שֶׁמִּתְקָרְבִים אָנוּ לִימֵי הַחֲנֻכָּה הַמְּאִירִים. תַּחֲנוֹת אוֹר וְזֹהַר בַּשָּׁנָה, מִלְּבַד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּכָל שָׁבוּעַ, "יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה. בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים הַשְׁקֵט וּבִטְחָה". תִּשְׁאַל מִבְּחִינַת הַמִּשְׁפָּחָה, וְיוֹדֶה: הַמִּשְׁפָּחָה הַדָּתִית מְלֻכֶּדֶת יוֹתֵר. וְסִבּוֹת רַבּוֹת לְכָךְ: סְגֻלַּת הַצְּנִיעוּת וּשְׁלִילַת הַמַּתִּירָנוּת, שְׁמִירַת הַטָּהֳרָה, לִכּוּד שֻׁלְחַן שַׁבָּת וְחַג, וְעוֹד. תִּשְׁאַל מִבְּחִינַת הַחִנּוּךְ, וְהֵם עַצְמָם מוֹדִים: אֵין כַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, חִנּוּךְ לַעֲרָכִים וּלְמִדּוֹת טוֹבוֹת, לְכִבּוּד הוֹרִים וּלְחִנּוּךְ כִּפְשׁוּטוֹ: רִסּוּן עַצְמִי וּבְנִיַּת הָאִישִׁיּוּת. מִלְּבַד הַחִבּוּר לַמּוֹרֶשֶׁת וְיֶדַע מַקִּיף בָּהּ. חִנּוּךְ לְלֹא אַלִּימוּת וּפְשִׁיעָה וּשְׁאָר תַּחְלוּאִים. תִּשְׁאַל מִן הַבְּחִינָה הָאִישִׁית, חַיָּיו שֶׁל מִי שְׁלֵוִים יוֹתֵר וּרְגוּעִים יוֹתֵר. וְהַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה הֶחְלֵטִית: הָאֱמוּנָה מַקְנָה חֹסֶן וּבִטָּחוֹן. הָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמִי לִפְנוֹת בְּעֵת צָרָה, יֵשׁ מִמִּי לְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה. וּמִי אֵינוֹ נִזְקָק לִישׁוּעָה. יוֹמוֹ מַתְחִיל בְּהוֹדָאָה וּבִתְפִלָּה, וּמִסְתַּיֵּם בָּהֶן. וְגַם אִם מִתְרַגֶּשֶׁת חָלִילָה צָרָה, הָאֱמוּנָה מְרַכֶּכֶת אֶת הַמַּכָּה. וְלֹא סִיַּמְנוּ. תִּשְׁאַל מִבְּחִינַת חַיֵּי קְהִלָּה. יֵשׁ בִּנְיָנִים בָּהֶם דַּיָּרִים אֵינָם מַכִּירִים אֶת שְׁכֵנֵיהֶם. אָדָם לְאָדָם עַבָּ"מ (עֶצֶם בִּלְתִּי מְזֹהֶה). וּלְעֻמַּת זֹאת, הַגִּבּוּשׁ הַקְּהִלָּתִי בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, כַּמָּה נִפְלָא! וַעֲדַיִן לֹא סִיַּמְנוּ. בִּתְחוּם הָעֶזְרָה הַהֲדָדִית. קַרְנוֹת הַגְּמָ"ח לְהַלְוָאוֹת בְּלֹא רִבִּית, אֲגֻדּוֹת הָעֶזְרָה לְחוֹלִים, הַשְׁאָלַת צִיּוּד רְפוּאִי, מֵידָע וְסִיּוּעַ. בָּתֵּי הַחְלָמָה לְיוֹלְדוֹת וְהַשְׁאָלַת כֵּלִים לִשְׂמָחוֹת. וְעוֹד וָעוֹד, בְּלִי סוֹף. רַק שְׁאֵלָה אַחַת נוֹתְרָה: אִם זֶה כֹּה נִפְלָא וְטוֹב, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מִצְטָרְפִים? לָמָּה תַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ כְּתוּבָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, בְּעִנְיַן "דּוֹר הַפַּלָּגָה". פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה בַּתּוֹרָה. בְּנֵי הָאָדָם בִּקְּשׁוּ לִבְנוֹת "מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם", וְהַבּוֹרֵא שִׁבֵּשׁ תָּכְנִיתָם וֶהֱפִיצָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. מָה, לְמַעֲשֶׂה, רָצוּ לַעֲשׂוֹת? רַשִּׁ"י מֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-א): "אָמְרוּ, אַחַת לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנִים הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בִּימֵי הַמַּבּוּל, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לוֹ פִּגּוּמִים..." הֵם הָיוּ בִּטְרָאוּמָה. עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת לְאַחַר הַמַּבּוּל, וַעֲדַיִן הָיָה רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, וְהֵם תָּהוּ: מַה גָּרַם לַמַּבּוּל שֶׁיָּבוֹא, וְאֵיךְ נִמְנַע אֶת הַמַּבּוּל הַבָּא. וְהָגוּ תֵּאוֹרְיָה: כַּנִּרְאֶה לֹא כָּל הַגֶּשֶׁם מַצְלִיחַ לָרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם. וְהָרְאָיָה, שֶׁיֵּשׁ שְׁנוֹת בַּצֹּרֶת שְׁחוּנוֹת. בַּשָּׁמַיִם נִשְׁאֶרֶת יִתְרַת מַיִם הַהוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, מִצְטַבֶּרֶת וְתוֹפַחַת, עַד שֶׁכַּעֲבֹר אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה קוֹרְסִים הַשָּׁמַיִם וְכָל הַמַּיִם נִתָּכִים כְּאֶחָד, בָּא מַבּוּל... מַה נַּעֲשֶׂה אֵפוֹא? נְחַזֵּק אֶת הַשָּׁמַיִם בְּפִגּוּמִים... אֵיזוֹ תֵּאוֹרְיָה מְגֻחֶכֶת, כִּמְעַט כְּמוֹ הַתֵּאוֹרְיָה שֶׁל הִוָּצְרוּת הָעוֹלָם הַמֻּרְכָּב וְהַמֻּפְלָא כָּל כָּךְ, בְּמִקְרֶה! וְהַמֻּפְלָא מִכֹּל: מַדּוּעַ הָיָה עֲלֵיהֶם לַחְקֹר וּלְחַפֵּשׂ אַחַר סִבָּה לַמַּבּוּל. הֲלֹא בְּאוֹתָהּ עֵת הָיוּ עִמָּם נֹחַ, וְשֵׁם חָם וְיֶפֶת בָּנָיו, יוֹצְאֵי הַתֵּבָה הַנָּחָה לָהּ עַל הָרֵי אֲרָרָט. וַדַּאי סִפְּרוּ לָהֶם עַל דּוֹר הַמַּבּוּל וְהַשְׁחָתָתָם, עַל בְּנִיַּת הַתֵּבָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, שֶׁבָּהֶן הוֹכִיחַ נֹחַ אֲבִיהֶם אֶת בְּנֵי דּוֹרוֹ לַחְדֹּל מִן הַגֶּזֶל וְהֶחָמָס. הָיְתָה לָהֶם עֵדוּת מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן עַל סִבַּת הַמַּבּוּל. אֲבָל זֶה בְּדִיּוּק הָעִנְיָן: הֵם לֹא רָצוּ לַחְדֹּל מִגֶּזֶל וְחָמָס, לְפִיכָךְ לֹא רָצוּ לְהוֹדוֹת בַּבּוֹרֵא וּבְצִוּוּיוֹ. בְּמַתִּירָנוּת וּבְהֶפְקֵרוּת חָשְׁקָה נַפְשָׁם. אָז מוּכָנִים הָיוּ לְהַמְצִיא תֵּאוֹרְיָה שִׁקְרִית וְאַף מְגֻחֶכֶת, וּלְהַמְצִיא "פִּתְרוֹן" מֻפְרָךְ וּמְגֻחָךְ שִׁבְעָתַיִם, וְלַעֲמֹל בְּפָרֶךְ בְּבִנְיַן מִגְדָּל שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּפוּפִים לָאֱמֶת וּלְמִגְבְּלוֹתֶיהָ... מֵעַתָּה, כְּלוּם יִפָּלֵא שֶׁאָדָם מוּכָן לְהַאֲמִין בְּתֵאוֹרְיָה מְעֻוֶּתֶת שֶׁל בְּרִיאָה שֶׁנִּבְרְאָה מֵאֵלֶיהָ", וּלְשַׁלֵּם בְּחַיֵּי תִּסְכּוּל וְנִכּוּר וְצַעַר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְקַבֵּל אֶת נֹעַם עֹל הַמִּצְווֹת?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)