Otzarot-Article

"וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא" (ט-כ) כֹּחַ הַתְּפִלָּה, מִי יוּכַל לֶאֱמֹד כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, וְהַיְכֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדָם! אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַכֹּחַ הָאָצוּר בַּתְּפִלָּה, וְיוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא שָׁמַעְנוּ מֵאַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם הַמִּתְגּוֹרֵר בִּירוּחָם, וּמִמֶּנּוּ נוּכַל לִלְמֹד שׁוּב וָשׁוּב שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ, וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאוֹמֵר: "אַף אֶחָד מִבַּלְעָדֶיךָ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְסַיֵּעַ בַּעֲדִי", זוֹכֶה לִרְאוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁל מַמָּשׁ.

הִשְׁתַּתַּפְתִּי, כּוֹתֵב לָנוּ הָאַבְרֵךְ, בְּאֵרוּעַ לְרֶגֶל שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית. וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע הָאֵרוּעַ, נִכְנֶסֶת לַמָּקוֹם אִשָּׁה קְשַׁת יוֹם, וּמַתְחִילָה לֶאֱסֹף כֶּסֶף.

לְאַחַר שֶׁסִּיְּמָה לַעֲבֹר בֵּין הַנּוֹכְחִים, פָּנְתָה הָאִשָּׁה לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאוּלָם, הִתְיַשְּׁבָה לָהּ לְיַד שֻׁלְחָן וְהֵחֵלָה לִסְפֹּר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁקִּבְּלָה זֶה עַתָּה. סָמוּךְ לַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ, הָיָה שֻׁלְחָן נוֹסָף וְעָלָיו הָיוּ מֻנָּחוֹת כָּל הַחֲלִיפוֹת שֶׁל מִשְׁתַּתְּפֵי הָאֵרוּעַ. לְפֶתַע הֵחֵלּוּ כַּמָּה מִן הַמִּשְׁתַּתְּפִים לְהִתְלַחֵשׁ שֶׁאוּלַי לֹא טוֹב הַדָּבָר שֶׁמְּאַפְשְׁרִים לְאִשָּׁה זוֹ לָשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחַן הַחֲלִיפוֹת. הַמִּתְלַחֲשִׁים הֶעֱלוּ חֲשָׁשׁ אוּלַי הָאִשָּׁה מִתְכַּוֶּנֶת לִשְׁלֹחַ יָדָהּ אֶל הַבְּגָדִים, וְלִגְנֹב מִשָּׁם כְּסָפִים נוֹסָפִים.

אַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים אַף סִפֵּר שֶׁבַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָה אַחֶרֶת, וְגַם לְשָׁם הִגִּיעָה הָאִשָּׁה הָאַלְמוֹנִית הַזּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁקָּמוּ לִטֹּל יָדַיִם לַסְּעוּדָה נֶעֶלְמָה טַבַּעַת זָהָב מִבְּגָדָיו שֶׁל אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה.

בָּאֵרוּעַ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּתַּפְתִּי עַתָּה, מַמְשִׁיךְ הָאַבְרֵךְ וְכוֹתֵב, הֵחֵלָּה רוּחַ סְעָרָה לְפַעֵם בֵּין הַנּוֹכְחִים, וְהֵם דָּרְשׁוּ לְסַלֵּק אֶת הָאִשָּׁה מִן הַמָּקוֹם לִפְנֵי שֶׁתַּצְלִיחַ לִגְנֹב גַּם מֵהַבְּגָדִים...

בֵּין לְבֵין, מְסַפֵּר הָאַבְרֵךְ, קַמְתִּי אָנֹכִי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מֻנָּחוֹת הַחֲלִיפוֹת, וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת כֻּלָּן לְפִנָּה אַחֶרֶת בָּאוּלָם.

הָאִשָּׁה, בִּרְאוֹתָהּ זֹאת, הֵבִינָה שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת מִפְּנֵי הַחֲשָׁד שֶׁהִתְעוֹרֵר נֶגְדָּהּ, נֶעֶלְבָה עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָהּ, וְאַף פָּרְצָה בְּבֶכִי. מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן קָמָה וְעָזְבָה אֶת הָאוּלָם בִּמְהִירוּת.

הֵבַנְתִּי שֶׁעָשִׂיתִי טָעוּת אֲיֻמָּה. רָדַפְתִּי אַחֲרֶיהָ וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה סְלִיחָה, אַךְ הִיא לֹא נִרְגְּעָה, הִמְשִׁיכָה לִבְכּוֹת וְעָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם. לִבִּי נְקָפַנִי מְאֹד, וּמֵאָז חִפַּשְׂתִּי אֶת הָאִשָּׁה הַזּוֹ בְּנֵרוֹת, וְלֹא מְצָאתִיהָ.

לְמַעַן הָאֱמֶת, זְמַן קָצָר לְאַחַר הָאֵרוּעַ פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ בָּרְחוֹב, אֲבָל הִתְבַּיַּשְׁתִּי לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ. מֵאָז עָבְרוּ כְּבָר 7 שָׁנִים, וְלֹא פְּגַשְׁתִּיהָ וְלוּ פַּעַם אַחַת.

הָאֵרוּעַ הַמְצַעֵר יִסְּרַנִי עַד מְאֹד, וְלֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד אוּכַל לְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן. יָדַעְתִּי שֶׁפָּגַעְתִּי בָּאִשָּׁה הַהִיא, וְיָדַעְתִּי גַּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁהִיא כְּלָל לֹא הִתְכַּוְּנָה לִגְנֹב, וְעָלַי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה.

נִגַּשְׁתִּי אֶל אַחַד הָרַבָּנִים מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הַמְפֻרְסָמִים בִּבְנֵי בְּרַק, וְשָׁטַחְתִּי לְפָנָיו אֶת הַסִּפּוּר. הָרַב אָמַר לִי שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הוּא לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת הָאִשָּׁה כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה וּמְחִילָה. הָרַב חָזַר וְהִדְגִּישׁ שֶׁהַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית, מֵעִמְקֵי הַלֵּב, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".

וְאָכֵן, מִיָּד כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב, נִגַּשְׁתִּי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּדְמָעוֹת שֶׁיְּזַכֵּנִי לִגְמֹר אֶת הַפָּרָשָׁה עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב.

וּמַה קָּרָה לְאַחַר מִכֵּן?

הַשִּׂיחָה עִם הָרַב הִתְקַיְּמָה בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה. מֵעֶשֶׂר וָחֵצִי עַד קָרוֹב לְאַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה יָצָאתִי לָרְחוֹב. וְהִנֵּה הָאִשָּׁה הַמְדֻבֶּרֶת חוֹלֶפֶת לְיָדִי... מַמָּשׁ כָּךְ, לְלֹא גֻּזְמָא. "טֶרֶם יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה".

הָיִיתִי הָמוּם, אֲבָל אֶת הַמְּצִיאוּת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכְחִישׁ. הִנֵּה הָאִשָּׁה קְשַׁת הַיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה לָאֵרוּעַ הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלָּנוּ, לִפְנֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן.

נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִזְכַּרְתִּי לָהּ אֶת הָאֵרוּעַ הַהוּא, וּבִקַּשְׁתִּי סְלִיחָה בִּדְמָעוֹת. הִיא זָכְרָה הַכֹּל, וּמָחֲלָה בְּלֵב שָׁלֵם.

הַאִם יֵשׁ הֶסְבֵּר אַחֵר לְכָל הַסִּפּוּר, מֵאֲשֶׁר כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה?! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ראה תשע"ז
	הַזָּקֵן הַפָּשׁוּט שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיָה פָּשׁוּט
	"וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא" (ט-כ) כֹּחַ הַתְּפִלָּה, מִי יוּכַל לֶאֱמֹד כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, וְהַיְכֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדָם! אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַכֹּחַ הָאָצוּר בַּתְּפִלָּה, וְיוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא שָׁמַעְנוּ מֵאַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם הַמִּתְגּוֹרֵר בִּירוּחָם, וּמִמֶּנּוּ נוּכַל לִלְמֹד שׁוּב וָשׁוּב שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ, וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאוֹמֵר: "אַף אֶחָד מִבַּלְעָדֶיךָ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְסַיֵּעַ בַּעֲדִי", זוֹכֶה לִרְאוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁל מַמָּשׁ. הִשְׁתַּתַּפְתִּי, כּוֹתֵב לָנוּ הָאַבְרֵךְ, בְּאֵרוּעַ לְרֶגֶל שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית. וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע הָאֵרוּעַ, נִכְנֶסֶת לַמָּקוֹם אִשָּׁה קְשַׁת יוֹם, וּמַתְחִילָה לֶאֱסֹף כֶּסֶף. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמָה לַעֲבֹר בֵּין הַנּוֹכְחִים, פָּנְתָה הָאִשָּׁה לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאוּלָם, הִתְיַשְּׁבָה לָהּ לְיַד שֻׁלְחָן וְהֵחֵלָה לִסְפֹּר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁקִּבְּלָה זֶה עַתָּה. סָמוּךְ לַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ, הָיָה שֻׁלְחָן נוֹסָף וְעָלָיו הָיוּ מֻנָּחוֹת כָּל הַחֲלִיפוֹת שֶׁל מִשְׁתַּתְּפֵי הָאֵרוּעַ. לְפֶתַע הֵחֵלּוּ כַּמָּה מִן הַמִּשְׁתַּתְּפִים לְהִתְלַחֵשׁ שֶׁאוּלַי לֹא טוֹב הַדָּבָר שֶׁמְּאַפְשְׁרִים לְאִשָּׁה זוֹ לָשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחַן הַחֲלִיפוֹת. הַמִּתְלַחֲשִׁים הֶעֱלוּ חֲשָׁשׁ אוּלַי הָאִשָּׁה מִתְכַּוֶּנֶת לִשְׁלֹחַ יָדָהּ אֶל הַבְּגָדִים, וְלִגְנֹב מִשָּׁם כְּסָפִים נוֹסָפִים. אַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים אַף סִפֵּר שֶׁבַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָה אַחֶרֶת, וְגַם לְשָׁם הִגִּיעָה הָאִשָּׁה הָאַלְמוֹנִית הַזּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁקָּמוּ לִטֹּל יָדַיִם לַסְּעוּדָה נֶעֶלְמָה טַבַּעַת זָהָב מִבְּגָדָיו שֶׁל אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה. בָּאֵרוּעַ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּתַּפְתִּי עַתָּה, מַמְשִׁיךְ הָאַבְרֵךְ וְכוֹתֵב, הֵחֵלָּה רוּחַ סְעָרָה לְפַעֵם בֵּין הַנּוֹכְחִים, וְהֵם דָּרְשׁוּ לְסַלֵּק אֶת הָאִשָּׁה מִן הַמָּקוֹם לִפְנֵי שֶׁתַּצְלִיחַ לִגְנֹב גַּם מֵהַבְּגָדִים... בֵּין לְבֵין, מְסַפֵּר הָאַבְרֵךְ, קַמְתִּי אָנֹכִי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מֻנָּחוֹת הַחֲלִיפוֹת, וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת כֻּלָּן לְפִנָּה אַחֶרֶת בָּאוּלָם. הָאִשָּׁה, בִּרְאוֹתָהּ זֹאת, הֵבִינָה שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת מִפְּנֵי הַחֲשָׁד שֶׁהִתְעוֹרֵר נֶגְדָּהּ, נֶעֶלְבָה עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָהּ, וְאַף פָּרְצָה בְּבֶכִי. מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן קָמָה וְעָזְבָה אֶת הָאוּלָם בִּמְהִירוּת. הֵבַנְתִּי שֶׁעָשִׂיתִי טָעוּת אֲיֻמָּה. רָדַפְתִּי אַחֲרֶיהָ וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה סְלִיחָה, אַךְ הִיא לֹא נִרְגְּעָה, הִמְשִׁיכָה לִבְכּוֹת וְעָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם. לִבִּי נְקָפַנִי מְאֹד, וּמֵאָז חִפַּשְׂתִּי אֶת הָאִשָּׁה הַזּוֹ בְּנֵרוֹת, וְלֹא מְצָאתִיהָ. לְמַעַן הָאֱמֶת, זְמַן קָצָר לְאַחַר הָאֵרוּעַ פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ בָּרְחוֹב, אֲבָל הִתְבַּיַּשְׁתִּי לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ. מֵאָז עָבְרוּ כְּבָר 7 שָׁנִים, וְלֹא פְּגַשְׁתִּיהָ וְלוּ פַּעַם אַחַת. הָאֵרוּעַ הַמְצַעֵר יִסְּרַנִי עַד מְאֹד, וְלֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד אוּכַל לְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן. יָדַעְתִּי שֶׁפָּגַעְתִּי בָּאִשָּׁה הַהִיא, וְיָדַעְתִּי גַּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁהִיא כְּלָל לֹא הִתְכַּוְּנָה לִגְנֹב, וְעָלַי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה. נִגַּשְׁתִּי אֶל אַחַד הָרַבָּנִים מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הַמְפֻרְסָמִים בִּבְנֵי בְּרַק, וְשָׁטַחְתִּי לְפָנָיו אֶת הַסִּפּוּר. הָרַב אָמַר לִי שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הוּא לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת הָאִשָּׁה כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה וּמְחִילָה. הָרַב חָזַר וְהִדְגִּישׁ שֶׁהַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית, מֵעִמְקֵי הַלֵּב, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". וְאָכֵן, מִיָּד כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב, נִגַּשְׁתִּי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּדְמָעוֹת שֶׁיְּזַכֵּנִי לִגְמֹר אֶת הַפָּרָשָׁה עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. וּמַה קָּרָה לְאַחַר מִכֵּן? הַשִּׂיחָה עִם הָרַב הִתְקַיְּמָה בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה. מֵעֶשֶׂר וָחֵצִי עַד קָרוֹב לְאַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה יָצָאתִי לָרְחוֹב. וְהִנֵּה הָאִשָּׁה הַמְדֻבֶּרֶת חוֹלֶפֶת לְיָדִי... מַמָּשׁ כָּךְ, לְלֹא גֻּזְמָא. "טֶרֶם יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה". הָיִיתִי הָמוּם, אֲבָל אֶת הַמְּצִיאוּת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכְחִישׁ. הִנֵּה הָאִשָּׁה קְשַׁת הַיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה לָאֵרוּעַ הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלָּנוּ, לִפְנֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִזְכַּרְתִּי לָהּ אֶת הָאֵרוּעַ הַהוּא, וּבִקַּשְׁתִּי סְלִיחָה בִּדְמָעוֹת. הִיא זָכְרָה הַכֹּל, וּמָחֲלָה בְּלֵב שָׁלֵם. הַאִם יֵשׁ הֶסְבֵּר אַחֵר לְכָל הַסִּפּוּר, מֵאֲשֶׁר כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה?! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)