Otzarot-Article

"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (ו-ז) יֵשׁ מֻסְכָּמָה רִאשׁוֹנִית בָּעוֹלָם הַנָּאוֹר: חֹק חִנּוּךְ חוֹבָה. אָמְנָם, בָּאֲרָצוֹת הַנְּאוֹרוֹת הִיא קַיֶּמֶת בְּקֹשִׁי כְּמֵאָה שָׁנָה, וְאֶצְלֵנוּ - עַם יִשְׂרָאֵל - כְּבָר מָלְאוּ לָהּ מִשֶּׁכְּבָר אַלְפַּיִם (ב"ב כא.), אֲבָל הַכֹּל מְבִינִים אֶת נְחִיצוּתָהּ: הַהוֹרִים חַיָּבִים לְצַיֵּד אֶת בְּנֵיהֶם בִּכְלֵי עֵזֶר בְּסִיסִיִּים לְחַיִּים תַּרְבּוּתִיִּים. לָדַעַת קְרֹא וּכְתֹב, דִּקְדּוּק וְחֶשְׁבּוֹן, וְעוֹד. מַה יַּעֲשׂוּ בַּיֶּדַע זֶה? הַכֹּל פָּתוּחַ, גּוֹרָלָם נִסְתָּר מֵאִתָּנוּ. אוּלַי יִזְדַּקְּקוּ לוֹ יוֹתֵר, אוּלַי פָּחוֹת. מִי מִמְּסַיְּמֵי בֵּית הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִי זוֹכֵר לְחַשֵּׁב נֻסְחַת רִבִּית דְּרִבִּית, וּמִי מִמְּסַיְּמֵי בֵּית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן חָפַף מְשֻׁלָּשִׁים וְחִשֵּׁב שֶׁטַח טְרַפֶּזִים. אֲבָל, שֶׁיִּהְיֶה. כּוֹלֵל טְרִיגוֹנוֹמֶטְרְיָה. אוּלַי יַמְשִׁיכוּ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, יִהְיוּ לְמַדְּעָנִים, לְסוֹפְרִים, לְהוֹגִים, מִי יוֹדֵעַ. הַהוֹרִים חַיָּבִים לְסַפֵּק אֶת הַבָּסִיס.

וְזֶה נָכוֹן.

אֲבָל אִם זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי בְּסִיס הַיֶּדַע הַכְּלָלִי, כְּלוּם אֵין הוּא נָכוֹן שִׁבְעָתַיִם לְגַבֵּי הַיֶּדַע הַתּוֹרָנִי?

הֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לֹא נוֹלַד הַיֶּלֶד בְּחָלָל רֵיק. הוּא בֵּן לְאֻמָּתֵנוּ הָעַתִּיקָה בַּעֲלַת הַמּוֹרֶשֶׁת הַנִּפְלָאָה, מָסֹרֶת בַּת עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת, אֱמוּנָה מֻשְׁרֶשֶׁת וְעָבָר כֹּה מְפֹאָר. כְּלוּם אֵין חוֹבַת הַהוֹרִים, הַחוֹבָה הַבְּסִיסִית, לְיַדֵּעַ אוֹתוֹ בְּכָל אֵלֶּה, לָתֵת לוֹ אֶת הַבָּסִיס, שֶׁיַּכִּיר אֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה, שֶׁיֵּדַע מַה הִיא תּוֹרָה, שֶׁיִּתְוַדַּע לַמִּשְׁנָה וְלַגְּמָרָא, שֶׁיַּכִּיר אֶת הַמִּדְרָשִׁים וְהָאַגָּדוֹת?

וּמָה אַחַר כָּךְ? כְּמוֹ בְּכָל חִנּוּךְ יְסוֹדִי. אוּלַי יַמְשִׁיךְ לְחִנּוּךְ גָּבוֹהַּ, אוּלַי יִפְנֶה לְאָפִיק אַחֵר. אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בָּסִיס, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנִית.

מַה הוֹפֵךְ חִנּוּךְ טוֹב - לְחִנּוּךְ מְעֻלֶּה?

תֹּאמְרוּ: הַתְּכָנִים שֶׁבַּחִנּוּךְ, הַמֶּסֶר שֶׁלּוֹ. זֶה גַּם נָכוֹן, אֲבָל לֹא רַק זֶה.

תֹּאמְרוּ: שְׁעוֹת הַהוֹרָאָה, יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ.

גַּם זֶה נָכוֹן. אֲבָל לֹא רַק זֶה. הָעִקָּר תָּלוּי בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַמְחַנֵּךְ, בִּמְסִירוּתוֹ, בִּרְאִיָּתוֹ אֶת הַחִנּוּךְ כִּמְשִׂימַת קֹדֶשׁ, כִּשְׁלִיחוּת וּכְיִעוּד.

כְּמוֹ מוֹרֵי הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי. וְהִנֵּה - מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים הָיָה מַצָּבוֹ הַכַּסְפִּי שֶׁל הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי בְּכִי רַע. מוֹרִים לֹא קִבְּלוּ מַשְׂכֹּרֶת בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה! הַמַּכֹּלֶת פָּסְקָה מִלִּמְכֹּר בְּהַקָּפָה. הַיַּרְקָן, בַּעַל הָאִטְלִיז - כֻּלָּם דָּרְשׁוּ מְזֻמָּנִים. וְכֶסֶף אַיִן. מָה עוֹשִׂים?

הִתְכַּנְּסוּ נְצִיגֵי הַמּוֹרִים, וְהֶחְלִיטוּ שֶׁאֵין מוֹצָא. אֵין בְּרֵרָה, אֶלָּא לְהַשְׁבִּית אֶת הַמַּעֲרֶכֶת. אֲבָל - מָה עַל עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה? מִי יִקַּח עַל כְּתֵפָיו אֶת הָאַחֲרָיוּת לְבִטּוּל תּוֹרָתָם שֶׁל "תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן"? לֹא! אִי אֶפְשָׁר! מוּטָב לִרְעֹב - וּלְהַמְשִׁיךְ לְלַמֵּד! וְאָז הֶעֱלָה מִישֶׁהוּ אֶת הָרַעֲיוֹן, לְהַמְשִׁיךְ לְלַמֵּד לִמּוּדֵי קֹדֶשׁ בִּלְבַד. לְהַשְׁבִּית רַק אֶת לִמּוּדֵי הַחֹל בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. מַה יֵּשׁ, לֹא יִלְמְדוּ חֶשְׁבּוֹן עַד שֶׁלֹּא יְשַׁלְּמוּ לָנוּ חֵלֶק מֵהַחוֹב, יַגִּיעוּ לִכְלָל הֶסְדֵּר. הֲרֵי כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ. נִמְנוּ וְגָמְרוּ. אֲבָל מָה, הֲרֵי אֵלּוּ מוֹרִים חֲרֵדִיִּים, וְאֵינָם עוֹשִׂים דָּבָר עַל דַּעַת עַצְמָם. עָלְתָה מִשְׁלַחַת, וְהִתְיַצְּבָה בִּפְנֵי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל. שָׁמַע עַל מְצוּקָתָם, וּבָכָה יַחַד עִמָּם.

מָסְרוּ עַל הַחְלָטָתָם לְהַשְׁבִּית אֶת הַלִּמּוּדִים. רַק בְּלִמּוּדֵי הַחֹל, כַּמּוּבָן.

וְאָז קָם הָרַב, הִנִּיחַ יָדָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, רָכַן לְעֶבְרָם וְשָׁאַל בְּרֶטֶט: "וְהַיְלָדִים, יִשָּׁלְחוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת?!"

וְהָרַעְיוֹן נִגְנַז!

הֵם הִמְשִׁיכוּ לְלַמֵּד, בְּלִי לְקַבֵּל שָׂכָר.

אֵלּוּ הַמּוֹרִים שֶׁל הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי. בִּידֵיהֶם נִתָּן לְהַפְקִיד אֶת יַלְדֵי הַחֶמֶד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	עקב תשע"ז
	"שָׁכַחְתָּ אֶת הָעִקָּר!"
	"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (ו-ז) יֵשׁ מֻסְכָּמָה רִאשׁוֹנִית בָּעוֹלָם הַנָּאוֹר: חֹק חִנּוּךְ חוֹבָה. אָמְנָם, בָּאֲרָצוֹת הַנְּאוֹרוֹת הִיא קַיֶּמֶת בְּקֹשִׁי כְּמֵאָה שָׁנָה, וְאֶצְלֵנוּ - עַם יִשְׂרָאֵל - כְּבָר מָלְאוּ לָהּ מִשֶּׁכְּבָר אַלְפַּיִם (ב"ב כא.), אֲבָל הַכֹּל מְבִינִים אֶת נְחִיצוּתָהּ: הַהוֹרִים חַיָּבִים לְצַיֵּד אֶת בְּנֵיהֶם בִּכְלֵי עֵזֶר בְּסִיסִיִּים לְחַיִּים תַּרְבּוּתִיִּים. לָדַעַת קְרֹא וּכְתֹב, דִּקְדּוּק וְחֶשְׁבּוֹן, וְעוֹד. מַה יַּעֲשׂוּ בַּיֶּדַע זֶה? הַכֹּל פָּתוּחַ, גּוֹרָלָם נִסְתָּר מֵאִתָּנוּ. אוּלַי יִזְדַּקְּקוּ לוֹ יוֹתֵר, אוּלַי פָּחוֹת. מִי מִמְּסַיְּמֵי בֵּית הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִי זוֹכֵר לְחַשֵּׁב נֻסְחַת רִבִּית דְּרִבִּית, וּמִי מִמְּסַיְּמֵי בֵּית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן חָפַף מְשֻׁלָּשִׁים וְחִשֵּׁב שֶׁטַח טְרַפֶּזִים. אֲבָל, שֶׁיִּהְיֶה. כּוֹלֵל טְרִיגוֹנוֹמֶטְרְיָה. אוּלַי יַמְשִׁיכוּ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, יִהְיוּ לְמַדְּעָנִים, לְסוֹפְרִים, לְהוֹגִים, מִי יוֹדֵעַ. הַהוֹרִים חַיָּבִים לְסַפֵּק אֶת הַבָּסִיס. וְזֶה נָכוֹן. אֲבָל אִם זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי בְּסִיס הַיֶּדַע הַכְּלָלִי, כְּלוּם אֵין הוּא נָכוֹן שִׁבְעָתַיִם לְגַבֵּי הַיֶּדַע הַתּוֹרָנִי? הֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לֹא נוֹלַד הַיֶּלֶד בְּחָלָל רֵיק. הוּא בֵּן לְאֻמָּתֵנוּ הָעַתִּיקָה בַּעֲלַת הַמּוֹרֶשֶׁת הַנִּפְלָאָה, מָסֹרֶת בַּת עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת, אֱמוּנָה מֻשְׁרֶשֶׁת וְעָבָר כֹּה מְפֹאָר. כְּלוּם אֵין חוֹבַת הַהוֹרִים, הַחוֹבָה הַבְּסִיסִית, לְיַדֵּעַ אוֹתוֹ בְּכָל אֵלֶּה, לָתֵת לוֹ אֶת הַבָּסִיס, שֶׁיַּכִּיר אֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה, שֶׁיֵּדַע מַה הִיא תּוֹרָה, שֶׁיִּתְוַדַּע לַמִּשְׁנָה וְלַגְּמָרָא, שֶׁיַּכִּיר אֶת הַמִּדְרָשִׁים וְהָאַגָּדוֹת? וּמָה אַחַר כָּךְ? כְּמוֹ בְּכָל חִנּוּךְ יְסוֹדִי. אוּלַי יַמְשִׁיךְ לְחִנּוּךְ גָּבוֹהַּ, אוּלַי יִפְנֶה לְאָפִיק אַחֵר. אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בָּסִיס, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנִית. מַה הוֹפֵךְ חִנּוּךְ טוֹב - לְחִנּוּךְ מְעֻלֶּה? תֹּאמְרוּ: הַתְּכָנִים שֶׁבַּחִנּוּךְ, הַמֶּסֶר שֶׁלּוֹ. זֶה גַּם נָכוֹן, אֲבָל לֹא רַק זֶה. תֹּאמְרוּ: שְׁעוֹת הַהוֹרָאָה, יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ. גַּם זֶה נָכוֹן. אֲבָל לֹא רַק זֶה. הָעִקָּר תָּלוּי בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַמְחַנֵּךְ, בִּמְסִירוּתוֹ, בִּרְאִיָּתוֹ אֶת הַחִנּוּךְ כִּמְשִׂימַת קֹדֶשׁ, כִּשְׁלִיחוּת וּכְיִעוּד. כְּמוֹ מוֹרֵי הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי. וְהִנֵּה - מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים הָיָה מַצָּבוֹ הַכַּסְפִּי שֶׁל הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי בְּכִי רַע. מוֹרִים לֹא קִבְּלוּ מַשְׂכֹּרֶת בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה! הַמַּכֹּלֶת פָּסְקָה מִלִּמְכֹּר בְּהַקָּפָה. הַיַּרְקָן, בַּעַל הָאִטְלִיז - כֻּלָּם דָּרְשׁוּ מְזֻמָּנִים. וְכֶסֶף אַיִן. מָה עוֹשִׂים? הִתְכַּנְּסוּ נְצִיגֵי הַמּוֹרִים, וְהֶחְלִיטוּ שֶׁאֵין מוֹצָא. אֵין בְּרֵרָה, אֶלָּא לְהַשְׁבִּית אֶת הַמַּעֲרֶכֶת. אֲבָל - מָה עַל עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה? מִי יִקַּח עַל כְּתֵפָיו אֶת הָאַחֲרָיוּת לְבִטּוּל תּוֹרָתָם שֶׁל "תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן"? לֹא! אִי אֶפְשָׁר! מוּטָב לִרְעֹב - וּלְהַמְשִׁיךְ לְלַמֵּד! וְאָז הֶעֱלָה מִישֶׁהוּ אֶת הָרַעֲיוֹן, לְהַמְשִׁיךְ לְלַמֵּד לִמּוּדֵי קֹדֶשׁ בִּלְבַד. לְהַשְׁבִּית רַק אֶת לִמּוּדֵי הַחֹל בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. מַה יֵּשׁ, לֹא יִלְמְדוּ חֶשְׁבּוֹן עַד שֶׁלֹּא יְשַׁלְּמוּ לָנוּ חֵלֶק מֵהַחוֹב, יַגִּיעוּ לִכְלָל הֶסְדֵּר. הֲרֵי כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ. נִמְנוּ וְגָמְרוּ. אֲבָל מָה, הֲרֵי אֵלּוּ מוֹרִים חֲרֵדִיִּים, וְאֵינָם עוֹשִׂים דָּבָר עַל דַּעַת עַצְמָם. עָלְתָה מִשְׁלַחַת, וְהִתְיַצְּבָה בִּפְנֵי הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל. שָׁמַע עַל מְצוּקָתָם, וּבָכָה יַחַד עִמָּם. מָסְרוּ עַל הַחְלָטָתָם לְהַשְׁבִּית אֶת הַלִּמּוּדִים. רַק בְּלִמּוּדֵי הַחֹל, כַּמּוּבָן. וְאָז קָם הָרַב, הִנִּיחַ יָדָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, רָכַן לְעֶבְרָם וְשָׁאַל בְּרֶטֶט: "וְהַיְלָדִים, יִשָּׁלְחוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת?!" וְהָרַעְיוֹן נִגְנַז! הֵם הִמְשִׁיכוּ לְלַמֵּד, בְּלִי לְקַבֵּל שָׂכָר. אֵלּוּ הַמּוֹרִים שֶׁל הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי. בִּידֵיהֶם נִתָּן לְהַפְקִיד אֶת יַלְדֵי הַחֶמֶד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)