Otzarot-Article

"רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" (טז-ז) כָּתַב רַשִּׁ"י: וְקֹרַח, שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ? מַסְבִּיר רַבִּי דָּוִד מִלֶּעלוֹב וְאוֹמֵר, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ - שֶׁרָצָה לִהְיוֹת פִּקֵּחַ וּלְהִתְחַכֵּם בְּדַרְכֵי ה'...

לְפָנֵינוּ מַעֲשֶׂה מֻפְלָא מִמֶּנּוּ נִתָּן לִלְמֹד שֶׁאָדָם הַמַּחְלִיט לְהִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת עִם בּוֹרְאוֹ, לְעוֹלָם אֵינוֹ מַפְסִיד. תָּמִיד יִשְׁלַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֶזְרוֹ מִמַּעַל, וְיוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַתְּמִימוּת וְהַהֲלִיכָה בְּיֹשֶׁר מִשְׁתַּלְּמוֹת.

אֶת הַסִּפּוּר שָׁמַעְנוּ מֵהָרַב פִּנְחָס בֶּסֶר, שֶׁהֵעִיד שֶׁכָּל הַפְּרָטִים בּוֹ מְדֻיָּקִים.

הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ עִם בְּעָלֶיהָ שֶׁל חֲנוּת סְפָרִים. חֲנוּת זוֹ הָיְתָה בְּבַעֲלוּת יְשִׁיבָה פְּלוֹנִית שֶׁהִשְׂכִּירָה כַּמָּה חֲנֻיּוֹת. הַנְהָלַת הַיְשִׁיבָה הִקְפִּידָה לְצַיֵּן בְּחוֹזֵה הַשְּׂכִירוּת אֶת יִעוּדָהּ שֶׁל כָּל חֲנוּת שֶׁהֻשְׂכְּרָה. בַּחוֹזֶה שֶׁנֶּחְתַּם בְּמִקְרֶה זֶה, צֻיַּן שֶׁהַחֲנוּת מְיֹעֶדֶת לִמְכִירַת סִפְרֵי קֹדֶשׁ וּמַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה.

חֲנוּת נוֹסֶפֶת הֻשְׂכְּרָה עַל יְדֵי הַיְשִׁיבָה לְאָדָם אַחֵר, וְזוֹ הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בְּצָמוּד לַחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה. הַהֶסְכֵּם עִם הַשּׂוֹכֵר הַשֵּׁנִי, כְּפִי שֶׁצֻּיַּן בַּחוֹזֶה, הָיָה עַל מְכִירַת כְּלֵי בַּיִת בִּלְבַד.

לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, נִקְרָא לַשּׂוֹכֵר הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׁם רְאוּבֵן, וְלַשֵּׁנִי - שִׁמְעוֹן.

רְאוּבֵן מֵעוֹלָם לֹא נִצֵּל אֶת זְכוּתוֹ לִמְכֹּר מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה, וְהִסְתַּפֵּק בִּמְכִירָתָם שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ בִּלְבַד. שְׁכֵנוֹ, שִׁמְעוֹן, שֶׁרָאָה שֶׁרְאוּבֵן אֵינוֹ מְנַצֵּל אֶת זְכוּתוֹ, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְהִכְנִיס לַחֲנוּתוֹ מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה, וּמְכָרָם בִּרְוָחִים נָאִים. לִפְנֵי תְּחִלַּת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים קָנָה מְלַאי גָּדוֹל שֶׁל מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה, וְהִרְוִיחַ סְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים.

רְאוּבֵן רָאָה אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְשָׁתַק. הוּא לֹא נָהַג בְּצָרוּת עַיִן, וְלֹא מָחָה בְּשִׁמְעוֹן.

וְהִנֵּה, כַּעֲבֹר זְמַן, לְאַחַר שֶׁרְאוּבֵן הִשִּׂיא כַּמָּה מִילָדָיו, נִזְקַק הוּא לִסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים. עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְהִכָּנֵס לַעֲנַף מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה, וּלְמָכְרָם. גַּם הוּא רָכַשׁ מְלַאי גָּדוֹל, וְה' הִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, וְהָיוּ לוֹ רְוָחִים נָאִים בְּיוֹתֵר.

וְהִנֵּה, בְּבֹקֶר לֹא בָּהִיר אֶחָד נִכְנַס אֵלָיו שִׁמְעוֹן, כֻּלּוֹ קוֹצֵף וְכוֹעֵס, סַר וְזָעֵף, וּבְפִיו טַעֲנָה: 'הַשָּׁנָה לֹא הִצְלַחְתִּי לִמְכֹּר אֶת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי - בִּגְלָלְךָ'...

שְׁמַעְתֶּם טִעוּן?!

"בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת", הוֹסִיף שִׁמְעוֹן, "אֲנִי מַרְוִיחַ כֶּסֶף רַב בִּמְכִירַת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה, וְעַכְשָׁו שֶׁגַּם אַתָּה מוֹכֵר אוֹתָם, לֹא הִצְלַחְתִּי כִּבְכָל שָׁנָה'.

הוּא אֵינוֹ מַזְכִּיר אַף מִלָּה עַל כָּךְ שֶׁהַזְּכוּת לִמְכִירַת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה הָיְתָה נְתוּנָה בְּעֶצֶם לִשְׁכֵנוֹ הַטּוֹב, רְאוּבֵן, שֶׁהִתְעַסֵּק כָּל הַשָּׁנִים רַק בִּמְכִירַת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ.

שִׁמְעוֹן בָּא בִּטְעָנוֹת אֶל רְאוּבֵן, כֵּיצַד זֶה הֶחְלִיט לִמְכֹּר אֶת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה בַּחֲנוּתוֹ?!

הֲרֵי הַזְּכוּת הַזּוֹ - הִיא שֶׁלּוֹ!!!

וְתִשְׁמְעוּ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רֹחַב הַלֵּב שֶׁל רְאוּבֵן. לְשֵׁמַע טַעֲנוֹתָיו הַמּוּזָרוֹת שֶׁל שִׁמְעוֹן, אוֹמֵר לוֹ רְאוּבֵן, שֶׁהוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַהֶפְסֵדִים שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ... וְלֹא רַק זֹאת, אֶלָּא הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר יוֹתֵר מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה בַּחֲנוּתוֹ...

הֲיֵשׁ אָדָם הָגוּן וְיָשָׁר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ?!

אֲבָל שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ... וְתוֹבֵעַ אֶת רְאוּבֵן לְדִין תּוֹרָה עַל סְכוּם עָתֵק אֵצֶל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. הָרַב שׁוֹמֵעַ אֶת הַטִּעוּנִים שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וּמֵבִין מִיָּד עִם מִי הַצֶּדֶק, וְגוֹעֵר בְּשִׁמְעוֹן.

הַדַּיָּן הִתְפַּעֵל מְאֹד מִיָּשְׁרוֹ וּמֵהֲגִינוּתוֹ, וּמִטּוּב לִבּוֹ, שֶׁל רְאוּבֵן, וְהִבִּיעַ אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ זוֹ בְּבֵית הַדִּין.

כַּעֲבֹר תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת יָשַׁב רְאוּבֵן בַּחֲנוּתוֹ, וְחִשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו בְּעִנְיַן דִּירָה שֶׁרָכַשׁ לִבְנוֹ שֶׁנִּשָּׂא זֶה עַתָּה, וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁלְּמָחָר בַּבֹּקֶר הוּא אָמוּר לִפְרֹעַ לַקַּבְּלָן סָךְ שֶׁל עַשְׂרוֹת אַלְפֵי שְׁקָלִים, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ מָצוּי בְּיָדוֹ. וְגַם אֵין לוֹ פִּתְרוֹן וְאֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיגוֹ.

מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי שֶׁכְּמוֹתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִמְצָא בְּצָרָה? מִדֵּי יוֹם הוּא נוֹעֵל אֶת חֲנוּתוֹ בְּשָׁעָה 4 אַחַר הַצָּהֳרַיִם, מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ כְּדֵי לִסְעֹד פַּת עַרְבִית וְהוֹלֵךְ לְשִׁעוּר תּוֹרָה. הַיּוֹם הֶחְלִיט לִסְגֹּר אֶת דֶּלֶת הַחֲנוּת כְּבָר בְּשָׁעָה 2, לִפְתֹּחַ סֵפֶר תְּהִלִּים וּלְהַתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ עֶזְרוֹ מִמַּעַל, וְיוֹשִׁיעוֹ.

נוּ, חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹב בֵּן נֶאֱמָן שֶׁכָּזֶה, וְלֹא יַעֲמֹד לְצִדּוֹ בְּיוֹם צָרָה?!

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת בַּדֶּלֶת. מְיֻדָּעֵנוּ מַחְלִיט לֹא לִפְתֹּחַ, כְּדֵי לֹא לְהַפְסִיק בַּתְּפִלָּה. אוּלָם בְּשָׁמְעוֹ שֶׁהַדְּפִיקוֹת מִתְגַּבְּרוֹת וְהוֹלְכוֹת, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת חֲזָקוֹת יוֹתֵר, חָשַׁשׁ רְאוּבֵן אוּלַי קָרָה מַשֶּׁהוּ, וְהֶחְלִיט לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת.

בַּפֶּתַח עָמַד יְהוּדִי שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּתוֹשַׁב אַרְצוֹת הַבְּרִית, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם שִׁמְךָ הוּא רְאוּבֵן"? מִשֶּׁהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה חִיּוּבִית, הוֹדִיעַ שֶׁהוּא זָקוּק לִרְכִישָׁה מִיָּדִית שֶׁל כַּמָּה מְאוֹת סְפָרִים: גְּמָרוֹת, מִשְׁנָיוֹת, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים.

רְאוּבֵן הַמֻּפְתָּע הֵבִין מִיָּד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁלַח לוֹ עֵזֶר מִמָּרוֹם.

הִסְבִּיר אוֹתוֹ יְהוּדִי אָמֵרִיקָאִי וְאָמַר: "כֵּיוָן שֶׁהַחֲסִידוּת אֵלֶיהָ אֲנִי מִשְׁתַּיֵּךְ חָנְכָה בֵּית מִדְרָשׁ חָדָשׁ, זְקוּקִים הֵם לְכָל הַסְּפָרִים בִּדְחִיפוּת". וְהִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר: "הָאַדְמוֹ"ר שִׁגֵּר אוֹתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל מְנָת שֶׁאֶתְיַעֵץ עִם דַּיָּן פְּלוֹנִי, הַמְקֻבָּל עַל אַנְשֵׁי הַחֲסִידוּת שֶׁלָּנוּ, וְאֶשְׁאַל אוֹתוֹ לִכְתָבְתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר נֶאֱמָן, יָשָׁר וְהָגוּן, שֶׁיְּסַפֵּק לָנוּ אֶת הַסְּפָרִים. פָּנִיתִי אֶל הַדַּיָּן, וְהוּא הִמְלִיץ עָלֶיךָ, וְאָמַר שֶׁאֵין אָדָם יָשָׁר וְהָגוּן כָּמוֹךָ!

דּוֹמֶה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְפָרֵט וְלוֹמַר שֶׁהַדַּיָּן הַמְדֻבָּר הוּא הַדַּיָּן שֶׁיָּשַׁב בְּדִין הַתּוֹרָה בֵּין רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן - - -

לְנֹכַח הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ, שָׂמַח רְאוּבֵן שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

לַמְרוֹת שֶׁהַסְּפָרִים עֲדַיִן לֹא הָיוּ מוּכָנִים לִמְסִירָה, הַיְּהוּדִי הָאָמֵרִיקָאִי פָּתַח אֶת אַרְנָקוֹ, וְשִׁלְשֵׁל לְיָדָיו אֶת הַסְּכוּם שֶׁיֹּעַד לִרְכִישַׁת הַסְּפָרִים בִּמְזֻמָּן וְאָמַר: "אִם הַדַּיָּן הֵעִיד עָלֶיךָ שֶׁהִנְּךָ אָדָם הָגוּן, אֵין לִי כָּל סִבָּה לְהַחֲזִיק אֶת הַמְזֻמָּנִים אֶצְלִי. קַח אוֹתָם אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁרְשִׁימַת הַסְּפָרִים תִּהְיֶה מוּכָנָה, תּוֹדִיעַ לִי, וְאָבוֹא לְקַחְתָּם".

הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל רְאוּבֵן כִּסָּה אֶת כָּל הַחוֹב שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לַקַּבְּלָן. לֹא יֵאָמֵן! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	דברים תשע"ז
	כָּל עֵדָה וּמַנְהִיגֶיהָ
	"רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" (טז-ז) כָּתַב רַשִּׁ"י: וְקֹרַח, שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ? מַסְבִּיר רַבִּי דָּוִד מִלֶּעלוֹב וְאוֹמֵר, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ - שֶׁרָצָה לִהְיוֹת פִּקֵּחַ וּלְהִתְחַכֵּם בְּדַרְכֵי ה'... לְפָנֵינוּ מַעֲשֶׂה מֻפְלָא מִמֶּנּוּ נִתָּן לִלְמֹד שֶׁאָדָם הַמַּחְלִיט לְהִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת עִם בּוֹרְאוֹ, לְעוֹלָם אֵינוֹ מַפְסִיד. תָּמִיד יִשְׁלַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֶזְרוֹ מִמַּעַל, וְיוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַתְּמִימוּת וְהַהֲלִיכָה בְּיֹשֶׁר מִשְׁתַּלְּמוֹת. אֶת הַסִּפּוּר שָׁמַעְנוּ מֵהָרַב פִּנְחָס בֶּסֶר, שֶׁהֵעִיד שֶׁכָּל הַפְּרָטִים בּוֹ מְדֻיָּקִים. הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ עִם בְּעָלֶיהָ שֶׁל חֲנוּת סְפָרִים. חֲנוּת זוֹ הָיְתָה בְּבַעֲלוּת יְשִׁיבָה פְּלוֹנִית שֶׁהִשְׂכִּירָה כַּמָּה חֲנֻיּוֹת. הַנְהָלַת הַיְשִׁיבָה הִקְפִּידָה לְצַיֵּן בְּחוֹזֵה הַשְּׂכִירוּת אֶת יִעוּדָהּ שֶׁל כָּל חֲנוּת שֶׁהֻשְׂכְּרָה. בַּחוֹזֶה שֶׁנֶּחְתַּם בְּמִקְרֶה זֶה, צֻיַּן שֶׁהַחֲנוּת מְיֹעֶדֶת לִמְכִירַת סִפְרֵי קֹדֶשׁ וּמַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה. חֲנוּת נוֹסֶפֶת הֻשְׂכְּרָה עַל יְדֵי הַיְשִׁיבָה לְאָדָם אַחֵר, וְזוֹ הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בְּצָמוּד לַחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה. הַהֶסְכֵּם עִם הַשּׂוֹכֵר הַשֵּׁנִי, כְּפִי שֶׁצֻּיַּן בַּחוֹזֶה, הָיָה עַל מְכִירַת כְּלֵי בַּיִת בִּלְבַד. לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, נִקְרָא לַשּׂוֹכֵר הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׁם רְאוּבֵן, וְלַשֵּׁנִי - שִׁמְעוֹן. רְאוּבֵן מֵעוֹלָם לֹא נִצֵּל אֶת זְכוּתוֹ לִמְכֹּר מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה, וְהִסְתַּפֵּק בִּמְכִירָתָם שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ בִּלְבַד. שְׁכֵנוֹ, שִׁמְעוֹן, שֶׁרָאָה שֶׁרְאוּבֵן אֵינוֹ מְנַצֵּל אֶת זְכוּתוֹ, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְהִכְנִיס לַחֲנוּתוֹ מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה, וּמְכָרָם בִּרְוָחִים נָאִים. לִפְנֵי תְּחִלַּת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים קָנָה מְלַאי גָּדוֹל שֶׁל מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה, וְהִרְוִיחַ סְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים. רְאוּבֵן רָאָה אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְשָׁתַק. הוּא לֹא נָהַג בְּצָרוּת עַיִן, וְלֹא מָחָה בְּשִׁמְעוֹן. וְהִנֵּה, כַּעֲבֹר זְמַן, לְאַחַר שֶׁרְאוּבֵן הִשִּׂיא כַּמָּה מִילָדָיו, נִזְקַק הוּא לִסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים. עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְהִכָּנֵס לַעֲנַף מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה, וּלְמָכְרָם. גַּם הוּא רָכַשׁ מְלַאי גָּדוֹל, וְה' הִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, וְהָיוּ לוֹ רְוָחִים נָאִים בְּיוֹתֵר. וְהִנֵּה, בְּבֹקֶר לֹא בָּהִיר אֶחָד נִכְנַס אֵלָיו שִׁמְעוֹן, כֻּלּוֹ קוֹצֵף וְכוֹעֵס, סַר וְזָעֵף, וּבְפִיו טַעֲנָה: 'הַשָּׁנָה לֹא הִצְלַחְתִּי לִמְכֹּר אֶת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי - בִּגְלָלְךָ'... שְׁמַעְתֶּם טִעוּן?! "בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת", הוֹסִיף שִׁמְעוֹן, "אֲנִי מַרְוִיחַ כֶּסֶף רַב בִּמְכִירַת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה, וְעַכְשָׁו שֶׁגַּם אַתָּה מוֹכֵר אוֹתָם, לֹא הִצְלַחְתִּי כִּבְכָל שָׁנָה'. הוּא אֵינוֹ מַזְכִּיר אַף מִלָּה עַל כָּךְ שֶׁהַזְּכוּת לִמְכִירַת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה הָיְתָה נְתוּנָה בְּעֶצֶם לִשְׁכֵנוֹ הַטּוֹב, רְאוּבֵן, שֶׁהִתְעַסֵּק כָּל הַשָּׁנִים רַק בִּמְכִירַת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ. שִׁמְעוֹן בָּא בִּטְעָנוֹת אֶל רְאוּבֵן, כֵּיצַד זֶה הֶחְלִיט לִמְכֹּר אֶת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה בַּחֲנוּתוֹ?! הֲרֵי הַזְּכוּת הַזּוֹ - הִיא שֶׁלּוֹ!!! וְתִשְׁמְעוּ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רֹחַב הַלֵּב שֶׁל רְאוּבֵן. לְשֵׁמַע טַעֲנוֹתָיו הַמּוּזָרוֹת שֶׁל שִׁמְעוֹן, אוֹמֵר לוֹ רְאוּבֵן, שֶׁהוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַהֶפְסֵדִים שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ... וְלֹא רַק זֹאת, אֶלָּא הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר יוֹתֵר מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה בַּחֲנוּתוֹ... הֲיֵשׁ אָדָם הָגוּן וְיָשָׁר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ?! אֲבָל שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ... וְתוֹבֵעַ אֶת רְאוּבֵן לְדִין תּוֹרָה עַל סְכוּם עָתֵק אֵצֶל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. הָרַב שׁוֹמֵעַ אֶת הַטִּעוּנִים שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וּמֵבִין מִיָּד עִם מִי הַצֶּדֶק, וְגוֹעֵר בְּשִׁמְעוֹן. הַדַּיָּן הִתְפַּעֵל מְאֹד מִיָּשְׁרוֹ וּמֵהֲגִינוּתוֹ, וּמִטּוּב לִבּוֹ, שֶׁל רְאוּבֵן, וְהִבִּיעַ אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ זוֹ בְּבֵית הַדִּין. כַּעֲבֹר תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת יָשַׁב רְאוּבֵן בַּחֲנוּתוֹ, וְחִשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו בְּעִנְיַן דִּירָה שֶׁרָכַשׁ לִבְנוֹ שֶׁנִּשָּׂא זֶה עַתָּה, וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁלְּמָחָר בַּבֹּקֶר הוּא אָמוּר לִפְרֹעַ לַקַּבְּלָן סָךְ שֶׁל עַשְׂרוֹת אַלְפֵי שְׁקָלִים, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ מָצוּי בְּיָדוֹ. וְגַם אֵין לוֹ פִּתְרוֹן וְאֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיגוֹ. מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי שֶׁכְּמוֹתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִמְצָא בְּצָרָה? מִדֵּי יוֹם הוּא נוֹעֵל אֶת חֲנוּתוֹ בְּשָׁעָה 4 אַחַר הַצָּהֳרַיִם, מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ כְּדֵי לִסְעֹד פַּת עַרְבִית וְהוֹלֵךְ לְשִׁעוּר תּוֹרָה. הַיּוֹם הֶחְלִיט לִסְגֹּר אֶת דֶּלֶת הַחֲנוּת כְּבָר בְּשָׁעָה 2, לִפְתֹּחַ סֵפֶר תְּהִלִּים וּלְהַתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ עֶזְרוֹ מִמַּעַל, וְיוֹשִׁיעוֹ. נוּ, חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹב בֵּן נֶאֱמָן שֶׁכָּזֶה, וְלֹא יַעֲמֹד לְצִדּוֹ בְּיוֹם צָרָה?! כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת בַּדֶּלֶת. מְיֻדָּעֵנוּ מַחְלִיט לֹא לִפְתֹּחַ, כְּדֵי לֹא לְהַפְסִיק בַּתְּפִלָּה. אוּלָם בְּשָׁמְעוֹ שֶׁהַדְּפִיקוֹת מִתְגַּבְּרוֹת וְהוֹלְכוֹת, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת חֲזָקוֹת יוֹתֵר, חָשַׁשׁ רְאוּבֵן אוּלַי קָרָה מַשֶּׁהוּ, וְהֶחְלִיט לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת. בַּפֶּתַח עָמַד יְהוּדִי שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּתוֹשַׁב אַרְצוֹת הַבְּרִית, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם שִׁמְךָ הוּא רְאוּבֵן"? מִשֶּׁהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה חִיּוּבִית, הוֹדִיעַ שֶׁהוּא זָקוּק לִרְכִישָׁה מִיָּדִית שֶׁל כַּמָּה מְאוֹת סְפָרִים: גְּמָרוֹת, מִשְׁנָיוֹת, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים. רְאוּבֵן הַמֻּפְתָּע הֵבִין מִיָּד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁלַח לוֹ עֵזֶר מִמָּרוֹם. הִסְבִּיר אוֹתוֹ יְהוּדִי אָמֵרִיקָאִי וְאָמַר: "כֵּיוָן שֶׁהַחֲסִידוּת אֵלֶיהָ אֲנִי מִשְׁתַּיֵּךְ חָנְכָה בֵּית מִדְרָשׁ חָדָשׁ, זְקוּקִים הֵם לְכָל הַסְּפָרִים בִּדְחִיפוּת". וְהִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר: "הָאַדְמוֹ"ר שִׁגֵּר אוֹתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל מְנָת שֶׁאֶתְיַעֵץ עִם דַּיָּן פְּלוֹנִי, הַמְקֻבָּל עַל אַנְשֵׁי הַחֲסִידוּת שֶׁלָּנוּ, וְאֶשְׁאַל אוֹתוֹ לִכְתָבְתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר נֶאֱמָן, יָשָׁר וְהָגוּן, שֶׁיְּסַפֵּק לָנוּ אֶת הַסְּפָרִים. פָּנִיתִי אֶל הַדַּיָּן, וְהוּא הִמְלִיץ עָלֶיךָ, וְאָמַר שֶׁאֵין אָדָם יָשָׁר וְהָגוּן כָּמוֹךָ! דּוֹמֶה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְפָרֵט וְלוֹמַר שֶׁהַדַּיָּן הַמְדֻבָּר הוּא הַדַּיָּן שֶׁיָּשַׁב בְּדִין הַתּוֹרָה בֵּין רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן - - - לְנֹכַח הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ, שָׂמַח רְאוּבֵן שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. לַמְרוֹת שֶׁהַסְּפָרִים עֲדַיִן לֹא הָיוּ מוּכָנִים לִמְסִירָה, הַיְּהוּדִי הָאָמֵרִיקָאִי פָּתַח אֶת אַרְנָקוֹ, וְשִׁלְשֵׁל לְיָדָיו אֶת הַסְּכוּם שֶׁיֹּעַד לִרְכִישַׁת הַסְּפָרִים בִּמְזֻמָּן וְאָמַר: "אִם הַדַּיָּן הֵעִיד עָלֶיךָ שֶׁהִנְּךָ אָדָם הָגוּן, אֵין לִי כָּל סִבָּה לְהַחֲזִיק אֶת הַמְזֻמָּנִים אֶצְלִי. קַח אוֹתָם אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁרְשִׁימַת הַסְּפָרִים תִּהְיֶה מוּכָנָה, תּוֹדִיעַ לִי, וְאָבוֹא לְקַחְתָּם". הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל רְאוּבֵן כִּסָּה אֶת כָּל הַחוֹב שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לַקַּבְּלָן. לֹא יֵאָמֵן! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)