Otzarot-Article

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-י) עוֹנַת הַחֻפְשׁוֹת הִיא. וּמִנִּסָּיוֹן, עוֹד לֹא קָרָה שֶׁיּוֹצְאִים לְטִיּוּל אוֹ לְחֹפֶשׁ, וְלֹא שׁוֹכְחִים מַשֶּׁהוּ בַּבַּיִת. זֶה טִבְעִי, לֹא נוֹרָא. הַשְּׁאֵלָה מַה שָּׁכְחוּ. אִם שָׁכְחוּ דָּבָר פָּעוּט, זָנִיחַ, נִיחָא. אֲבָל אִם שָׁכְחוּ אֶת הָעִקָּר. אִם הִתְבָּרֵר, אֵיזוֹ חַלְחָלָה, שֶׁשָּׁכְחוּ בַּבַּיִת אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, אֵיזוֹ מַכָּה. וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם: אֲנָשִׁים הִגִּיעוּ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה וְהִתְבָּרֵר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הַדַּרְכּוֹן, אֲנָשִׁים נָסְעוּ לִקְנִיּוֹת וְהִתְבָּרֵר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הָאַרְנָק. וּמָה אִם הִשְׁקִיעַ אָדָם שָׁנִים בַּעֲבוֹדָה, וְהִתְבָּרֵר שֶׁהֶחְטִיא אֶת הָעִקָּר, אִם אַרְכִיטֶקְט הוּא, עָלוּל הַבִּנְיָן לִקְרֹס חָלִילָה. וְאִם מְהַנְדֵּס חָלָל הוּא, וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, מָה עֲלוּלָה לִגְרֹם טָעוּת בַּחִשּׁוּב.

הַדְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעִקְּבוֹת פָּסוּק מִן הַפָּרָשָׁה, וּבְעִקְּבוֹת פָּרָשָׁה הִיסְטוֹרִית, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, רַבֵּנוּ מֹשֶׁה מִקּוּצִי זָצָ"ל, נָדַד בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד וְעוֹרֵר לִבָּם לִתְשׁוּבָה. נָחַל הַצְלָחוֹת כַּבִּירוֹת, אֲבָל בְּרָצוֹן לָשׁוּב אֵין דַּי. יֵשׁ לָדַעַת מַה הֵן הַמִּצְווֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן, וְיֵשׁ לָדַעַת מַה הֵן הָעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מֵהֶן. בִּקְּשׁוּהוּ לִכְתֹּב סֵפֶר הַדְרָכָה, וְלֹא מָצָא עַצְמוֹ רָאוּי לְכָךְ. עַד שֶׁרָאָה חִזָּיוֹן בַּחֲלוֹם. מִמָּרוֹם הוֹרוּהוּ לִכְתֹּב סֵפֶר וּבוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְאִסּוּרִים. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֵחֵל לִשְׁקֹד עַל סִפְרוֹ בּוֹ פָּסַע בְּעִקְּבוֹת מִנְיַן הַמִּצְווֹת לְהָרַמְבַּ"ם. בְּכָל מִצְוָה פֵּרֵט אֶת הַדִּינִים הַשְּׁכִיחִים שֶׁיֵּשׁ לְדַעְתָּם. כָּךְ נִכְתַּב אֶחָד מִסִּפְרֵי הַיְסוֹד הַהִלְכָתִיִּים, "סֵפֶר מִצְווֹת גָּדוֹל" הַיָּדוּעַ בְּקִצּוּרוֹ: סמ"ג.

כַּמָּה שָׂמַח בְּסַיְּמוֹ אֶת הַכְּתִיבָה, עֲבוֹדָה כֹּה מַקִּיפָה הֻשְׁלְמָה. וְאָז רָאָה חִזָּיוֹן נוֹסָף. מִמָּרוֹם נֶאֱמַר לוֹ: "הִנֵּה שָׁכַחְתָּ אֶת הָעִקָּר!" לִשְׁכֹּחַ, בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה, נוֹרָא הוּא. אֲבָל לִשְׁכֹּחַ אֶת הָעִקָּר, נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם. וּמַה שָּׁכַח? גַּם זֹאת אָמְרוּ לוֹ. אִסּוּר מְפֹרָשׁ, לָאו מִדְּאוֹרַיְתָא, הַמּוֹפִיעַ בַּפָּרָשָׁה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ"!

וְכָתַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה: "וְהִתְבּוֹנַנְתִּי עָלָיו, וְהִנֵּה עִקָּר גָּדוֹל הוּא". אָכֵן, הַשְׁמָטָה בְּיָדוֹ. מִהֵר לְתַקֵּן אֶת הַדָּרוּשׁ תִּקּוּן, וְכָתַב בְּסִפְרוֹ אִסּוּר: "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" - אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִתְגָּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ לָהֶם טוֹבָה, וְשֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁבָּרֶוַח שֶׁלָּהֶם וּבַעֲמָלָם הִרְוִיחוּ כָּל זֶה, וּמֵרֹב גַּאֲוָתָם לֹא יַחְזִיקוּ טוֹבָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק זֶה, מְבֹאָר בְּהֶמְשֵׁכוֹ: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה - וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל".

נִזְכֹּר, נָפִיק אֶת הַלֶּקַח, לֹא נִשְׁכַּח אֶת הָעִקָּר, וְנוֹדֶה תָּמִיד לַה'!

הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק נָהַג אֶת עֲדָתוֹ בַּחֲרִיפוּת נוֹקֶבֶת, וְאַבְרֵכִים מְבַקְּשֵׁי הִתְעַלּוּת וֶאֱמֶת נָהֲרוּ לְקוֹצְק לְקַבֵּל הַדְרָכָה, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִזְדַּכֵּךְ. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל הִתְעַלּוּת הָיוּ שָׁבִים לְבֵיתָם. עַד לַפַּעַם הַבָּאָה. הָיָה הָרַבִּי אוֹמֵר בִּמְרִירוּת: "כְּשֶׁהֵם בָּאִים לְכָאן, הֲרֵינִי עָמֵל בְּפָרֶךְ כְּדֵי לְיַשְּׁרָם וּלְהַעֲמִידָם עַל רַגְלֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים וְחוֹזְרִים - אִי אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַכִּירָם"... הַשְּׁהִיָּה בַּבַּיִת גּוֹרֶמֶת לִנְסִיגָה וּקְרִיסָה...

אִם כָּךְ הָיָה בִּזְמַנָּם, וּבְדַרְגָּתָם - מַה נֹּאמַר אָנוּ, בְּדַרְגָּתֵנוּ. אִם כָּךְ הָיָה בְּבֵיתָם, בַּיִת חֲסִידִי שָׁרְשִׁי, מַה נֹּאמַר אָנוּ עַל רְחוֹבוֹתֵינוּ.

שָׁהִינוּ בַּיְשִׁיבָה. הִתְעַלֵּינוּ בִּמְחִצַּת רַבּוֹתֵינוּ, חָיִינוּ בַּאֲוִירָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטֹהַר, עִם הַגְּמָרָא וְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים. עִם סִפְרֵי הַמּוּסָר וְשִׂיחוֹת הַמּוּסָר. תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְנָסַעְנוּ הַבַּיְתָה לְ"בֵין הַזְּמַנִּים", לְחֻפְשָׁה קְצָרָה.

הַאִם הָרַבָּנִים, הַמַּשְׁגִּיחַ, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה - יַכִּירוּ אוֹתָנוּ בְּשׁוּבֵנוּ?!...

בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסַפֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֵּיצַד עָלָה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. הִשְׁאִיר אַחֲרָיו עַם נִפְלָא, נִפְעָם מִמַּתַּן תּוֹרָה, עַם שֶׁהִכְרִיז: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". עַם בְּרָאשׁוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', חוּר וְהַזְּקֵנִים. עַם שֶׁהָיָה מְגֻבָּשׁ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, וּפָסַק מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר הָרָע. עָלָה לַמָּרוֹם, וְשָׁהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם. הוֹתִיר אֶת הָעָם בִּלְעָדָיו - וְהַשָּׂטָן פָּעַל, וְהָעֵרֶב רַב הִתְסִיס, וּבְשׁוּבוֹ מָצָא רִקּוּדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב, וְהֶפְקֵרוּת מַתִּירָנִית. לֹא הָיָה זֶה אוֹתוֹ עַם שֶׁעָזַב...

הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זָצָ"ל סִפֵּר, שֶׁאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי רַבֵּנוּ הַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל, מַדּוּעַ הוּא מִתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְאִלּוּ הָרַב כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל - נַעֲנֶה. עֲנָהוּ הָרַב: "מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת עֵינַי וְאֶת פִּי".

אוֹתוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה וַדַּאי מָלֵא הָיָה וְגָדוּשׁ בַּתּוֹרָה, וְלָבֶטַח שָׁמַר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע. אֲבָל לֹא שְׁמִירָה מֻחְלֶטֶת כְּמוֹ רַבֵּנוּ הַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל - וּכְבָר הָיָה בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי. הַתְּפִלּוֹת כְּבָר לֹא נַעֲנוּ. וְאָנוּ, אֵיפֹה הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ, וְכַמָּה רְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת אָנוּ רוֹאִים. וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים עוֹמְדִים בַּפֶּתַח, וַדַּאי נִרְצֶה שֶׁתְּפִלּוֹתֵינוּ יֵעָנוּ. הָבָה נִשְׁמֹר שִׁבְעָתַיִם עַל רְאִיָּתֵנוּ!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מטות - מסעי תשע"ז
	כֹּחוֹ שֶׁל דִּבּוּר וְכֹחַ שׁוֹמְרוֹ
	"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-י) עוֹנַת הַחֻפְשׁוֹת הִיא. וּמִנִּסָּיוֹן, עוֹד לֹא קָרָה שֶׁיּוֹצְאִים לְטִיּוּל אוֹ לְחֹפֶשׁ, וְלֹא שׁוֹכְחִים מַשֶּׁהוּ בַּבַּיִת. זֶה טִבְעִי, לֹא נוֹרָא. הַשְּׁאֵלָה מַה שָּׁכְחוּ. אִם שָׁכְחוּ דָּבָר פָּעוּט, זָנִיחַ, נִיחָא. אֲבָל אִם שָׁכְחוּ אֶת הָעִקָּר. אִם הִתְבָּרֵר, אֵיזוֹ חַלְחָלָה, שֶׁשָּׁכְחוּ בַּבַּיִת אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, אֵיזוֹ מַכָּה. וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם: אֲנָשִׁים הִגִּיעוּ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה וְהִתְבָּרֵר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הַדַּרְכּוֹן, אֲנָשִׁים נָסְעוּ לִקְנִיּוֹת וְהִתְבָּרֵר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הָאַרְנָק. וּמָה אִם הִשְׁקִיעַ אָדָם שָׁנִים בַּעֲבוֹדָה, וְהִתְבָּרֵר שֶׁהֶחְטִיא אֶת הָעִקָּר, אִם אַרְכִיטֶקְט הוּא, עָלוּל הַבִּנְיָן לִקְרֹס חָלִילָה. וְאִם מְהַנְדֵּס חָלָל הוּא, וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, מָה עֲלוּלָה לִגְרֹם טָעוּת בַּחִשּׁוּב. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעִקְּבוֹת פָּסוּק מִן הַפָּרָשָׁה, וּבְעִקְּבוֹת פָּרָשָׁה הִיסְטוֹרִית, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, רַבֵּנוּ מֹשֶׁה מִקּוּצִי זָצָ"ל, נָדַד בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד וְעוֹרֵר לִבָּם לִתְשׁוּבָה. נָחַל הַצְלָחוֹת כַּבִּירוֹת, אֲבָל בְּרָצוֹן לָשׁוּב אֵין דַּי. יֵשׁ לָדַעַת מַה הֵן הַמִּצְווֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן, וְיֵשׁ לָדַעַת מַה הֵן הָעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מֵהֶן. בִּקְּשׁוּהוּ לִכְתֹּב סֵפֶר הַדְרָכָה, וְלֹא מָצָא עַצְמוֹ רָאוּי לְכָךְ. עַד שֶׁרָאָה חִזָּיוֹן בַּחֲלוֹם. מִמָּרוֹם הוֹרוּהוּ לִכְתֹּב סֵפֶר וּבוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְאִסּוּרִים. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֵחֵל לִשְׁקֹד עַל סִפְרוֹ בּוֹ פָּסַע בְּעִקְּבוֹת מִנְיַן הַמִּצְווֹת לְהָרַמְבַּ"ם. בְּכָל מִצְוָה פֵּרֵט אֶת הַדִּינִים הַשְּׁכִיחִים שֶׁיֵּשׁ לְדַעְתָּם. כָּךְ נִכְתַּב אֶחָד מִסִּפְרֵי הַיְסוֹד הַהִלְכָתִיִּים, "סֵפֶר מִצְווֹת גָּדוֹל" הַיָּדוּעַ בְּקִצּוּרוֹ: סמ"ג. כַּמָּה שָׂמַח בְּסַיְּמוֹ אֶת הַכְּתִיבָה, עֲבוֹדָה כֹּה מַקִּיפָה הֻשְׁלְמָה. וְאָז רָאָה חִזָּיוֹן נוֹסָף. מִמָּרוֹם נֶאֱמַר לוֹ: "הִנֵּה שָׁכַחְתָּ אֶת הָעִקָּר!" לִשְׁכֹּחַ, בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה, נוֹרָא הוּא. אֲבָל לִשְׁכֹּחַ אֶת הָעִקָּר, נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם. וּמַה שָּׁכַח? גַּם זֹאת אָמְרוּ לוֹ. אִסּוּר מְפֹרָשׁ, לָאו מִדְּאוֹרַיְתָא, הַמּוֹפִיעַ בַּפָּרָשָׁה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ"! וְכָתַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה: "וְהִתְבּוֹנַנְתִּי עָלָיו, וְהִנֵּה עִקָּר גָּדוֹל הוּא". אָכֵן, הַשְׁמָטָה בְּיָדוֹ. מִהֵר לְתַקֵּן אֶת הַדָּרוּשׁ תִּקּוּן, וְכָתַב בְּסִפְרוֹ אִסּוּר: "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" - אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִתְגָּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ לָהֶם טוֹבָה, וְשֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁבָּרֶוַח שֶׁלָּהֶם וּבַעֲמָלָם הִרְוִיחוּ כָּל זֶה, וּמֵרֹב גַּאֲוָתָם לֹא יַחְזִיקוּ טוֹבָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק זֶה, מְבֹאָר בְּהֶמְשֵׁכוֹ: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה - וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". נִזְכֹּר, נָפִיק אֶת הַלֶּקַח, לֹא נִשְׁכַּח אֶת הָעִקָּר, וְנוֹדֶה תָּמִיד לַה'! הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק נָהַג אֶת עֲדָתוֹ בַּחֲרִיפוּת נוֹקֶבֶת, וְאַבְרֵכִים מְבַקְּשֵׁי הִתְעַלּוּת וֶאֱמֶת נָהֲרוּ לְקוֹצְק לְקַבֵּל הַדְרָכָה, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִזְדַּכֵּךְ. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל הִתְעַלּוּת הָיוּ שָׁבִים לְבֵיתָם. עַד לַפַּעַם הַבָּאָה. הָיָה הָרַבִּי אוֹמֵר בִּמְרִירוּת: "כְּשֶׁהֵם בָּאִים לְכָאן, הֲרֵינִי עָמֵל בְּפָרֶךְ כְּדֵי לְיַשְּׁרָם וּלְהַעֲמִידָם עַל רַגְלֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים וְחוֹזְרִים - אִי אֶפְשָׁר כְּבָר לְהַכִּירָם"... הַשְּׁהִיָּה בַּבַּיִת גּוֹרֶמֶת לִנְסִיגָה וּקְרִיסָה... אִם כָּךְ הָיָה בִּזְמַנָּם, וּבְדַרְגָּתָם - מַה נֹּאמַר אָנוּ, בְּדַרְגָּתֵנוּ. אִם כָּךְ הָיָה בְּבֵיתָם, בַּיִת חֲסִידִי שָׁרְשִׁי, מַה נֹּאמַר אָנוּ עַל רְחוֹבוֹתֵינוּ. שָׁהִינוּ בַּיְשִׁיבָה. הִתְעַלֵּינוּ בִּמְחִצַּת רַבּוֹתֵינוּ, חָיִינוּ בַּאֲוִירָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטֹהַר, עִם הַגְּמָרָא וְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים. עִם סִפְרֵי הַמּוּסָר וְשִׂיחוֹת הַמּוּסָר. תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְנָסַעְנוּ הַבַּיְתָה לְ"בֵין הַזְּמַנִּים", לְחֻפְשָׁה קְצָרָה. הַאִם הָרַבָּנִים, הַמַּשְׁגִּיחַ, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה - יַכִּירוּ אוֹתָנוּ בְּשׁוּבֵנוּ?!... בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסַפֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֵּיצַד עָלָה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. הִשְׁאִיר אַחֲרָיו עַם נִפְלָא, נִפְעָם מִמַּתַּן תּוֹרָה, עַם שֶׁהִכְרִיז: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". עַם בְּרָאשׁוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', חוּר וְהַזְּקֵנִים. עַם שֶׁהָיָה מְגֻבָּשׁ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, וּפָסַק מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר הָרָע. עָלָה לַמָּרוֹם, וְשָׁהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם. הוֹתִיר אֶת הָעָם בִּלְעָדָיו - וְהַשָּׂטָן פָּעַל, וְהָעֵרֶב רַב הִתְסִיס, וּבְשׁוּבוֹ מָצָא רִקּוּדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב, וְהֶפְקֵרוּת מַתִּירָנִית. לֹא הָיָה זֶה אוֹתוֹ עַם שֶׁעָזַב... הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זָצָ"ל סִפֵּר, שֶׁאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי רַבֵּנוּ הַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל, מַדּוּעַ הוּא מִתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְאִלּוּ הָרַב כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל - נַעֲנֶה. עֲנָהוּ הָרַב: "מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת עֵינַי וְאֶת פִּי". אוֹתוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה וַדַּאי מָלֵא הָיָה וְגָדוּשׁ בַּתּוֹרָה, וְלָבֶטַח שָׁמַר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע. אֲבָל לֹא שְׁמִירָה מֻחְלֶטֶת כְּמוֹ רַבֵּנוּ הַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל - וּכְבָר הָיָה בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי. הַתְּפִלּוֹת כְּבָר לֹא נַעֲנוּ. וְאָנוּ, אֵיפֹה הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ, וְכַמָּה רְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת אָנוּ רוֹאִים. וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים עוֹמְדִים בַּפֶּתַח, וַדַּאי נִרְצֶה שֶׁתְּפִלּוֹתֵינוּ יֵעָנוּ. הָבָה נִשְׁמֹר שִׁבְעָתַיִם עַל רְאִיָּתֵנוּ!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)