Otzarot-Article

"הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה" (כב-ל) מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י) הִתְיַחֲסוּת לְפָרָשָׁתֵנוּ, וְהִיא דּוֹרֶשֶׁת הֶסְבֵּר: "אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה! בִּלְעָם, הֶחָכָם שֶׁל עוֹבְדֵי הַכּוֹכָבִים, לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּתּוֹכָחָה שֶׁל אֲתוֹנוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר: לֹא" - לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!"

עַל מָה מְקוֹנֵן הַמִּדְרָשׁ, מִמָּה הוּא מִתְיָרֵא? וַדַּאי, יֵשׁ לָנוּ לִפְחֹד מִיּוֹם הַדִּין, בּוֹ נִדָּרֵשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשֵׂינוּ וּמֶחְדָּלֵינוּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּקְדִּים וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְיִזְכֶּה לִמְחִילָה! אֲבָל בְּנוֹסָף לְכָךְ, נוֹרָאָה שִׁבְעָתַיִם הַתּוֹכָחָה כַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנְנִים בְּתוֹכַחְתָּהּ שֶׁל... הָאָתוֹן!

מַה נּוֹקֵב בָּהּ כָּל כָּךְ, מַדּוּעַ הִיא כֹּה מַרְעִישָׁה?

הַתְּשׁוּבָה מְהַמֶּמֶת בְּפַשְׁטוּתָהּ: כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁהָאָתוֹן לֹא הוֹכִיחָה עַל עֲווֹנוֹת, אַף לֹא הִתְלוֹנְנָה רַק עַל הָעַוְלָה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת הֶחָכָם שֶׁבַּגּוֹיִים: "אֵיפֹה הָיְתָה חָכְמָתְךָ, מַדּוּעַ לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ?!" וְזֶה לְשׁוֹן הַסְּפוֹרְנוֹ: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה, וְהָיָה רָאוּי לְךָ לַחְשֹׁב, מֵאַחַר שֶׁאֵין זֶה מִנְהָגִי, שֶׁלֹּא קָרָה לְךָ זֶה אֶלָּא לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ... עַל מָה הִכֵּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ, כִּי בִּרְאוֹתְךָ אֵלֶּה הָאוֹתוֹת הָיָה לְךָ לְשַׁעֵר שֶׁהֲלִיכָתְךָ בִּלְתִּי רְצוּיָה... זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים (פְּעָמִים), וְאֵיךְ הִקְשֵׁיתָ עָרְפְּךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה". כְּלוֹמַר, עִקַּר הַטַּעֲנָה הָיְתָה: הֵיכָן הָיוּ עֵינֶיךָ, הֵיכָן הָיָה שִׂכְלְךָ? וְאָמְנָם, בִּלְעָם הוֹדָה וְאָמַר: "חָטָאתִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי", הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הָיָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי, שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנַנְתִּי, שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב.

וְזֹאת בִּקְּשׁוּ לוֹמַר בַּמִּדְרָשׁ: וַדַּאי לֶעָתִיד לָבוֹא יוֹכִיחוּ עַל מַעֲשִׂים וּמֶחְדָּלִים, עֲבֵרוֹת וַעֲווֹנוֹת - אֲבָל הַצַּעַר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר יִהְיֶה עַל שֶׁנָּהַגְנוּ כְּשׁוֹטִים וְעִוְּרִים. כְּלוּם לֹא יָדַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם, כְּלוּם בֶּאֱמֶת חָשַׁבְנוּ שֶׁהָעוֹלָם הֶפְקֵר הוּא, הַאִם לֹא צִפִּינוּ שֶׁנִּדָּרֵשׁ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וּנְשַׁלֵּם שִׁבְעָתַיִם עַל כָּל מְעִידָה.

וְאִם נִכְשַׁלְנוּ - אֵיךְ הִתְעַצַּלְנוּ מִלָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה?

הֵיכָן הָיָה הַשֵּׂכֶל, הֵיכָן הָיְתָה הַתְּבוּנָה - זוֹ עִקַּר הַתּוֹכָחָה!!!

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנָּשָׂא דְּבָרִים וְנִתְקַל בִּלְשׁוֹנוֹ. אָמַר: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל בִּלְעָם..." בִּמְקוֹם: "כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם" (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ה-ג).

חִיְּכוּ הַשּׁוֹמְעִים, לֹא נָעִים. שָׁמַע הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין זָצָ"ל, וְהִתְפַּעֵל עַד מְאֹד: "אָכֵן, אָכֵן! זֶה הוּא פִּתְחוֹ שֶׁל בִּלְעָם!" תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים, וְהַגָּאוֹן הִסְבִּיר: חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁבִּלְעָם נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לְקַלְּלָם וְאָמַר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב", שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. וְהַיְנוּ, שֶׁרָאָה שֶׁהַפֶּתַח שֶׁיִּשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהַפֶּתַח שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ פּוֹתֵחַ לָהֶם - אֵינָם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. כִּי יִשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ פּוֹתֵחַ לָהֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, שֶׁעוֹבְרוֹת בּוֹ עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה עַד בְּלִי דַּי - וְאִם כֹּה גְּדוֹלָה חִבָּתָן, כֵּיצַד יוּכַל לְקַלְּלָם. וּבְכֵן, כְּלוּם לֹא צָדַק הַדּוֹרֵשׁ בְּאָמְרוֹ שֶׁזֶּה הוּא פִּתְחוֹ שֶׁל בִּלְעָם...

מוּבָן שֶׁהָרַב דָּרַשׁ זֹאת בְּדֶרֶךְ צַחוּת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַדַּרְשָׁן מִכְּלִמָּה. אֲבָל לֶקַח הַדְּבָרִים מְחַיֵּב וְנִפְלָא: עַל כָּל מַעֲשֶׂה קָטָן, כָּל מִצְוָה וְכָל לִמּוּד תּוֹרָה, נְקַבֵּל שָׂכָר עָצוּם וָרַב, שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְנַרְחִיק מֵאִתָּנוּ נֶזֶק וּקְלָלָה.

וּלְדֻגְמָא, כְּדֵי לְקַבֵּל מֻשָּׂג: הַנּוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לְעָנִי - מְקַבֵּל מִידֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְלֹא חָפְנָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא! (סַנְהֶדְרִין ק.) הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגֹדֶשׁ הַשָּׂכָר! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תשע"ז
	הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר
	"הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה" (כב-ל) מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י) הִתְיַחֲסוּת לְפָרָשָׁתֵנוּ, וְהִיא דּוֹרֶשֶׁת הֶסְבֵּר: "אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה! בִּלְעָם, הֶחָכָם שֶׁל עוֹבְדֵי הַכּוֹכָבִים, לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּתּוֹכָחָה שֶׁל אֲתוֹנוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר: לֹא" - לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!" עַל מָה מְקוֹנֵן הַמִּדְרָשׁ, מִמָּה הוּא מִתְיָרֵא? וַדַּאי, יֵשׁ לָנוּ לִפְחֹד מִיּוֹם הַדִּין, בּוֹ נִדָּרֵשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשֵׂינוּ וּמֶחְדָּלֵינוּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּקְדִּים וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְיִזְכֶּה לִמְחִילָה! אֲבָל בְּנוֹסָף לְכָךְ, נוֹרָאָה שִׁבְעָתַיִם הַתּוֹכָחָה כַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנְנִים בְּתוֹכַחְתָּהּ שֶׁל... הָאָתוֹן! מַה נּוֹקֵב בָּהּ כָּל כָּךְ, מַדּוּעַ הִיא כֹּה מַרְעִישָׁה? הַתְּשׁוּבָה מְהַמֶּמֶת בְּפַשְׁטוּתָהּ: כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁהָאָתוֹן לֹא הוֹכִיחָה עַל עֲווֹנוֹת, אַף לֹא הִתְלוֹנְנָה רַק עַל הָעַוְלָה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת הֶחָכָם שֶׁבַּגּוֹיִים: "אֵיפֹה הָיְתָה חָכְמָתְךָ, מַדּוּעַ לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ?!" וְזֶה לְשׁוֹן הַסְּפוֹרְנוֹ: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה, וְהָיָה רָאוּי לְךָ לַחְשֹׁב, מֵאַחַר שֶׁאֵין זֶה מִנְהָגִי, שֶׁלֹּא קָרָה לְךָ זֶה אֶלָּא לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ... עַל מָה הִכֵּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ, כִּי בִּרְאוֹתְךָ אֵלֶּה הָאוֹתוֹת הָיָה לְךָ לְשַׁעֵר שֶׁהֲלִיכָתְךָ בִּלְתִּי רְצוּיָה... זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים (פְּעָמִים), וְאֵיךְ הִקְשֵׁיתָ עָרְפְּךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה". כְּלוֹמַר, עִקַּר הַטַּעֲנָה הָיְתָה: הֵיכָן הָיוּ עֵינֶיךָ, הֵיכָן הָיָה שִׂכְלְךָ? וְאָמְנָם, בִּלְעָם הוֹדָה וְאָמַר: "חָטָאתִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי", הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הָיָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי, שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנַנְתִּי, שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב. וְזֹאת בִּקְּשׁוּ לוֹמַר בַּמִּדְרָשׁ: וַדַּאי לֶעָתִיד לָבוֹא יוֹכִיחוּ עַל מַעֲשִׂים וּמֶחְדָּלִים, עֲבֵרוֹת וַעֲווֹנוֹת - אֲבָל הַצַּעַר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר יִהְיֶה עַל שֶׁנָּהַגְנוּ כְּשׁוֹטִים וְעִוְּרִים. כְּלוּם לֹא יָדַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם, כְּלוּם בֶּאֱמֶת חָשַׁבְנוּ שֶׁהָעוֹלָם הֶפְקֵר הוּא, הַאִם לֹא צִפִּינוּ שֶׁנִּדָּרֵשׁ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וּנְשַׁלֵּם שִׁבְעָתַיִם עַל כָּל מְעִידָה. וְאִם נִכְשַׁלְנוּ - אֵיךְ הִתְעַצַּלְנוּ מִלָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה? הֵיכָן הָיָה הַשֵּׂכֶל, הֵיכָן הָיְתָה הַתְּבוּנָה - זוֹ עִקַּר הַתּוֹכָחָה!!! מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנָּשָׂא דְּבָרִים וְנִתְקַל בִּלְשׁוֹנוֹ. אָמַר: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל בִּלְעָם..." בִּמְקוֹם: "כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם" (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ה-ג). חִיְּכוּ הַשּׁוֹמְעִים, לֹא נָעִים. שָׁמַע הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין זָצָ"ל, וְהִתְפַּעֵל עַד מְאֹד: "אָכֵן, אָכֵן! זֶה הוּא פִּתְחוֹ שֶׁל בִּלְעָם!" תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים, וְהַגָּאוֹן הִסְבִּיר: חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁבִּלְעָם נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לְקַלְּלָם וְאָמַר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב", שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. וְהַיְנוּ, שֶׁרָאָה שֶׁהַפֶּתַח שֶׁיִּשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהַפֶּתַח שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ פּוֹתֵחַ לָהֶם - אֵינָם מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. כִּי יִשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ פּוֹתֵחַ לָהֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, שֶׁעוֹבְרוֹת בּוֹ עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה עַד בְּלִי דַּי - וְאִם כֹּה גְּדוֹלָה חִבָּתָן, כֵּיצַד יוּכַל לְקַלְּלָם. וּבְכֵן, כְּלוּם לֹא צָדַק הַדּוֹרֵשׁ בְּאָמְרוֹ שֶׁזֶּה הוּא פִּתְחוֹ שֶׁל בִּלְעָם... מוּבָן שֶׁהָרַב דָּרַשׁ זֹאת בְּדֶרֶךְ צַחוּת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַדַּרְשָׁן מִכְּלִמָּה. אֲבָל לֶקַח הַדְּבָרִים מְחַיֵּב וְנִפְלָא: עַל כָּל מַעֲשֶׂה קָטָן, כָּל מִצְוָה וְכָל לִמּוּד תּוֹרָה, נְקַבֵּל שָׂכָר עָצוּם וָרַב, שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְנַרְחִיק מֵאִתָּנוּ נֶזֶק וּקְלָלָה. וּלְדֻגְמָא, כְּדֵי לְקַבֵּל מֻשָּׂג: הַנּוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לְעָנִי - מְקַבֵּל מִידֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְלֹא חָפְנָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא! (סַנְהֶדְרִין ק.) הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגֹדֶשׁ הַשָּׂכָר! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)