Otzarot-Article

"מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן " (א-ב) הֶחָפֵץ חַיִּים מֵבִיא אֶת הַפְּסִיקְתָּא (בִּתְחִלַּת פֶּרֶק ו') הָאוֹמֶרֶת עַל הַפָּסוּק - "מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן ": "מִפְּנֵי מָה נִבְחֲרוּ אֵלּוּ לְקָרְבָּן? - כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה ב"ר מַיְמוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת מָסַרְתִּי לְךָ, שָׁלֹשׁ בִּרְשׁוּתְךָ, כְּגוֹן שׁוֹר, כֶּשֶׂב וְעֵז, וְשֶׁבַע אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אַיָּל, צְבִי, וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישׁוֹן, וּתְאוֹ וָזָמֶר. כְּלוּם הִטְרַחְתִּי עָלֶיךָ שֶׁתְּהֵא מְחַזֵּר בֶּהָרִים וּבַבְּקָעוֹת, כְּדֵי שֶׁתָּבִיא קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ? וַהֲלֹא לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתְךָ וּמֵהַגְּדֵלִים עַל אֲבוּסְךָ."

דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּקֵּשׁ מֵעַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא לְפָנָיו רַק "מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן ", וְלֹא מִבְּהֵמוֹת אֲחֵרוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַמִּינִים הַלָּלוּ מְצוּיִים הֵם לָאָדָם, וְיֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת נוֹחָה לְמָצְאָם, וּמֵבִיא הַקָּרְבָּן לֹא יֻטְרַח יָתֵר עַל הַמִּדָּה בְּחִפּוּשׂוֹ אַחַר הַבְּהֵמָה. כָּל זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַלֵּל וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

לְצַעֲרֵנוּ, בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ חַיִּים, יֵשׁ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹדוֹת לַה', אֲבָל הָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לוֹ מוֹנְעִים זֹאת מִמֶּנּוּ. מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בִּתְקוּפָתֵנוּ יְלָדִים הַנֶּאֱלָצִים לִחְיוֹת כְּמוֹ... אֲנוּסֵי סְפָרַד, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מְאֻיָּמִים בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם, וְנֶאֱלָצִים לְהַסְתִּיר אֶת מַעֲשֵׂיהֶם? וְלֹא רַק מֵאֲנָשִׁים זָרִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵהוֹרֵיהֶם... וְזֶה קוֹרֶה כַּיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים מִתְחַזְּקִים בִּשְׁמִירַת מִצְווֹת, וְהַהוֹרִים נִשְׁאָרִים מֵאָחוֹר, וְאֵינָם מוּכָנִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִשְׁמְרוּ מִצְווֹת.

שְׁאֵלָה מֵעֵין זוֹ הִגִּיעָה לִפְנֵי הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין, עַל יְדֵי אַנְשֵׁי 'לֵב לָאַחִים'. הַמְדֻבָּר הָיָה בְּמִשְׁפָּחָה בָּהּ הָאַבָּא הִתְקַדֵּם יָפֶה מְאֹד בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, וְאַף הֶעֱבִיר אֶת בִּתּוֹ לְבֵית סֵפֶר תּוֹרָנִי, אֲבָל כְּכֹל שֶׁהָאַבָּא הִתְקַדֵּם, כָּךְ הָלְכָה אִשְׁתּוֹ וְהִתְרַחֲקָה, וְלֹא רָצְתָה לִשְׁמֹעַ כְּלָל עַל יַהֲדוּת וּמִצְווֹת.

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִגִּיעוּ הַהוֹרִים לְגֵרוּשִׁין. כֵּיוָן שֶׁהַיַּלְדָּה הָיְתָה בְּגֶדֶר 'קְטִינָה', זְכוּתָהּ שֶׁל הָאִמָּא לְהַחְזִיקָהּ אֶצְלָהּ, אֲבָל הִצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ אִתָּהּ לַהֲבָנָה שֶׁתַּסְכִּים שֶׁהַבַּת תַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּמּוֹסָד הַתּוֹרָנִי שֶׁבּוֹ הִיא לוֹמֶדֶת.

הַהֶסְדֵּר עָבַד הֵיטֵב כַּמָּה חֳדָשִׁים, אֲבָל בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הוֹדִיעָה הָאִמָּא שֶׁהִיא מוּכָנָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַהֶסְדֵּר בִּתְנַאי שֶׁהַבַּת תְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת רַק בְּבֵית הַסֵּפֶר... "כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה הַבַּיְתָה", אָמְרָה הָאֵם, "אֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹתָהּ עוֹסֶקֶת בְּקִיּוּם מִצְווֹת".

הָאֵם הִתְבַּטְּאָה בַּאֲטִימוּת וְאָמְרָה שֶׁמִּצִּדָּהּ שֶׁתִּגְמֹר הַבַּת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הַיּוֹמִיּוֹת שֶׁלָּהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר, וְאִם נִשְׁאֲרוּ לָהּ עֲדַיִן מִצְווֹת, שֶׁתְּקַיֵּם אוֹתָן מָחָר... רַק לֹא בַּבַּיִת...

כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם נִגְּשָׁה הַתַּלְמִידָה לְמוֹרָתָהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר, וְאָמְרָה לָהּ – בְּגַאֲוָה בִּלְתִּי מֻסְתֶּרֶת – "אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאֲנִי מְצַיֶּתֶת לְאִמָּא שֶׁלִּי, אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִשְׁמֹר מִצְווֹת גַּם בַּבַּיִת, וּמְנַסָּה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר אֶת קִיּוּמָן מֵאִמִּי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִי בְּכָךְ".

הַבַּת סִפְּרָה לַמּוֹרָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא נִגֶּשֶׁת לֶאֱכֹל, לְמָשָׁל, הִיא מְקַיֶּמֶת אֶת מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם בְּעָרְמָה, וְעוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא רַק רוֹחֶצֶת אֶת הַיָּדַיִם מִפְּנֵי הַלִּכְלוּךְ שֶׁעֲלֵיהֶן. אֶת בִּרְכַּת 'עַל נְטִילַת יָדָיִם' הִיא זוֹכֶרֶת בְּעַל פֶּה, וּמְבָרֶכֶת אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ וּבִמְהִירוּת, כְּדֵי שֶׁאִמָּהּ לֹא תִּרְאֶה.

"אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, יֵשׁ לִי בְּעָיָה", מְסַפֶּרֶת הַבַּת. "כֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת הַבְּרָכָה בְּעַל פֶּה, וְהִנְנִי זְקוּקָה לְבִרְכוֹן, הֲרֵי אִמָּא שֶׁלִּי תִּרְאֶה אוֹתִי מְבָרֶכֶת, וְאָז לֹא יִהְיֶה לִי טוֹב..."

"אַתְּ רוֹצָה לִשְׁמֹעַ, הַמּוֹרָה, מָה אֲנִי עוֹשָׂה?" - הִמְשִׁיכָה הַבַּת בְּגַאֲוָה גְּלוּיָה. "אֲנִי נִכְנֶסֶת לַשֵּׁרוּתִים, עִם הַבִּרְכוֹן בְּכִיסִי, וּמְבָרֶכֶת שָׁם אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה!!!

הַמּוֹרָה שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים, וְלִבָּהּ הִתְפַּלֵּץ. הַבַּת בִּכְלָל אֵינָהּ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ בְּעָיָה הִלְכָתִית, וְסִפְּרָה אֶת שֶׁסִּפְּרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְגַאֲוָה, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לַמּוֹרָה עַד כַּמָּה הִיא מִשְׁתַּדֶּלֶת וּמִתְאַמֶּצֶת בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת.

הַמּוֹרָה לֹא יָדְעָה מַה לּוֹמַר וְכֵיצַד לְהָגִיב. שֶׁהֲרֵי אִם תֹּאמַר לַבַּת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ, הִיא עֲלוּלָה לְהוֹרִיד מִמֶּנָּה אֶת הַחֵשֶׁק וְהַשִּׂמְחָה לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת. וְאוּלַי כְּדַאי לוֹמַר לָהּ שֶׁתְּבָרֵךְ לֹא בַּשֵּׁרוּתִים, אֶלָּא בָּאַמְבַּטְיָה, שֶׁדִּינָהּ לִכְאוֹרָה יוֹתֵר קַל.

הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ עוֹלָה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד", הִמְלִיץ הָרַב בְּדִבְרֵי פְּתִיחָתוֹ לַתְּשׁוּבָה. אוּלָם הַפִּתְרוֹן הָאֲמִתִּי וְהַנָּכוֹן הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר לַיַּלְדָּה שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ לֹא בַּשֵּׁרוּתִים וְלֹא בָּאַמְבַּטְיָה, אֶלָּא תְּבָרֵךְ 'בְּרָכָה מְקֻצֶּרֶת', כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים קפ"ז-א), שֶׁאִם אָמַר "בִּמְקוֹם בִּרְכַּת הַזָּן - בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מַלְכָּא מָארֵיהּ דְּהַאי פִּתָּא", יָצָא.

וּבַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (ס"ק ד), נֶאֱמַר שֶׁאַף שֶׁנֻּסָּח זֶה "הוּא דַּוְקָא בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לְשַׁנּוֹת כְּלָל מִנֻּסַּח הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמִים... מַשְׁמָע בַּאַחֲרוֹנִים דִּילָדִים קְטַנִּים נוּכַל לְחַנְּכָם לְכַתְּחִלָּה בְּנֻסָּח זֶה שֶׁל בִּרְכַּת הַזָּן, וְכֵן מְעַט מְעַט מִכָּל בְּרָכָה עַד שֶׁיֵּדְעוּ לְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכָה כְּתִקּוּנָהּ".

וְאִם כֵּן בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ יְכוֹלָה הַיַּלְדָּה לוֹמַר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּנֻסָּח זֶה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בלק תשע"ז
	הַהוֹרִים בַּקִּבּוּץ שֶׁזָּכוּ שֶׁיַּלְדֵיהֶם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה
	"מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן " (א-ב) הֶחָפֵץ חַיִּים מֵבִיא אֶת הַפְּסִיקְתָּא (בִּתְחִלַּת פֶּרֶק ו') הָאוֹמֶרֶת עַל הַפָּסוּק - "מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן ": "מִפְּנֵי מָה נִבְחֲרוּ אֵלּוּ לְקָרְבָּן? - כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה ב"ר מַיְמוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת מָסַרְתִּי לְךָ, שָׁלֹשׁ בִּרְשׁוּתְךָ, כְּגוֹן שׁוֹר, כֶּשֶׂב וְעֵז, וְשֶׁבַע אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אַיָּל, צְבִי, וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישׁוֹן, וּתְאוֹ וָזָמֶר. כְּלוּם הִטְרַחְתִּי עָלֶיךָ שֶׁתְּהֵא מְחַזֵּר בֶּהָרִים וּבַבְּקָעוֹת, כְּדֵי שֶׁתָּבִיא קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ? וַהֲלֹא לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתְךָ וּמֵהַגְּדֵלִים עַל אֲבוּסְךָ." דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּקֵּשׁ מֵעַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא לְפָנָיו רַק "מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן ", וְלֹא מִבְּהֵמוֹת אֲחֵרוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַמִּינִים הַלָּלוּ מְצוּיִים הֵם לָאָדָם, וְיֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת נוֹחָה לְמָצְאָם, וּמֵבִיא הַקָּרְבָּן לֹא יֻטְרַח יָתֵר עַל הַמִּדָּה בְּחִפּוּשׂוֹ אַחַר הַבְּהֵמָה. כָּל זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַלֵּל וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לְצַעֲרֵנוּ, בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ חַיִּים, יֵשׁ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹדוֹת לַה', אֲבָל הָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לוֹ מוֹנְעִים זֹאת מִמֶּנּוּ. מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בִּתְקוּפָתֵנוּ יְלָדִים הַנֶּאֱלָצִים לִחְיוֹת כְּמוֹ... אֲנוּסֵי סְפָרַד, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מְאֻיָּמִים בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם, וְנֶאֱלָצִים לְהַסְתִּיר אֶת מַעֲשֵׂיהֶם? וְלֹא רַק מֵאֲנָשִׁים זָרִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵהוֹרֵיהֶם... וְזֶה קוֹרֶה כַּיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים מִתְחַזְּקִים בִּשְׁמִירַת מִצְווֹת, וְהַהוֹרִים נִשְׁאָרִים מֵאָחוֹר, וְאֵינָם מוּכָנִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִשְׁמְרוּ מִצְווֹת. שְׁאֵלָה מֵעֵין זוֹ הִגִּיעָה לִפְנֵי הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין, עַל יְדֵי אַנְשֵׁי 'לֵב לָאַחִים'. הַמְדֻבָּר הָיָה בְּמִשְׁפָּחָה בָּהּ הָאַבָּא הִתְקַדֵּם יָפֶה מְאֹד בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, וְאַף הֶעֱבִיר אֶת בִּתּוֹ לְבֵית סֵפֶר תּוֹרָנִי, אֲבָל כְּכֹל שֶׁהָאַבָּא הִתְקַדֵּם, כָּךְ הָלְכָה אִשְׁתּוֹ וְהִתְרַחֲקָה, וְלֹא רָצְתָה לִשְׁמֹעַ כְּלָל עַל יַהֲדוּת וּמִצְווֹת. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִגִּיעוּ הַהוֹרִים לְגֵרוּשִׁין. כֵּיוָן שֶׁהַיַּלְדָּה הָיְתָה בְּגֶדֶר 'קְטִינָה', זְכוּתָהּ שֶׁל הָאִמָּא לְהַחְזִיקָהּ אֶצְלָהּ, אֲבָל הִצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ אִתָּהּ לַהֲבָנָה שֶׁתַּסְכִּים שֶׁהַבַּת תַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּמּוֹסָד הַתּוֹרָנִי שֶׁבּוֹ הִיא לוֹמֶדֶת. הַהֶסְדֵּר עָבַד הֵיטֵב כַּמָּה חֳדָשִׁים, אֲבָל בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הוֹדִיעָה הָאִמָּא שֶׁהִיא מוּכָנָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַהֶסְדֵּר בִּתְנַאי שֶׁהַבַּת תְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת רַק בְּבֵית הַסֵּפֶר... "כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה הַבַּיְתָה", אָמְרָה הָאֵם, "אֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹתָהּ עוֹסֶקֶת בְּקִיּוּם מִצְווֹת". הָאֵם הִתְבַּטְּאָה בַּאֲטִימוּת וְאָמְרָה שֶׁמִּצִּדָּהּ שֶׁתִּגְמֹר הַבַּת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הַיּוֹמִיּוֹת שֶׁלָּהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר, וְאִם נִשְׁאֲרוּ לָהּ עֲדַיִן מִצְווֹת, שֶׁתְּקַיֵּם אוֹתָן מָחָר... רַק לֹא בַּבַּיִת... כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם נִגְּשָׁה הַתַּלְמִידָה לְמוֹרָתָהּ בְּבֵית הַסֵּפֶר, וְאָמְרָה לָהּ – בְּגַאֲוָה בִּלְתִּי מֻסְתֶּרֶת – "אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאֲנִי מְצַיֶּתֶת לְאִמָּא שֶׁלִּי, אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִשְׁמֹר מִצְווֹת גַּם בַּבַּיִת, וּמְנַסָּה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר אֶת קִיּוּמָן מֵאִמִּי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִי בְּכָךְ". הַבַּת סִפְּרָה לַמּוֹרָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא נִגֶּשֶׁת לֶאֱכֹל, לְמָשָׁל, הִיא מְקַיֶּמֶת אֶת מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם בְּעָרְמָה, וְעוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא רַק רוֹחֶצֶת אֶת הַיָּדַיִם מִפְּנֵי הַלִּכְלוּךְ שֶׁעֲלֵיהֶן. אֶת בִּרְכַּת 'עַל נְטִילַת יָדָיִם' הִיא זוֹכֶרֶת בְּעַל פֶּה, וּמְבָרֶכֶת אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ וּבִמְהִירוּת, כְּדֵי שֶׁאִמָּהּ לֹא תִּרְאֶה. "אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, יֵשׁ לִי בְּעָיָה", מְסַפֶּרֶת הַבַּת. "כֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת הַבְּרָכָה בְּעַל פֶּה, וְהִנְנִי זְקוּקָה לְבִרְכוֹן, הֲרֵי אִמָּא שֶׁלִּי תִּרְאֶה אוֹתִי מְבָרֶכֶת, וְאָז לֹא יִהְיֶה לִי טוֹב..." "אַתְּ רוֹצָה לִשְׁמֹעַ, הַמּוֹרָה, מָה אֲנִי עוֹשָׂה?" - הִמְשִׁיכָה הַבַּת בְּגַאֲוָה גְּלוּיָה. "אֲנִי נִכְנֶסֶת לַשֵּׁרוּתִים, עִם הַבִּרְכוֹן בְּכִיסִי, וּמְבָרֶכֶת שָׁם אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה!!! הַמּוֹרָה שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים, וְלִבָּהּ הִתְפַּלֵּץ. הַבַּת בִּכְלָל אֵינָהּ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ בְּעָיָה הִלְכָתִית, וְסִפְּרָה אֶת שֶׁסִּפְּרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְגַאֲוָה, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לַמּוֹרָה עַד כַּמָּה הִיא מִשְׁתַּדֶּלֶת וּמִתְאַמֶּצֶת בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת. הַמּוֹרָה לֹא יָדְעָה מַה לּוֹמַר וְכֵיצַד לְהָגִיב. שֶׁהֲרֵי אִם תֹּאמַר לַבַּת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ, הִיא עֲלוּלָה לְהוֹרִיד מִמֶּנָּה אֶת הַחֵשֶׁק וְהַשִּׂמְחָה לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת. וְאוּלַי כְּדַאי לוֹמַר לָהּ שֶׁתְּבָרֵךְ לֹא בַּשֵּׁרוּתִים, אֶלָּא בָּאַמְבַּטְיָה, שֶׁדִּינָהּ לִכְאוֹרָה יוֹתֵר קַל. הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ עוֹלָה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד", הִמְלִיץ הָרַב בְּדִבְרֵי פְּתִיחָתוֹ לַתְּשׁוּבָה. אוּלָם הַפִּתְרוֹן הָאֲמִתִּי וְהַנָּכוֹן הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר לַיַּלְדָּה שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ לֹא בַּשֵּׁרוּתִים וְלֹא בָּאַמְבַּטְיָה, אֶלָּא תְּבָרֵךְ 'בְּרָכָה מְקֻצֶּרֶת', כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים קפ"ז-א), שֶׁאִם אָמַר "בִּמְקוֹם בִּרְכַּת הַזָּן - בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מַלְכָּא מָארֵיהּ דְּהַאי פִּתָּא", יָצָא. וּבַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (ס"ק ד), נֶאֱמַר שֶׁאַף שֶׁנֻּסָּח זֶה "הוּא דַּוְקָא בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לְשַׁנּוֹת כְּלָל מִנֻּסַּח הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמִים... מַשְׁמָע בַּאַחֲרוֹנִים דִּילָדִים קְטַנִּים נוּכַל לְחַנְּכָם לְכַתְּחִלָּה בְּנֻסָּח זֶה שֶׁל בִּרְכַּת הַזָּן, וְכֵן מְעַט מְעַט מִכָּל בְּרָכָה עַד שֶׁיֵּדְעוּ לְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכָה כְּתִקּוּנָהּ". וְאִם כֵּן בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ יְכוֹלָה הַיַּלְדָּה לוֹמַר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּנֻסָּח זֶה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)