Otzarot-Article

"לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ" (כה-ג) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מוֹפִיעַ אִסּוּר, עֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה לְהַכּוֹת יְהוּדִי. הַמַּכֶּה יְהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה חֲמוּרָה כַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְרַבֵּנוּ יוֹנָה זַצַ"ל מְנָאוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין: "לֹא יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ - פֶּן יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ". וְכָתַב: "וְרַבִּים עוֹבְרִים אִסּוּרִים כָּאֵלּוּ בְּהַכָּאַת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם".

בְּיָמִים אֵלּוּ, בָּהֶם מְדַבְּרִים רַבּוֹת עַל אַלִּימוּת בַּמִּשְׁפָּחָה, יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁאֵלּוּ הֵם תַּחֲלוּאֵי חֶבְרָה פּוֹרֶקֶת עֹל. עָלֵינוּ נֶאֱסַר בְּאִסּוּר חָמוּר וּמֻחְלָט לְהָרִים יָד עַל אִישׁ, אִשָּׁה אוֹ יֶלֶד, אֶלָּא לְצֹרֶךְ חִנּוּכוֹ וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת כַּעַס.

דְּבָרִים אֵלּוּ יְדוּעִים הֵם. לְהַכּוֹת יְהוּדִי, חָלִילָה וְחָס, עֲבֵרָה נוֹרָאָה הִיא. אֲבָל רַבִּים סְבוּרִים שֶׁדִּבּוּר מֻשְׁחָז, עֲקִיצַת לָשׁוֹן - שְׁנִינָה הִיא. אֵין בָּהּ מַמָּשׁ. וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף - נוֹרָא הוּא, אֲבָל אִמְרָה מַלְבִּינַת פָּנִים חֲמוּרָה שִׁבְעָתַיִם, הוֹרֶגֶת, פּוֹצַעַת אֲנוּשׁוֹת, פּוֹגַעַת עַד עִמְקֵי הַנֶּפֶשׁ, הוֹרֶסֶת יְדִידוּת וּמְקַעְקַעַת חֲבֵרוּת.

בַּסֵּפֶר "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" עַל הַסְּלִיחוֹת מְסֻפָּר מַעֲשֶׂה עֲמָמִי בְּנוֹשֵׂא זֶה, מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם חָכָם זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל כַּרְמַנְשָׁאָה שֶׁבְּפָרָס.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁפַּרְנָסָתוֹ עַל חֲטִיבַת עֵצִים בַּיַּעַר. פַּעַם, בְּעוֹדוֹ עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, רָאָה אַרְיֵה יוֹצֵא מִסְּבַךְ הַיַּעַר וּפוֹסֵעַ לִקְרָאתוֹ. הַפַּחַד שִׁתְּקוֹ, וְהוּא הִבִּיט בָּאַרְיֵה בְּאֵימָה. לְהַפְתָּעָתוֹ, לֹא נִדְרַךְ הָאַרְיֵה לְזִנּוּק וְלֹא רָאָה בּוֹ טֶרֶף. לְהֵפֶךְ, רָבַץ תַּחְתָּיו וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּעֵינָיו הַצְּהֻבּוֹת. פָּחַד הָאִישׁ לָזוּז, לִצְעֹד צַעַד, לְהָנִיעַ אֵבֶר. לְתַדְהֵמָתוֹ פָּתַח הָאֲרִי פִּיו וְדִבֵּר בִּשְׂפַת בְּנֵי אָדָם: "אַל תִּפְחַד, אָדָם, הַמְשֵׁךְ בִּמְלַאכְתְּךָ!"

אָזַר הָאִישׁ עֹז וְהִמְשִׁיךְ לִכְרוֹת אֶת הָעֵץ. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: "הַיַּעַר הוּא מַמְלַכְתִּי, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לִכְרוֹת כָּל עֵץ שֶׁתִּרְצֶה". הוֹדָה לוֹ הָאִישׁ וְצָרַר אֶת הָעֵצִים עַל שִׁכְמוֹ לְמָכְרָם. לְמָחֳרָת הַיּוֹם הֵבִיא חֲתִיכַת בָּשָׂר לַאֲרִי הַפִּלְאִי. הוֹדָה לוֹ הָאֲרִי, וְהִצִּיעַ שֶׁיִּקַּח אֶת הַחֶבֶל שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ כְּדֵי לִצְרֹר אֶת כְּפִיסֵי הָעֵץ, אֶת חֶצְיוֹ הָאֶחָד יִקְשֹׁר לְגֶזַע הָעֵץ וְאֶת חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי יִקְשֹׁר סְבִיב הָאַרְיֵה. בְּרַעַד וּבַחֲשָׁשׁ עָשָׂה כֵן. זִנֵּק הָאֲרִי - וּבְכֹחוֹ הֶעָז עָקַר אֶת הָעֵץ. יְדִידוּת מוּזָרָה הִתְפַּתְּחָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. כַּאֲשֶׁר הָיָה חוֹטֵב הָעֵצִים מִתְעַיֵּף מִמְּלַאכְתּוֹ הָיָה שׁוֹכֵב וְנִרְדָּם, וְהָאֲרִי שׁוֹמֵר עָלָיו מִפְּנֵי חַיּוֹת הַיַּעַר. וְכַאֲשֶׁר הָיָה הָאֲרִי עָיֵף מִצֵּיד הַיַּעַר, הָיָה מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֵּי הַצַּיָּד וְעוֹצֵם עֵינָיו בִּתְנוּמָה.

יוֹם אֶחָד קָרַב הָאֲרִי אֶל הָאִישׁ, הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו וְנִרְדַּם. בִּשְׁנָתוֹ גִּהֵק גִּהוּק רָחָב. גַּל שֶׁל רֵיחַ מַבְאִישׁ עָלָה מִן הָאֲרִי וְהָאִישׁ נִרְתַּע בִּסְלִידָה. "אוּף", אָמַר בִּבְחִילָה, "אֵיזֶה סִרְחוֹן!"

רְתִיעָתוֹ הֵעִירָה אֶת הָאֲרִי הַיָּשֵׁן וְהוּא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים. קָם וְנִעֵר אֶת רַעֲמָתוֹ, פָּנָה אֶל הָאִישׁ וְאָמַר: "רֹאשִׁי כּוֹאֵב עָלַי".

שָׁתַק הָאִישׁ, וְכִי מַה יֹּאמַר.

אָמַר הָאֲרִי: "יוֹדֵעַ אֲנִי תְּרוּפָה לִכְאֵב הָרֹאשׁ. עָלֶיךָ לְהַכּוֹת עַל רֹאשִׁי בְּחָזְקָה עִם הַצַּד הַקֵּהֶה שֶׁל הַגַּרְזֶן!"

הִסֵּס הָאִישׁ.

אָמַר לוֹ הָאֲרִי: "רֹאשִׁי כּוֹאֵב, רַק זֶה יְשַׁכֵּךְ אֶת כְּאֵבִי".

מִשֶּׁרָאָה שֶׁחֲבֵרוֹ עוֹדוֹ מְהַסֵּס, אָמַר בְכַעַס: "מַהֵר, פֶּן יִתְגַּבֵּר הַכְּאֵב וְלֹא אֶהְיֶה אַחֲרַאי לְמַעֲשַׂי. אִם לֹא תַּכֵּנִי אֶתְפָּרֵץ וְעָלוּל אֶהְיֶה לִטְרֹף אוֹתְךָ".

רָכַן הָאַרְיֵה אָרְצָה וְהִנִּיחַ רֹאשׁוֹ לְמַרְגְּלוֹת הָאִישׁ. הֵרִים הָאִישׁ אֶת גַּרְזִנּוֹ וְהִנְחִיתוֹ בְּכָל כֹּחוֹ - בְּצִדּוֹ הַקֵּהֶה - עַל רֹאשׁ הָאֲרִי. רֶטֶט עָבַר בַּגּוּף הָאַדִּיר וְהָאֲרִי הִתְעַלֵּף. צָרַר הָאִישׁ אֶת הָעֲנָפִים הַכְּרוּתִים וּנְשָׂאָם הָעִירָה לְמָכְרָם.

לְמָחֳרָת בָּא לַיַּעַר, וְהָאֲרִי אֵינֶנּוּ, נֶעְלַם.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי חָזַר הָאַרְיֵה וּמַבָּט נוּגֶה בְּעֵינָיו. הִתְקָרֵב עַד לָאִישׁ וְרָבַץ.

אָמַר: "מַכָּה חֲזָקָה הִכִּיתָנִי בְּרֹאשִׁי".

הִתְנַצֵּל הָאִישׁ: "לֹא מֵרְצוֹנִי עָשִׂיתִי זֹאת, אַתָּה הִכְרַחְתָּנִי".

אָמַר הָאַרְיֵה: "אָמְנָם כֵּן. הִתְעַלַּפְתִּי. הַמַּכָּה פָּעֲרָה פֶּצַע בְּגֻלְגָּלְתִּי. הֲרוֹאֶה אַתָּה?"

הוֹשִׁיט הָאִישׁ אֶת יָדוֹ וְסָרַק בַּעֲדִינוּת אֶת רַעֲמָתוֹ שֶׁל הָאֲרִי. "אָכֵן", אָמַר, "אֲבָל הַפֶּצַע הִגְלִיד".

"כֵּן", אָמַר הָאֲרִי בְּעֶצֶב. "הַפֶּצַע שֶׁבְּרֹאשִׁי הִגְלִיד, עוֹד מְעַט וְלֹא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ זֵכֶר. אֲבָל הָעֶלְבּוֹן שֶׁהִטַּחְתָּ בִּי - לֹא יִשָּׁכַח מִלִּבִּי לְעוֹלָם. עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, צֵא מִן הַיַּעַר וְאַל תָּשׁוּב אֵלָיו עוֹד, פֶּן תַּעֲלֶה בִּי חֲמָתִי וַאֲכַלֶּה אוֹתְךָ. אֲנִי הָיִיתִי יָדִיד נֶאֱמָן, וְאַתָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת בְּרִית הָאַהֲבָה. הָבָה נִפָּרֵד לְשָׁלוֹם, כִּי אֵין מְחִילָה לַמִּלָּה הַפּוֹגַעַת!"

מִי יִתֵּן וְנִזְכֹּר לֶקַח זֶה וְנִזָּהֵר שִׁבְעָתַיִם מִלִּפְגֹּעַ בְּיָדִיד, בְּבֶן הַזּוּג וְאַף בִּילָדֵינוּ. שֶׁכֵּן "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה (יְפַיֵּס) אֶת חֲבֵרוֹ", וְהָאִסּוּר לְהַקְנִיט הוּא אִסּוּר מִדְּאוֹרַיְתָא, וְנוֹהֵג בִּקְטַנִּים כְּבִגְדוֹלִים (רַמְבַּ"ם דֵּעוֹת ו-ח), בְּהֶבְדֵּל אֶחָד: לַקָּטָן אֵין כֹּחַ לִמְחֹל עַל פְּגִיעָה בּוֹ... (ב"מ צג.) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בלק תשע"ז
	הָאָתוֹן וַאֲנַחְנוּ
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ" (כה-ג) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מוֹפִיעַ אִסּוּר, עֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה לְהַכּוֹת יְהוּדִי. הַמַּכֶּה יְהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה חֲמוּרָה כַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְרַבֵּנוּ יוֹנָה זַצַ"ל מְנָאוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין: "לֹא יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ - פֶּן יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ". וְכָתַב: "וְרַבִּים עוֹבְרִים אִסּוּרִים כָּאֵלּוּ בְּהַכָּאַת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם". בְּיָמִים אֵלּוּ, בָּהֶם מְדַבְּרִים רַבּוֹת עַל אַלִּימוּת בַּמִּשְׁפָּחָה, יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁאֵלּוּ הֵם תַּחֲלוּאֵי חֶבְרָה פּוֹרֶקֶת עֹל. עָלֵינוּ נֶאֱסַר בְּאִסּוּר חָמוּר וּמֻחְלָט לְהָרִים יָד עַל אִישׁ, אִשָּׁה אוֹ יֶלֶד, אֶלָּא לְצֹרֶךְ חִנּוּכוֹ וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת כַּעַס. דְּבָרִים אֵלּוּ יְדוּעִים הֵם. לְהַכּוֹת יְהוּדִי, חָלִילָה וְחָס, עֲבֵרָה נוֹרָאָה הִיא. אֲבָל רַבִּים סְבוּרִים שֶׁדִּבּוּר מֻשְׁחָז, עֲקִיצַת לָשׁוֹן - שְׁנִינָה הִיא. אֵין בָּהּ מַמָּשׁ. וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף - נוֹרָא הוּא, אֲבָל אִמְרָה מַלְבִּינַת פָּנִים חֲמוּרָה שִׁבְעָתַיִם, הוֹרֶגֶת, פּוֹצַעַת אֲנוּשׁוֹת, פּוֹגַעַת עַד עִמְקֵי הַנֶּפֶשׁ, הוֹרֶסֶת יְדִידוּת וּמְקַעְקַעַת חֲבֵרוּת. בַּסֵּפֶר "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" עַל הַסְּלִיחוֹת מְסֻפָּר מַעֲשֶׂה עֲמָמִי בְּנוֹשֵׂא זֶה, מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם חָכָם זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל כַּרְמַנְשָׁאָה שֶׁבְּפָרָס. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁפַּרְנָסָתוֹ עַל חֲטִיבַת עֵצִים בַּיַּעַר. פַּעַם, בְּעוֹדוֹ עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, רָאָה אַרְיֵה יוֹצֵא מִסְּבַךְ הַיַּעַר וּפוֹסֵעַ לִקְרָאתוֹ. הַפַּחַד שִׁתְּקוֹ, וְהוּא הִבִּיט בָּאַרְיֵה בְּאֵימָה. לְהַפְתָּעָתוֹ, לֹא נִדְרַךְ הָאַרְיֵה לְזִנּוּק וְלֹא רָאָה בּוֹ טֶרֶף. לְהֵפֶךְ, רָבַץ תַּחְתָּיו וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּעֵינָיו הַצְּהֻבּוֹת. פָּחַד הָאִישׁ לָזוּז, לִצְעֹד צַעַד, לְהָנִיעַ אֵבֶר. לְתַדְהֵמָתוֹ פָּתַח הָאֲרִי פִּיו וְדִבֵּר בִּשְׂפַת בְּנֵי אָדָם: "אַל תִּפְחַד, אָדָם, הַמְשֵׁךְ בִּמְלַאכְתְּךָ!" אָזַר הָאִישׁ עֹז וְהִמְשִׁיךְ לִכְרוֹת אֶת הָעֵץ. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: "הַיַּעַר הוּא מַמְלַכְתִּי, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לִכְרוֹת כָּל עֵץ שֶׁתִּרְצֶה". הוֹדָה לוֹ הָאִישׁ וְצָרַר אֶת הָעֵצִים עַל שִׁכְמוֹ לְמָכְרָם. לְמָחֳרָת הַיּוֹם הֵבִיא חֲתִיכַת בָּשָׂר לַאֲרִי הַפִּלְאִי. הוֹדָה לוֹ הָאֲרִי, וְהִצִּיעַ שֶׁיִּקַּח אֶת הַחֶבֶל שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ כְּדֵי לִצְרֹר אֶת כְּפִיסֵי הָעֵץ, אֶת חֶצְיוֹ הָאֶחָד יִקְשֹׁר לְגֶזַע הָעֵץ וְאֶת חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי יִקְשֹׁר סְבִיב הָאַרְיֵה. בְּרַעַד וּבַחֲשָׁשׁ עָשָׂה כֵן. זִנֵּק הָאֲרִי - וּבְכֹחוֹ הֶעָז עָקַר אֶת הָעֵץ. יְדִידוּת מוּזָרָה הִתְפַּתְּחָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. כַּאֲשֶׁר הָיָה חוֹטֵב הָעֵצִים מִתְעַיֵּף מִמְּלַאכְתּוֹ הָיָה שׁוֹכֵב וְנִרְדָּם, וְהָאֲרִי שׁוֹמֵר עָלָיו מִפְּנֵי חַיּוֹת הַיַּעַר. וְכַאֲשֶׁר הָיָה הָאֲרִי עָיֵף מִצֵּיד הַיַּעַר, הָיָה מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֵּי הַצַּיָּד וְעוֹצֵם עֵינָיו בִּתְנוּמָה. יוֹם אֶחָד קָרַב הָאֲרִי אֶל הָאִישׁ, הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו וְנִרְדַּם. בִּשְׁנָתוֹ גִּהֵק גִּהוּק רָחָב. גַּל שֶׁל רֵיחַ מַבְאִישׁ עָלָה מִן הָאֲרִי וְהָאִישׁ נִרְתַּע בִּסְלִידָה. "אוּף", אָמַר בִּבְחִילָה, "אֵיזֶה סִרְחוֹן!" רְתִיעָתוֹ הֵעִירָה אֶת הָאֲרִי הַיָּשֵׁן וְהוּא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים. קָם וְנִעֵר אֶת רַעֲמָתוֹ, פָּנָה אֶל הָאִישׁ וְאָמַר: "רֹאשִׁי כּוֹאֵב עָלַי". שָׁתַק הָאִישׁ, וְכִי מַה יֹּאמַר. אָמַר הָאֲרִי: "יוֹדֵעַ אֲנִי תְּרוּפָה לִכְאֵב הָרֹאשׁ. עָלֶיךָ לְהַכּוֹת עַל רֹאשִׁי בְּחָזְקָה עִם הַצַּד הַקֵּהֶה שֶׁל הַגַּרְזֶן!" הִסֵּס הָאִישׁ. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: "רֹאשִׁי כּוֹאֵב, רַק זֶה יְשַׁכֵּךְ אֶת כְּאֵבִי". מִשֶּׁרָאָה שֶׁחֲבֵרוֹ עוֹדוֹ מְהַסֵּס, אָמַר בְכַעַס: "מַהֵר, פֶּן יִתְגַּבֵּר הַכְּאֵב וְלֹא אֶהְיֶה אַחֲרַאי לְמַעֲשַׂי. אִם לֹא תַּכֵּנִי אֶתְפָּרֵץ וְעָלוּל אֶהְיֶה לִטְרֹף אוֹתְךָ". רָכַן הָאַרְיֵה אָרְצָה וְהִנִּיחַ רֹאשׁוֹ לְמַרְגְּלוֹת הָאִישׁ. הֵרִים הָאִישׁ אֶת גַּרְזִנּוֹ וְהִנְחִיתוֹ בְּכָל כֹּחוֹ - בְּצִדּוֹ הַקֵּהֶה - עַל רֹאשׁ הָאֲרִי. רֶטֶט עָבַר בַּגּוּף הָאַדִּיר וְהָאֲרִי הִתְעַלֵּף. צָרַר הָאִישׁ אֶת הָעֲנָפִים הַכְּרוּתִים וּנְשָׂאָם הָעִירָה לְמָכְרָם. לְמָחֳרָת בָּא לַיַּעַר, וְהָאֲרִי אֵינֶנּוּ, נֶעְלַם. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי חָזַר הָאַרְיֵה וּמַבָּט נוּגֶה בְּעֵינָיו. הִתְקָרֵב עַד לָאִישׁ וְרָבַץ. אָמַר: "מַכָּה חֲזָקָה הִכִּיתָנִי בְּרֹאשִׁי". הִתְנַצֵּל הָאִישׁ: "לֹא מֵרְצוֹנִי עָשִׂיתִי זֹאת, אַתָּה הִכְרַחְתָּנִי". אָמַר הָאַרְיֵה: "אָמְנָם כֵּן. הִתְעַלַּפְתִּי. הַמַּכָּה פָּעֲרָה פֶּצַע בְּגֻלְגָּלְתִּי. הֲרוֹאֶה אַתָּה?" הוֹשִׁיט הָאִישׁ אֶת יָדוֹ וְסָרַק בַּעֲדִינוּת אֶת רַעֲמָתוֹ שֶׁל הָאֲרִי. "אָכֵן", אָמַר, "אֲבָל הַפֶּצַע הִגְלִיד". "כֵּן", אָמַר הָאֲרִי בְּעֶצֶב. "הַפֶּצַע שֶׁבְּרֹאשִׁי הִגְלִיד, עוֹד מְעַט וְלֹא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ זֵכֶר. אֲבָל הָעֶלְבּוֹן שֶׁהִטַּחְתָּ בִּי - לֹא יִשָּׁכַח מִלִּבִּי לְעוֹלָם. עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, צֵא מִן הַיַּעַר וְאַל תָּשׁוּב אֵלָיו עוֹד, פֶּן תַּעֲלֶה בִּי חֲמָתִי וַאֲכַלֶּה אוֹתְךָ. אֲנִי הָיִיתִי יָדִיד נֶאֱמָן, וְאַתָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת בְּרִית הָאַהֲבָה. הָבָה נִפָּרֵד לְשָׁלוֹם, כִּי אֵין מְחִילָה לַמִּלָּה הַפּוֹגַעַת!" מִי יִתֵּן וְנִזְכֹּר לֶקַח זֶה וְנִזָּהֵר שִׁבְעָתַיִם מִלִּפְגֹּעַ בְּיָדִיד, בְּבֶן הַזּוּג וְאַף בִּילָדֵינוּ. שֶׁכֵּן "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה (יְפַיֵּס) אֶת חֲבֵרוֹ", וְהָאִסּוּר לְהַקְנִיט הוּא אִסּוּר מִדְּאוֹרַיְתָא, וְנוֹהֵג בִּקְטַנִּים כְּבִגְדוֹלִים (רַמְבַּ"ם דֵּעוֹת ו-ח), בְּהֶבְדֵּל אֶחָד: לַקָּטָן אֵין כֹּחַ לִמְחֹל עַל פְּגִיעָה בּוֹ... (ב"מ צג.) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)