Otzarot-Article

"קוּם לֵךְ אִתָּם" (כב-כ) דָּרַשׁ רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי: "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ". וּכְלָל זֶה נִדְרָשׁ מִן הַתּוֹרָה, מִן הַנְּבִיאִים, מִן הַכְּתוּבִים וּמִבִּלְעָם. נָבִיא אֶת הַמִּדְרָשׁ בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי עַל הַפָּסוּק "וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ":

שִׁכּוֹר אֶחָד אָהַב לִשְׁתּוֹת יַיִן. כָּל כָּךְ תָּאֵב הָיָה לַיַּיִן עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לִמְכֹּר אֶת חֲפָצָיו כְּדֵי לִקְנוֹת בִּתְמוּרָתָם אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמְּשַׁכֵּר. בָּנָיו כָּעֲסוּ מְאֹד. מַדּוּעַ וְלָמָּה? הֵם חָשְׁשׁוּ שֶׁיּוֹתִיר אוֹתָם לְלֹא יְרוּשָׁה... כְּשֶׁהֵבִינוּ שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר, וַאֲבִיהֶם מַמְשִׁיךְ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ בַּעֲבוּר יַיִן, עָשׂוּ מַעֲשֶׂה. יוֹם אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁיָּשֵׁן, נָטְלוּ אוֹתוֹ עִם מִטָּתוֹ וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת... יִתָּכֵן שֶׁעָשׂוּ זֹאת מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, אוּלַי יִתְבּוֹנֵן בְּמַצָּבוֹ הֶעָגוּם וְיִתְעַשֵּׁת.

אֲבָל הַשִּׁכּוֹר לֹא הִבְחִין בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וְכָל חַיָּיו הִתְרַכְּזוּ סְבִיב כּוֹס הַיַּיִן.

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ סוֹחֲרֵי מָזוֹן וּמַשְׁקָאוֹת סָמוּךְ לָעִיר, נוֹשְׂאִים אֶת סְחוֹרָתָם לִמְכִירָה. בְּטֶרֶם נִכְנְסוּ הַסּוֹחֲרִים לָעִיר הֵם הֻזְהֲרוּ עַל יְדֵי הַתּוֹשָׁבִים, כִּי חַיָּלֵי הַמֶּכֶס מִסְתּוֹבְבִים בָּאֵזוֹר, וּמַה שֶּׁנִּתְפַּס שֶׁלֹּא כַּחֹק מֻחְרָם וּמָעֳבָר לַמֶּלֶךְ.

נִבְהֲלוּ הַסּוֹחֲרִים מְאֹד כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה בִּרְשׁוּתָם סְחוֹרָה מֻבְרַחַת. וְאָנָּה יִבְרְחוּ? הֶחְלִיטוּ לְהָנִיחַ אֶת הַסְּחוֹרָה הַבְּעָיָתִית בְּבֵית הַקְּבָרוֹת עַד יַעֲבֹר זַעַם. יִכָּנְסוּ לָעִיר, יִבְחֲנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּתָם, אוֹ אָז יָשׁוּבוּ וְיִטְּלוּ אֶת הַסְּחוֹרָה. בֵּין הַסּוֹחֲרִים הָיָה רוֹכֵל אֶחָד שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי חָבִיּוֹת יַיִן גְּדוֹלוֹת - וּמֻבְרָחוֹת, הַלָּהּ מִהֵר לְהַנִּיחַ אֶת הֶחָבִיּוֹת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְאַךְ מִקְרֶה הָיָה שֶׁהֵן הֻנְּחוּ לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן שִׁכּוֹר.

הַזָּקֵן הִתְעוֹרֵר, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה חָבִית יַיִן גְּדוֹלָה וּבֶרֶז גָּדוֹל בְּדִיּוּק מֵעָלָיו. נִשְׁכַּב בַּחֲזָרָה, פָּתַח אֶת הַבֶּרֶז וְהַיַּיִן נִשְׁפַּךְ יָשָׁר לְפִיו. שָׁתָה וְנִרְדַּם. הִתְעוֹרֵר. שָׁתָה שׁוּב וְיָשֵׁן. וְהַתַּעֲנוּג חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ - - -

מַעֲשֶׂה זֶה מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ.

חָלְפוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהַסּוֹחֵר טֶרֶם שָׁב לָקַחַת אֶת חֲבִיּוֹתָיו. וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ שִׁכּוֹר הֵחֵלּוּ לִתְהוֹת מַה קָּרָה עִם אֲבִיהֶם. הָלְכוּ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, הִתְקָרְבוּ בְּהִסּוּס, וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים אֶת אֲבִיהֶם שׁוֹכֵב בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִשְׁאִירוּהוּ וּבֶרֶז יַיִן מֵעַל פִּיו.

אָמְרוּ לוֹ: "אַבָּא, עַד כְּדֵי כָּךְ... מִשָּׁמַיִם לֹא עוֹזְבִים אוֹתְךָ! נוֹכְחִים אָנוּ לִרְאוֹת שֶׁמְּסַיְּעִים לְךָ לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹתֶיךָ... אִם כָּךְ, מִי אָנוּ שֶׁנִּמְנַע זֹאת מִמְּךָ?!"

קָבְעוּ בֵּינֵיהֶם תּוֹרָנוּת, וְכָל יוֹם הָיָה אֶחָד מֵהַבָּנִים קוֹנֶה לְאָבִיו יַיִן בְּמִדָּה וּבָא לְהַשְׁקוֹתוֹ. כָּךְ קִבֵּל הָאָב אֶת צָרְכּוֹ מִילָדָיו בְּלִי לְאַבֵּד נְכָסִים וּבְדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, וְכִי חֲזַ"ל מְסַפְּרִים לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר סְתָם כָּךְ?!

אֶלָּא מוֹכִיחִים הֵם לָנוּ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַכְּלָל "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ". רוֹצֶה יַיִן - קַח, רוֹצֶה לְהִשְׁתַּכֵּר - קַבֵּל, כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. אָמְנָם עִם זֹאת מְנַסִּים לְעוֹרְרוֹ, שׁוֹלְחִים לוֹ אוֹתוֹת מִשָּׁמַיִם. אוֹת אָדֹם, כְּלוֹמַר תַּמְרוּר "עֲצֹר!": לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? מָה אִתְּךָ? מְאוֹתְתִים לוֹ בְּתִקְוָה, אוּלַי יַחְשֹׁב כִּי לֹא כְּדַאי לְהַמְשִׁיךְ עִם הַיַּיִן וּשְׁאָר תַּעֲנוּגוֹת. אַךְ אִם אֵינוֹ מֵבִין, מַמְשִׁיכִים לְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ, דְּהַיְנוּ לָתֵת לוֹ כְּתַאֲווֹת לִבּוֹ.

וּמַהֲלָךְ כָּזֶה הִתְרַחֵשׁ גַּם אֵצֶל בִּלְעָם. "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ".

בְּנוֹבְהַרְדּוֹק הָיוּ מַסְבִּירִים אֶת פָּרָשַׁת בִּלְעָם בָּאֹפֶן הַבָּא: פַּעַם הָיָה שַׁמָּשׁ נֶאֱמָן שֶׁנִּקָּה אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. וְהִנֵּה, הִבְחִין כִּי הַגַּנָּב שֶׁל הָעִיר נִכְנַס בְּשֶׁקֶט לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הַגַּנָּב לֹא הִבְחִין בַּשַּׁמָּשׁ שֶׁכֵּן הוּא הִתְכּוֹפֵף מִיַּד מִתַּחַת לְאַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת עַל מְנַת לִתְפֹּס אֶת הַגַּנָּב בִּגְנֵבָתוֹ אַחַת וּלְתָמִיד.

נִגַּשׁ הַגַּנָּב לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִשֵּׁק אֶת הַפָּרֹכֶת וְהֵחֵל לִבְכּוֹת. הַשַּׁמָּשׁ לֹא הֵבִין מַה קּוֹרֶה. אוּלַי יֵשׁ לַגַּנָּב יֶלֶד חוֹלֶה, וְשֶׁמָּא קָרָהוּ אָסוֹן אַחֵר. הִמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיו וְאֵלּוּ בַּקָּשׁוֹת יַשְׁמִיעַ, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹמֵעַ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". יוֹתֵר לֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ...

אַחֲרֵי שֶׁעָזַב הַגַּנָּב אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, לֹא יָכוֹל הָיָה הַשַּׁמָּשׁ לְהִתְאַפֵּק. יָצָא מֵהַמַּחֲבוֹא וְדִלֵּג אַחֲרָיו וּפָנָה אֵלָיו: "ר' יְהוּדִי, אַף לֹא אֶחָד נִמְצָא כָּאן, רַק אֲנִי וְאַתָּה. שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ. אַךְ, אָנָּא, הַסְבֵּר לִי לְמַה הִתְכַּוַּנְתָּ בְּבַקָּשָׁתְךָ? הַאִם הִשְׁתַּגַּעְתָּ, וְכִי רַק רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חֲסֵרָה לְךָ?!... [וַהֲלֹא עַד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּרָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', כְּפִי שֶׁהַתַּנָּא רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר מוֹנֶה בַּבְּרַיְיתָא שֶׁלּוֹ: תּוֹרָה, זְהִירוּת, זְרִיזוּת, פְּרִישׁוּת, טָהֳרָה, וּלְבַסּוֹף רוּחַ הַקֹּדֶשׁ], מַה קָּרָה לְךָ, יְדִידֵנוּ הַגַּנָּב?!..."

עָנָהוּ הַגַּנָּב: "אִי, מָה אַתָּה מֵבִין. הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ בִּכְלָל מַה זֶּה לַיְלָה חָרְפִּי קָשֶׁה, וְעַד כַּמָּה קָשֶׁה לְהִדָּחֵק לְבַיִת סָגוּר וּמְסֻגָּר. אֲנִי מַמָּשׁ מוֹסֵר אֶת נַפְשִׁי בָּעֲבוֹדָה. וּכְשֶׁכְּבָר הִצְלַחְתִּי לְהִכָּנֵס - מֵאוֹתוֹ רֶגַע מַתְחִיל תַּהֲלִיךְ מְסֻכָּן וּמְיַגֵּעַ, הַחִפּוּשׂ אַחַר הַכֶּסֶף... אֵלֶּה דַּקּוֹת שֶׁל פַּחַד וְאֵימָה שֶׁרַק מְעַטִּים מְסֻגָּלִים לַעֲמֹד בָּהֶן. פַּחַד וָמֶתַח. וְעַתָּה - אִלּוּ הָיְתָה לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֲרֵי הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן טְמוּנָה הַכַּסֶּפֶת, פּוֹנֶה אֵלֶיהָ מִיַּד וּפוֹטֵר אֶת עַצְמִי מִכָּל הַצַּעַר הַחוֹלֵף עַל רֹאשִׁי"...

חֲסֵרָה לוֹ לַגַּנָּב הַזֶּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ...

כָּךְ פּוֹנֶה בִּלְעָם לְהַקָּבָּ"ה וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ? כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. כְּאוֹתוֹ גַּנָּב הַמְּבַקֵּשׁ, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לִגְנֹב'. וְאִם אָנוּ מְהַרְהֲרִים לְעַצְמֵנוּ כִּי זוֹ טַעֲנָה הַמּוּפְנֵית רַק כְּלַפֵּי בִּלְעָם, הֲרֵי - אוֹמֵר הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָא - חֲזַ"ל מְגַלִּים שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה. כָּל אָדָם מְקַבֵּל מִשָּׁמַיִם מָנָה שֶׁל סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. אִם הוּא מְנַצֵּל אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְתוֹפֵס אוֹתָהּ בַּזְּמַן, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אַךְ אִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַצְלָחוֹתָיו אֵלּוּ לִשְׁטֻיּוֹת - מַפְסִיד. אַל תִּהְיוּ כְּבִלְעָם! - מְבַקֵּשׁ הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָא.

בְּדוֹרֵנוּ יֵשׁ צָרוֹת וְיִסּוּרִים רַבִּים, מֵחַד גִּיסָא. אַךְ מֵאִידָךְ גִּיסָא נִשְׁלַחַת סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְרֻבָּה גַּם כֵּן וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת בִּמְיֻחָד, בְּחִינַת 'דּוֹר דֵּעָה'. וְיֵשׁ לִזְכֹּר כִּי זוֹ מַתָּנָה מֵהַקָּבָּ"ה. עוֹד יֵשׁ לָדַעַת, כִּי ה' אֵינוֹ נוֹתֵן מַתָּנוֹת בְּחִנָּם וּבְוַדַּאי יִתְבְּעוּ מִן הָאָדָם לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֹּחַ וּבַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁקִּבֵּל. (לְהַגִּיד - חֻמָּשׁ הַמַּגִּידִים)

	שלח תשע"ז
	עַל רִצּוּי וּפִיּוּס
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כְּשֶׁעָלָה הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרוֹוִיץ זַצַ"ל עַל כֵּס רַבָּנוּתוֹ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג, דָּרַשׁ דְּרָשָׁה עֲמֻקָּה בְּסוּגִיַּת "טַעַם כְּעִקָּר" (פְּסָחִים מד:), הַאִם טַעַם אִסּוּ "קוּם לֵךְ אִתָּם" (כב-כ) דָּרַשׁ רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי: "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ". וּכְלָל זֶה נִדְרָשׁ מִן הַתּוֹרָה, מִן הַנְּבִיאִים, מִן הַכְּתוּבִים וּמִבִּלְעָם. נָבִיא אֶת הַמִּדְרָשׁ בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי עַל הַפָּסוּק "וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ": שִׁכּוֹר אֶחָד אָהַב לִשְׁתּוֹת יַיִן. כָּל כָּךְ תָּאֵב הָיָה לַיַּיִן עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לִמְכֹּר אֶת חֲפָצָיו כְּדֵי לִקְנוֹת בִּתְמוּרָתָם אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמְּשַׁכֵּר. בָּנָיו כָּעֲסוּ מְאֹד. מַדּוּעַ וְלָמָּה? הֵם חָשְׁשׁוּ שֶׁיּוֹתִיר אוֹתָם לְלֹא יְרוּשָׁה... כְּשֶׁהֵבִינוּ שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר, וַאֲבִיהֶם מַמְשִׁיךְ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ בַּעֲבוּר יַיִן, עָשׂוּ מַעֲשֶׂה. יוֹם אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁיָּשֵׁן, נָטְלוּ אוֹתוֹ עִם מִטָּתוֹ וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת... יִתָּכֵן שֶׁעָשׂוּ זֹאת מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, אוּלַי יִתְבּוֹנֵן בְּמַצָּבוֹ הֶעָגוּם וְיִתְעַשֵּׁת. אֲבָל הַשִּׁכּוֹר לֹא הִבְחִין בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וְכָל חַיָּיו הִתְרַכְּזוּ סְבִיב כּוֹס הַיַּיִן. לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ סוֹחֲרֵי מָזוֹן וּמַשְׁקָאוֹת סָמוּךְ לָעִיר, נוֹשְׂאִים אֶת סְחוֹרָתָם לִמְכִירָה. בְּטֶרֶם נִכְנְסוּ הַסּוֹחֲרִים לָעִיר הֵם הֻזְהֲרוּ עַל יְדֵי הַתּוֹשָׁבִים, כִּי חַיָּלֵי הַמֶּכֶס מִסְתּוֹבְבִים בָּאֵזוֹר, וּמַה שֶּׁנִּתְפַּס שֶׁלֹּא כַּחֹק מֻחְרָם וּמָעֳבָר לַמֶּלֶךְ. נִבְהֲלוּ הַסּוֹחֲרִים מְאֹד כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה בִּרְשׁוּתָם סְחוֹרָה מֻבְרַחַת. וְאָנָּה יִבְרְחוּ? הֶחְלִיטוּ לְהָנִיחַ אֶת הַסְּחוֹרָה הַבְּעָיָתִית בְּבֵית הַקְּבָרוֹת עַד יַעֲבֹר זַעַם. יִכָּנְסוּ לָעִיר, יִבְחֲנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּתָם, אוֹ אָז יָשׁוּבוּ וְיִטְּלוּ אֶת הַסְּחוֹרָה. בֵּין הַסּוֹחֲרִים הָיָה רוֹכֵל אֶחָד שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי חָבִיּוֹת יַיִן גְּדוֹלוֹת - וּמֻבְרָחוֹת, הַלָּהּ מִהֵר לְהַנִּיחַ אֶת הֶחָבִיּוֹת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְאַךְ מִקְרֶה הָיָה שֶׁהֵן הֻנְּחוּ לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן שִׁכּוֹר. הַזָּקֵן הִתְעוֹרֵר, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה חָבִית יַיִן גְּדוֹלָה וּבֶרֶז גָּדוֹל בְּדִיּוּק מֵעָלָיו. נִשְׁכַּב בַּחֲזָרָה, פָּתַח אֶת הַבֶּרֶז וְהַיַּיִן נִשְׁפַּךְ יָשָׁר לְפִיו. שָׁתָה וְנִרְדַּם. הִתְעוֹרֵר. שָׁתָה שׁוּב וְיָשֵׁן. וְהַתַּעֲנוּג חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ - - - מַעֲשֶׂה זֶה מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ. חָלְפוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהַסּוֹחֵר טֶרֶם שָׁב לָקַחַת אֶת חֲבִיּוֹתָיו. וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ שִׁכּוֹר הֵחֵלּוּ לִתְהוֹת מַה קָּרָה עִם אֲבִיהֶם. הָלְכוּ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, הִתְקָרְבוּ בְּהִסּוּס, וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים אֶת אֲבִיהֶם שׁוֹכֵב בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִשְׁאִירוּהוּ וּבֶרֶז יַיִן מֵעַל פִּיו. אָמְרוּ לוֹ: "אַבָּא, עַד כְּדֵי כָּךְ... מִשָּׁמַיִם לֹא עוֹזְבִים אוֹתְךָ! נוֹכְחִים אָנוּ לִרְאוֹת שֶׁמְּסַיְּעִים לְךָ לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹתֶיךָ... אִם כָּךְ, מִי אָנוּ שֶׁנִּמְנַע זֹאת מִמְּךָ?!" קָבְעוּ בֵּינֵיהֶם תּוֹרָנוּת, וְכָל יוֹם הָיָה אֶחָד מֵהַבָּנִים קוֹנֶה לְאָבִיו יַיִן בְּמִדָּה וּבָא לְהַשְׁקוֹתוֹ. כָּךְ קִבֵּל הָאָב אֶת צָרְכּוֹ מִילָדָיו בְּלִי לְאַבֵּד נְכָסִים וּבְדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, וְכִי חֲזַ"ל מְסַפְּרִים לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר סְתָם כָּךְ?! אֶלָּא מוֹכִיחִים הֵם לָנוּ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַכְּלָל "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ". רוֹצֶה יַיִן - קַח, רוֹצֶה לְהִשְׁתַּכֵּר - קַבֵּל, כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. אָמְנָם עִם זֹאת מְנַסִּים לְעוֹרְרוֹ, שׁוֹלְחִים לוֹ אוֹתוֹת מִשָּׁמַיִם. אוֹת אָדֹם, כְּלוֹמַר תַּמְרוּר "עֲצֹר!": לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? מָה אִתְּךָ? מְאוֹתְתִים לוֹ בְּתִקְוָה, אוּלַי יַחְשֹׁב כִּי לֹא כְּדַאי לְהַמְשִׁיךְ עִם הַיַּיִן וּשְׁאָר תַּעֲנוּגוֹת. אַךְ אִם אֵינוֹ מֵבִין, מַמְשִׁיכִים לְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ, דְּהַיְנוּ לָתֵת לוֹ כְּתַאֲווֹת לִבּוֹ. וּמַהֲלָךְ כָּזֶה הִתְרַחֵשׁ גַּם אֵצֶל בִּלְעָם. "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ". בְּנוֹבְהַרְדּוֹק הָיוּ מַסְבִּירִים אֶת פָּרָשַׁת בִּלְעָם בָּאֹפֶן הַבָּא: פַּעַם הָיָה שַׁמָּשׁ נֶאֱמָן שֶׁנִּקָּה אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. וְהִנֵּה, הִבְחִין כִּי הַגַּנָּב שֶׁל הָעִיר נִכְנַס בְּשֶׁקֶט לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הַגַּנָּב לֹא הִבְחִין בַּשַּׁמָּשׁ שֶׁכֵּן הוּא הִתְכּוֹפֵף מִיַּד מִתַּחַת לְאַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת עַל מְנַת לִתְפֹּס אֶת הַגַּנָּב בִּגְנֵבָתוֹ אַחַת וּלְתָמִיד. נִגַּשׁ הַגַּנָּב לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִשֵּׁק אֶת הַפָּרֹכֶת וְהֵחֵל לִבְכּוֹת. הַשַּׁמָּשׁ לֹא הֵבִין מַה קּוֹרֶה. אוּלַי יֵשׁ לַגַּנָּב יֶלֶד חוֹלֶה, וְשֶׁמָּא קָרָהוּ אָסוֹן אַחֵר. הִמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיו וְאֵלּוּ בַּקָּשׁוֹת יַשְׁמִיעַ, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹמֵעַ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". יוֹתֵר לֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ... אַחֲרֵי שֶׁעָזַב הַגַּנָּב אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, לֹא יָכוֹל הָיָה הַשַּׁמָּשׁ לְהִתְאַפֵּק. יָצָא מֵהַמַּחֲבוֹא וְדִלֵּג אַחֲרָיו וּפָנָה אֵלָיו: "ר' יְהוּדִי, אַף לֹא אֶחָד נִמְצָא כָּאן, רַק אֲנִי וְאַתָּה. שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ. אַךְ, אָנָּא, הַסְבֵּר לִי לְמַה הִתְכַּוַּנְתָּ בְּבַקָּשָׁתְךָ? הַאִם הִשְׁתַּגַּעְתָּ, וְכִי רַק רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חֲסֵרָה לְךָ?!... [וַהֲלֹא עַד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּרָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', כְּפִי שֶׁהַתַּנָּא רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר מוֹנֶה בַּבְּרַיְיתָא שֶׁלּוֹ: תּוֹרָה, זְהִירוּת, זְרִיזוּת, פְּרִישׁוּת, טָהֳרָה, וּלְבַסּוֹף רוּחַ הַקֹּדֶשׁ], מַה קָּרָה לְךָ, יְדִידֵנוּ הַגַּנָּב?!..." עָנָהוּ הַגַּנָּב: "אִי, מָה אַתָּה מֵבִין. הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ בִּכְלָל מַה זֶּה לַיְלָה חָרְפִּי קָשֶׁה, וְעַד כַּמָּה קָשֶׁה לְהִדָּחֵק לְבַיִת סָגוּר וּמְסֻגָּר. אֲנִי מַמָּשׁ מוֹסֵר אֶת נַפְשִׁי בָּעֲבוֹדָה. וּכְשֶׁכְּבָר הִצְלַחְתִּי לְהִכָּנֵס - מֵאוֹתוֹ רֶגַע מַתְחִיל תַּהֲלִיךְ מְסֻכָּן וּמְיַגֵּעַ, הַחִפּוּשׂ אַחַר הַכֶּסֶף... אֵלֶּה דַּקּוֹת שֶׁל פַּחַד וְאֵימָה שֶׁרַק מְעַטִּים מְסֻגָּלִים לַעֲמֹד בָּהֶן. פַּחַד וָמֶתַח. וְעַתָּה - אִלּוּ הָיְתָה לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֲרֵי הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן טְמוּנָה הַכַּסֶּפֶת, פּוֹנֶה אֵלֶיהָ מִיַּד וּפוֹטֵר אֶת עַצְמִי מִכָּל הַצַּעַר הַחוֹלֵף עַל רֹאשִׁי"... חֲסֵרָה לוֹ לַגַּנָּב הַזֶּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ... כָּךְ פּוֹנֶה בִּלְעָם לְהַקָּבָּ"ה וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ? כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. כְּאוֹתוֹ גַּנָּב הַמְּבַקֵּשׁ, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לִגְנֹב'. וְאִם אָנוּ מְהַרְהֲרִים לְעַצְמֵנוּ כִּי זוֹ טַעֲנָה הַמּוּפְנֵית רַק כְּלַפֵּי בִּלְעָם, הֲרֵי - אוֹמֵר הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָא - חֲזַ"ל מְגַלִּים שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה. כָּל אָדָם מְקַבֵּל מִשָּׁמַיִם מָנָה שֶׁל סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. אִם הוּא מְנַצֵּל אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְתוֹפֵס אוֹתָהּ בַּזְּמַן, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אַךְ אִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַצְלָחוֹתָיו אֵלּוּ לִשְׁטֻיּוֹת - מַפְסִיד. אַל תִּהְיוּ כְּבִלְעָם! - מְבַקֵּשׁ הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָא. בְּדוֹרֵנוּ יֵשׁ צָרוֹת וְיִסּוּרִים רַבִּים, מֵחַד גִּיסָא. אַךְ מֵאִידָךְ גִּיסָא נִשְׁלַחַת סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְרֻבָּה גַּם כֵּן וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת בִּמְיֻחָד, בְּחִינַת 'דּוֹר דֵּעָה'. וְיֵשׁ לִזְכֹּר כִּי זוֹ מַתָּנָה מֵהַקָּבָּ"ה. עוֹד יֵשׁ לָדַעַת, כִּי ה' אֵינוֹ נוֹתֵן מַתָּנוֹת בְּחִנָּם וּבְוַדַּאי יִתְבְּעוּ מִן הָאָדָם לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֹּחַ וּבַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁקִּבֵּל. (לְהַגִּיד - חֻמָּשׁ הַמַּגִּידִים)