Otzarot-Article

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (ט-א) אוֹתוֹ יוֹם הוּא הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לִימֵי הַ"מִּלּוּאִים", בָּהֶם הֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וּפֵרְקוֹ בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִהְיוֹת מוּקָם בְּדֶרֶךְ קֶבַע, לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בּוֹ - "קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". לְאַהֲרֹן, כִּי הוּא יְשַׁמֵּשׁ כְּכֹהֵן גָּדוֹל. וּלְבָנָיו, כִּי הֵם הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אַךְ לְשֵׁם מָה קָרָא לַזְּקֵנִים, לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל?

עָנוּ עַל כָּךְ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ (מִדְרַשׁ רַבָּה יא-ח), שֶׁזֶּה אַחַד הַמְּקוֹמוֹת בּוֹ רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַכָּתוּב חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. כָּךְ הָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁבְּרֵאשִׁית שְׁלִיחוּתוֹ כִּנֵּס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת זִקְנֵי הָעָם, עָשָׂה לִפְנֵיהֶם אֶת הָאוֹתוֹת וּבִשְּׂרָם עַל הַגְּאֻלָּה, כָּךְ בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְכָךְ בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן.

זוֹ מוֹרַשְׁתֵּנוּ, כָּךְ חֻנַּכְנוּ וְכָךְ נְחַנֵּךְ: לַחְלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, לְהוֹקִירָם וּלְהַעֲמִידָם בָּרֹאשׁ. כָּךְ חֻנַּכְנוּ וְכָךְ נַנְחִיל לְדוֹרוֹת: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", לָקוּם בִּפְנֵיהֶם וּלְהַסְכִּית לְחָכְמַת הַדּוֹרוֹת הַנִּשְׁמַעַת מִפִּיהֶם.

מְצַמְרֶרֶת הַסִּיסְמָה: "הָעוֹלָם שַׁיָּךְ לַצְּעִירִים" - לֹא וָלֹא! הָעוֹלָם שַׁיָּךְ לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁצִּוָּנוּ לַחְלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים! הַתַּרְבּוּת הַסּוֹגֶדֶת לְיֹפִי וּלְכֹחַ - תַּרְבּוּת שֶׁל שִׁטְחִיּוּת חוֹלֶפֶת הִיא, שֶׁל שִׁכְרוֹן הָרֶגַע וּרְדִידוּת הַמַּחְשָׁבָה. תַּרְבּוּת הַמְכַבֶּדֶת אֶת זִקְנֵי הָעָם - תַּרְבּוּת הַתֹּכֶן הִיא, תַּרְבּוּת הַנִּסָּיוֹן הֶעָשִׁיר וְלֶקַח הַדּוֹרוֹת, וּבָהּ חֶלְקֵנוּ.

סִפּוּר נוֹרָא מָצָאנוּ בַּגְּמָרָא (מְנָחוֹת סח:). רַבִּי טַרְפוֹן הִקְשָׁה קֻשְׁיָא. עָנָהוּ אַחַד הַתַּלְמִידִים תְּשׁוּבָה חֲרִיפָה. קִבֵּל רַבִּי טַרְפוֹן אֶת הַדְּבָרִים, וְחִיּוּךְ שֶׁל נִצָּחוֹן עָלָה עַל שִׂפְתֵי הַתַּלְמִיד: אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, לִסְתֹּר אֶת קֻשְׁיָתוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר.

רָאָה זֹאת רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: "צָהֲבוּ פָּנֶיךָ (הוּאֲרוּ בְּשִׂמְחָה) עַל שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת הַזָּקֵן? תְּמֵהַנִי אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים".

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: אוֹתוֹ הַפֶּרֶק, פְּרֹס הַפֶּסַח הָיָה (שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי פֶּסַח. רַשִּׁ"י). כְּשֶׁעָלִיתִי לַעֲצֶרֶת (לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת) שָׁאַלְתִּי אַחֲרֵי אוֹתוֹ תַּלְמִיד הֵיכָן הוּא. וְאָמְרוּ לִי: נִפְטַר וְהָלַךְ לוֹ.

נוֹרָא הַדָּבָר! הֵן הָיָה תַּלְמִיד חָכָם עָצוּם, וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה. מִסִּפּוּר הַדְּבָרִים נִרְאֶה, שֶׁרַבִּי טַרְפוֹן לֹא הִקְפִּיד עָלָיו כְּלָל. מָה רָאָה רַבִּי עֲקִיבָא לְהַקְפִּיד, וּמִן הַשָּׁמַיִם הִקְפִּידוּ, וּלְקָחוּהוּ מִן הָעוֹלָם.

וְאָמַר מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי, שֶׁחִיּוּךְ זֶה הִסְגִּיר חֹסֶר מוֹרָא הָרַב. וּמוֹרָא הָרַב הוּא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת. עָלָיו, לֹא נִתָּן לְוַתֵּר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ יֵשׁ לֵילֵךְ - כִּי "גָּדוֹל שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ" (בְּרָכוֹת ז:) לָכֹף רֹאשׁ בִּפְנֵי גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, לִשְׁאֹל פִּיהֶם בְּכָל שְׁאֵלָה הָעוֹלָה עַל הַפֶּרֶק. לָדַעַת כִּי יֵשׁ לָהֶם סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהוֹרוֹת כַּהֲלָכָה, וּמֻבְטָחִים אָנוּ כִּי כָּל הַנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל.

בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי ה' בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּם (עֵרוּבִין סג.). הָבָה נִרְאֶה, כֵּיצַד נָהַג הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַּ"ל.

בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה חָטְפוּ הַטּוּרְקִים כָּל בָּחוּר וְטוֹב לִצְבָאָם. לְפִיכָךְ קָם הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה, שֶׁהָיָה מִבְּחִירֵי הַלּוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם, וּבָרַח לְקָהִיר שֶׁבְּמִצְרַיִם. גַּם שָׁם תָּחַם עַצְמוֹ בְּד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, וְעַד מְהֵרָה יָצָא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה כְּמַתְמִיד וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה.

פַּעַם פָּנָה אֵלָיו אָדָם, וּשְׁאָלוֹ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה. עִיֵּן רַבִּי עֶזְרָא, וְהִגִּיעַ לִכְלַל מַסְקָנָה. הוֹדִיעַ לַשּׁוֹאֵל, שֶׁבְּעוֹד כְּשָׁעָה יָשִׁיב לוֹ עַל שְׁאֵלָתוֹ, וּבֵרֵר הֵיכָן מִתְגּוֹרֵר רַב הָעִיר.

אָמְרוּ לוֹ: "בָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל קָהִיר", מַהֲלַךְ כַּחֲצִי שָׁעָה.

קָם רַבִּי עֶזְרָא וְהָלַךְ בַּשָּׁרָב הַמֵּעִיק, הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי הָרַב, שָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהַבִּיעַ דַּעְתּוֹ. הָרְשׁוּת נִתְּנָה, וְהוּא שָׁטַח אֶת הַצְּדָדִים הַשּׁוֹנִים שֶׁל הַסָּפֵק, הִצִּיעַ אֶת הַסֻּגְיוֹת הַנּוֹגְעוֹת לָעִנְיָן, נִתַּח אֶת הַשִּׁיטוֹת הַשּׁוֹנוֹת, הִסְמִיךְ רְאָיוֹת מִסִּפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים וּפִלֵּס נָתִיב עַד לְמַסְקָנָה מֻצֶּקֶת וּבְרוּרָה.

נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "וּבְכֵן, טוֹב וְיָפֶה, אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. רַק שְׁאֵלָה אַחַת נוֹתְרָה: לְשֵׁם מָה טָרַח מַר וּבָא, אִם הַכֹּל נָהִיר לְפָנָיו?"

הֵשִׁיב רַבִּי עֶזְרָא: "כְּדֵי לִטֹּל רְשׁוּת לִפְסֹק"...

חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר בַּעֲנָוָה: "הֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, וַאֲנִי הוּא שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא אֵלָיו"...

הִתְעַלֵּם רַבִּי עֶזְרָא מֵהַשְּׁבָחִים, וְשָׁאַל: "רַשַּׁאי אֲנִי אֵפוֹא לַעֲנוֹת?"

וַדַּאי", הֵשִׁיב הָרַב. עָשָׂה רַבִּי עֶזְרָא אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה, כְּשֶׁבְּיָדָיו הָרְשׁוּת לַעֲנוֹת... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	במדבר תשע"ז
	הַסּוּסִים שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָעֲגָלָה מֵהַבֹּץ
	"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (ט-א) אוֹתוֹ יוֹם הוּא הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לִימֵי הַ"מִּלּוּאִים", בָּהֶם הֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וּפֵרְקוֹ בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִהְיוֹת מוּקָם בְּדֶרֶךְ קֶבַע, לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בּוֹ - "קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". לְאַהֲרֹן, כִּי הוּא יְשַׁמֵּשׁ כְּכֹהֵן גָּדוֹל. וּלְבָנָיו, כִּי הֵם הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אַךְ לְשֵׁם מָה קָרָא לַזְּקֵנִים, לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל? עָנוּ עַל כָּךְ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ (מִדְרַשׁ רַבָּה יא-ח), שֶׁזֶּה אַחַד הַמְּקוֹמוֹת בּוֹ רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַכָּתוּב חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. כָּךְ הָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁבְּרֵאשִׁית שְׁלִיחוּתוֹ כִּנֵּס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת זִקְנֵי הָעָם, עָשָׂה לִפְנֵיהֶם אֶת הָאוֹתוֹת וּבִשְּׂרָם עַל הַגְּאֻלָּה, כָּךְ בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְכָךְ בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. זוֹ מוֹרַשְׁתֵּנוּ, כָּךְ חֻנַּכְנוּ וְכָךְ נְחַנֵּךְ: לַחְלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, לְהוֹקִירָם וּלְהַעֲמִידָם בָּרֹאשׁ. כָּךְ חֻנַּכְנוּ וְכָךְ נַנְחִיל לְדוֹרוֹת: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", לָקוּם בִּפְנֵיהֶם וּלְהַסְכִּית לְחָכְמַת הַדּוֹרוֹת הַנִּשְׁמַעַת מִפִּיהֶם. מְצַמְרֶרֶת הַסִּיסְמָה: "הָעוֹלָם שַׁיָּךְ לַצְּעִירִים" - לֹא וָלֹא! הָעוֹלָם שַׁיָּךְ לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁצִּוָּנוּ לַחְלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים! הַתַּרְבּוּת הַסּוֹגֶדֶת לְיֹפִי וּלְכֹחַ - תַּרְבּוּת שֶׁל שִׁטְחִיּוּת חוֹלֶפֶת הִיא, שֶׁל שִׁכְרוֹן הָרֶגַע וּרְדִידוּת הַמַּחְשָׁבָה. תַּרְבּוּת הַמְכַבֶּדֶת אֶת זִקְנֵי הָעָם - תַּרְבּוּת הַתֹּכֶן הִיא, תַּרְבּוּת הַנִּסָּיוֹן הֶעָשִׁיר וְלֶקַח הַדּוֹרוֹת, וּבָהּ חֶלְקֵנוּ. סִפּוּר נוֹרָא מָצָאנוּ בַּגְּמָרָא (מְנָחוֹת סח:). רַבִּי טַרְפוֹן הִקְשָׁה קֻשְׁיָא. עָנָהוּ אַחַד הַתַּלְמִידִים תְּשׁוּבָה חֲרִיפָה. קִבֵּל רַבִּי טַרְפוֹן אֶת הַדְּבָרִים, וְחִיּוּךְ שֶׁל נִצָּחוֹן עָלָה עַל שִׂפְתֵי הַתַּלְמִיד: אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, לִסְתֹּר אֶת קֻשְׁיָתוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר. רָאָה זֹאת רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: "צָהֲבוּ פָּנֶיךָ (הוּאֲרוּ בְּשִׂמְחָה) עַל שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת הַזָּקֵן? תְּמֵהַנִי אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים". אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: אוֹתוֹ הַפֶּרֶק, פְּרֹס הַפֶּסַח הָיָה (שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי פֶּסַח. רַשִּׁ"י). כְּשֶׁעָלִיתִי לַעֲצֶרֶת (לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת) שָׁאַלְתִּי אַחֲרֵי אוֹתוֹ תַּלְמִיד הֵיכָן הוּא. וְאָמְרוּ לִי: נִפְטַר וְהָלַךְ לוֹ. נוֹרָא הַדָּבָר! הֵן הָיָה תַּלְמִיד חָכָם עָצוּם, וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה. מִסִּפּוּר הַדְּבָרִים נִרְאֶה, שֶׁרַבִּי טַרְפוֹן לֹא הִקְפִּיד עָלָיו כְּלָל. מָה רָאָה רַבִּי עֲקִיבָא לְהַקְפִּיד, וּמִן הַשָּׁמַיִם הִקְפִּידוּ, וּלְקָחוּהוּ מִן הָעוֹלָם. וְאָמַר מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי, שֶׁחִיּוּךְ זֶה הִסְגִּיר חֹסֶר מוֹרָא הָרַב. וּמוֹרָא הָרַב הוּא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת. עָלָיו, לֹא נִתָּן לְוַתֵּר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ יֵשׁ לֵילֵךְ - כִּי "גָּדוֹל שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ" (בְּרָכוֹת ז:) לָכֹף רֹאשׁ בִּפְנֵי גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, לִשְׁאֹל פִּיהֶם בְּכָל שְׁאֵלָה הָעוֹלָה עַל הַפֶּרֶק. לָדַעַת כִּי יֵשׁ לָהֶם סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהוֹרוֹת כַּהֲלָכָה, וּמֻבְטָחִים אָנוּ כִּי כָּל הַנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל. בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי ה' בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּם (עֵרוּבִין סג.). הָבָה נִרְאֶה, כֵּיצַד נָהַג הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַּ"ל. בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה חָטְפוּ הַטּוּרְקִים כָּל בָּחוּר וְטוֹב לִצְבָאָם. לְפִיכָךְ קָם הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה, שֶׁהָיָה מִבְּחִירֵי הַלּוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם, וּבָרַח לְקָהִיר שֶׁבְּמִצְרַיִם. גַּם שָׁם תָּחַם עַצְמוֹ בְּד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, וְעַד מְהֵרָה יָצָא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה כְּמַתְמִיד וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה. פַּעַם פָּנָה אֵלָיו אָדָם, וּשְׁאָלוֹ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה. עִיֵּן רַבִּי עֶזְרָא, וְהִגִּיעַ לִכְלַל מַסְקָנָה. הוֹדִיעַ לַשּׁוֹאֵל, שֶׁבְּעוֹד כְּשָׁעָה יָשִׁיב לוֹ עַל שְׁאֵלָתוֹ, וּבֵרֵר הֵיכָן מִתְגּוֹרֵר רַב הָעִיר. אָמְרוּ לוֹ: "בָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל קָהִיר", מַהֲלַךְ כַּחֲצִי שָׁעָה. קָם רַבִּי עֶזְרָא וְהָלַךְ בַּשָּׁרָב הַמֵּעִיק, הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי הָרַב, שָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהַבִּיעַ דַּעְתּוֹ. הָרְשׁוּת נִתְּנָה, וְהוּא שָׁטַח אֶת הַצְּדָדִים הַשּׁוֹנִים שֶׁל הַסָּפֵק, הִצִּיעַ אֶת הַסֻּגְיוֹת הַנּוֹגְעוֹת לָעִנְיָן, נִתַּח אֶת הַשִּׁיטוֹת הַשּׁוֹנוֹת, הִסְמִיךְ רְאָיוֹת מִסִּפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים וּפִלֵּס נָתִיב עַד לְמַסְקָנָה מֻצֶּקֶת וּבְרוּרָה. נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "וּבְכֵן, טוֹב וְיָפֶה, אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. רַק שְׁאֵלָה אַחַת נוֹתְרָה: לְשֵׁם מָה טָרַח מַר וּבָא, אִם הַכֹּל נָהִיר לְפָנָיו?" הֵשִׁיב רַבִּי עֶזְרָא: "כְּדֵי לִטֹּל רְשׁוּת לִפְסֹק"... חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר בַּעֲנָוָה: "הֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, וַאֲנִי הוּא שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא אֵלָיו"... הִתְעַלֵּם רַבִּי עֶזְרָא מֵהַשְּׁבָחִים, וְשָׁאַל: "רַשַּׁאי אֲנִי אֵפוֹא לַעֲנוֹת?" וַדַּאי", הֵשִׁיב הָרַב. עָשָׂה רַבִּי עֶזְרָא אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה, כְּשֶׁבְּיָדָיו הָרְשׁוּת לַעֲנוֹת... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)