Otzarot-Article

"שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה" (טו-כא) רַבֵּנוּ אַבְרָהָם צָרְפָתִי זָצָ"ל, מִצֶּאֱצָאֵי רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ, לָמַד בְּחַבְרוּתָא עִם מָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זָצָ"ל בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאַדְרִיָּנוֹפּוֹל. פַּעַם, בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח, בִּשְׁנַת ר"נ, הֶעֱמִיק רַבִּי אַבְרָהָם בְּלִמּוּדוֹ, עַד שֶׁעֲיֵפוּתוֹ גָּבְרָה עָלָיו וּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו נֶעֶצְמוּ. בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה אִישׁ שֵׂיבָה וְאֵזוֹר עוֹר לְמָתְנָיו נִכְנָס לְחַדְרוֹ, וּפוֹנֶה אֵלָיו בִּדְבָרִים: "בְּנִי, אֱמֹר נָא לִי, מִי הוּא הַגָּדוֹל בַּנְּבִיאִים?"

תָּמַהּ לַשְּׁאֵלָה, וְהֵשִׁיב: "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא אֲבִי הַנְּבִיאִים - הֵן מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא, וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה!" (דְּבָרִים לד-י)

"אָכֵן", אִשֵּׁר הַתִּשְׁבִּי, "אַךְ אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא שׁוֹרֵר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת שִׁירַת הַיָּם לִפְנֵי טְבִיעַת הַמִּצְרִים? וַהֲרֵי הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ עַל הֶעָתִיד לָבוֹא!"

הֵשִׁיב רַבִּי אַבְרָהָם: "וַדַּאי הָיָה בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְשׁוֹרֵר אֶת הַשִּׁירָה אַף לִפְנֵי הַנֵּס. אֲבָל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן בִּקֵּשׁ לְשׁוֹרְרָהּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן פָּחֲדוּ, וְלֹא הָיוּ אֵיתָנִים כָּמוֹהוּ בֶּאֱמוּנָתָם, וְיָדַע שֶׁלֹּא יְשׁוֹרְרוּ עִמּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם עַד שֶׁיִּרְאוּ בְּמַפֶּלֶת הַמִּצְרִים בְּטָבְעָם בַּיָּם!"

אוֹרוּ פְּנֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְאָמַר: "בְּנִי, זוֹ אָכֵן הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית, וְהִיא כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיַּאֲמִינוּ בַּה' - וְרַק לְאַחַר מִכֵּן: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר!"

אָמַר דְּבָרָיו - וְנֶעֱלַם.

נִפְעַם רַבִּי אַבְרָהָם מִגִּלּוּי אֵלִיָּהוּ, שֶׁאַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם, וּלְיָמִים כָּתַב אֶת הַמַּחֲזֶה שֶׁרָאָה בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "בִּרְכַּת אַבְרָהָם".

וּמַה בִּקֵּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לוֹמַר לוֹ? שֶׁמַּנְהִיג יִשְׂרָאֵל, גַּם אִם יָכוֹל הוּא לוֹמַר שִׁירָה בְּעַצְמוֹ, עִקַּר מַעְיָנָיו לְהַעֲלוֹת עִמּוֹ אֶת שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, וְהוּא כּוֹבֵשׁ שִׁירָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לְשׁוֹרֵר עִמָּם יַחַד...

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ בְּסַכָּנַת חַיִּים, הָיוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת. הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם וּמְבַקְּשִׁים לְהַחְזִירָם לְעַבְדוּת וּלְשִׁעְבּוּד, לַחֹמֶר וְלַלְּבֵנִים. הַאֻמְנָם חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה יִתְפּוֹגֵג, וְהַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא? אַךְ לֹא. הַיָּם נִבְקַע לִפְנֵיהֶם בְּנֵס, וְחוֹמוֹת הַמַּיִם הִתְמוֹטְטוּ עַל הַמִּצְרִים. סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַּיָּם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.

הָאִיּוּם הוּסַר, הַפַּחַד נָמוֹג. הַנֵּס הָיָה מַרְעִישׁ. הַכָּרַת הַטּוֹב פָּעֲמָה בַּלְּבָבוֹת. וְעַם יִשְׂרָאֵל פָּצָה אֶת פִּיו בְּשִׁירָה אַדִּירָה. "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים": "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

הֵדֵי הַשִּׁירָה גָּוְעוּ בַּמִּדְבָּר, וְאָז לָקְחָה מִרְיָם אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וְכָל הַנָּשִׁים יָצְאוּ אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. וְהַתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִלָּה שְׁקוּלָה וּמְדוּדָה בָּהּ, מוֹסֶרֶת אֶת שִׁירַת מִרְיָם. לַמְרוֹת שֶׁאֵין בָּהּ חִדּוּשׁ, וְהִיא כְּתוּבָה כְּבָר בִּתְחִלַּת שִׁירַת הַיָּם: "וַתַּעַן

לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה כֹּה מְיֻחָד בְּשִׁירָתָהּ שֶׁל מִרְיָם?

אָכֵן, לֹא הַשִּׁירָה מְיֻחֶדֶת, אֶלָּא הָעִתּוּי שֶׁלָּהּ. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כָּאן, שֶׁאֵין זוֹ חָכְמָה לָשִׁיר מִיָּד לְאַחַר הַנֵּס, כְּשֶׁהַחֲוָיָה רַעֲנַנָּה וְהַלֵּב הוֹמֶה. הַחָכְמָה הִיא לִזְכֹּר לָשִׁיר גַּם לְאַחַר שֶׁהַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן הִסְתַּיֵּם. הַגַּדְלוּת הִיא לְהַרְאוֹת, שֶׁלֹּא שָׁכַחְנוּ אֶת הַנֵּס וְלֹא עָבַרְנוּ עָלָיו לְסֵדֶר הַיּוֹם.

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ עַל מַה לְּהוֹדוֹת, מְלֹא חָפְנַיִם. כַּמָּה שָׂמַח בְּאֵרוּסָיו, כַּמָּה שָׂמַח בְּנִשּׂוּאָיו, כַּמָּה שָׂמַח בְּהֻלֶּדֶת יְלָדָיו. כַּמָּה שָׂמַח כְּשֶׁמָּצָא עֲבוֹדָה, כַּמָּה שָׂמַח כְּשֶׁהִבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ. כָּל אָדָם וַעֲבָרוֹ, כָּל אָדָם וְתַחֲנוֹת חַיָּיו. כַּמָּה הוֹדֵינוּ אָז לְבוֹרְאֵנוּ, וְכַמָּה הִתְעַמְעֲמָה הַכָּרַת הַטּוֹבָה, גָּוְעָה הַשִּׁירָה.

וְאִלּוּ בְּ"בִרְכַּת הַשִּׁיר", תְּפִלַּת "נִשְׁמַת כָּל חַי" אוֹמְרִים אָנוּ, שֶׁ"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו... אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים... שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ". הֲרֵי שֶׁגַּם עַל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים, צְרִיכִים לְהוֹדוֹת בְּשִׁירָה וּבְרִנָּה, כַּיָּם וְכַהֲמוֹן גַּלָּיו. לְחַדֵּשׁ רְשָׁמִים, לַחְווֹת זִכְרוֹנוֹת, וּלְהוֹדוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בהר - בחקותי תשע"ז
	הַנְּיָר הַקָּטָן שֶׁנָּפַל מִכִּיסוֹ שֶׁל הַגֶּרְמָנִי הָאָרוּר
	"שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה" (טו-כא) רַבֵּנוּ אַבְרָהָם צָרְפָתִי זָצָ"ל, מִצֶּאֱצָאֵי רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ, לָמַד בְּחַבְרוּתָא עִם מָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זָצָ"ל בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאַדְרִיָּנוֹפּוֹל. פַּעַם, בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח, בִּשְׁנַת ר"נ, הֶעֱמִיק רַבִּי אַבְרָהָם בְּלִמּוּדוֹ, עַד שֶׁעֲיֵפוּתוֹ גָּבְרָה עָלָיו וּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו נֶעֶצְמוּ. בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה אִישׁ שֵׂיבָה וְאֵזוֹר עוֹר לְמָתְנָיו נִכְנָס לְחַדְרוֹ, וּפוֹנֶה אֵלָיו בִּדְבָרִים: "בְּנִי, אֱמֹר נָא לִי, מִי הוּא הַגָּדוֹל בַּנְּבִיאִים?" תָּמַהּ לַשְּׁאֵלָה, וְהֵשִׁיב: "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא אֲבִי הַנְּבִיאִים - הֵן מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא, וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה!" (דְּבָרִים לד-י) "אָכֵן", אִשֵּׁר הַתִּשְׁבִּי, "אַךְ אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא שׁוֹרֵר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת שִׁירַת הַיָּם לִפְנֵי טְבִיעַת הַמִּצְרִים? וַהֲרֵי הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ עַל הֶעָתִיד לָבוֹא!" הֵשִׁיב רַבִּי אַבְרָהָם: "וַדַּאי הָיָה בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְשׁוֹרֵר אֶת הַשִּׁירָה אַף לִפְנֵי הַנֵּס. אֲבָל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן בִּקֵּשׁ לְשׁוֹרְרָהּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן פָּחֲדוּ, וְלֹא הָיוּ אֵיתָנִים כָּמוֹהוּ בֶּאֱמוּנָתָם, וְיָדַע שֶׁלֹּא יְשׁוֹרְרוּ עִמּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם עַד שֶׁיִּרְאוּ בְּמַפֶּלֶת הַמִּצְרִים בְּטָבְעָם בַּיָּם!" אוֹרוּ פְּנֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְאָמַר: "בְּנִי, זוֹ אָכֵן הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית, וְהִיא כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיַּאֲמִינוּ בַּה' - וְרַק לְאַחַר מִכֵּן: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר!" אָמַר דְּבָרָיו - וְנֶעֱלַם. נִפְעַם רַבִּי אַבְרָהָם מִגִּלּוּי אֵלִיָּהוּ, שֶׁאַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם, וּלְיָמִים כָּתַב אֶת הַמַּחֲזֶה שֶׁרָאָה בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "בִּרְכַּת אַבְרָהָם". וּמַה בִּקֵּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לוֹמַר לוֹ? שֶׁמַּנְהִיג יִשְׂרָאֵל, גַּם אִם יָכוֹל הוּא לוֹמַר שִׁירָה בְּעַצְמוֹ, עִקַּר מַעְיָנָיו לְהַעֲלוֹת עִמּוֹ אֶת שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, וְהוּא כּוֹבֵשׁ שִׁירָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לְשׁוֹרֵר עִמָּם יַחַד... בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ בְּסַכָּנַת חַיִּים, הָיוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת. הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם וּמְבַקְּשִׁים לְהַחְזִירָם לְעַבְדוּת וּלְשִׁעְבּוּד, לַחֹמֶר וְלַלְּבֵנִים. הַאֻמְנָם חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה יִתְפּוֹגֵג, וְהַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא? אַךְ לֹא. הַיָּם נִבְקַע לִפְנֵיהֶם בְּנֵס, וְחוֹמוֹת הַמַּיִם הִתְמוֹטְטוּ עַל הַמִּצְרִים. סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַּיָּם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. הָאִיּוּם הוּסַר, הַפַּחַד נָמוֹג. הַנֵּס הָיָה מַרְעִישׁ. הַכָּרַת הַטּוֹב פָּעֲמָה בַּלְּבָבוֹת. וְעַם יִשְׂרָאֵל פָּצָה אֶת פִּיו בְּשִׁירָה אַדִּירָה. "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים": "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". הֵדֵי הַשִּׁירָה גָּוְעוּ בַּמִּדְבָּר, וְאָז לָקְחָה מִרְיָם אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וְכָל הַנָּשִׁים יָצְאוּ אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. וְהַתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִלָּה שְׁקוּלָה וּמְדוּדָה בָּהּ, מוֹסֶרֶת אֶת שִׁירַת מִרְיָם. לַמְרוֹת שֶׁאֵין בָּהּ חִדּוּשׁ, וְהִיא כְּתוּבָה כְּבָר בִּתְחִלַּת שִׁירַת הַיָּם: "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה כֹּה מְיֻחָד בְּשִׁירָתָהּ שֶׁל מִרְיָם? אָכֵן, לֹא הַשִּׁירָה מְיֻחֶדֶת, אֶלָּא הָעִתּוּי שֶׁלָּהּ. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כָּאן, שֶׁאֵין זוֹ חָכְמָה לָשִׁיר מִיָּד לְאַחַר הַנֵּס, כְּשֶׁהַחֲוָיָה רַעֲנַנָּה וְהַלֵּב הוֹמֶה. הַחָכְמָה הִיא לִזְכֹּר לָשִׁיר גַּם לְאַחַר שֶׁהַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן הִסְתַּיֵּם. הַגַּדְלוּת הִיא לְהַרְאוֹת, שֶׁלֹּא שָׁכַחְנוּ אֶת הַנֵּס וְלֹא עָבַרְנוּ עָלָיו לְסֵדֶר הַיּוֹם. כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ עַל מַה לְּהוֹדוֹת, מְלֹא חָפְנַיִם. כַּמָּה שָׂמַח בְּאֵרוּסָיו, כַּמָּה שָׂמַח בְּנִשּׂוּאָיו, כַּמָּה שָׂמַח בְּהֻלֶּדֶת יְלָדָיו. כַּמָּה שָׂמַח כְּשֶׁמָּצָא עֲבוֹדָה, כַּמָּה שָׂמַח כְּשֶׁהִבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ. כָּל אָדָם וַעֲבָרוֹ, כָּל אָדָם וְתַחֲנוֹת חַיָּיו. כַּמָּה הוֹדֵינוּ אָז לְבוֹרְאֵנוּ, וְכַמָּה הִתְעַמְעֲמָה הַכָּרַת הַטּוֹבָה, גָּוְעָה הַשִּׁירָה. וְאִלּוּ בְּ"בִרְכַּת הַשִּׁיר", תְּפִלַּת "נִשְׁמַת כָּל חַי" אוֹמְרִים אָנוּ, שֶׁ"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו... אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים... שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ". הֲרֵי שֶׁגַּם עַל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים, צְרִיכִים לְהוֹדוֹת בְּשִׁירָה וּבְרִנָּה, כַּיָּם וְכַהֲמוֹן גַּלָּיו. לְחַדֵּשׁ רְשָׁמִים, לַחְווֹת זִכְרוֹנוֹת, וּלְהוֹדוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)