Otzarot-Article

הָאֶתְרוֹג פְּרִי עָדִין, רָגִישׁ לְפִגְעֵי הַטֶּבַע. בִּקְּשׁוּ הַחַקְלָאִים לְחַסְּנוֹ וּלְחַזְּקוֹ, וְהִרְכִּיבוּהוּ עִם יִחוּר שֶׁל לִימוֹן. וְאָכֵן, קִבְּלוּ פְּרִי נָאֶה וְחָסֹן, מְהֻדָּר וְעָמִיד, כְּלִיל הַמַּעֲלוֹת - מִלְּבַד חִסָּרוֹן אֶחָד: שֶׁאֶתְרוֹג זֶה פָּסוּל לִבְרָכָה, אֵין יוֹצְאִים בּוֹ יְדֵי מִצְוָה...

וְלֶקַח נוֹקֵב יֵשׁ בַּדָּבָר, כִּי הָאֶתְרוֹג - לְדִבְרֵי חֲזַ"ל - רוֹמֵז לְלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם.

וּבַלֵּב - אָסוּר שֶׁתִּהְיֶה הַרְכָּבָה, אָסוּר שֶׁיִּפְעֲלוּ שְׁנֵי כֹּחוֹת, חַיָּב הוּא לִהְיוֹת חָדוּר בְּרָצוֹן אֶחָד וְיָחִיד, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו וְלִזְכּוֹת בְּחַסְדּוֹ.

רַבּוֹתֵינוּ מָצְאוּ מֶסֶר זֶה אַף בַּלּוּלָב. הַלּוּלָב, נוֹטָרִיקוֹן: לוֹ לֵב. וְאָמְרוּ: "מַה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁאֵין לוֹ הִתְפַּצְּלוּת עֲנָפִים בַּעֲלֵי לִבָּה, אֶלָּא גֶּזַע מֶרְכָּזִי וְתִפְרַחַת בְּרֹאשׁוֹ, "אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם", וְעַל כֵּן, "הָרוֹאֶה לוּלָב בַּחֲלוֹם, אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם", וְעִנְיָנוֹ, "שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּלֵּב שׁוּם מַחְשָׁבָה וְרָצוֹן, רַק לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם הַיֵּצֶר הָרָע יִתְמַלֵּא בְּרָצוֹן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיוּ הַשְּׁנֵי לְבָבוֹת - לֵב אֶחָד."

יֵשׁ הָאוֹמְרִים: בּוֹאוּ וּ"נְחַזֵּק" אֶת הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַצָּרוּף וְנַרְכִּיב בּוֹ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, תַּרְבּוּת הָאֻמּוֹת. וְאָנוּ אוֹמְרִים: אֶתְרוֹג מֻרְכָּב פָּסוּל הוּא לַמִּצְוָה, הַשְׁאִירוּ לִבְבוֹת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּטָהֳרָתָם.

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים גַּם, וּבְעִקָּר, בְּלִבֵּנוּ שֶׁלָּנוּ. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	בהר - בחקותי תשע"ז
	הָרוֹעֶה וַאֲנַחְנוּ
	הָאֶתְרוֹג פְּרִי עָדִין, רָגִישׁ לְפִגְעֵי הַטֶּבַע. בִּקְּשׁוּ הַחַקְלָאִים לְחַסְּנוֹ וּלְחַזְּקוֹ, וְהִרְכִּיבוּהוּ עִם יִחוּר שֶׁל לִימוֹן. וְאָכֵן, קִבְּלוּ פְּרִי נָאֶה וְחָסֹן, מְהֻדָּר וְעָמִיד, כְּלִיל הַמַּעֲלוֹת - מִלְּבַד חִסָּרוֹן אֶחָד: שֶׁאֶתְרוֹג זֶה פָּסוּל לִבְרָכָה, אֵין יוֹצְאִים בּוֹ יְדֵי מִצְוָה... וְלֶקַח נוֹקֵב יֵשׁ בַּדָּבָר, כִּי הָאֶתְרוֹג - לְדִבְרֵי חֲזַ"ל - רוֹמֵז לְלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם. וּבַלֵּב - אָסוּר שֶׁתִּהְיֶה הַרְכָּבָה, אָסוּר שֶׁיִּפְעֲלוּ שְׁנֵי כֹּחוֹת, חַיָּב הוּא לִהְיוֹת חָדוּר בְּרָצוֹן אֶחָד וְיָחִיד, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו וְלִזְכּוֹת בְּחַסְדּוֹ. רַבּוֹתֵינוּ מָצְאוּ מֶסֶר זֶה אַף בַּלּוּלָב. הַלּוּלָב, נוֹטָרִיקוֹן: לוֹ לֵב. וְאָמְרוּ: "מַה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁאֵין לוֹ הִתְפַּצְּלוּת עֲנָפִים בַּעֲלֵי לִבָּה, אֶלָּא גֶּזַע מֶרְכָּזִי וְתִפְרַחַת בְּרֹאשׁוֹ, "אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם", וְעַל כֵּן, "הָרוֹאֶה לוּלָב בַּחֲלוֹם, אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם", וְעִנְיָנוֹ, "שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּלֵּב שׁוּם מַחְשָׁבָה וְרָצוֹן, רַק לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם הַיֵּצֶר הָרָע יִתְמַלֵּא בְּרָצוֹן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיוּ הַשְּׁנֵי לְבָבוֹת - לֵב אֶחָד." יֵשׁ הָאוֹמְרִים: בּוֹאוּ וּ"נְחַזֵּק" אֶת הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַצָּרוּף וְנַרְכִּיב בּוֹ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, תַּרְבּוּת הָאֻמּוֹת. וְאָנוּ אוֹמְרִים: אֶתְרוֹג מֻרְכָּב פָּסוּל הוּא לַמִּצְוָה, הַשְׁאִירוּ לִבְבוֹת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּטָהֳרָתָם. וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים גַּם, וּבְעִקָּר, בְּלִבֵּנוּ שֶׁלָּנוּ. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)