Otzarot-Article

מַעֲשֶׂה בַּחֲבוּרַת חֲסִידִים שֶׁהֶחְלִיטָה לִנְסֹעַ לְלוּבְּלִין לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, לִקְרִיאַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. נָטְלוּ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, צָרְרוּ אֶת אַמְתַּחְתָּם, וְשָׂכְרוּ עֲגָלָה. נָסְעוּ בַּאֲוִירָה מְרוֹמֶמֶת, הִשְׁמִיעוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְשָׁרוּ שִׁירֵי הִתְעוֹרְרוּת. כְּשֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ רוֹפְּשִׁיץ סָרוּ אֶל הָרַב, הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי הַחֲבוּרָה, וְהִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיִּסַּע עִמָּם. הִשְׁתַּמֵּט וְאָמַר שֶׁבְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ לְשַׁבָּת אַחֶרֶת, לֹא עַתָּה. אַךְ הִרְבּוּ לְהַפְצִיר, וְנַעֲנָה לָהֶם. אָמַר לְנַפְשׁוֹ: "בְּהִתְלַהֲבוּתָם יְלַהֲטוּ גַּם אוֹתִי, וְאַשִּיג הַשָּׂגוֹת מְרוֹמְמוֹת".

הִגִּיעוּ לְלוּבְּלִין וְעָלוּ לְקַבֵּל שָׁלוֹם. קִבֵּל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ"ל פְּנֵיהֶם בְּחִבָּה, וְאִלּוּ לָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו, לֹא הֶרְאָה אוֹתוֹת קִרְבָה. תָּמַהּ הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ, אַךְ נִחֵם עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ: וְכִי בָּאתִי לְהִתְפַּנֵּק בְּאוֹתוֹת אַהֲבָה, לֹא בָּאתִי אֶלָּא 'לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה'! בְּקֹצֶר רוּחַ הִמְתִּין לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְלִשְׁמֹעַ קַבָּלָתָהּ מִפִּי הָרַב הַדּוֹמֶה לְמַלְאָךְ. לְאַכְזָבָתוֹ, לֹא חָשׁ בַּהִתְעוֹרְרוּת הַמְיֻחֶלֶת. לֹא רָאָה אֶת הַקּוֹלוֹת, לֹא חָוָה אֶת הָאֵשׁ וְהַבְּרָקִים, הֶעָשָׁן וְהַלַּפִּידִים, וְלֹא שָׁמַע אֶת קוֹל ה' בְּכֹחַ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ.

בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית אָמַר הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַכָּתוּב: "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי" (שְׁמוֹת יט-יא). וְהִסְבִּיר: לִכְאוֹרָה, הָיָה מַעֲמַד הַר סִינַי מַרְעִישׁ כָּל כָּךְ, מַחֲנוֹת מַלְאָכִים יָרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שִׁבְעַת הָרְקִיעִים נִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם. הָיוּ רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע, הָעוֹלָם הִתְמַלֵּא בְּשָׂמִים, וּבְכָל דִּבּוּר יָצְאָה נִשְׁמָתָם, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת תְּמָכוּם. גִּלּוּיִים כָּאֵלּוּ, נֶאְדָּרִים בַּקֹּדֶשׁ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּחָרְטוּ בַּנְּשָׁמוֹת וְיָבִיאוּ לְהִתְפַּעֲלוּת עֲצוּמָה. וְרוֹאִים אָנוּ שֶׁאֵין זֶה כָּךְ. הֵם הֻצְרְכוּ לִשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהֲכָנָה. כִּי בְּלֹא הֲכָנָה, וְלֹא יוֹם וְיוֹמַיִם, עַד שֶׁ'הוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם מִדַּעְתּוֹ' לְהַרְבּוֹתָהּ (שַׁבָּת פז.), לֹא יֵחָרֵט הַמְּאֹרָע, וְלֹא תֻּרְגַּשׁ כָּל הִתְעוֹרְרוּת.

וְהֵבִין הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ מַדּוּעַ קִבֵּל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין פָּנָיו בִּקְרִירוּת, וּמַדּוּעַ לֹא הִתְעוֹרֵר דַּיּוֹ בִּקְרִיאַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ, וְלֹא הֵכִין עַצְמוֹ יָמִים רַבִּים מֵרֹאשׁ כְּהֶרְגֵּלוֹ. חָסַר אֶת הַהֲכָנָה הָרְאוּיָה, וְלֹא הָיוּ לוֹ כֵּלִים לִקְלֹט אֶת שִׁפְעַת הָרְשָׁמִים...

סִפּוּר נִפְלָא הוּא, וּמַסְבִּיר מַדּוּעַ אֵין לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן לִימֵי הַחֹדֶשׁ, אֶלָּא חָל הוּא בְּסִיּוּם יְמֵי הַסְּפִירָה וְקָרוּי עַל שְׁמָם: "חַג הַשָּׁבוּעוֹת", וְיָכוֹל לָחוּל בַּחֲמִשָּׁה, בְּשִׁשָּׁה אוֹ בְּשִׁבְעָה בְּסִיוָן, כַּאֲשֶׁר קִדְּשׁוּ אֶת הֶחֳדָשִׁים עַל פִּי הָרְאִיָּה. כִּי אֵין הִתְעוֹרְרוּת מַתַּן תּוֹרָה, אֶלָּא בְּדַרְגַּת הַהֲכָנָה אֵלֶיהָ.

וְכָתַב הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַ"שִּׂפְתֵי צַדִּיק" מִפִּילְץ זַצַ"ל: הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲכָנָה כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּרְאָיָתָם, מִמַּה שֶּׁהוֹסִיף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, כַּהֲכָנָה לְמַתַּן תּוֹרָה: דָּחָה אֶת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי הַהֲכָנָה אֵלֶיהָ. מַתַּן תּוֹרָה עַצְמוֹ, אָרַךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מה). וְהַהֲכָנָה לוֹ, שְׁלֹשָׁה יָמִים!

וְהָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב אַרְיֵה מֵרַדְזִימִין זַצַ"ל אוֹמֵר: שָׁנִינוּ (חֻלִּין צא:) שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה פַּעַם בִּשְׁמִטָּה אוֹ בְּיוֹבֵל, וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים פַּעַם בְּחַיֵּיהֶם וּמִתְבַּטְּלִים. וְהִתְקַשָּׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשֵׁם כָּךְ, וּמַדּוּעַ נִבְרְאוּ שֶׁבַע שָׁנִים וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה מֵרֹאשׁ. הָיָה לָהֶם לוֹמַר שִׁירָה בְּיוֹם הִוָּצְרָם! וְעַל כָּרְחֲךָ, שֶׁהַהֲכָנָה לַאֲמִירַת הַשִּׁירָה אַף הִיא בִּכְלַל עֲבוֹדָתָם: הֲכָנָה בַּת יוֹבֵל שָׁנִים! (בִּכּוּרֵי אָבִי"ב, נֹחַ)

וְהָיָה הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל אוֹמֵר: אָדָם שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֵל לַחְטֹב עֵצִים וְנָתַן בְּיָדוֹ גַּרְזֶן קֵהֶה, מַשְׁחִיז הַפּוֹעֵל אֶת הַגַּרְזֶן עַל חֶשְׁבּוֹן עֲבוֹדָתוֹ, כְּכָל שֶׁיִּדָּרֵשׁ, וּמְקַבֵּל שָׂכָר גַּם עַל שְׁעוֹת הַהַשְׁחָזָה. אִם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ כֵּלִים קֵהִים, לֵב אָטוּם וְקַטְנוּת הַשָּׂגָה, וְעוֹסְקִים אָנוּ בַּהֲכָנָתָם הָרְאוּיָה לַמִּצְוָה, בִּפְתִיחַת הַלֵּב וְהִתְלַהֲבוּת נְאוֹתָה, הֲרֵיהִי נִצְרֶכֶת לַעֲבוֹדָתֵנוּ, וּנְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר כִּשְׂכַר הַמִּצְוָה . (אִמְרֵי צַדִּיקִים כח)

כֻּלָּנוּ תִּקְוָה, שֶׁהֵכַנּוּ אֶת עַצְמֵנוּ כִּדְבָעֵי, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה הַיּוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אמר תשע"ז
	"הָאֲצִילוּת מְחַיֶּבֶת"
	מַעֲשֶׂה בַּחֲבוּרַת חֲסִידִים שֶׁהֶחְלִיטָה לִנְסֹעַ לְלוּבְּלִין לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, לִקְרִיאַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. נָטְלוּ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, צָרְרוּ אֶת אַמְתַּחְתָּם, וְשָׂכְרוּ עֲגָלָה. נָסְעוּ בַּאֲוִירָה מְרוֹמֶמֶת, הִשְׁמִיעוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְשָׁרוּ שִׁירֵי הִתְעוֹרְרוּת. כְּשֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ רוֹפְּשִׁיץ סָרוּ אֶל הָרַב, הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי הַחֲבוּרָה, וְהִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיִּסַּע עִמָּם. הִשְׁתַּמֵּט וְאָמַר שֶׁבְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ לְשַׁבָּת אַחֶרֶת, לֹא עַתָּה. אַךְ הִרְבּוּ לְהַפְצִיר, וְנַעֲנָה לָהֶם. אָמַר לְנַפְשׁוֹ: "בְּהִתְלַהֲבוּתָם יְלַהֲטוּ גַּם אוֹתִי, וְאַשִּיג הַשָּׂגוֹת מְרוֹמְמוֹת". הִגִּיעוּ לְלוּבְּלִין וְעָלוּ לְקַבֵּל שָׁלוֹם. קִבֵּל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ"ל פְּנֵיהֶם בְּחִבָּה, וְאִלּוּ לָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו, לֹא הֶרְאָה אוֹתוֹת קִרְבָה. תָּמַהּ הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ, אַךְ נִחֵם עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ: וְכִי בָּאתִי לְהִתְפַּנֵּק בְּאוֹתוֹת אַהֲבָה, לֹא בָּאתִי אֶלָּא 'לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה'! בְּקֹצֶר רוּחַ הִמְתִּין לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְלִשְׁמֹעַ קַבָּלָתָהּ מִפִּי הָרַב הַדּוֹמֶה לְמַלְאָךְ. לְאַכְזָבָתוֹ, לֹא חָשׁ בַּהִתְעוֹרְרוּת הַמְיֻחֶלֶת. לֹא רָאָה אֶת הַקּוֹלוֹת, לֹא חָוָה אֶת הָאֵשׁ וְהַבְּרָקִים, הֶעָשָׁן וְהַלַּפִּידִים, וְלֹא שָׁמַע אֶת קוֹל ה' בְּכֹחַ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית אָמַר הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַכָּתוּב: "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי" (שְׁמוֹת יט-יא). וְהִסְבִּיר: לִכְאוֹרָה, הָיָה מַעֲמַד הַר סִינַי מַרְעִישׁ כָּל כָּךְ, מַחֲנוֹת מַלְאָכִים יָרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שִׁבְעַת הָרְקִיעִים נִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם. הָיוּ רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע, הָעוֹלָם הִתְמַלֵּא בְּשָׂמִים, וּבְכָל דִּבּוּר יָצְאָה נִשְׁמָתָם, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת תְּמָכוּם. גִּלּוּיִים כָּאֵלּוּ, נֶאְדָּרִים בַּקֹּדֶשׁ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּחָרְטוּ בַּנְּשָׁמוֹת וְיָבִיאוּ לְהִתְפַּעֲלוּת עֲצוּמָה. וְרוֹאִים אָנוּ שֶׁאֵין זֶה כָּךְ. הֵם הֻצְרְכוּ לִשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהֲכָנָה. כִּי בְּלֹא הֲכָנָה, וְלֹא יוֹם וְיוֹמַיִם, עַד שֶׁ'הוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם מִדַּעְתּוֹ' לְהַרְבּוֹתָהּ (שַׁבָּת פז.), לֹא יֵחָרֵט הַמְּאֹרָע, וְלֹא תֻּרְגַּשׁ כָּל הִתְעוֹרְרוּת. וְהֵבִין הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ מַדּוּעַ קִבֵּל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין פָּנָיו בִּקְרִירוּת, וּמַדּוּעַ לֹא הִתְעוֹרֵר דַּיּוֹ בִּקְרִיאַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ, וְלֹא הֵכִין עַצְמוֹ יָמִים רַבִּים מֵרֹאשׁ כְּהֶרְגֵּלוֹ. חָסַר אֶת הַהֲכָנָה הָרְאוּיָה, וְלֹא הָיוּ לוֹ כֵּלִים לִקְלֹט אֶת שִׁפְעַת הָרְשָׁמִים... סִפּוּר נִפְלָא הוּא, וּמַסְבִּיר מַדּוּעַ אֵין לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן לִימֵי הַחֹדֶשׁ, אֶלָּא חָל הוּא בְּסִיּוּם יְמֵי הַסְּפִירָה וְקָרוּי עַל שְׁמָם: "חַג הַשָּׁבוּעוֹת", וְיָכוֹל לָחוּל בַּחֲמִשָּׁה, בְּשִׁשָּׁה אוֹ בְּשִׁבְעָה בְּסִיוָן, כַּאֲשֶׁר קִדְּשׁוּ אֶת הֶחֳדָשִׁים עַל פִּי הָרְאִיָּה. כִּי אֵין הִתְעוֹרְרוּת מַתַּן תּוֹרָה, אֶלָּא בְּדַרְגַּת הַהֲכָנָה אֵלֶיהָ. וְכָתַב הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַ"שִּׂפְתֵי צַדִּיק" מִפִּילְץ זַצַ"ל: הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲכָנָה כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּרְאָיָתָם, מִמַּה שֶּׁהוֹסִיף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, כַּהֲכָנָה לְמַתַּן תּוֹרָה: דָּחָה אֶת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי הַהֲכָנָה אֵלֶיהָ. מַתַּן תּוֹרָה עַצְמוֹ, אָרַךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מה). וְהַהֲכָנָה לוֹ, שְׁלֹשָׁה יָמִים! וְהָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב אַרְיֵה מֵרַדְזִימִין זַצַ"ל אוֹמֵר: שָׁנִינוּ (חֻלִּין צא:) שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה פַּעַם בִּשְׁמִטָּה אוֹ בְּיוֹבֵל, וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים פַּעַם בְּחַיֵּיהֶם וּמִתְבַּטְּלִים. וְהִתְקַשָּׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשֵׁם כָּךְ, וּמַדּוּעַ נִבְרְאוּ שֶׁבַע שָׁנִים וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה מֵרֹאשׁ. הָיָה לָהֶם לוֹמַר שִׁירָה בְּיוֹם הִוָּצְרָם! וְעַל כָּרְחֲךָ, שֶׁהַהֲכָנָה לַאֲמִירַת הַשִּׁירָה אַף הִיא בִּכְלַל עֲבוֹדָתָם: הֲכָנָה בַּת יוֹבֵל שָׁנִים! (בִּכּוּרֵי אָבִי"ב, נֹחַ) וְהָיָה הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל אוֹמֵר: אָדָם שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֵל לַחְטֹב עֵצִים וְנָתַן בְּיָדוֹ גַּרְזֶן קֵהֶה, מַשְׁחִיז הַפּוֹעֵל אֶת הַגַּרְזֶן עַל חֶשְׁבּוֹן עֲבוֹדָתוֹ, כְּכָל שֶׁיִּדָּרֵשׁ, וּמְקַבֵּל שָׂכָר גַּם עַל שְׁעוֹת הַהַשְׁחָזָה. אִם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ כֵּלִים קֵהִים, לֵב אָטוּם וְקַטְנוּת הַשָּׂגָה, וְעוֹסְקִים אָנוּ בַּהֲכָנָתָם הָרְאוּיָה לַמִּצְוָה, בִּפְתִיחַת הַלֵּב וְהִתְלַהֲבוּת נְאוֹתָה, הֲרֵיהִי נִצְרֶכֶת לַעֲבוֹדָתֵנוּ, וּנְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר כִּשְׂכַר הַמִּצְוָה . (אִמְרֵי צַדִּיקִים כח) כֻּלָּנוּ תִּקְוָה, שֶׁהֵכַנּוּ אֶת עַצְמֵנוּ כִּדְבָעֵי, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה הַיּוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)