Otzarot-Article

"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (כא-א) מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרַק בְּכֹחוֹתָיו יוּכַל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה בַּעֲבוֹדַת ה', יִשְׁתַּדֵּל לְהִשְׁתַּלֵּם בְּעַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת. אֲבָל מִי שֶׁמִּשְׁתַּיֵּךְ לְמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת, יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל יִחוּסוֹ וְיִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ.

עַל פִּי זֶה מְבָאֵר הָרַב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק אֶת פְּסוּקֵנוּ. 'אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן', הַמְיֻחָסִים, 'וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו', אַל יְטַמֵּא אֶת נַפְשׁוֹ בְּזֶה שֶׁיִּתְגָּאֶה 'בְּעַמָּיו', בַּיִּחוּס שֶׁלּוֹ, אֶלָּא יִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ לִידֵי שְׁלֵמוּת.

רַבִּי דֹּב בֶּערִישׁ וַידְנְפֶלְד, הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין, שֶׁהַהַעֲרָצָה אֵלָיו חָצְתָה כַּיָּדוּעַ אֶת כָּל הַחוּגִים וְהָעֵדוֹת, הָיָה אַחַד הַמְיֻחָדִים וְהַמְיֻחָסִים שֶׁבִּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא הִתְיַחֵס לְיִחוּסוֹ, אֶלָּא עָמַל וְיָגַע עַל תּוֹרָתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁהַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין הָיָה אָמְנָם הַמְפֻרְסָם שֶׁבֵּין אֶחָיו, אֲבָל גַּם הָאַחִים שֶׁלּוֹ הָיוּ עֲנָקֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה. לְצֶאֱצָאִים שֶׁכָּאֵלֶּה, הָיָה כַּמּוּבָן אָב בַּעַל יִחוּס מְיֻחָד בְּמִינוֹ. רַק אַבָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ מְעֻטָּר בְּכָל קִנְיְנֵי הַתּוֹרָה, יָכוֹל לְהַצְמִיחַ גְּדוֹלֵי תּוֹרָה בְּסֵדֶר גֹּדֶל שֶׁכָּזֶה.

בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין, 'שַׂר הַתּוֹרָה', מְסֻפָּר רַבּוֹת עַל הָאַבָּא הַגָּדוֹל, רַבִּי יַעֲקֹב זַצַ"ל, בַּעַל הַ'כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב'. כּוֹתְבֵי הַקּוֹרוֹת מְסַפְּרִים עַל תְּפִיסָתוֹ הַמְּהִירָה וְעַל כִּשּׁוּרָיו הַבְּרוּכִים, אֲבָל יוֹתֵר מִשֶּׁהִצְטַיֵּן בִּיכוֹלוֹתָיו אֵלֶּה, הִצְטַיֵּן בְּהַתְמָדָתוֹ הָעֲצוּמָה וּבִשְׁקִיעוּתוֹ בַּלִּמּוּד.

כְּבָר בְּיַלְדוּתוֹ יָדְעוּ כָּל חֲבֵרָיו שֶׁיַּענְקָלֶ'ה הַקָּטָן שָׁקוּעַ כָּל כֻּלּוֹ בַּלִּמּוּד, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יוֹצִיא אוֹתוֹ מִדַּף הַגְּמָרָא. בְּעִנְיָן זֶה הָפַךְ הַיֶּלֶד לְאַגָּדָה, לְסֵמֶל וּלְדֻגְמָה שֶׁל מַמָּשׁ.

פַּעַם הִגִּיעַ קֵיסַר אוֹסְטְרִיָּה, פְרַנְץ יוֹזֶף, אֶל עֲיָרַת מְגוּרָיו, וְכָל הָעֲיָרָה רָעֲשָׁה וְגָעֲשָׁה סְבִיב הַבִּקּוּר. לְקֵיסָר זֶה הָיְתָה הַעֲרָכָה כַּבִּירָה בְּכָל חֶלְקֵי הָעוֹלָם, וּכְשֶׁהוּא הָיָה מַגִּיעַ לַעֲיָרָה קְטַנָּה, הֲיֵשׁ מִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִרְאוֹתוֹ?! בָּרוּר הָיָה לְכֻלָּם שֶׁגַּם אִם לֹא יַצְלִיחוּ לַחֲזוֹת בְּפָנָיו שֶׁל הַקֵּיסָר עַצְמוֹ, שָׁוֶה לַעֲזֹב אֶת כָּל הָעִסּוּקִים וְלָצֵאת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר עַל מְנָת לְהִתָּקֵל וְלַחֲזוֹת גַּם בְּסוּסָיו הָאֲצִילִיִּים שֶׁל הַקֵּיסָר, וַאֲפִלּוּ בַּמּוֹשְׁכוֹת הַמַּלְכוּתִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, הָעֲשׂוּיוֹת מֵחֳמָרִים מְיֻחָדִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּכָל הָעוֹלָם לְיֹפִי.

הַכֹּל הָלְכוּ לִרְאוֹתוֹ. לֹא רַק הַסּוֹחֲרִים וְתוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל הָעֲיָרָה, אֶלָּא גַּם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁבִּקְּשׁוּ לִזְכּוֹת בַּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּקְלְעָה לְיָדָם לְבָרֵךְ 'שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם'. בֵּית הַמִּדְרָשׁ נוֹתַר רֵיק. רַק אָדָם אֶחָד נִשְׁאַר לִלְמֹד, וְלֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת הַגְּמָרָא, גַּם בִּמְחִיר 'הֶפְסֵד' שֶׁכָּזֶה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת שֻׁתָּף לַמַּעֲמָד הַהִיסְטוֹרִי שֶׁל בִּקּוּר הַקֵּיסָר הַנַּעֲרָץ. הָיָה זֶה הַיֶּלֶד יַענְקָלֶ'ה וַידְנְפֶלְד, שֶׁמְּשִׁיכָתוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הָיְתָה מֵעַל וּמֵעֵבֶר לְכָל הַמֻּשָּׂגִים הָאֲחֵרִים.

חֲתָנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין, הגרב"ש שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, הָיָה מַטְעִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְאוֹמֵר שֶׁהַמַּדָּד הָאֲמִתִּי לְמִדַּת דְּבֵקוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּתּוֹרָה, הוּא עַד כַּמָּה מְסַקְרְנִים אוֹתוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים...

יֵשׁ אָדָם שֶׁכָּל דָּבָר פָּעוּט מוֹצִיאוֹ מִן הַלִּמּוּד. כַּאֲשֶׁר עוֹבֵר אַמְבּוּלַנְס בָּרְחוֹב, הוּא צָרִיךְ לָצֵאת הַחוּצָה, כְּדֵי לְבָרֵר מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא הַנּוֹסֵעַ בּוֹ. וְאִם מַגִּיעָה נַיֶּדֶת מִשְׁטָרָה - הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁלּוֹ תִּגְבַּר וְתֵלֵךְ, וְתוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַלִּמּוּד. וְכֵן הָלְאָה. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁרַק 'דְּבָרִים מַשְׁמָעוּתִיִּים' גּוֹרְמִים לוֹ לְהִתְנַתֵּק מִן הַלִּמּוּד. דְּבָרִים כָּאֵלֶּה הַמַּסִּיחִים לֹא רַק אֶת דַּעְתּוֹ, אֶלָּא אֶת דַּעְתָּם שֶׁל רַבִּים. אֲבָל כַּאֲשֶׁר פְרַנְץ יוֹזֶף מַגִּיעַ לְבִקּוּר בָּעֲיָרָה, הַכֹּל 'מְבִינִים' שֶׁהַפַּעַם מֻתָּר לַעֲזֹב אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלָצֵאת לִקְרַאת הָאוֹרֵחַ, וְלוּ כְּדֵי לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הַמְיֹעֶדֶת לוֹ. וְהָרְאָיָה, שֶׁגַּם גְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁל הָעֲיָרָה בָּהּ הִתְגּוֹרֵר אָבִיו שֶׁל הַגָּאוֹן זַצַ"ל, סָגְרוּ אֶת גְּמָרוֹתֵיהֶם וְהִמְתִּינוּ לַקֵּיסָר.

אֲבָל יַענְקָלֶ'ה, שֶׁכְּיֶלֶד קָטָן הָיָה צָרִיךְ לְגַלּוֹת עִנְיָן רַב בַּבִּקּוּר הַדְּרָמָתִי, הֶחְלִיט שֶׁהַגְּמָרָא שָׁוָה לוֹ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר. לֹא רַק מֵהַסּוּסִים וּמֵהַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַקֵּיסָר, אֶלָּא גַּם מֵהַקֵּיסָר עַצְמוֹ, וְהֶחְלִיט לְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת דִּבְרֵי הַפָּסוּק: "וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ". (מִשְׁלֵי ג-טו). וְאִם כֵּן, אֵין פֶּלֶא שֶׁיֶּלֶד זֶה צָמַח בְּעַצְמוֹ לְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וְזָכָה לִכְבוֹד מְלָכִים, כַּאֲשֶׁר זָכָה לְגַדֵּל עֲנָקֵי אֶרֶץ כְּדֻגְמַת הָרַב מִטְּשִׁיבִּין?! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תזריע - מצורע תשע"ז
	הִזָּהֲרוּ בְּגַחַלְתָּם!
	"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (כא-א) מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרַק בְּכֹחוֹתָיו יוּכַל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה בַּעֲבוֹדַת ה', יִשְׁתַּדֵּל לְהִשְׁתַּלֵּם בְּעַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת. אֲבָל מִי שֶׁמִּשְׁתַּיֵּךְ לְמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת, יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל יִחוּסוֹ וְיִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ. עַל פִּי זֶה מְבָאֵר הָרַב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק אֶת פְּסוּקֵנוּ. 'אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן', הַמְיֻחָסִים, 'וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו', אַל יְטַמֵּא אֶת נַפְשׁוֹ בְּזֶה שֶׁיִּתְגָּאֶה 'בְּעַמָּיו', בַּיִּחוּס שֶׁלּוֹ, אֶלָּא יִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ לִידֵי שְׁלֵמוּת. רַבִּי דֹּב בֶּערִישׁ וַידְנְפֶלְד, הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין, שֶׁהַהַעֲרָצָה אֵלָיו חָצְתָה כַּיָּדוּעַ אֶת כָּל הַחוּגִים וְהָעֵדוֹת, הָיָה אַחַד הַמְיֻחָדִים וְהַמְיֻחָסִים שֶׁבִּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא הִתְיַחֵס לְיִחוּסוֹ, אֶלָּא עָמַל וְיָגַע עַל תּוֹרָתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁהַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין הָיָה אָמְנָם הַמְפֻרְסָם שֶׁבֵּין אֶחָיו, אֲבָל גַּם הָאַחִים שֶׁלּוֹ הָיוּ עֲנָקֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה. לְצֶאֱצָאִים שֶׁכָּאֵלֶּה, הָיָה כַּמּוּבָן אָב בַּעַל יִחוּס מְיֻחָד בְּמִינוֹ. רַק אַבָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ מְעֻטָּר בְּכָל קִנְיְנֵי הַתּוֹרָה, יָכוֹל לְהַצְמִיחַ גְּדוֹלֵי תּוֹרָה בְּסֵדֶר גֹּדֶל שֶׁכָּזֶה. בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין, 'שַׂר הַתּוֹרָה', מְסֻפָּר רַבּוֹת עַל הָאַבָּא הַגָּדוֹל, רַבִּי יַעֲקֹב זַצַ"ל, בַּעַל הַ'כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב'. כּוֹתְבֵי הַקּוֹרוֹת מְסַפְּרִים עַל תְּפִיסָתוֹ הַמְּהִירָה וְעַל כִּשּׁוּרָיו הַבְּרוּכִים, אֲבָל יוֹתֵר מִשֶּׁהִצְטַיֵּן בִּיכוֹלוֹתָיו אֵלֶּה, הִצְטַיֵּן בְּהַתְמָדָתוֹ הָעֲצוּמָה וּבִשְׁקִיעוּתוֹ בַּלִּמּוּד. כְּבָר בְּיַלְדוּתוֹ יָדְעוּ כָּל חֲבֵרָיו שֶׁיַּענְקָלֶ'ה הַקָּטָן שָׁקוּעַ כָּל כֻּלּוֹ בַּלִּמּוּד, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יוֹצִיא אוֹתוֹ מִדַּף הַגְּמָרָא. בְּעִנְיָן זֶה הָפַךְ הַיֶּלֶד לְאַגָּדָה, לְסֵמֶל וּלְדֻגְמָה שֶׁל מַמָּשׁ. פַּעַם הִגִּיעַ קֵיסַר אוֹסְטְרִיָּה, פְרַנְץ יוֹזֶף, אֶל עֲיָרַת מְגוּרָיו, וְכָל הָעֲיָרָה רָעֲשָׁה וְגָעֲשָׁה סְבִיב הַבִּקּוּר. לְקֵיסָר זֶה הָיְתָה הַעֲרָכָה כַּבִּירָה בְּכָל חֶלְקֵי הָעוֹלָם, וּכְשֶׁהוּא הָיָה מַגִּיעַ לַעֲיָרָה קְטַנָּה, הֲיֵשׁ מִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִרְאוֹתוֹ?! בָּרוּר הָיָה לְכֻלָּם שֶׁגַּם אִם לֹא יַצְלִיחוּ לַחֲזוֹת בְּפָנָיו שֶׁל הַקֵּיסָר עַצְמוֹ, שָׁוֶה לַעֲזֹב אֶת כָּל הָעִסּוּקִים וְלָצֵאת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר עַל מְנָת לְהִתָּקֵל וְלַחֲזוֹת גַּם בְּסוּסָיו הָאֲצִילִיִּים שֶׁל הַקֵּיסָר, וַאֲפִלּוּ בַּמּוֹשְׁכוֹת הַמַּלְכוּתִיּוֹת שֶׁלָּהֶם, הָעֲשׂוּיוֹת מֵחֳמָרִים מְיֻחָדִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּכָל הָעוֹלָם לְיֹפִי. הַכֹּל הָלְכוּ לִרְאוֹתוֹ. לֹא רַק הַסּוֹחֲרִים וְתוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל הָעֲיָרָה, אֶלָּא גַּם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁבִּקְּשׁוּ לִזְכּוֹת בַּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּקְלְעָה לְיָדָם לְבָרֵךְ 'שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם'. בֵּית הַמִּדְרָשׁ נוֹתַר רֵיק. רַק אָדָם אֶחָד נִשְׁאַר לִלְמֹד, וְלֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת הַגְּמָרָא, גַּם בִּמְחִיר 'הֶפְסֵד' שֶׁכָּזֶה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת שֻׁתָּף לַמַּעֲמָד הַהִיסְטוֹרִי שֶׁל בִּקּוּר הַקֵּיסָר הַנַּעֲרָץ. הָיָה זֶה הַיֶּלֶד יַענְקָלֶ'ה וַידְנְפֶלְד, שֶׁמְּשִׁיכָתוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הָיְתָה מֵעַל וּמֵעֵבֶר לְכָל הַמֻּשָּׂגִים הָאֲחֵרִים. חֲתָנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין, הגרב"ש שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, הָיָה מַטְעִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְאוֹמֵר שֶׁהַמַּדָּד הָאֲמִתִּי לְמִדַּת דְּבֵקוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּתּוֹרָה, הוּא עַד כַּמָּה מְסַקְרְנִים אוֹתוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים... יֵשׁ אָדָם שֶׁכָּל דָּבָר פָּעוּט מוֹצִיאוֹ מִן הַלִּמּוּד. כַּאֲשֶׁר עוֹבֵר אַמְבּוּלַנְס בָּרְחוֹב, הוּא צָרִיךְ לָצֵאת הַחוּצָה, כְּדֵי לְבָרֵר מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא הַנּוֹסֵעַ בּוֹ. וְאִם מַגִּיעָה נַיֶּדֶת מִשְׁטָרָה - הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁלּוֹ תִּגְבַּר וְתֵלֵךְ, וְתוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַלִּמּוּד. וְכֵן הָלְאָה. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁרַק 'דְּבָרִים מַשְׁמָעוּתִיִּים' גּוֹרְמִים לוֹ לְהִתְנַתֵּק מִן הַלִּמּוּד. דְּבָרִים כָּאֵלֶּה הַמַּסִּיחִים לֹא רַק אֶת דַּעְתּוֹ, אֶלָּא אֶת דַּעְתָּם שֶׁל רַבִּים. אֲבָל כַּאֲשֶׁר פְרַנְץ יוֹזֶף מַגִּיעַ לְבִקּוּר בָּעֲיָרָה, הַכֹּל 'מְבִינִים' שֶׁהַפַּעַם מֻתָּר לַעֲזֹב אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלָצֵאת לִקְרַאת הָאוֹרֵחַ, וְלוּ כְּדֵי לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הַמְיֹעֶדֶת לוֹ. וְהָרְאָיָה, שֶׁגַּם גְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁל הָעֲיָרָה בָּהּ הִתְגּוֹרֵר אָבִיו שֶׁל הַגָּאוֹן זַצַ"ל, סָגְרוּ אֶת גְּמָרוֹתֵיהֶם וְהִמְתִּינוּ לַקֵּיסָר. אֲבָל יַענְקָלֶ'ה, שֶׁכְּיֶלֶד קָטָן הָיָה צָרִיךְ לְגַלּוֹת עִנְיָן רַב בַּבִּקּוּר הַדְּרָמָתִי, הֶחְלִיט שֶׁהַגְּמָרָא שָׁוָה לוֹ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר. לֹא רַק מֵהַסּוּסִים וּמֵהַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַקֵּיסָר, אֶלָּא גַּם מֵהַקֵּיסָר עַצְמוֹ, וְהֶחְלִיט לְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת דִּבְרֵי הַפָּסוּק: "וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ". (מִשְׁלֵי ג-טו). וְאִם כֵּן, אֵין פֶּלֶא שֶׁיֶּלֶד זֶה צָמַח בְּעַצְמוֹ לְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וְזָכָה לִכְבוֹד מְלָכִים, כַּאֲשֶׁר זָכָה לְגַדֵּל עֲנָקֵי אֶרֶץ כְּדֻגְמַת הָרַב מִטְּשִׁיבִּין?! (בָּרְכִי נַפְשִׁי)