Otzarot-Article

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (יט-יח) מְסֻפָּר שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַּ"ל, מַהִי הַמִּצְוָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְקִיּוּם. וּמְסֻפָּר שֶׁעָנָה: מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". לִשְׂמֹחַ שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים לְלֹא הֲפוּגָה, לְלֹא עֲנָנָה. הִנֵּה לָנוּ סִבָּה לְקִנְאָה בַּגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְקַנֵּא בּוֹ עַל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַבְּרוּכִים כְּשֶׁבְּגִיל שֵׁשׁ כְּבָר דָּרַשׁ בָּרַבִּים, וּבְגִיל בַּר הַמִּצְוָה שָׁלַט בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אֲבָל אִלּוּ הָיִינוּ אָנוּ נִשְׁאָלִים שְׁאֵלָה זוֹ, הָיְתָה לָנוּ תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת: מִצְוָה מִן הַפָּרָשָׁה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וּבְבֵאוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זצ"ל: "כָּמוֹךָ, בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ. כָּמוֹךָ, בְּלִי חִלּוּקִים, בְּלִי תַּחְבּוּלוֹת וּמְזִמּוֹת. כָּמוֹךָ מַמָּשׁ".

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵין זוֹ הַמִּצְוָה הַקָּשָׁה עֲבוּרוֹ, לֶאֱהֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּמוֹהוּ מַמָּשׁ.

וְכֵיצַד, בֶּאֱמֶת, מַגִּיעִים לְדַרְגָּה זוֹ? חֲזַ"ל הוֹדִיעוּנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה, וּבָרָא (עַל פִּיהָ) אֶת הָעוֹלָם, וְאֵין דָּבָר טִבְעִי יוֹתֵר מִקִּיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְלִכְאוֹרָה, הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי מוֹשֵׁךְ לְאַהֲבָה עַצְמִית, אָנוֹכִית, וּמִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" דּוֹרֶשֶׁת כְּפִיַּת הַטֶּבַע וּמְנֻגֶּדֶת לוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עַל כָּךְ בְּמִצְוָה זוֹ עַצְמָהּ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ - כָּמוֹךָ", הֲרֵי שֶׁהַמָּקוֹר וְהַמּוֹדֵד הִיא אַהֲבָתְךָ אֶת עַצְמְךָ.

אַךְ כְּבָר הוֹדִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבוֹת כְּבָר נִתְּנוּ בַּתּוֹרָה עַצְמָהּ. שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ (ב"ב עא.). אֵין מַתָּנָה נִפְלָאָה יוֹתֵר מִמַּתַּן תּוֹרָה וּמַתְּנַת הַמִּצְווֹת, וְעִמָּהּ קִבַּלְנוּ גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן. כָּךְ בַּמִּצְווֹת כֻּלָּן, וְאַף כָּאן נִמְסְרָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'".

וּבֵאוּרוֹ: יָדוּעַ הַמֻּשָּׂג שֶׁל "אַחְוַת לוֹחֲמִים". מַה פִּשְׁרָהּ? הַלּוֹחֲמִים הַצְּעִירִים הֵם פְּסֵיפָס אֱנוֹשִׁי אַקְרָאִי. בַּעֲלֵי רֶקַע שׁוֹנֶה, חִנּוּךְ שׁוֹנֶה, חֶבְרָה שׁוֹנָה. בְּמִקְרֶה נִקְלְעוּ לִפְלֻגָּה אַחַת וְהוּטְלוּ לִשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. מַה קֵּרֵב אוֹתָם לַחְלֹק אֶת פִּתָּם, לְהֵחָלֵץ לְעֶזְרָה, אַף לְסַכֵּן חַיִּים זֶה לְמַעַן זֶה? וְהַתְּשׁוּבָה: כְּשֶׁיֵּשׁ מַטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת, סַכָּנָה מְשֻׁתֶּפֶת וְיַעַד מְשֻׁתָּף, מִתְאַגְּדִים כָּל הַכֹּחוֹת וְנוֹפְלוֹת כָּל הַמְּחִצּוֹת הַמְבוֹדְדוֹת. זֶה לֹא שֶׁפָּסְקוּ מִלִּהְיוֹת אָנוֹכִיִּים, אֶלָּא שֶׁהָ"אֲנִי" מִתְרַחֵב וְכוֹלֵל אֶת הַפְּלֻגָּה כֻּלָּהּ, כּוֹלֵל אֶת חֲבֵרָיו.

מְסֻפָּר, שֶׁהַצָּעַת שִׁדּוּךְ בָּאָה לִפְנֵי בֶּן יְשִׁיבָה. בֵּרֵר, וּבָא לְהִוָּעֵץ בְּרַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵין זַצַּ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דְּפּוֹנִיבֶז'. סִפֵּר שֶׁהַכֹּל נִפְלָא, מִלְּבַד יְדִיעָה אַחַת שֶׁמְּעִיבָה עַל כָּל הַשְּׁאָר: אוֹמְרִים שֶׁהִיא אָנוֹכִית...

אָמַר לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ: "הֲרֵי זֶה נִפְלָא!"

תָּמַהּ, וְלֹא הֵבִין.

הִסְבִּיר הַמַּשְׁגִּיחַ: "הֲלֹא תָּבִין, נַעֲרָה אָנוֹכִית דּוֹאֶגֶת רַק לְעַצְמָהּ. אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה נְשׂוּאָה, תַּקִּיף אָנוֹכִיּוּתָהּ גַּם אֶת בַּעֲלָהּ. וּכְשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תִּגְדַּל, תַּקִּיף גַּם אֶת יְלָדֶיהָ"...

מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁהָ"אֲנִי" שֶׁל הַחַיָּל מִתְרַחֵב וְכוֹלֵל אֶת כָּל הַפְּלֻגָּה. וְזוֹ הוֹרָאַת הַכָּתוּב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'". הֲלֹא כֻּלְּכֶם חַיָּלִים בִּצְבָא ה', וּמִן הָרָאוּי שֶׁתִּשְׂרֹר בֵּינֵיכֶם אַחְוַת לוֹחֲמִים.

הַגְּמָרָא (סוֹטָה מ.) מְסַפֶּרֶת, שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר רַבִּי אַבָּהוּ הָיָה אוֹמֵר שִׁעוּרוֹ לִפְנֵי מְאוֹת תַּלְמִידָיו בְּלַחַשׁ, וְהָיָה לוֹ תַּלְמִיד בַּעַל קוֹל חָזָק וְצָלוּל שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו וּמַשְׁמִיעָם לְכָל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה. פַּעַם בָּאָה הָרַבָּנִית, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּהוּ, וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "הֲשָׁמַעְתָּ חֻצְפָּה! אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד פָּגְשָׁה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי בְּהִתְנַשְּׂאוּת: הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבַּעֲלִי אוֹמֵר אֶת כָּל הַשִּׁעוּר מֵעַצְמוֹ. חֶסֶד עוֹשֶׂה הוּא עִם בַּעֲלֵךְ שֶׁהוּא גּוֹחֵן כִּבְיָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו, וְאוֹמְרָם כְּאִלּוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל בַּעֲלֵךְ"...

אָכֵן, אֵיזוֹ עַזּוּת פָּנִים!

עָנָה לָהּ רַבִּי אַבָּהוּ בְּנַחַת וּבִמְאוֹר פָּנִים: "וּמָה אִכְפַּת לָךְ? הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְרֻצֶּה, מַה זֶּה מְשַׁנֶּה שֶׁל מִי הַשִּׁעוּר? מִמֶּנִּי וּמִמֶּנּוּ יִשְׁתַּבַּח הַבּוֹרֵא"...

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה נוֹצַר, לְשֵׁם מָה נִבְרָא, מַה יִּעוּדוֹ בָּעוֹלָם - "וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי" (קִדּוּשִׁין פב.). "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ". "כֹּל פָּעַל ה', לַמַּעֲנֵהוּ" (מִשְׁלֵי טז-ד). "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי, וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" (יְשַׁעְיָה מג-ז). "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (יְשַׁעְיָה מג-כא).

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זֹאת, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁכָּל יְהוּדִי מַרְבֶּה בְּדַרְכּוֹ, בְּיִחוּדִיּוֹתוֹ, בְּמִגְזָרוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם. וְיֵשׁ כֹּה הַרְבֵּה כְּבוֹד שָׁמַיִם לְהַרְבּוֹת בָּעוֹלָם, וְכֻלָּנוּ מְגֻיָּסִים לְתַכְלִית זוֹ וּלְמַטָּרָה זוֹ. וְרַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַּ"ל הִשְׁרִישׁ אֶת הַיְדִיעָה שֶׁכָּל גִּלּוּי כְּבוֹד שָׁמַיִם בַּתְּפִלָּה, בַּבְּרָכָה, בַּמִּצְוָה, בְּמַעֲשֶׂה הַחֶסֶד, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם – מַעֲלֶה נִיצוֹצוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ וּמְקָרֵב אֶת הַתִּקּוּן וְאֶת הַגְּאֻלָּה - כְּשֶׁיּוֹדְעִים זֹאת, הֲרֵי מוֹשִׁיטִים יָד לְכָל לוֹחֵם נוֹסָף, לְכָל עוֹזֵר וּמְסַיֵּעַ, לְכָל אָח וָרֵעַ. זֶה סוֹד "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", כְּאִישׁ אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד (שְׁמוֹת יט-ב). כִּי אִם יֵשׁ מַבָּט מְשֻׁתָּף, מְשִׂימָה מְשֻׁתֶּפֶת, שֶׁכָּל אֶחָד נוֹטֵל בָּהֶם חֵלֶק, וְעַל יְדֵי כֻּלָּם כְּאֶחָד הִיא מֻגְשֶׁמֶת, אֲזַי יֵשׁ אַחְדוּת וְיֵשׁ אַחְוָה. וְאָז גַּם אֵין הִתְחַשְׁבְּנוּת וְאֵין טְרוּנְיָה. כִּמְשַׁל הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (נְדָרִים ט-ד): אִם יַד שְׂמֹאל פָּגְעָה בְּיַד יָמִין, לֹא תַּחְזִיר הַיָּד הַיְמָנִית צְבִיטָה...

וְדֶרֶךְ אַגַּב: כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לְגַבֵּי הָעָם בִּכְלָלוּתוֹ, נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְלִכּוּדוֹ. נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה, וּלְיִשּׂוּם... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמיני תשע"ז
	חוֹלְקִים אָנוּ כָּבוֹד לַזְּקֵנִים
	"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (יט-יח) מְסֻפָּר שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַּ"ל, מַהִי הַמִּצְוָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְקִיּוּם. וּמְסֻפָּר שֶׁעָנָה: מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". לִשְׂמֹחַ שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים לְלֹא הֲפוּגָה, לְלֹא עֲנָנָה. הִנֵּה לָנוּ סִבָּה לְקִנְאָה בַּגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְקַנֵּא בּוֹ עַל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַבְּרוּכִים כְּשֶׁבְּגִיל שֵׁשׁ כְּבָר דָּרַשׁ בָּרַבִּים, וּבְגִיל בַּר הַמִּצְוָה שָׁלַט בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אֲבָל אִלּוּ הָיִינוּ אָנוּ נִשְׁאָלִים שְׁאֵלָה זוֹ, הָיְתָה לָנוּ תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת: מִצְוָה מִן הַפָּרָשָׁה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וּבְבֵאוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זצ"ל: "כָּמוֹךָ, בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ. כָּמוֹךָ, בְּלִי חִלּוּקִים, בְּלִי תַּחְבּוּלוֹת וּמְזִמּוֹת. כָּמוֹךָ מַמָּשׁ". אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵין זוֹ הַמִּצְוָה הַקָּשָׁה עֲבוּרוֹ, לֶאֱהֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּמוֹהוּ מַמָּשׁ. וְכֵיצַד, בֶּאֱמֶת, מַגִּיעִים לְדַרְגָּה זוֹ? חֲזַ"ל הוֹדִיעוּנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה, וּבָרָא (עַל פִּיהָ) אֶת הָעוֹלָם, וְאֵין דָּבָר טִבְעִי יוֹתֵר מִקִּיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְלִכְאוֹרָה, הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי מוֹשֵׁךְ לְאַהֲבָה עַצְמִית, אָנוֹכִית, וּמִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" דּוֹרֶשֶׁת כְּפִיַּת הַטֶּבַע וּמְנֻגֶּדֶת לוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עַל כָּךְ בְּמִצְוָה זוֹ עַצְמָהּ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ - כָּמוֹךָ", הֲרֵי שֶׁהַמָּקוֹר וְהַמּוֹדֵד הִיא אַהֲבָתְךָ אֶת עַצְמְךָ. אַךְ כְּבָר הוֹדִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבוֹת כְּבָר נִתְּנוּ בַּתּוֹרָה עַצְמָהּ. שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ (ב"ב עא.). אֵין מַתָּנָה נִפְלָאָה יוֹתֵר מִמַּתַּן תּוֹרָה וּמַתְּנַת הַמִּצְווֹת, וְעִמָּהּ קִבַּלְנוּ גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן. כָּךְ בַּמִּצְווֹת כֻּלָּן, וְאַף כָּאן נִמְסְרָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'". וּבֵאוּרוֹ: יָדוּעַ הַמֻּשָּׂג שֶׁל "אַחְוַת לוֹחֲמִים". מַה פִּשְׁרָהּ? הַלּוֹחֲמִים הַצְּעִירִים הֵם פְּסֵיפָס אֱנוֹשִׁי אַקְרָאִי. בַּעֲלֵי רֶקַע שׁוֹנֶה, חִנּוּךְ שׁוֹנֶה, חֶבְרָה שׁוֹנָה. בְּמִקְרֶה נִקְלְעוּ לִפְלֻגָּה אַחַת וְהוּטְלוּ לִשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. מַה קֵּרֵב אוֹתָם לַחְלֹק אֶת פִּתָּם, לְהֵחָלֵץ לְעֶזְרָה, אַף לְסַכֵּן חַיִּים זֶה לְמַעַן זֶה? וְהַתְּשׁוּבָה: כְּשֶׁיֵּשׁ מַטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת, סַכָּנָה מְשֻׁתֶּפֶת וְיַעַד מְשֻׁתָּף, מִתְאַגְּדִים כָּל הַכֹּחוֹת וְנוֹפְלוֹת כָּל הַמְּחִצּוֹת הַמְבוֹדְדוֹת. זֶה לֹא שֶׁפָּסְקוּ מִלִּהְיוֹת אָנוֹכִיִּים, אֶלָּא שֶׁהָ"אֲנִי" מִתְרַחֵב וְכוֹלֵל אֶת הַפְּלֻגָּה כֻּלָּהּ, כּוֹלֵל אֶת חֲבֵרָיו. מְסֻפָּר, שֶׁהַצָּעַת שִׁדּוּךְ בָּאָה לִפְנֵי בֶּן יְשִׁיבָה. בֵּרֵר, וּבָא לְהִוָּעֵץ בְּרַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵין זַצַּ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ דְּפּוֹנִיבֶז'. סִפֵּר שֶׁהַכֹּל נִפְלָא, מִלְּבַד יְדִיעָה אַחַת שֶׁמְּעִיבָה עַל כָּל הַשְּׁאָר: אוֹמְרִים שֶׁהִיא אָנוֹכִית... אָמַר לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ: "הֲרֵי זֶה נִפְלָא!" תָּמַהּ, וְלֹא הֵבִין. הִסְבִּיר הַמַּשְׁגִּיחַ: "הֲלֹא תָּבִין, נַעֲרָה אָנוֹכִית דּוֹאֶגֶת רַק לְעַצְמָהּ. אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה נְשׂוּאָה, תַּקִּיף אָנוֹכִיּוּתָהּ גַּם אֶת בַּעֲלָהּ. וּכְשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תִּגְדַּל, תַּקִּיף גַּם אֶת יְלָדֶיהָ"... מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁהָ"אֲנִי" שֶׁל הַחַיָּל מִתְרַחֵב וְכוֹלֵל אֶת כָּל הַפְּלֻגָּה. וְזוֹ הוֹרָאַת הַכָּתוּב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'". הֲלֹא כֻּלְּכֶם חַיָּלִים בִּצְבָא ה', וּמִן הָרָאוּי שֶׁתִּשְׂרֹר בֵּינֵיכֶם אַחְוַת לוֹחֲמִים. הַגְּמָרָא (סוֹטָה מ.) מְסַפֶּרֶת, שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר רַבִּי אַבָּהוּ הָיָה אוֹמֵר שִׁעוּרוֹ לִפְנֵי מְאוֹת תַּלְמִידָיו בְּלַחַשׁ, וְהָיָה לוֹ תַּלְמִיד בַּעַל קוֹל חָזָק וְצָלוּל שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו וּמַשְׁמִיעָם לְכָל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה. פַּעַם בָּאָה הָרַבָּנִית, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּהוּ, וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "הֲשָׁמַעְתָּ חֻצְפָּה! אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד פָּגְשָׁה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי בְּהִתְנַשְּׂאוּת: הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבַּעֲלִי אוֹמֵר אֶת כָּל הַשִּׁעוּר מֵעַצְמוֹ. חֶסֶד עוֹשֶׂה הוּא עִם בַּעֲלֵךְ שֶׁהוּא גּוֹחֵן כִּבְיָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו, וְאוֹמְרָם כְּאִלּוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל בַּעֲלֵךְ"... אָכֵן, אֵיזוֹ עַזּוּת פָּנִים! עָנָה לָהּ רַבִּי אַבָּהוּ בְּנַחַת וּבִמְאוֹר פָּנִים: "וּמָה אִכְפַּת לָךְ? הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְרֻצֶּה, מַה זֶּה מְשַׁנֶּה שֶׁל מִי הַשִּׁעוּר? מִמֶּנִּי וּמִמֶּנּוּ יִשְׁתַּבַּח הַבּוֹרֵא"... מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה נוֹצַר, לְשֵׁם מָה נִבְרָא, מַה יִּעוּדוֹ בָּעוֹלָם - "וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי" (קִדּוּשִׁין פב.). "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ". "כֹּל פָּעַל ה', לַמַּעֲנֵהוּ" (מִשְׁלֵי טז-ד). "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי, וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" (יְשַׁעְיָה מג-ז). "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (יְשַׁעְיָה מג-כא). מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זֹאת, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁכָּל יְהוּדִי מַרְבֶּה בְּדַרְכּוֹ, בְּיִחוּדִיּוֹתוֹ, בְּמִגְזָרוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם. וְיֵשׁ כֹּה הַרְבֵּה כְּבוֹד שָׁמַיִם לְהַרְבּוֹת בָּעוֹלָם, וְכֻלָּנוּ מְגֻיָּסִים לְתַכְלִית זוֹ וּלְמַטָּרָה זוֹ. וְרַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַּ"ל הִשְׁרִישׁ אֶת הַיְדִיעָה שֶׁכָּל גִּלּוּי כְּבוֹד שָׁמַיִם בַּתְּפִלָּה, בַּבְּרָכָה, בַּמִּצְוָה, בְּמַעֲשֶׂה הַחֶסֶד, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם – מַעֲלֶה נִיצוֹצוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ וּמְקָרֵב אֶת הַתִּקּוּן וְאֶת הַגְּאֻלָּה - כְּשֶׁיּוֹדְעִים זֹאת, הֲרֵי מוֹשִׁיטִים יָד לְכָל לוֹחֵם נוֹסָף, לְכָל עוֹזֵר וּמְסַיֵּעַ, לְכָל אָח וָרֵעַ. זֶה סוֹד "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", כְּאִישׁ אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד (שְׁמוֹת יט-ב). כִּי אִם יֵשׁ מַבָּט מְשֻׁתָּף, מְשִׂימָה מְשֻׁתֶּפֶת, שֶׁכָּל אֶחָד נוֹטֵל בָּהֶם חֵלֶק, וְעַל יְדֵי כֻּלָּם כְּאֶחָד הִיא מֻגְשֶׁמֶת, אֲזַי יֵשׁ אַחְדוּת וְיֵשׁ אַחְוָה. וְאָז גַּם אֵין הִתְחַשְׁבְּנוּת וְאֵין טְרוּנְיָה. כִּמְשַׁל הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (נְדָרִים ט-ד): אִם יַד שְׂמֹאל פָּגְעָה בְּיַד יָמִין, לֹא תַּחְזִיר הַיָּד הַיְמָנִית צְבִיטָה... וְדֶרֶךְ אַגַּב: כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לְגַבֵּי הָעָם בִּכְלָלוּתוֹ, נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְלִכּוּדוֹ. נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה, וּלְיִשּׂוּם... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)