Otzarot-Article

"מִי אֵלֶּה" (מח-ח) כָּתַב רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִיג'וֹ זָצָ"ל, בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים", שֶׁבִּימֵי קֶדֶם יָדְעוּ אֶת סוֹד הַמִּשְׁקָפַיִם וְהַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", שֶׁהוּא כְּכֶפֶל לָשׁוֹן. אֶלָּא שֶׁאָדָם צָעִיר שֶׁהוּא קְצַר רְאִיָּה, וְעֵינָיו כָּבְדוּ, יוּכַל לִרְאוֹת בְּאֶמְצָעוּת מִשְׁקָפַיִם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁעֵינָיו כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, כְּלוֹמַר רְאִיָּתוֹ נִטַּשְׁטְשָׁה בְּעִרְפּוּל הַיֵּרוּד (קָטָרַקְט), וּלְכָךְ לֹא יוֹעִילוּהוּ הַמִּשְׁקָפַיִם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אִיּוֹב (יט-כז) "אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי, וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר". כְּלוֹמַר: רָאִיתִי בְּעַצְמִי, וְלֹא בְּאֶמְצָעוּת כְּלִי זָר.

מַזְעִיקִים אֶת יוֹסֵף לְמִטַּת אָבִיו הַחוֹלֶה, עַל סַף מְלֹאת לוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. עֵינֵי אָבִיו הַגָּדוֹל כְּבֵדוֹת מִזֹּקֶן. שׁוֹאֵל הוּא עַל נְכָדָיו: "מִי אֵלֶּה?"

בְּמַבָּט מְגֻשָּׁם וְקַטְנוּנִי, כֵּיצַד הָיִינוּ מְפָרְשִׁים אֶת הַמַּעֲמָד, אֵיךְ הָיִינוּ מְבִינִים אֶת הַשְּׁאֵלָה? מוּטָב שֶׁלֹּא לוֹמַר, מַדּוּעַ נֶחְטָא בִּלְשׁוֹנֵנוּ! אֲבָל הִנֵּה, כֵּיצַד הֵבִינוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶת הַשְּׁאֵלָה: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף", בִּקֵּשׁ לְבָרְכָם וְנִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁעֲתִידִים יָרָבְעָם וְאַחְאָב לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה. "וַיֹּאמֶר, מִי אֵלֶּה", מֵהֵיכָן יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִבְרָכָה?! (רַשִּׁ"י)

וְאַגַּב, מִדְרַשׁ חֲזַ"ל הוּא כַּיָּדוּעַ עֹמֶק הַפְּשָׁט. שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף", וְיָדוּעַ שֶׁהַכָּתוּב קוֹרְאוֹ "יִשְׂרָאֵל" כַּאֲשֶׁר הוּא בְּמַעֲלָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה וְהַגְּבוֹהָה, כַּאֲשֶׁר אַךְ לִפְנֵי חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה פְּסוּקִים קָרוּי הוּא "יַעֲקֹב". וְאַף תְּשׁוּבַת יוֹסֵף אֵינָהּ, כַּמִּתְבַּקֵּשׁ: "אַבָּא, אֵלּוּ נְכָדֶיךָ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם". אֶלָּא מֵשִׁיב הוּא: "בָּנַי הֵם", רְאוּיִים לִבְרָכָה כָּמוֹנִי, "בִּקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים, וְנָחָה עַל יַעֲקֹב רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". (רַשִּׁ"י)

מִכָּל מָקוֹם, לָמַדְנוּ כָּאן שִׁעוּר בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים: כַּאֲשֶׁר צַדִּיק מְבָרֵךְ, צוֹפֶה הוּא לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת לִרְאוֹת הַאִם בִּרְכָתוֹ לֹא תַּזִּיק בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא שָׁלָב, וְהַאִם לֹא תְּאַמֵּץ כֹּחָם שֶׁל רְשָׁעִים בְּעוֹד דּוֹרוֹת רַבִּים. כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ גַּם הַהֶפֶךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֱלִישָׁע הַנָּבִיא הִמְתִּיק אֶת הַמַּיִם הַמָּרִים בִּירִיחוֹ, וּנְעָרִים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים רָדְפוּ אַחֲרָיו וְהִתְקַלְּסוּ בּוֹ - "וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה', וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מְלָכִים ב ב-כד). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוֹטָה מו:) "וַיִּרְאֵם, מָה רָאָה? רָאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה... לֹא בָּם וְלֹא בְּזַרְעָם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת".

כָּךְ בְּכָל הוֹרָאוֹת רַבּוֹתֵינוּ וְהַדְרָכוֹתֵיהֶם. שֶׁכָּךְ מְקֻבְּלָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ: הַנּוֹתֵן עֵצָה לְרֵעֵהוּ, וְכָל שֶׁכֵּן לַצִּבּוּר, הֲרֵי אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה: אוֹ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, אוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע, אוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק...

וְהִסְבִּירוּ: אִם אֵינוֹ רוֹאֶה בְּבֵרוּר אֶת כָּל הַסִּכּוּנִים וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַהֶפְסֵד וְהַמִּכְשׁוֹל, הֲרֵי הוּא טִפֵּשׁ. אִם רוֹאֶה הוּא, וּבִשְׁרִירוּת לֵב נוֹטֵל עַל מַצְפּוּנוֹ אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת הִסְתַּבְּכוּתוֹ שֶׁל הַזּוּלַת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁל הַצִּבּוּר - הֲרֵי הוּא רָשָׁע. אֶלָּא אִם כֵּן צַדִּיק הוּא, רוֹאֶה הַכֹּל, וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה עַל יָדוֹ, וְלֹא יַגִּיעַ הֶפְסֵד וְנֶזֶק מֵחֲמָתוֹ.

וְכֵיצַד יָכוֹל הוּא לָדַעַת?

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יב-ו) "אוֹתָהּ אוֹרָה שֶׁנִּבְרָא בָהּ הָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד וְהִבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂי דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזָן מֵהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" (אִיּוֹב לח-טו). וּלְמִי גְּנָזוֹ, לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ" (מִשְׁלֵי ד-יח). וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א רסד-א) אָמְרוּ, שֶׁגְּנָזוֹ בַּתּוֹרָה.

וְכָתַב הַ"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" (בְּסוֹף פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית), שֶׁחַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּכָל דּוֹר מוֹצְאִים אוֹר גָּנוּז זֶה בַּתּוֹרָה, וְעַל יָדוֹ רוֹאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, "כְּמוֹ שֶׁרָאוּ עֵינַי כַּמָּה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר קְצָרָה הַיְרִיעָה מֵהָכִיל, אֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל (זְקֵנוֹ, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זָצָ"ל) מַמָּשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ עַל יְדֵי אוֹתוֹ אוֹר שֶׁנִּגְנַז בַּתּוֹרָה".

וּכְבָר נִשְׁאַל הָרַבִּי מִסַּטְמֶאר בַּעַל "וַיּוֹאֵל מֹשֶׁה" זָצָ"ל בִּדְבַר אוֹתָם יְהוּדִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים כִּגְדוֹלֵי תּוֹרָה (בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה...) וּמִתְיַמְּרִים לָדַעַת עֲתִידוֹת וְנִסְתָּרוֹת. הֵשִׁיב בְּחָכְמָתוֹ: חֲזַ"ל סִפְּרוּ (נִדָּה ל:), שֶׁמַּלְאָךְ מְלַמֵּד אֶת הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְנֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ. הָרַמְחַ"ל פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא אוֹר הַנְּשָׁמָה, "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (מִשְׁלֵי כ-כז), וְצוֹפֶה בּוֹ מֵרֹאשׁ הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִוָּלֵד, סוֹטְרוֹ הַמַּלְאָךְ עַל פִּיו וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל מַה שֶּׁלָּמַד. וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: וּמָה עִם כֹּשֶׁר הָרְאִיָּה הַמֻּפְלָא?

מַדּוּעַ לֹא הוֹסִיפוּ שֶׁהַמַּלְאָךְ מְכַבֶּה אֶת הַנֵּר שֶׁעַל יָדוֹ צָפָה נִסְתָּרוֹת? וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁאוֹתוֹ כֹּחַ הוּא תּוֹצָאַת הַמָּאוֹר הַגָּנוּז בַּתּוֹרָה, וְאִם אֵין תּוֹרָה - אֵין רְאִיַּת עֲתִידוֹת!

אִם בִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל עֵצָה, מִן הַתּוֹרָה הֱוֵי נוֹטֵל (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יב-יב). וְכֵן אָמַר דָּוִד: כְּשֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לִטֹּל עֵצָה, בַּתּוֹרָה הָיִיתִי מַבִּיט וְנוֹטֵל עֵצָה. שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט-טו): "בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אָרְחוֹתֶיךָ". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תצוה תשע"ז
	הַמְשֻׁתָּף בֵּין הַפָּרָשָׁה לַמְּגִלָּה
	"מִי אֵלֶּה" (מח-ח) כָּתַב רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִיג'וֹ זָצָ"ל, בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים", שֶׁבִּימֵי קֶדֶם יָדְעוּ אֶת סוֹד הַמִּשְׁקָפַיִם וְהַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", שֶׁהוּא כְּכֶפֶל לָשׁוֹן. אֶלָּא שֶׁאָדָם צָעִיר שֶׁהוּא קְצַר רְאִיָּה, וְעֵינָיו כָּבְדוּ, יוּכַל לִרְאוֹת בְּאֶמְצָעוּת מִשְׁקָפַיִם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁעֵינָיו כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, כְּלוֹמַר רְאִיָּתוֹ נִטַּשְׁטְשָׁה בְּעִרְפּוּל הַיֵּרוּד (קָטָרַקְט), וּלְכָךְ לֹא יוֹעִילוּהוּ הַמִּשְׁקָפַיִם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אִיּוֹב (יט-כז) "אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי, וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר". כְּלוֹמַר: רָאִיתִי בְּעַצְמִי, וְלֹא בְּאֶמְצָעוּת כְּלִי זָר. מַזְעִיקִים אֶת יוֹסֵף לְמִטַּת אָבִיו הַחוֹלֶה, עַל סַף מְלֹאת לוֹ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. עֵינֵי אָבִיו הַגָּדוֹל כְּבֵדוֹת מִזֹּקֶן. שׁוֹאֵל הוּא עַל נְכָדָיו: "מִי אֵלֶּה?" בְּמַבָּט מְגֻשָּׁם וְקַטְנוּנִי, כֵּיצַד הָיִינוּ מְפָרְשִׁים אֶת הַמַּעֲמָד, אֵיךְ הָיִינוּ מְבִינִים אֶת הַשְּׁאֵלָה? מוּטָב שֶׁלֹּא לוֹמַר, מַדּוּעַ נֶחְטָא בִּלְשׁוֹנֵנוּ! אֲבָל הִנֵּה, כֵּיצַד הֵבִינוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶת הַשְּׁאֵלָה: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף", בִּקֵּשׁ לְבָרְכָם וְנִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁעֲתִידִים יָרָבְעָם וְאַחְאָב לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה. "וַיֹּאמֶר, מִי אֵלֶּה", מֵהֵיכָן יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִבְרָכָה?! (רַשִּׁ"י) וְאַגַּב, מִדְרַשׁ חֲזַ"ל הוּא כַּיָּדוּעַ עֹמֶק הַפְּשָׁט. שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף", וְיָדוּעַ שֶׁהַכָּתוּב קוֹרְאוֹ "יִשְׂרָאֵל" כַּאֲשֶׁר הוּא בְּמַעֲלָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה וְהַגְּבוֹהָה, כַּאֲשֶׁר אַךְ לִפְנֵי חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה פְּסוּקִים קָרוּי הוּא "יַעֲקֹב". וְאַף תְּשׁוּבַת יוֹסֵף אֵינָהּ, כַּמִּתְבַּקֵּשׁ: "אַבָּא, אֵלּוּ נְכָדֶיךָ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם". אֶלָּא מֵשִׁיב הוּא: "בָּנַי הֵם", רְאוּיִים לִבְרָכָה כָּמוֹנִי, "בִּקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים, וְנָחָה עַל יַעֲקֹב רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". (רַשִּׁ"י) מִכָּל מָקוֹם, לָמַדְנוּ כָּאן שִׁעוּר בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים: כַּאֲשֶׁר צַדִּיק מְבָרֵךְ, צוֹפֶה הוּא לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת לִרְאוֹת הַאִם בִּרְכָתוֹ לֹא תַּזִּיק בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא שָׁלָב, וְהַאִם לֹא תְּאַמֵּץ כֹּחָם שֶׁל רְשָׁעִים בְּעוֹד דּוֹרוֹת רַבִּים. כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ גַּם הַהֶפֶךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֱלִישָׁע הַנָּבִיא הִמְתִּיק אֶת הַמַּיִם הַמָּרִים בִּירִיחוֹ, וּנְעָרִים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים רָדְפוּ אַחֲרָיו וְהִתְקַלְּסוּ בּוֹ - "וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה', וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מְלָכִים ב ב-כד). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוֹטָה מו:) "וַיִּרְאֵם, מָה רָאָה? רָאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה... לֹא בָּם וְלֹא בְּזַרְעָם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת". כָּךְ בְּכָל הוֹרָאוֹת רַבּוֹתֵינוּ וְהַדְרָכוֹתֵיהֶם. שֶׁכָּךְ מְקֻבְּלָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ: הַנּוֹתֵן עֵצָה לְרֵעֵהוּ, וְכָל שֶׁכֵּן לַצִּבּוּר, הֲרֵי אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה: אוֹ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, אוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע, אוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק... וְהִסְבִּירוּ: אִם אֵינוֹ רוֹאֶה בְּבֵרוּר אֶת כָּל הַסִּכּוּנִים וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַהֶפְסֵד וְהַמִּכְשׁוֹל, הֲרֵי הוּא טִפֵּשׁ. אִם רוֹאֶה הוּא, וּבִשְׁרִירוּת לֵב נוֹטֵל עַל מַצְפּוּנוֹ אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת הִסְתַּבְּכוּתוֹ שֶׁל הַזּוּלַת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁל הַצִּבּוּר - הֲרֵי הוּא רָשָׁע. אֶלָּא אִם כֵּן צַדִּיק הוּא, רוֹאֶה הַכֹּל, וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה עַל יָדוֹ, וְלֹא יַגִּיעַ הֶפְסֵד וְנֶזֶק מֵחֲמָתוֹ. וְכֵיצַד יָכוֹל הוּא לָדַעַת? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יב-ו) "אוֹתָהּ אוֹרָה שֶׁנִּבְרָא בָהּ הָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד וְהִבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂי דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזָן מֵהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" (אִיּוֹב לח-טו). וּלְמִי גְּנָזוֹ, לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ" (מִשְׁלֵי ד-יח). וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א רסד-א) אָמְרוּ, שֶׁגְּנָזוֹ בַּתּוֹרָה. וְכָתַב הַ"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" (בְּסוֹף פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית), שֶׁחַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּכָל דּוֹר מוֹצְאִים אוֹר גָּנוּז זֶה בַּתּוֹרָה, וְעַל יָדוֹ רוֹאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, "כְּמוֹ שֶׁרָאוּ עֵינַי כַּמָּה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר קְצָרָה הַיְרִיעָה מֵהָכִיל, אֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל (זְקֵנוֹ, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זָצָ"ל) מַמָּשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ עַל יְדֵי אוֹתוֹ אוֹר שֶׁנִּגְנַז בַּתּוֹרָה". וּכְבָר נִשְׁאַל הָרַבִּי מִסַּטְמֶאר בַּעַל "וַיּוֹאֵל מֹשֶׁה" זָצָ"ל בִּדְבַר אוֹתָם יְהוּדִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים כִּגְדוֹלֵי תּוֹרָה (בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה...) וּמִתְיַמְּרִים לָדַעַת עֲתִידוֹת וְנִסְתָּרוֹת. הֵשִׁיב בְּחָכְמָתוֹ: חֲזַ"ל סִפְּרוּ (נִדָּה ל:), שֶׁמַּלְאָךְ מְלַמֵּד אֶת הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְנֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ. הָרַמְחַ"ל פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא אוֹר הַנְּשָׁמָה, "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (מִשְׁלֵי כ-כז), וְצוֹפֶה בּוֹ מֵרֹאשׁ הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִוָּלֵד, סוֹטְרוֹ הַמַּלְאָךְ עַל פִּיו וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל מַה שֶּׁלָּמַד. וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: וּמָה עִם כֹּשֶׁר הָרְאִיָּה הַמֻּפְלָא? מַדּוּעַ לֹא הוֹסִיפוּ שֶׁהַמַּלְאָךְ מְכַבֶּה אֶת הַנֵּר שֶׁעַל יָדוֹ צָפָה נִסְתָּרוֹת? וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁאוֹתוֹ כֹּחַ הוּא תּוֹצָאַת הַמָּאוֹר הַגָּנוּז בַּתּוֹרָה, וְאִם אֵין תּוֹרָה - אֵין רְאִיַּת עֲתִידוֹת! אִם בִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל עֵצָה, מִן הַתּוֹרָה הֱוֵי נוֹטֵל (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יב-יב). וְכֵן אָמַר דָּוִד: כְּשֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לִטֹּל עֵצָה, בַּתּוֹרָה הָיִיתִי מַבִּיט וְנוֹטֵל עֵצָה. שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט-טו): "בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אָרְחוֹתֶיךָ". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)