Otzarot-Article

"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" (כה-ג) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא תְּרוּמָתָם לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... וְשֵׁשׁ (פִּשְׁתָּן) וְעִזִּים (צֶמֶר)... וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זיע"א: "וְהַטַּעַם, כִּי אֵין הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן מֻשְׁלֶמֶת, בְּחֶסְרוֹן אֶחָד מֵהַמִּינִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה כִּי כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִיא מִכֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָלוּת תְּרוּמַת כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל הַמִּינִים. אוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזֵל בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת".

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים, נִמְצָא בָּהֶם לֶקַח לְדוֹרוֹת. יֵשׁ גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, שֶׁעֲבוֹדָתָם בַּקֹּדֶשׁ מְשׁוּלָה לְכֶסֶף וְזָהָב, וּמִצְווֹתֵיהֶם מְאִירוֹת כְּסַפִּיר וְיַהֲלוֹם בְּזֹךְ פָּעֳלָם וְעַמְקוּת כַּוָּנוֹתֵיהֶם.

וְיֵשׁ - אוֹתָנוּ, שֶׁמִּצְווֹתֵינוּ פְּשׁוּטוֹת, בְּלֹא לַהַט וּלְלֹא כַּוָּנוֹת, בְּלֹא בָּרָק וִיקָר וְהוֹד, כִּתְרוּמַת פִּשְׁתָּן, צֶמֶר וְעוֹרוֹת...

אֲבָל כָּךְ יִסֵּד ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ: אֻמָּה זוֹ כְּגֶפֶן נִמְשְׁלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת וּזְמוֹרוֹת, עָלִים וּקְנוֹקָנוֹת (חֻלִּין צב.). לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים נִמְשַׁלְנוּ, יֵשׁ אֶתְרוֹג - וְיֵשׁ עֲרָבוֹת...

וְנֵדַע כִּי כָּל מִצְוָה מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן. "שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזְלוּ בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת". וְזוֹ הוֹרָאָה עֲבוּרֵנוּ. שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל חָלִילָה בְּאֵלּוּ שֶׁאֵין יְדִיעוֹתֵיהֶם כִּידִיעוֹתֵינוּ, וְהִדּוּרֵי מִצְווֹתֵיהֶם כְּהִדּוּרֵנוּ. בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סִימָן יח): "מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו (בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים) וְאוֹמֵר "וְיִשְׁמְדֶךָ" בִּמְקוֹם "וְיִשְׁמְרֶךָ", וְהָיָה שָׁם חָכָם אֶחָד וְהֶעֱבִירוֹ מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. וְהֶרְאוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹ חָכָם כִּי אִם לֹא יַחְזִירֶנּוּ, יֵעָנֵשׁ בַּדָּבָר".

אֲבָל מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאֵין זֶה פּוֹטֵר אֶת מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא "זָהָב וָכֶסֶף", מִלְּהִשְׁתַּדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת עֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ אֵיךְ הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, שֶׁהֵבִיא יְרָקוֹת רְקוּבִים לְקָרְבָּן... (רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ד-ג)

יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת מִן הַמֻּבְחָר. בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת, בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת וּבְשִׂיא דִּקְדּוּק הַהֲלָכָה. אֲבָל לְאִידָךְ גִּיסָא אָסוּר לְזַלְזֵל בְּמִי שֶׁקָּצְרָה יָדוֹ, קָצְרוּ הַשָּׂגוֹתָיו, וִידִיעוֹתָיו מְעַטּוֹת. שֶׁגַּם עַל כָּךְ נֶאֱמַר: "אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם".

רַבֵּנוּ מַהֲרַ"ם חָאגִיז זָצָ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "מִשְׁנַת חֲכָמִים" מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בִּימֵי רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל.

רַב אֶחָד הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת תְּשׁוּבָה כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן וְלַעֲרֹךְ אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁיִּשָּׂא לְמָחֳרָת. בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ יְהוּדִי פָּשׁוּט, בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, הוֹצִיא מִצִּקְלוֹנוֹ בַּקְבּוּק יַיִן וּשְׁנֵי לְחָמִים, וְהִנִּיחָם בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.

שְׁאָלוֹ הָרַב: "מַה זֹּאת?"

וְאָמַר: "כָּל הַשָּׁבוּעַ חוֹסֵךְ אֲנִי פְּרוּטָה לִפְרוּטָה כְּדֵי לְהַקְרִיב מִנְחָה לַה', כִּי שָׁמַעְתִּי בִּקְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו לְחָמִים וְיַיִן לִנְסָכִים, אָמַרְתִּי אֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אֲנִי. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם מִנְחָתִי מְקֻבֶּלֶת, כִּי כָּל שָׁבוּעַ אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, וּבְהַשְׁכָּמַת יוֹם הַשַּׁבָּת פּוֹתֵחַ אֲנִי אֶת הָאָרוֹן וְרוֹאֶה שֶׁהַמִּצְרָכִים אֵינָם. אוֹת הוּא, שֶׁהִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן לְרֵיחַ נִיחוֹחַ..."

נָזַף בּוֹ הָרַב וְאָמַר: "הֲבָלִים וּשְׁטֻיּוֹת. וַדַּאי הַשַּׁמָּשׁ עָקַב אַחֲרֶיךָ, וְהוּא שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַחַלּוֹת וְהַיַּיִן - לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת ה', אֶלָּא לִמּוּד וּתְפִלָּה וְקִיּוּם מִצְווֹת!"

שָׁמַע הָאִישׁ וְחָפוּ פָּנָיו, וְהִצְטַעֵר עַל שֶׁתָּעָה וְטָעָה וְלֹא עָבַד אֶת ה' כְּמַחְשַׁבְתּוֹ הַתְּמִימָה.

אוֹתָהּ עֵת שָׁלַח הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אַחַר הָרַב שֶׁיַּעֲרֹךְ צַוָּאָה כִּי נִגְזְרָה עָלָיו מִיתָה, בַּעֲבוּר שֶׁבִּיֵּשׁ אֶת הֶעָנִי שֶׁעָבַד אֶת ה' בִּתְמִימוּת, וּמָנַע מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ כֹּה רַבָּה - כִּי מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא הָיְתָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ כְּמוֹ מֵהַחַלּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁהֱבִיאָן בְּלֵב תָּמִים וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה. "וְרַחְמָנָא לִיבָּא בָּעֵי" (סַנְהֶדְרִין קו:), "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה'" (דב"ה א' כח-ט). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תצוה תשע"ז
	עֵצָה לִשְׁלוֹם בַּיִת
	"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" (כה-ג) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא תְּרוּמָתָם לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם, זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... וְשֵׁשׁ (פִּשְׁתָּן) וְעִזִּים (צֶמֶר)... וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זיע"א: "וְהַטַּעַם, כִּי אֵין הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן מֻשְׁלֶמֶת, בְּחֶסְרוֹן אֶחָד מֵהַמִּינִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה כִּי כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִיא מִכֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָלוּת תְּרוּמַת כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל הַמִּינִים. אוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזֵל בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת". כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים, נִמְצָא בָּהֶם לֶקַח לְדוֹרוֹת. יֵשׁ גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, שֶׁעֲבוֹדָתָם בַּקֹּדֶשׁ מְשׁוּלָה לְכֶסֶף וְזָהָב, וּמִצְווֹתֵיהֶם מְאִירוֹת כְּסַפִּיר וְיַהֲלוֹם בְּזֹךְ פָּעֳלָם וְעַמְקוּת כַּוָּנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ - אוֹתָנוּ, שֶׁמִּצְווֹתֵינוּ פְּשׁוּטוֹת, בְּלֹא לַהַט וּלְלֹא כַּוָּנוֹת, בְּלֹא בָּרָק וִיקָר וְהוֹד, כִּתְרוּמַת פִּשְׁתָּן, צֶמֶר וְעוֹרוֹת... אֲבָל כָּךְ יִסֵּד ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ: אֻמָּה זוֹ כְּגֶפֶן נִמְשְׁלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת וּזְמוֹרוֹת, עָלִים וּקְנוֹקָנוֹת (חֻלִּין צב.). לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים נִמְשַׁלְנוּ, יֵשׁ אֶתְרוֹג - וְיֵשׁ עֲרָבוֹת... וְנֵדַע כִּי כָּל מִצְוָה מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן. "שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַי"ג מִינִים, וְלֹא יְזַלְזְלוּ בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת". וְזוֹ הוֹרָאָה עֲבוּרֵנוּ. שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל חָלִילָה בְּאֵלּוּ שֶׁאֵין יְדִיעוֹתֵיהֶם כִּידִיעוֹתֵינוּ, וְהִדּוּרֵי מִצְווֹתֵיהֶם כְּהִדּוּרֵנוּ. בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סִימָן יח): "מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו (בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים) וְאוֹמֵר "וְיִשְׁמְדֶךָ" בִּמְקוֹם "וְיִשְׁמְרֶךָ", וְהָיָה שָׁם חָכָם אֶחָד וְהֶעֱבִירוֹ מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. וְהֶרְאוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹ חָכָם כִּי אִם לֹא יַחְזִירֶנּוּ, יֵעָנֵשׁ בַּדָּבָר". אֲבָל מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאֵין זֶה פּוֹטֵר אֶת מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא "זָהָב וָכֶסֶף", מִלְּהִשְׁתַּדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת עֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ אֵיךְ הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, שֶׁהֵבִיא יְרָקוֹת רְקוּבִים לְקָרְבָּן... (רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ד-ג) יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל אֵפוֹא לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת מִן הַמֻּבְחָר. בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת, בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת וּבְשִׂיא דִּקְדּוּק הַהֲלָכָה. אֲבָל לְאִידָךְ גִּיסָא אָסוּר לְזַלְזֵל בְּמִי שֶׁקָּצְרָה יָדוֹ, קָצְרוּ הַשָּׂגוֹתָיו, וִידִיעוֹתָיו מְעַטּוֹת. שֶׁגַּם עַל כָּךְ נֶאֱמַר: "אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם". רַבֵּנוּ מַהֲרַ"ם חָאגִיז זָצָ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ "מִשְׁנַת חֲכָמִים" מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בִּימֵי רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל. רַב אֶחָד הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת תְּשׁוּבָה כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן וְלַעֲרֹךְ אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁיִּשָּׂא לְמָחֳרָת. בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ יְהוּדִי פָּשׁוּט, בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, הוֹצִיא מִצִּקְלוֹנוֹ בַּקְבּוּק יַיִן וּשְׁנֵי לְחָמִים, וְהִנִּיחָם בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. שְׁאָלוֹ הָרַב: "מַה זֹּאת?" וְאָמַר: "כָּל הַשָּׁבוּעַ חוֹסֵךְ אֲנִי פְּרוּטָה לִפְרוּטָה כְּדֵי לְהַקְרִיב מִנְחָה לַה', כִּי שָׁמַעְתִּי בִּקְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו לְחָמִים וְיַיִן לִנְסָכִים, אָמַרְתִּי אֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אֲנִי. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם מִנְחָתִי מְקֻבֶּלֶת, כִּי כָּל שָׁבוּעַ אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, וּבְהַשְׁכָּמַת יוֹם הַשַּׁבָּת פּוֹתֵחַ אֲנִי אֶת הָאָרוֹן וְרוֹאֶה שֶׁהַמִּצְרָכִים אֵינָם. אוֹת הוּא, שֶׁהִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן לְרֵיחַ נִיחוֹחַ..." נָזַף בּוֹ הָרַב וְאָמַר: "הֲבָלִים וּשְׁטֻיּוֹת. וַדַּאי הַשַּׁמָּשׁ עָקַב אַחֲרֶיךָ, וְהוּא שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַחַלּוֹת וְהַיַּיִן - לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת ה', אֶלָּא לִמּוּד וּתְפִלָּה וְקִיּוּם מִצְווֹת!" שָׁמַע הָאִישׁ וְחָפוּ פָּנָיו, וְהִצְטַעֵר עַל שֶׁתָּעָה וְטָעָה וְלֹא עָבַד אֶת ה' כְּמַחְשַׁבְתּוֹ הַתְּמִימָה. אוֹתָהּ עֵת שָׁלַח הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אַחַר הָרַב שֶׁיַּעֲרֹךְ צַוָּאָה כִּי נִגְזְרָה עָלָיו מִיתָה, בַּעֲבוּר שֶׁבִּיֵּשׁ אֶת הֶעָנִי שֶׁעָבַד אֶת ה' בִּתְמִימוּת, וּמָנַע מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ כֹּה רַבָּה - כִּי מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא הָיְתָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ כְּמוֹ מֵהַחַלּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁהֱבִיאָן בְּלֵב תָּמִים וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה. "וְרַחְמָנָא לִיבָּא בָּעֵי" (סַנְהֶדְרִין קו:), "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה'" (דב"ה א' כח-ט). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)