Otzarot-Article

"שֶׂה תָמִים... מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" (יב-ה) הַגְּמָרָא (שַׁבָּת עז:) מְצַיֶּנֶת שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הָעִזִּים הַשְּׁחֹרוֹת לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר, לִפְנֵי הַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת הַמִּתְנַהֲלוֹת לְאִטָּן. וּמַדּוּעַ? "כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם", כְּמוֹ שֶׁהַחֹשֶׁךְ נִבְרָא לִפְנֵי הָאוֹר.

וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה בָּאָה הַגְּמָרָא לְלַמְּדֵנוּ בָּזֶה?

מְפָרֵשׁ מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "כִּסֵּא דָּוִד", שֶׁהָעִזִּים הַשְּׁחֹרוֹת הַהוֹלְכוֹת בָּרֹאשׁ, מְסַמְּלוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַמִּתְלַוֶּה לָאָדָם מִשְּׁעַת לֵדָתוֹ, וְאִלּוּ הַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת, הַמִּשְׂתָּרְכוֹת מֵאָחוֹר, מְסַמְּלוֹת אֶת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, הַמַּגִּיעַ בְּאִחוּר, רַק כַּאֲשֶׁר נִכְנָס הָאָדָם לְעֹל הַמִּצְווֹת.

עַל פִּי זֶה מַסְבִּיר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בַּעַל הַ"בֶּן אִישׁ חַי", שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ שֶׁאֶפְשָׁר לָקַחַת לְקָרְבַּן הַפֶּסַח מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים, לְלַמְּדֵנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִלְמֹד, הֵן מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב הַמַּדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, שֶׁנִּמְשָׁל לַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת, וְהֵן מִן הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנִּמְשָׁל לָעִזִּים הַשְּׁחֹרוֹת.

בְּוַדַּאי כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִתְמַהּ: מִיֵּצֶר הָרָע?! לִלְמֹד דְּבָרִים טוֹבִים?! הֲיִתָּכֵן?! הָעִנְיָן יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל:

פַּעַם פָּגַשׁ הַיֵּצֶר הַטּוֹב בַּיֵּצֶר הָרָע. אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע בְּנִימָה פַּיְסָנִית: "עַד מָתַי נִלָּחֵם זֶה בָּזֶה, וְעַד מָתַי תְּחַבֵּל בְּכָל מַעֲשַׂי? וַהֲלֹא כְּבָר קָרָא לִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ 'זָקֵן', וּלְךָ קָרָא 'יֶלֶד', וּבָרוּר שֶׁעַל הַיֶּלֶד לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַמְבֻגָּר".

"אַדְּרַבָּה", גִּחֵךְ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, "לְךָ קָרָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ 'כְּסִיל' וְלִי קָרָא 'חָכָם', וְאֵיךְ הֶחָכָם יִשְׁמַע לַכְּסִיל?!"

הַיֵּצֶר הָרָע כְּדַרְכּוֹ לֹא נִכְנַע בִּמְהֵרָה. "אָנָּא, בְּכָל זֹאת, הַשְׁלֵם עִמִּי וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה".

"וּמַה תִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה?" הִסְתַּקְרֵן הַיֵּצֶר הַטּוֹב. "בִּרְצוֹנִי", אָמַר הַיֵּצֶר הָרָע, "לְהַזְמִין אֶת אֶחָד מִבְּנֵי בְּרִיתְךָ לְבֵית מַרְזֵחַ". "לְבֵית מַרְזֵחַ?!" נִדְהַם הַיֵּצֶר הַטּוֹב, "אֶת מִי תִּרְצֶה לְהַעֲמִיד בְּנִסָּיוֹן זֶה?" נָקַב הַיֵּצֶר הָרָע בִּשְׁמוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הַצַּדִּיק.

"וְכִי מִישֶׁהוּ מוֹנֵעַ בַּעַדְךָ?", עֲנָהוּ הַיֵּצֶר הַטּוֹב מִינֵיהּ וּבֵיהּ, "לֵךְ וְהַזְמֵן אוֹתוֹ!" אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע: "חָסִיד גָּדוֹל הוּא וְלֹא יִשְׁמַע בְּקוֹלִי, אֶלָּא אִם כֵּן תִּצְטָרֵף אַתָּה לַהַזְמָנָה!"

נַעֲנָה הַיֵּצֶר הַטּוֹב: "נִיחָא, אֶתֵּן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל אוֹתוֹ מוֹשַׁב לֵצִים".

בָּא הַיֵּצֶר הָרָע לְיְחֶזְקֵאל הַצַּדִּיק וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, אַךְ כַּצָּפוּי הֶחָסִיד הֲדָפוֹ מֵעַל פָּנָיו וְלֹא אָבָה לְשָׁמְעוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְאָז הַיֵּצֶר הַטּוֹב עָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ וּבָא בְּלִבּוֹ וְאָמַר לוֹ: "לֵךְ לְשָׁם, אַל תִּירָא, אוּלַי יֵצֵא מִכָּךְ דָּבָר טוֹב. רַק תִּשְׁמֹר יִרְאַת ה' בְּקִרְבֶּךָ לְבִלְתִּי תֶחְטָא".

הָלַךְ אוֹתוֹ חָסִיד לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, הִקְשִׁיב מְעַט לְדִבְרֵי הַלֵּיצָנוּת וְהִתְבּוֹנֵן בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים, וְאַחַר שָׁב לְבֵיתוֹ, וְהַיֵּצֶר הָרָע בְּעִקְּבוֹתָיו, לִרְאוֹת כֵּיצַד הִשְׁפִּיעַ עָלָיו כָּל אֲשֶׁר רָאָה.

וְהִנֵּה, נִכְנַס הֶחָסִיד אֶל בֵּיתוֹ, וְנָפַל עַל מִטָּתוֹ בְּקוֹל בְּכִי מַר.

נִזְעֲקָה אֵלָיו רַעְיָתוֹ וְשָׁאֲלָה: "מַה לְּךָ, בַּעְלִי הַיָּקָר?"

אָמַר לָהּ: "כְּלִי זָהָב הָיָה בְּיָדִי, מְסַרְתִּיו הַלַּיְלָה לִבְדִיקָה, וְנֶאֱמַר לִי שֶׁהַזָּהָב שֶׁבּוֹ מְעֹרָב בְּסִיגִים וְעֶרְכּוֹ אֵינוֹ רַב כְּפִי שֶׁחָשַׁבְתִּי!"

הָאִשָּׁה, שֶׁיָּדְעָה שֶׁבְּבֵיתָם אֲפִלּוּ כְּלִי כֶּסֶף אֵין בְּנִמְצָא, הִבִּיטָה בּוֹ בְּחֹסֶר הֲבָנָה: "מַה זֶּה תְּדַבֵּר? וְכִי מִנַּיִן לְךָ כְּלִי זָהָב?"

נֶאֱנַח הֶחָסִיד עֲמֻקּוֹת, הֵרִים עֵינָיו וְקָרָא: "אִשְׁתִּי הַיְקָרָה! יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיטֵב אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר. לִבִּי הוּא כְּלִי הַזָּהָב שֶׁלִּי, בּוֹ אֲנִי עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאִי כָּל יְמֵי חַיַּי, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה הֶעֱמַדְתִּיו בְּמִבְחַן אַהֲבַת ה' וְיִרְאָתוֹ. כָּל יָמַי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁלִּבִּי זַךְ כְּזָהָב טָהוֹר, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאִי בְּחֵשֶׁק וּבְשִׂמְחָה, וְהִנֵּה הַלַּיְלָה הַזֶּה רָאִיתִי כַּמָּה רָחוֹק אֲנִי מִשְּׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. בִּקַּרְתִּי הָעֶרֶב לְשָׁעָה קַלָּה בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ, וּכְשֶׁרָאִיתִי בְּאֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים הָאֲנָשִׁים שָׁם, וְאֵינָם חָשִׁים בִּיגִיעָה כְּלָל, חָלְשָׁה דַּעְתִּי: אֵיךְ אֲנִי לֹא הִגַּעְתִּי לְשִׂמְחָה כָּזוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת?! הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים הַמְטֻפָּשׁ, רְתוּקִים וּמְתוּחִים לְאֵין שִׁעוּר, וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּעַצְמִי: הַאִם אֲנִי שָׁקוּעַ כָּךְ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?! נוֹכַחְתִּי אֵפוֹא לָדַעַת שֶׁהַלֵּב שֶׁחֲשַׁבְתִּיו זָהָב טָהוֹר, הִתְגַּלָּה כִּמְעֹרָב בִּפְסֹלֶת!"

כִּשְׁמֹעַ הַיֵּצֶר הָרָע דִּבּוּרִים אֵלֶּה, סָפַק כַּפָּיו בְּאַכְזָבָה, וְיָצָא מֵהַמָּקוֹם בְּקוֹמָה כְּפוּפָה, כִּי רָאָה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה כְּלָל וּכְלָל, רַק לְהֶפֶךְ.

עִם שַׁחַר, הִשְׁכִּים הַיֵּצֶר הָרָע לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עִם הָאֲנָשִׁים חַלָּשֵׁי-הָאֹפִי הַלְּכוּדִים כְּבָר עָמֹק בְּרִשְׁתּוֹ, לְהַחְטִיאָם בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, לְהַכְשִׁילָם בִּתְפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, וְלִיצֹר מְרִיבוֹת וּוִכּוּחִים עַל כִּבּוּדִים קַטְנוּנִיִּים וְחַסְרֵי עֵרֶךְ. לְפֶתַע גִּלָּה אֶת מְיֻדָּעֵנוּ יְחֶזְקֵאל הַצַּדִּיק, מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עִלָּאִית, בְּחֵשֶׁק וּבְהִתְלַהֲבוּת כֶּפֶל כִּפְלַיִם מִמִּנְהָגוֹ בְּכָל יוֹם. לֹא הָיָה גְּבוּל לְאַכְזָבָתוֹ, וְהוּא נַעֲנָה וְאָמַר: "אָכֵן נִתְקַיֵּם בִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל "הָלַךְ הַגָּמָל לְבַקֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם, וְגָזְזוּ לוֹ אֶת הָאָזְנַיִם..."

רוֹאִים אָנוּ, מְסַיֵּם רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל, שֶׁלְּעִתִּים יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִלְמֹד אַף מִן הַיֵּצֶר הָרָע וּמִפְּעֻלּוֹתָיו. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "מִן הַכְּבָשִׂים" אֵלּוּ כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, "וּמִן הָעִזִּים" אֵלּוּ כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, "תִּקָּחוּ" - תִּקְּחוּ מֵהֶם מוּסָרִים וּלְקָחִים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	בשלח תשע"ז
	הָאִשָּׁה - שֻׁתָּפָה מְלֵאָה!
	"שֶׂה תָמִים... מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" (יב-ה) הַגְּמָרָא (שַׁבָּת עז:) מְצַיֶּנֶת שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הָעִזִּים הַשְּׁחֹרוֹת לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר, לִפְנֵי הַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת הַמִּתְנַהֲלוֹת לְאִטָּן. וּמַדּוּעַ? "כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם", כְּמוֹ שֶׁהַחֹשֶׁךְ נִבְרָא לִפְנֵי הָאוֹר. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה בָּאָה הַגְּמָרָא לְלַמְּדֵנוּ בָּזֶה? מְפָרֵשׁ מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "כִּסֵּא דָּוִד", שֶׁהָעִזִּים הַשְּׁחֹרוֹת הַהוֹלְכוֹת בָּרֹאשׁ, מְסַמְּלוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַמִּתְלַוֶּה לָאָדָם מִשְּׁעַת לֵדָתוֹ, וְאִלּוּ הַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת, הַמִּשְׂתָּרְכוֹת מֵאָחוֹר, מְסַמְּלוֹת אֶת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, הַמַּגִּיעַ בְּאִחוּר, רַק כַּאֲשֶׁר נִכְנָס הָאָדָם לְעֹל הַמִּצְווֹת. עַל פִּי זֶה מַסְבִּיר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בַּעַל הַ"בֶּן אִישׁ חַי", שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ שֶׁאֶפְשָׁר לָקַחַת לְקָרְבַּן הַפֶּסַח מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים, לְלַמְּדֵנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִלְמֹד, הֵן מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב הַמַּדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, שֶׁנִּמְשָׁל לַכְּבָשִׂים הַלְּבָנוֹת, וְהֵן מִן הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנִּמְשָׁל לָעִזִּים הַשְּׁחֹרוֹת. בְּוַדַּאי כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִתְמַהּ: מִיֵּצֶר הָרָע?! לִלְמֹד דְּבָרִים טוֹבִים?! הֲיִתָּכֵן?! הָעִנְיָן יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל: פַּעַם פָּגַשׁ הַיֵּצֶר הַטּוֹב בַּיֵּצֶר הָרָע. אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע בְּנִימָה פַּיְסָנִית: "עַד מָתַי נִלָּחֵם זֶה בָּזֶה, וְעַד מָתַי תְּחַבֵּל בְּכָל מַעֲשַׂי? וַהֲלֹא כְּבָר קָרָא לִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ 'זָקֵן', וּלְךָ קָרָא 'יֶלֶד', וּבָרוּר שֶׁעַל הַיֶּלֶד לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַמְבֻגָּר". "אַדְּרַבָּה", גִּחֵךְ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, "לְךָ קָרָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ 'כְּסִיל' וְלִי קָרָא 'חָכָם', וְאֵיךְ הֶחָכָם יִשְׁמַע לַכְּסִיל?!" הַיֵּצֶר הָרָע כְּדַרְכּוֹ לֹא נִכְנַע בִּמְהֵרָה. "אָנָּא, בְּכָל זֹאת, הַשְׁלֵם עִמִּי וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה". "וּמַה תִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה?" הִסְתַּקְרֵן הַיֵּצֶר הַטּוֹב. "בִּרְצוֹנִי", אָמַר הַיֵּצֶר הָרָע, "לְהַזְמִין אֶת אֶחָד מִבְּנֵי בְּרִיתְךָ לְבֵית מַרְזֵחַ". "לְבֵית מַרְזֵחַ?!" נִדְהַם הַיֵּצֶר הַטּוֹב, "אֶת מִי תִּרְצֶה לְהַעֲמִיד בְּנִסָּיוֹן זֶה?" נָקַב הַיֵּצֶר הָרָע בִּשְׁמוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הַצַּדִּיק. "וְכִי מִישֶׁהוּ מוֹנֵעַ בַּעַדְךָ?", עֲנָהוּ הַיֵּצֶר הַטּוֹב מִינֵיהּ וּבֵיהּ, "לֵךְ וְהַזְמֵן אוֹתוֹ!" אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע: "חָסִיד גָּדוֹל הוּא וְלֹא יִשְׁמַע בְּקוֹלִי, אֶלָּא אִם כֵּן תִּצְטָרֵף אַתָּה לַהַזְמָנָה!" נַעֲנָה הַיֵּצֶר הַטּוֹב: "נִיחָא, אֶתֵּן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל אוֹתוֹ מוֹשַׁב לֵצִים". בָּא הַיֵּצֶר הָרָע לְיְחֶזְקֵאל הַצַּדִּיק וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, אַךְ כַּצָּפוּי הֶחָסִיד הֲדָפוֹ מֵעַל פָּנָיו וְלֹא אָבָה לְשָׁמְעוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְאָז הַיֵּצֶר הַטּוֹב עָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ וּבָא בְּלִבּוֹ וְאָמַר לוֹ: "לֵךְ לְשָׁם, אַל תִּירָא, אוּלַי יֵצֵא מִכָּךְ דָּבָר טוֹב. רַק תִּשְׁמֹר יִרְאַת ה' בְּקִרְבֶּךָ לְבִלְתִּי תֶחְטָא". הָלַךְ אוֹתוֹ חָסִיד לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, הִקְשִׁיב מְעַט לְדִבְרֵי הַלֵּיצָנוּת וְהִתְבּוֹנֵן בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים, וְאַחַר שָׁב לְבֵיתוֹ, וְהַיֵּצֶר הָרָע בְּעִקְּבוֹתָיו, לִרְאוֹת כֵּיצַד הִשְׁפִּיעַ עָלָיו כָּל אֲשֶׁר רָאָה. וְהִנֵּה, נִכְנַס הֶחָסִיד אֶל בֵּיתוֹ, וְנָפַל עַל מִטָּתוֹ בְּקוֹל בְּכִי מַר. נִזְעֲקָה אֵלָיו רַעְיָתוֹ וְשָׁאֲלָה: "מַה לְּךָ, בַּעְלִי הַיָּקָר?" אָמַר לָהּ: "כְּלִי זָהָב הָיָה בְּיָדִי, מְסַרְתִּיו הַלַּיְלָה לִבְדִיקָה, וְנֶאֱמַר לִי שֶׁהַזָּהָב שֶׁבּוֹ מְעֹרָב בְּסִיגִים וְעֶרְכּוֹ אֵינוֹ רַב כְּפִי שֶׁחָשַׁבְתִּי!" הָאִשָּׁה, שֶׁיָּדְעָה שֶׁבְּבֵיתָם אֲפִלּוּ כְּלִי כֶּסֶף אֵין בְּנִמְצָא, הִבִּיטָה בּוֹ בְּחֹסֶר הֲבָנָה: "מַה זֶּה תְּדַבֵּר? וְכִי מִנַּיִן לְךָ כְּלִי זָהָב?" נֶאֱנַח הֶחָסִיד עֲמֻקּוֹת, הֵרִים עֵינָיו וְקָרָא: "אִשְׁתִּי הַיְקָרָה! יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיטֵב אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר. לִבִּי הוּא כְּלִי הַזָּהָב שֶׁלִּי, בּוֹ אֲנִי עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאִי כָּל יְמֵי חַיַּי, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה הֶעֱמַדְתִּיו בְּמִבְחַן אַהֲבַת ה' וְיִרְאָתוֹ. כָּל יָמַי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁלִּבִּי זַךְ כְּזָהָב טָהוֹר, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאִי בְּחֵשֶׁק וּבְשִׂמְחָה, וְהִנֵּה הַלַּיְלָה הַזֶּה רָאִיתִי כַּמָּה רָחוֹק אֲנִי מִשְּׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. בִּקַּרְתִּי הָעֶרֶב לְשָׁעָה קַלָּה בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ, וּכְשֶׁרָאִיתִי בְּאֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים הָאֲנָשִׁים שָׁם, וְאֵינָם חָשִׁים בִּיגִיעָה כְּלָל, חָלְשָׁה דַּעְתִּי: אֵיךְ אֲנִי לֹא הִגַּעְתִּי לְשִׂמְחָה כָּזוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת?! הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים הַמְטֻפָּשׁ, רְתוּקִים וּמְתוּחִים לְאֵין שִׁעוּר, וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּעַצְמִי: הַאִם אֲנִי שָׁקוּעַ כָּךְ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?! נוֹכַחְתִּי אֵפוֹא לָדַעַת שֶׁהַלֵּב שֶׁחֲשַׁבְתִּיו זָהָב טָהוֹר, הִתְגַּלָּה כִּמְעֹרָב בִּפְסֹלֶת!" כִּשְׁמֹעַ הַיֵּצֶר הָרָע דִּבּוּרִים אֵלֶּה, סָפַק כַּפָּיו בְּאַכְזָבָה, וְיָצָא מֵהַמָּקוֹם בְּקוֹמָה כְּפוּפָה, כִּי רָאָה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה כְּלָל וּכְלָל, רַק לְהֶפֶךְ. עִם שַׁחַר, הִשְׁכִּים הַיֵּצֶר הָרָע לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עִם הָאֲנָשִׁים חַלָּשֵׁי-הָאֹפִי הַלְּכוּדִים כְּבָר עָמֹק בְּרִשְׁתּוֹ, לְהַחְטִיאָם בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, לְהַכְשִׁילָם בִּתְפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, וְלִיצֹר מְרִיבוֹת וּוִכּוּחִים עַל כִּבּוּדִים קַטְנוּנִיִּים וְחַסְרֵי עֵרֶךְ. לְפֶתַע גִּלָּה אֶת מְיֻדָּעֵנוּ יְחֶזְקֵאל הַצַּדִּיק, מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עִלָּאִית, בְּחֵשֶׁק וּבְהִתְלַהֲבוּת כֶּפֶל כִּפְלַיִם מִמִּנְהָגוֹ בְּכָל יוֹם. לֹא הָיָה גְּבוּל לְאַכְזָבָתוֹ, וְהוּא נַעֲנָה וְאָמַר: "אָכֵן נִתְקַיֵּם בִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל "הָלַךְ הַגָּמָל לְבַקֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם, וְגָזְזוּ לוֹ אֶת הָאָזְנַיִם..." רוֹאִים אָנוּ, מְסַיֵּם רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל, שֶׁלְּעִתִּים יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִלְמֹד אַף מִן הַיֵּצֶר הָרָע וּמִפְּעֻלּוֹתָיו. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "מִן הַכְּבָשִׂים" אֵלּוּ כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, "וּמִן הָעִזִּים" אֵלּוּ כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, "תִּקָּחוּ" - תִּקְּחוּ מֵהֶם מוּסָרִים וּלְקָחִים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)