Otzarot-Article

הַצַּדִּיק בַּעַל "בִּרְכַּת אַבְרָהָם" מִסְּלוֹנִים זצ"ל גָּדַל בִּטְבֶרְיָה שֶׁלִּפְנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, "טְבֶרְיָה שֶׁל מַעְלָה", שֶׁכָּל יְהוּדֶיהָ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, עוֹבְדֵי ה' וַחֲרֵדִים לִדְבָרוֹ. וְסִפֵּר, שֶׁפַּעַם שְׁלָחוּהוּ הוֹרָיו לַמַּכֹּלֶת. הַמַּכֹּלֶת צָרָה וּדְחוּסָה הָיְתָה, וּשְׁבִיל צַר הוֹלִיךְ אֶל הַדֶּלְפֵּק. שְׁבִיל שֶׁמִּשְׁנֵי צִדָּיו שַׂקִּים עֲנָקִיִּים: שַׂק קֶמַח וְשַׂק סֻכָּר וְשַׂק זֵרְעוֹנִים, גַּרְעִינִים שְׁחֹרִים, וְחָבִית דְּגֵי מָלוּחַ. לֹא רַבִּים זוֹכְרִים אֶת הַמַּכֹּלֶת שֶׁל פַּעַם.

עָמַד הַיֶּלֶד בַּתּוֹר, וְנִצְרְכָה סַבְלָנוּת רַבָּה: הָיָה צֹרֶךְ לִשְׁקֹל כָּל דָּבָר, לָשִׂים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, לְהוֹסִיף מִשְׁקוֹלוֹת לַכַּף הַשְּׁנִיָּה, לְהוֹסִיף אוֹ לְהַחְסִיר מְעַט - וּלְהַעֲדִיף עַל הַמִּשְׁקָל, כְּפִי הַהֲלָכָה. לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן בְּכַמָּה בִּישְׁלִיקִים הָרוֹטֶל, וְלִרְשֹׁם בְּסֵפֶר הַהַקָּפוֹת...

עָמַד הַיֶּלֶד בַּתּוֹר, וּכְתֵפוֹ מַגַּעַת עַד שְׂפַת הַשַּׂקִּים. רָאָה חַלּוּק אֶבֶן קָטָן בְּשַׂק הַפִּצּוּחִים. עָשָׂה שֵׁרוּת לְבַעַל הַחֲנוּת, וְהוֹצִיאוֹ.

לְפֶתַע שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַחֶנְוָנִי: "מַדּוּעַ אַתָּה גּוֹרֵם לִי נֶזֶק, יֶלֶד?!" אֵיזוֹ צוּרַת פְּנִיָּה אֲדִיבָה!

"נֶזֶק?!" תָּמַהּ הַיֶּלֶד, אוֹחֵז בְּיָדוֹ אֶת הָאֶבֶן הַזְּעִירָה.

וְהַחֶנְוָנִי הִסְבִּיר: "רְאֵה נָא, יֶלֶד, אֲנִי קוֹנֶה שַׂק זֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא מִן הָעַרְבִים. קוֹנֶה אוֹתוֹ עִם מְעַט עָפָר, תֶּבֶן וּצְרוֹרוֹת, וּמוֹכֵר כָּךְ. אֵין בְּכָךְ אוֹנָאָה, הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לִבְרֹר בַּבַּיִת, לִפְנֵי הַקְּלִיָּה. כָּעֵת, שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת הָאֶבֶן, הִפְחַתְתָּ לִי מִמִּשְׁקַל הַסְּחוֹרָה וְגָרַמְתָּ לִי נֶזֶק"....

לְדַבֵּר כָּךְ, בְּנֹעַם, בְּהַסְבָּרָה מַקִּיפָה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה הַדּוֹחֶקֶת - זֶה יִתָּכֵן הָיָה רַק בִּטְבֶרְיָה שֶׁל פַּעַם, בָּרֹגַע שֶׁל פַּעַם.

הֵבִין הַיֶּלֶד שֶׁשָּׁגָה, וּמִהֵר לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת. נָשָׂא יָדוֹ לְהַחְזִיר אֶת הָאֶבֶן הַקְּטַנָּה לְשַׂק הַפִּצּוּחִים.

לְפֶתַע שָׁמַע זְעָקָה רָמָה, מַחְרִידָה: "לֹא!!! זֹאת - לֹא!"

נִבְעַת.

בַּעַל הַמַּכֹּלֶת הוּא שֶׁזָּעַק, כְּאִלּוּ רָאָה פֶּשַׁע אָיֹם וְנוֹרָא הָעוֹמֵד לְהִתְבַּצֵּעַ וְנִזְעַק לְמָנְעוֹ מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

יָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד נִשְׁאֲרָה תְּלוּיָה בָּאֲוִיר, וְהַמּוֹכֵר הַמְּזֻעְזָע נִרְגַּע לְאִטּוֹ. וְאָז הִסְבִּיר: "מֵבִין אַתָּה, יֶלֶד, אִם הָאֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִלְּכַתְּחִלָּה, חֵלֶק מֵהַסְּחוֹרָה, מֻתָּר לִי לְמָכְרָהּ כָּךְ הָלְאָה. אֲבָל לָלֶכֶת וּלְעָרֵב בָּהּ אֲבָנִים וְחוֹל - אָסוּר, זוֹ - גְּזֵלָה!"

שְׁמוֹנִים שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן הָיָה הַצַּדִּיק מְסַפֵּר זֹאת וּמֵעִיד: זַעֲקָתוֹ עוֹד מְהַדְהֶדֶת בְּאָזְנַי: "לֹא, זֹאת לֹא!".

מַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בְּסִפּוּר זֶה? כִּי בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, שְׂמֵחִים אָנוּ לִפְנֵי ה' בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים הַמְּסַמְּלִים אֶת כָּל שְׂדֵרוֹת הָעָם, מִגְּדוֹל עַד קָטָן: הָאֶתְרוֹג רוֹמֵז לַצַּדִּיקִים, הַמֻּכְתָּרִים בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. הַלּוּלָב - לְבַעֲלֵי תּוֹרָה, הַהֲדַס - לְבַעֲלֵי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְהָעֲרָבָה, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ - לְאֵלֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת. "וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם? לְאַבְּדָם - אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִתְקַשְּׁרוּ כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וְהֵם מְכַפְּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ" (וַיִּקְרָא רַבָּה, ל–יב).

וְלִכְאוֹרָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ בָּאִים לְהַתִּיר לְהוֹסִיף צְרוֹרוֹת אֶבֶן לְשַׂק הַגַּרְעִינִים, מוֹרִים לְכַתְּחִלָּה לֶאֱגֹד אֶת הָעֲרָבָה עִם שְׁאַר הַמִּינִים! הָכֵיצַד?!

חַיָּבִים לוֹמַר שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהָ"עֲרָבָה" אֵינָהּ "אֶבֶן"! שֶׁיְּהוּדִי, כָּל יְהוּדִי, יָקָר הוּא וְחָשׁוּב הוּא. וְאִם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת "עֲרָבָה" הוּא, הֲרֵי שֶׁיַּחַד עִם אֶחָיו בַּאֲגֻדָּה אַחַת יִהְיֶה לְאֶבֶן חֵן מְשֻׁבֶּצֶת בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַקְּהִלָּה, וּבִלְעָדָיו - אֵין מְבָרְכִים אַף עַל הָאֶתְרוֹג, הַלּוּלָב וְהַהֲדַס!

תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁאָמְרוּ (בִּכְרִיתוּת ו:): כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ תַּעֲנִית. שֶׁהֲרֵי הַחֶלְבְּנָה - רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת. וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַ"ן זצ"ל בִּדְרָשׁוֹתָיו שֶׁהַחֶלְבְּנָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ - רֵיחָהּ רַע, אֲבָל יַחַד עִם יֶתֶר הַסַּמְמָנִים הִיא מַדְגִּישָׁה אֶת נִיחוֹחָם וּמְעוֹרֶרֶת בָּשְׂמָם!

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (מְנָחוֹת כז.): אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב, אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּהֶם עַד שֶׁיְּהוּ כֻּלָּן בַּאֲגֻדָּה אַחַת - וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה (אֵינָם מְרֻצִּים לִפְנֵי הַמָּקוֹם) עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת!

גַּם הָעֲרָבָה נִצְרֶכֶת.

זֹאת, כַּמּוּבָן, בְּהִתְקַיֵּם שְׁנֵי תְּנָאִים בְּסִיסִיִּים: שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָעֲרָבָה יְבֵשָׁה, וְשֶׁלֹּא יִקָּטֵם רֹאשָׁהּ... אִם "רֹאשׁוֹ עַל כְּתֵפָיו" וְאֵינוֹ יָבֵשׁ מִכָּל לַחְלוּחִית - יִשְׁתַּלֵּב בַּקְּהִלָּה, וְיִתְרֹם לָהּ וְלִפְעִילוּתָהּ. יֻשְׁפַּע וְאַף יִפְרַח, וּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ הוּא כְּשֶׁכָּל הַיְּהוּדִים כֻּלָּם נַעֲשִׂים לַאֲגֻדָּה אַחַת! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	בשלח תשע"ז
	מַעֲלַת הַשִּׁירָה
	הַצַּדִּיק בַּעַל "בִּרְכַּת אַבְרָהָם" מִסְּלוֹנִים זצ"ל גָּדַל בִּטְבֶרְיָה שֶׁלִּפְנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, "טְבֶרְיָה שֶׁל מַעְלָה", שֶׁכָּל יְהוּדֶיהָ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, עוֹבְדֵי ה' וַחֲרֵדִים לִדְבָרוֹ הַצַּדִּיק בַּעַל "בִּרְכַּת אַבְרָהָם" מִסְּלוֹנִים זצ"ל גָּדַל בִּטְבֶרְיָה שֶׁלִּפְנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, "טְבֶרְיָה שֶׁל מַעְלָה", שֶׁכָּל יְהוּדֶיהָ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, עוֹבְדֵי ה' וַחֲרֵדִים לִדְבָרוֹ. וְסִפֵּר, שֶׁפַּעַם שְׁלָחוּהוּ הוֹרָיו לַמַּכֹּלֶת. הַמַּכֹּלֶת צָרָה וּדְחוּסָה הָיְתָה, וּשְׁבִיל צַר הוֹלִיךְ אֶל הַדֶּלְפֵּק. שְׁבִיל שֶׁמִּשְׁנֵי צִדָּיו שַׂקִּים עֲנָקִיִּים: שַׂק קֶמַח וְשַׂק סֻכָּר וְשַׂק זֵרְעוֹנִים, גַּרְעִינִים שְׁחֹרִים, וְחָבִית דְּגֵי מָלוּחַ. לֹא רַבִּים זוֹכְרִים אֶת הַמַּכֹּלֶת שֶׁל פַּעַם. עָמַד הַיֶּלֶד בַּתּוֹר, וְנִצְרְכָה סַבְלָנוּת רַבָּה: הָיָה צֹרֶךְ לִשְׁקֹל כָּל דָּבָר, לָשִׂים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, לְהוֹסִיף מִשְׁקוֹלוֹת לַכַּף הַשְּׁנִיָּה, לְהוֹסִיף אוֹ לְהַחְסִיר מְעַט - וּלְהַעֲדִיף עַל הַמִּשְׁקָל, כְּפִי הַהֲלָכָה. לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן בְּכַמָּה בִּישְׁלִיקִים הָרוֹטֶל, וְלִרְשֹׁם בְּסֵפֶר הַהַקָּפוֹת... עָמַד הַיֶּלֶד בַּתּוֹר, וּכְתֵפוֹ מַגַּעַת עַד שְׂפַת הַשַּׂקִּים. רָאָה חַלּוּק אֶבֶן קָטָן בְּשַׂק הַפִּצּוּחִים. עָשָׂה שֵׁרוּת לְבַעַל הַחֲנוּת, וְהוֹצִיאוֹ. לְפֶתַע שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַחֶנְוָנִי: "מַדּוּעַ אַתָּה גּוֹרֵם לִי נֶזֶק, יֶלֶד?!" אֵיזוֹ צוּרַת פְּנִיָּה אֲדִיבָה! "נֶזֶק?!" תָּמַהּ הַיֶּלֶד, אוֹחֵז בְּיָדוֹ אֶת הָאֶבֶן הַזְּעִירָה. וְהַחֶנְוָנִי הִסְבִּיר: "רְאֵה נָא, יֶלֶד, אֲנִי קוֹנֶה שַׂק זֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא מִן הָעַרְבִים. קוֹנֶה אוֹתוֹ עִם מְעַט עָפָר, תֶּבֶן וּצְרוֹרוֹת, וּמוֹכֵר כָּךְ. אֵין בְּכָךְ אוֹנָאָה, הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לִבְרֹר בַּבַּיִת, לִפְנֵי הַקְּלִיָּה. כָּעֵת, שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת הָאֶבֶן, הִפְחַתְתָּ לִי מִמִּשְׁקַל הַסְּחוֹרָה וְגָרַמְתָּ לִי נֶזֶק".... לְדַבֵּר כָּךְ, בְּנֹעַם, בְּהַסְבָּרָה מַקִּיפָה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה הַדּוֹחֶקֶת - זֶה יִתָּכֵן הָיָה רַק בִּטְבֶרְיָה שֶׁל פַּעַם, בָּרֹגַע שֶׁל פַּעַם. הֵבִין הַיֶּלֶד שֶׁשָּׁגָה, וּמִהֵר לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת. נָשָׂא יָדוֹ לְהַחְזִיר אֶת הָאֶבֶן הַקְּטַנָּה לְשַׂק הַפִּצּוּחִים. לְפֶתַע שָׁמַע זְעָקָה רָמָה, מַחְרִידָה: "לֹא!!! זֹאת - לֹא!" נִבְעַת. בַּעַל הַמַּכֹּלֶת הוּא שֶׁזָּעַק, כְּאִלּוּ רָאָה פֶּשַׁע אָיֹם וְנוֹרָא הָעוֹמֵד לְהִתְבַּצֵּעַ וְנִזְעַק לְמָנְעוֹ מִבְּעוֹד מוֹעֵד. יָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד נִשְׁאֲרָה תְּלוּיָה בָּאֲוִיר, וְהַמּוֹכֵר הַמְּזֻעְזָע נִרְגַּע לְאִטּוֹ. וְאָז הִסְבִּיר: "מֵבִין אַתָּה, יֶלֶד, אִם הָאֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִלְּכַתְּחִלָּה, חֵלֶק מֵהַסְּחוֹרָה, מֻתָּר לִי לְמָכְרָהּ כָּךְ הָלְאָה. אֲבָל לָלֶכֶת וּלְעָרֵב בָּהּ אֲבָנִים וְחוֹל - אָסוּר, זוֹ - גְּזֵלָה!" שְׁמוֹנִים שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן הָיָה הַצַּדִּיק מְסַפֵּר זֹאת וּמֵעִיד: זַעֲקָתוֹ עוֹד מְהַדְהֶדֶת בְּאָזְנַי: "לֹא, זֹאת לֹא!". מַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בְּסִפּוּר זֶה? כִּי בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, שְׂמֵחִים אָנוּ לִפְנֵי ה' בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים הַמְּסַמְּלִים אֶת כָּל שְׂדֵרוֹת הָעָם, מִגְּדוֹל עַד קָטָן: הָאֶתְרוֹג רוֹמֵז לַצַּדִּיקִים, הַמֻּכְתָּרִים בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. הַלּוּלָב - לְבַעֲלֵי תּוֹרָה, הַהֲדַס - לְבַעֲלֵי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְהָעֲרָבָה, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ - לְאֵלֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת. "וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם? לְאַבְּדָם - אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִתְקַשְּׁרוּ כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וְהֵם מְכַפְּרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ" (וַיִּקְרָא רַבָּה, ל–יב). וְלִכְאוֹרָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ בָּאִים לְהַתִּיר לְהוֹסִיף צְרוֹרוֹת אֶבֶן לְשַׂק הַגַּרְעִינִים, מוֹרִים לְכַתְּחִלָּה לֶאֱגֹד אֶת הָעֲרָבָה עִם שְׁאַר הַמִּינִים! הָכֵיצַד?! חַיָּבִים לוֹמַר שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהָ"עֲרָבָה" אֵינָהּ "אֶבֶן"! שֶׁיְּהוּדִי, כָּל יְהוּדִי, יָקָר הוּא וְחָשׁוּב הוּא. וְאִם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת "עֲרָבָה" הוּא, הֲרֵי שֶׁיַּחַד עִם אֶחָיו בַּאֲגֻדָּה אַחַת יִהְיֶה לְאֶבֶן חֵן מְשֻׁבֶּצֶת בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַקְּהִלָּה, וּבִלְעָדָיו - אֵין מְבָרְכִים אַף עַל הָאֶתְרוֹג, הַלּוּלָב וְהַהֲדַס! תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁאָמְרוּ (בִּכְרִיתוּת ו:): כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ תַּעֲנִית. שֶׁהֲרֵי הַחֶלְבְּנָה - רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת. וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַ"ן זצ"ל בִּדְרָשׁוֹתָיו שֶׁהַחֶלְבְּנָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ - רֵיחָהּ רַע, אֲבָל יַחַד עִם יֶתֶר הַסַּמְמָנִים הִיא מַדְגִּישָׁה אֶת נִיחוֹחָם וּמְעוֹרֶרֶת בָּשְׂמָם! וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (מְנָחוֹת כז.): אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב, אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּהֶם עַד שֶׁיְּהוּ כֻּלָּן בַּאֲגֻדָּה אַחַת - וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה (אֵינָם מְרֻצִּים לִפְנֵי הַמָּקוֹם) עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת! גַּם הָעֲרָבָה נִצְרֶכֶת. זֹאת, כַּמּוּבָן, בְּהִתְקַיֵּם שְׁנֵי תְּנָאִים בְּסִיסִיִּים: שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָעֲרָבָה יְבֵשָׁה, וְשֶׁלֹּא יִקָּטֵם רֹאשָׁהּ... אִם "רֹאשׁוֹ עַל כְּתֵפָיו" וְאֵינוֹ יָבֵשׁ מִכָּל לַחְלוּחִית - יִשְׁתַּלֵּב בַּקְּהִלָּה, וְיִתְרֹם לָהּ וְלִפְעִילוּתָהּ. יֻשְׁפַּע וְאַף יִפְרַח, וּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ הוּא כְּשֶׁכָּל הַיְּהוּדִים כֻּלָּם נַעֲשִׂים לַאֲגֻדָּה אַחַת! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)