Otzarot-Article

"מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" (כה-ב) הַמִּלָּה "אִישׁ" נִרְאֵית כִּמְיֻתֶּרֶת, אֶפְשָׁר הָיָה לִכְתֹּב "מֵאֵת כָּל אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". וְכִי מִי יִתְרֹם, וַדַּאי שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ אֲנָשִׁים. אֶלָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב קכ"ז), "מֵאֵת כָּל אִישׁ - מִמִּי שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, שֶׁמְּתַגְבֵּר עַל יִצְרוֹ. שֶׁכָּל הַמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ קָרוּי אִישׁ". הַדְּבָרִים נוֹקְבִים כָּל כָּךְ: חַדִּים כָּל כָּךְ. מִי שֶׁיִּצְרוֹ מוֹשֵׁל בּוֹ הוּא סְמַרְטוּט, סְחָבָה, אֵינוֹ אִישׁ. בְּהֵמָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי יְצָרֶיהָ. אִישׁ - הוּא הַמּוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ! כַּכָּתוּב: "וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מְלָכִים א' ב-ב) הָבָה נִהְיֶה לַאֲנָשִׁים.

בְּ"כוֹלֵל קָדָשִׁים" שֶׁיִּסֵּד רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל בְּרַאדִין הִסְתּוֹפֵף אַבְרֵךְ לַמְדָן וִירֵא שָׁמַיִם, שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחַק בִּשְׁקִידָה וּבְעִיּוּן רַב. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים גָּדְלָה הַמִּשְׁפָּחָה, וְהָעוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, בָּכוּ מֵרָעָב. בָּא לִפְנֵי רַבּוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, הַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה, אֵין לִי בְּרֵרָה, עָלַי לִשְׁלֹחַ יָדִי בַּמִּסְחָר. אַךְ מַבְטִיחַ אֲנִי, רַבִּי, כִּי אַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה וְאַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר כְּסָפִים מֵרְוָחַי לְהַחְזָקַת תּוֹרָה. אֲבַקֵּשׁ, רַבִּי, בְּרָכָה לְהַצְלָחָה".

"עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי בְּרָכָה", עֲנָהוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "יֵשׁ לְפָנֶיךָ עֵצָה מִן הַגְּמָרָא: יַרְבֶּה בְּעֵסֶק, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ (נִדָּה ע.). בְּרַם עָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁהַבְטָחָה לִצְדָקָה כָּמוֹהָ כְּנֶדֶר, מָה עוֹד שֶׁמַּעֲשַׂר כְּסָפִים קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת מִן הַדִּין".

חָזַר הָאַבְרֵךְ וְאִשֵּׁר אֶת הַבְטָחוֹתָיו, קִבֵּל בִּרְכַּת רַבּוֹ וְקִיֵּם אֶת עֲצוֹת הַגְּמָרָא. וְאָכֵן, הָיָה ה' בְּעֶזְרוֹ וְשָׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשָׂיו, תּוֹךְ שָׁנִים מוּעָטוֹת הָיָה לְסוֹחֵר נִכְבָּד, שֶׁעֲסָקָיו הַמְסֹעָפִים הִקְנוּ לוֹ זְכוּת יְשִׁיבָה בְּמוֹסְקְבָה, שֶׁהָיְתָה מִחוּץ לִתְחוּם הַיִּשּׁוּב שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְהִתְגּוֹרְרוּ בָּהּ רַק עֲשִׁירִים מְעַטִּים וּמְיֻחָסִים.

רַבִּים הָיוּ הָעֲנִיִּים וְהַמְשֻׁלָּחִים - גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה וּשְׁלוּחֵי הַיְשִׁיבוֹת - שֶׁפָּקְדוּ אֶת מְעוֹנוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לִבְרָכָה, לְעֵצָה וּלְעֶזְרָה. שׁוֹמֵעַ הָיָה עַל מַסְּעוֹתֵיהֶם וּתְלָאוֹתֵיהֶם, וְעַל אוֹתָם עֲשִׁירִים נְדִיבִים שֶׁלִּבָּם רָחָב וְיָדָם פְּתוּחָה, וְעוֹמְדִים הֵם לַפְּרָט וְלַכְּלָל בְּעֵת צָרָה. שְׁמוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ נִפְקַד מֵהֶם, לִבּוֹ אָטוּם וְיָדוֹ קְפוּצָה. נֶאֱנַח הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְלֹא אָמַר דָּבָר.

לְיָמִים, הִזְדַּמֵּן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְמוֹסְקְבָה בְּעִנְיְנֵי הַיְשִׁיבָה. בָּאוּ נִכְבְּדֵי הָעִיר לְהַקְבִּיל פָּנָיו, וּבֵינֵיהֶם אוֹתוֹ עָשִׁיר, תַּלְמִידוֹ לְשֶׁעָבַר. עָמַד הַתַּלְמִיד בַּצַּד, וְהִמְתִּין עַד שֶׁכָּל הַנֶּאֱסָפִים יִפָּרְדוּ לָשׁוּב לְבֵיתָם. מִשֶּׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ עִם רַבּוֹ, פָּרַץ בִּבְכִי מַר.

"מַה לְּךָ", נִרְעַשׁ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "מַה קָּרָה, עַל מָה הַבֶּכִי - הֵן דָּרַךְ כּוֹכָבְךָ, הֵאִיר מַזָּלְךָ. הַאִם מִישֶׁהוּ חוֹלֶה בַּמִּשְׁפָּחָה?"

"כֵּן, רַבִּי", נָאַק בֵּין פִּרְצֵי הַבֶּכִי, "אֲנִי הוּא הַחוֹלֶה, חוֹלֶה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה".

"מַה מַּחֲלָתְךָ? שֶׁמָּא יֵשׁ לָהּ תְּרוּפָה".

"יֵשׁ לָהּ תְּרוּפָה, רַבִּי, אַךְ אֵינִי מְסֻגָּל לְקַחְתָּהּ. חוֹלֶה אֲנִי בְּמַחֲלַת אִמּוּץ הַלֵּב, קְפִיצַת הַיָּד... זוֹכֵר אֲנִי בִּבְהִירוּת אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי לְהַפְרִישׁ עֲשִׂירִית מֵרְוָחַי לִצְדָקָה. בְּתֹם לֵב הִבְטַחְתִּי, רַבִּי, בִּנְכוֹנוּת גְּמוּרָה. וְהִנֵּה נִתְקַשָּׁה לִבִּי כָּאֶבֶן, יָדַי קְפוּצוֹת כְּבַעֲוִית. כִּמְשֻׁתָּק אֲנִי, אֵינִי מְסֻגָּל לָתֵת וְלוּ פְּרוּטָה. נָכֶה אֲנִי, רַבִּי. נִשְׁלָט בִּידֵי יִצְרִי הָרָע. עַל מָה וְלָמָּה קָרָנִי כָּךְ?!"

"הֵרָגַע, בְּנִי", הֱשִׁיבוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "וּשְׁמַע סִפּוּר מַעֲשֶׂה. יְהוּדִי כַּפְרִי בָּא הָעִירָה בְּעֶרֶב הֶחָג לִקְנוֹת מִצְרְכֵי מָזוֹן לֶחָג. פָּנָה אֶל הַחֶנְוָנִי הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלְפֵּק וּבִקֵּשׁ קֶמַח בְּרוּבָּל כֶּסֶף.

אָמַר לוֹ הַחֶנְוָנִי: 'שַׂק הַקֶּמַח מֵאֲחוֹרֶיךָ. קַח שַׂקִּית וּמַלְּאֶנָּה כִּרְצוֹנְךָ".

נָטַל הַכַּפְרִי אֶת הַשַּׂקִּית, מִלְּאָהּ עַד חֶצְיָהּ וְשָׂם עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת. הִנִּיחַ כְּנֶגְדָּהּ הַחֶנְוָנִי מִשְׁקוֹלוֹת עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, וְשָׁאַל: "זֶהוּ?"

"לֹא", עָנָה הַכַּפְרִי, הֵן עוֹד מָקוֹם רַב בַּשַּׂקִּית. נְטָלָהּ וּמִלְּאָהּ עַד שְׂפָתָהּ. עָרַם הַסּוֹחֵר מִשְׁקּוֹלוֹת נוֹסָפִים עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, וְאָמַר: "חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים".

"אֲבָל בִּקַּשְׁתִּי קֶמַח בְּרוּבָּל אֶחָד בִּלְבַד", הִזְכִּיר הַכַּפְרִי.

"אֱמֶת", הִסְכִּים הַחֶנְוָנִי, "אַךְ מֶה חָשַׁבְתָּ, שֶׁתִּגְדֹּשׁ שַׂקִּית גְּדוֹלָה עוֹד וָעוֹד - וַאֲנִי לֹא אַנִּיחַ כְּנֶגְדָּהּ מִשְׁקוֹלוֹת?! אִם תְּרוֹקֵן אַרְבַּע חֲמִישִׁיּוֹת, אָסִיר אַף אֲנִי מֵאַבְנֵי הַמִּשְׁקָל, וְלֹא תְּשַׁלֵּם אֶלָּא רוּבָּל אֶחָד..."

מֵבִין אַתָּה, בְּנִי. הֵן הָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה הוּא, וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ" (סֻכָּה נב.). פִּתְגָּם שָׁגוּר הוּא, שֶׁכָּל עָנִי הוּא בַּעַל צְדָקָה. וּמַדּוּעַ, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף לִצְדָקָה, לְפִיכָךְ אֵין הַיֵּצֶר מַכְבִּיד עָלָיו. לָכֵן הִבְטַחְתָּ בְּעָנְיְךָ בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁתַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִכָּל רְוָחֶיךָ. אַךְ מֶה חָשַׁבְתָּ, שֶׁתּוֹסִיף "קֶמַח" עַל הַכַּף הָאַחַת, תַּרְבֶּה עֹשֶׁר וּנְכָסִים, וְ"אַבְנֵי הַמִּשְׁקָל" - יֵצֶר הַכִּילוּת וּקְפִיצַת הַיָּד, יִשָּׁאֲרוּ בְּקָטְנָם?! זוֹ הִיא הִתְמוֹדְדוּתְךָ, וְחַיָּב אַתָּה לְהִתְאַזֵּר עֹז וּלְנַצֵּחַ בָּהּ!"...(מַעֲשֵׂי מֶלֶךְ, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בא תשע"ז
	לִלְמֹד מֵ... הַיֵּצֶר הָרָע
	"מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" (כה-ב) הַמִּלָּה "אִישׁ" נִרְאֵית כִּמְיֻתֶּרֶת, אֶפְשָׁר הָיָה לִכְתֹּב "מֵאֵת כָּל אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". וְכִי מִי יִתְרֹם, וַדַּאי שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ אֲנָשִׁים. אֶלָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב קכ"ז), "מֵאֵת כָּל אִישׁ - מִמִּי שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, שֶׁמְּתַגְבֵּר עַל יִצְרוֹ. שֶׁכָּל הַמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ קָרוּי אִישׁ". הַדְּבָרִים נוֹקְבִים כָּל כָּךְ: חַדִּים כָּל כָּךְ. מִי שֶׁיִּצְרוֹ מוֹשֵׁל בּוֹ הוּא סְמַרְטוּט, סְחָבָה, אֵינוֹ אִישׁ. בְּהֵמָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי יְצָרֶיהָ. אִישׁ - הוּא הַמּוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ! כַּכָּתוּב: "וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מְלָכִים א' ב-ב) הָבָה נִהְיֶה לַאֲנָשִׁים. בְּ"כוֹלֵל קָדָשִׁים" שֶׁיִּסֵּד רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל בְּרַאדִין הִסְתּוֹפֵף אַבְרֵךְ לַמְדָן וִירֵא שָׁמַיִם, שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחַק בִּשְׁקִידָה וּבְעִיּוּן רַב. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים גָּדְלָה הַמִּשְׁפָּחָה, וְהָעוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, בָּכוּ מֵרָעָב. בָּא לִפְנֵי רַבּוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, הַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה, אֵין לִי בְּרֵרָה, עָלַי לִשְׁלֹחַ יָדִי בַּמִּסְחָר. אַךְ מַבְטִיחַ אֲנִי, רַבִּי, כִּי אַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה וְאַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר כְּסָפִים מֵרְוָחַי לְהַחְזָקַת תּוֹרָה. אֲבַקֵּשׁ, רַבִּי, בְּרָכָה לְהַצְלָחָה". "עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי בְּרָכָה", עֲנָהוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "יֵשׁ לְפָנֶיךָ עֵצָה מִן הַגְּמָרָא: יַרְבֶּה בְּעֵסֶק, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ (נִדָּה ע.). בְּרַם עָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁהַבְטָחָה לִצְדָקָה כָּמוֹהָ כְּנֶדֶר, מָה עוֹד שֶׁמַּעֲשַׂר כְּסָפִים קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת מִן הַדִּין". חָזַר הָאַבְרֵךְ וְאִשֵּׁר אֶת הַבְטָחוֹתָיו, קִבֵּל בִּרְכַּת רַבּוֹ וְקִיֵּם אֶת עֲצוֹת הַגְּמָרָא. וְאָכֵן, הָיָה ה' בְּעֶזְרוֹ וְשָׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשָׂיו, תּוֹךְ שָׁנִים מוּעָטוֹת הָיָה לְסוֹחֵר נִכְבָּד, שֶׁעֲסָקָיו הַמְסֹעָפִים הִקְנוּ לוֹ זְכוּת יְשִׁיבָה בְּמוֹסְקְבָה, שֶׁהָיְתָה מִחוּץ לִתְחוּם הַיִּשּׁוּב שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְהִתְגּוֹרְרוּ בָּהּ רַק עֲשִׁירִים מְעַטִּים וּמְיֻחָסִים. רַבִּים הָיוּ הָעֲנִיִּים וְהַמְשֻׁלָּחִים - גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה וּשְׁלוּחֵי הַיְשִׁיבוֹת - שֶׁפָּקְדוּ אֶת מְעוֹנוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לִבְרָכָה, לְעֵצָה וּלְעֶזְרָה. שׁוֹמֵעַ הָיָה עַל מַסְּעוֹתֵיהֶם וּתְלָאוֹתֵיהֶם, וְעַל אוֹתָם עֲשִׁירִים נְדִיבִים שֶׁלִּבָּם רָחָב וְיָדָם פְּתוּחָה, וְעוֹמְדִים הֵם לַפְּרָט וְלַכְּלָל בְּעֵת צָרָה. שְׁמוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ נִפְקַד מֵהֶם, לִבּוֹ אָטוּם וְיָדוֹ קְפוּצָה. נֶאֱנַח הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְלֹא אָמַר דָּבָר. לְיָמִים, הִזְדַּמֵּן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְמוֹסְקְבָה בְּעִנְיְנֵי הַיְשִׁיבָה. בָּאוּ נִכְבְּדֵי הָעִיר לְהַקְבִּיל פָּנָיו, וּבֵינֵיהֶם אוֹתוֹ עָשִׁיר, תַּלְמִידוֹ לְשֶׁעָבַר. עָמַד הַתַּלְמִיד בַּצַּד, וְהִמְתִּין עַד שֶׁכָּל הַנֶּאֱסָפִים יִפָּרְדוּ לָשׁוּב לְבֵיתָם. מִשֶּׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ עִם רַבּוֹ, פָּרַץ בִּבְכִי מַר. "מַה לְּךָ", נִרְעַשׁ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "מַה קָּרָה, עַל מָה הַבֶּכִי - הֵן דָּרַךְ כּוֹכָבְךָ, הֵאִיר מַזָּלְךָ. הַאִם מִישֶׁהוּ חוֹלֶה בַּמִּשְׁפָּחָה?" "כֵּן, רַבִּי", נָאַק בֵּין פִּרְצֵי הַבֶּכִי, "אֲנִי הוּא הַחוֹלֶה, חוֹלֶה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה". "מַה מַּחֲלָתְךָ? שֶׁמָּא יֵשׁ לָהּ תְּרוּפָה". "יֵשׁ לָהּ תְּרוּפָה, רַבִּי, אַךְ אֵינִי מְסֻגָּל לְקַחְתָּהּ. חוֹלֶה אֲנִי בְּמַחֲלַת אִמּוּץ הַלֵּב, קְפִיצַת הַיָּד... זוֹכֵר אֲנִי בִּבְהִירוּת אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי לְהַפְרִישׁ עֲשִׂירִית מֵרְוָחַי לִצְדָקָה. בְּתֹם לֵב הִבְטַחְתִּי, רַבִּי, בִּנְכוֹנוּת גְּמוּרָה. וְהִנֵּה נִתְקַשָּׁה לִבִּי כָּאֶבֶן, יָדַי קְפוּצוֹת כְּבַעֲוִית. כִּמְשֻׁתָּק אֲנִי, אֵינִי מְסֻגָּל לָתֵת וְלוּ פְּרוּטָה. נָכֶה אֲנִי, רַבִּי. נִשְׁלָט בִּידֵי יִצְרִי הָרָע. עַל מָה וְלָמָּה קָרָנִי כָּךְ?!" "הֵרָגַע, בְּנִי", הֱשִׁיבוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", "וּשְׁמַע סִפּוּר מַעֲשֶׂה. יְהוּדִי כַּפְרִי בָּא הָעִירָה בְּעֶרֶב הֶחָג לִקְנוֹת מִצְרְכֵי מָזוֹן לֶחָג. פָּנָה אֶל הַחֶנְוָנִי הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלְפֵּק וּבִקֵּשׁ קֶמַח בְּרוּבָּל כֶּסֶף. אָמַר לוֹ הַחֶנְוָנִי: 'שַׂק הַקֶּמַח מֵאֲחוֹרֶיךָ. קַח שַׂקִּית וּמַלְּאֶנָּה כִּרְצוֹנְךָ". נָטַל הַכַּפְרִי אֶת הַשַּׂקִּית, מִלְּאָהּ עַד חֶצְיָהּ וְשָׂם עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת. הִנִּיחַ כְּנֶגְדָּהּ הַחֶנְוָנִי מִשְׁקוֹלוֹת עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, וְשָׁאַל: "זֶהוּ?" "לֹא", עָנָה הַכַּפְרִי, הֵן עוֹד מָקוֹם רַב בַּשַּׂקִּית. נְטָלָהּ וּמִלְּאָהּ עַד שְׂפָתָהּ. עָרַם הַסּוֹחֵר מִשְׁקּוֹלוֹת נוֹסָפִים עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, וְאָמַר: "חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים". "אֲבָל בִּקַּשְׁתִּי קֶמַח בְּרוּבָּל אֶחָד בִּלְבַד", הִזְכִּיר הַכַּפְרִי. "אֱמֶת", הִסְכִּים הַחֶנְוָנִי, "אַךְ מֶה חָשַׁבְתָּ, שֶׁתִּגְדֹּשׁ שַׂקִּית גְּדוֹלָה עוֹד וָעוֹד - וַאֲנִי לֹא אַנִּיחַ כְּנֶגְדָּהּ מִשְׁקוֹלוֹת?! אִם תְּרוֹקֵן אַרְבַּע חֲמִישִׁיּוֹת, אָסִיר אַף אֲנִי מֵאַבְנֵי הַמִּשְׁקָל, וְלֹא תְּשַׁלֵּם אֶלָּא רוּבָּל אֶחָד..." מֵבִין אַתָּה, בְּנִי. הֵן הָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה הוּא, וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ" (סֻכָּה נב.). פִּתְגָּם שָׁגוּר הוּא, שֶׁכָּל עָנִי הוּא בַּעַל צְדָקָה. וּמַדּוּעַ, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף לִצְדָקָה, לְפִיכָךְ אֵין הַיֵּצֶר מַכְבִּיד עָלָיו. לָכֵן הִבְטַחְתָּ בְּעָנְיְךָ בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁתַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִכָּל רְוָחֶיךָ. אַךְ מֶה חָשַׁבְתָּ, שֶׁתּוֹסִיף "קֶמַח" עַל הַכַּף הָאַחַת, תַּרְבֶּה עֹשֶׁר וּנְכָסִים, וְ"אַבְנֵי הַמִּשְׁקָל" - יֵצֶר הַכִּילוּת וּקְפִיצַת הַיָּד, יִשָּׁאֲרוּ בְּקָטְנָם?! זוֹ הִיא הִתְמוֹדְדוּתְךָ, וְחַיָּב אַתָּה לְהִתְאַזֵּר עֹז וּלְנַצֵּחַ בָּהּ!"...(מַעֲשֵׂי מֶלֶךְ, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)