Otzarot-Article

"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" (ה-י) בַּ'תּוֹסְפוֹת' (תַּעֲנִית ט.) מוּבָא מִדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה לא-יז) עַל פָּסוּק מֵהַפָּרָשָׁה: מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר שֶׁהָיְתָה שָׂדֵהוּ עוֹשָׂה אֶלֶף כּוֹר, וְהִפְרִישׁ מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. עָשָׂה כֵן כָּל יָמָיו, וְהִזְהִיר כָּךְ לִבְנוֹ. כְּשֶׁמֵּת, עָמַד אוֹתוֹ הַבֵּן בִּמְקוֹמוֹ. עָשְׂתָה הַשָּׂדֶה אֶלֶף כּוֹרִין כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה בְּחַיֵּי הָאָב, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה מֵאָה כּוֹרִין. בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁהַמַּעֲשֵׂר רַב הוּא, וְלֹא הִפְרִישׁ. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת נִתְמַעֲטָה הַתְּבוּאָה וְלֹא עָשְׂתָה אֶלָּא מֵאָה כּוֹרִין, וְנִצְטַעֵר צַעַר רַב. שָׁמְעוּ קְרוֹבָיו שֶׁכָּךְ מִעֵט וְלֹא הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר, בָּאוּ אֶצְלוֹ כֻּלָּם לְבוּשִׁים לְבָנִים וּשְׂמֵחִים.

אָמַר לָהֶם: "כִּמְדֻמֶּה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים בְּקַלְקָלָתִי".

אָמְרוּ לוֹ: "וְכִי נִצְטַעֵר עָלֶיךָ, כִּי גָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. מִפְּנֵי מָה לֹא הִפְרַשְׁתָּ מַעֲשֵׂר כָּרָאוּי? בּוֹא וּרְאֵה, מִתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּאָה הַשָּׂדֶה לְיָדְךָ, הָיִיתָ אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּהֵן, שֶׁהָיָה הַמַּעֲשֵׂר חֶלְקוֹ, לִתְּנוֹ לַעֲנִיִּים. וְעַכְשָׁו, שֶׁלֹּא הִפְרַשְׁתָּ לוֹ חֶלְקוֹ, נַעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת וְאַתָּה הַכֹּהֵן, שֶׁאֵין שָׂדְךָ עוֹשָׂה אֶלֶף כּוֹרִין כְּבַתְּחִלָּה, וְהִפְרִישׁ לְךָ מֵאָה כּוֹרִין".

וּמְסַיְּמִים בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת: זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו, לוֹ יִהְיוּ", כְּלוֹמַר כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ כַּהֹגֶן לֹא יִהְיוּ לוֹ אֶלָּא הַקֳּדָשִׁים, כְּלוֹמַר הַמַּעַשְׂרוֹת. וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו, לַסּוֹף בָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵעֶשֶׂר.

כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר לָתֵת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת חֶלְקוֹ בִּשְׁלֵמוּת – הֵן בְּמַעֲשַׂר הַכְּסָפִים לִצְדָקָה וּלְהַחְזָקַת הַתּוֹרָה, וְהֵן בְּהַקְצָאַת הַזְּמַן לִתְפִלָּה וּלְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה.

רַבּוֹתֵינוּ הוֹדִיעוּנוּ, שֶׁבִּשְׁעָתוֹ הִתְעַצְּלוּ הַנְּשִׂיאִים בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן. אָמְרוּ: "יִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלָּה, וּמַה שֶּׁיֶּחְסַר - נַשְׁלִים". כֵּיוָן שֶׁהִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל הַכֹּל, לֹא נוֹתְרוּ לָהֶם אֶלָּא אַבְנֵי הַחֹשֶׁן. וּמִכֵּיוָן שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חָסְרוּ אוֹתִיּוֹת מִשְּׁמָם, וְנִכְתַּב: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ" בְּלֹא יוּ"ד. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה. הֵפִיקוּ אֶת הַלֶּקַח וְהִזְדָּרְזוּ בַּמִּצְוָה. שֶׁהַזָּרִיז בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת מְגַלֶּה אַהֲבָתוֹ לְבוֹרְאוֹ, וְהַבּוֹרֵא אוֹהֲבוֹ.

וּבְעִנְיָן זֶה - סִפּוּר.

שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ בְּסָלוֹנִיקִי לִפְנֵי כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה מְדֻיָּק. סָלוֹנִיקִי עִיר מְלֵאַת חֲכָמִים וְסוֹפְרִים הָיְתָה, וּבְרֹאשָׁם פְּאֵר הָעִיר וַהֲדָרָהּ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מוֹלְכוֹ זַצַ"ל, בַּעַל "שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ" וְשׁוּ"ת "אֹהֶל יוֹסֵף", תַּלְמִיד הַגָּאוֹן בַּעַל שׁוּ"ת "בֵּית דָּוִד" זַצַ"ל. אֲבָל בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף מוֹלְכוֹ לָמְדוּ שְׁנֵי חֲכָמִים. הָאֶחָד בָּקִי בְּכָל הַשַּׁ"ס, בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי, סִפְרָא וְסִפְרִי, מְכִילְתָּא וְתוֹסֶפְתָּא, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. חָרִיף הָיָה, מְפַלְפֵּל וּמְחַדֵּשׁ בְּרֹב בָּרָק וְכִשְׁרוֹן. אַךְ בָּהּ בָּעֵת "בַּעַל הֲנָאָה" הָיָה, אוֹהֵב מַעֲדַנִּים וְלִצְעֹד מַעֲדַנּוֹת, וְקַל דַּעַת בְּמִקְצָת בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וּבְחֶרְדַּת הַמִּצְווֹת. הַשֵּׁנִי, לְעֻמָּתוֹ, לֹא הִצְטַיֵּן בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְאַף לֹא בְּזִכְרוֹנוֹ. שׁוֹקֵד הָיָה עַל הַתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, קוֹרֵא בִּנְעִימָה וְשׁוֹנֶה בְּזִמְרָה מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים, וּמֵהֶם לְמִשְׁנָיוֹת וּגְמָרָא וְזֹהַר וְסִפְרֵי מוּסָר, אַךְ פִּלְפּוּלִים לֹא הִשְׁמִיעַ וּמַעֲרָכוֹת לֹא חִדֵּשׁ. עַנְוְתָן וּשְׁפַל בֶּרֶךְ הָיָה, נִכְנַס בִּכְפִיפָה וְיָצָא בִּגְחִינָה, הִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט וְצָנוּעַ בְּאָרְחוֹתָיו, וְהִתְיַחֵס בְּיִרְאַת חֵטְא מֻפְלֶגֶת וּבִזְרִיזוּת לְכָל דְּבַר מִצְוָה.

בְּכָל יוֹם הָיָה הָרִאשׁוֹן פּוֹנֶה אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק מוֹלְכוֹ זַצַּ"ל, אָחִיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף, וּמַשְׁמִיעוֹ מִחִדּוּשָׁיו הַמַּבְרִיקִים, קֻשְׁיָא חֲמוּרָה וְתֵרוּץ מְחֻדָּד, מְגַבֶּה בִּרְאָיוֹת מוּצָקוֹת כְּיַד בְּקִיאוּתוֹ הַטּוֹבָה עָלָיו. הָיָה רַבִּי יִצְחָק נֶהֱנֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַשֵּׁנִי נִכְנָס, קָם הָיָה מְלֹא קוֹמָתוֹ בְּכָבוֹד מֻפְגָּן, אוֹתוֹ לֹא הֶרְאָה לַחֲבֵרוֹ הַלַּמְדָן כְּלָל וְעִקָּר.

נִפְגַּע הַלַּמְדָן, וְדָרַשׁ הֶסְבֵּר...

אָמַר לוֹ: מִצְוַת עֲשֵׂה מְקַיֵּם אֲנִי בְּכָךְ, לֹא רַק שֶׁל כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חָכָם, אֶלָּא גַּם בַּהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַמָּקוֹם. שֶׁכָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב" (מִשְׁלֵי ח-יז) - בְּמַעֲשָׂיו הַמְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ וּבִזְרִיזוּתוֹ לַמִּצְווֹת, מוֹכִיחַ הוּא אַהֲבַת ה' וְהַבּוֹרֵא אוֹהֲבוֹ. אַךְ אַתָּה, בִּקְרִירוּתְךָ לַמִּצְווֹת, דּוֹחֶה אַהֲבַת הַבּוֹרֵא - וְדוֹחֶה גַּם אֶת אַהֲבָתִי... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בא תשע"ז
	תְּקוּפַת הַגָּלוּת - תְּקוּפַת חִשּׁוּל
	"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" (ה-י) בַּ'תּוֹסְפוֹת' (תַּעֲנִית ט.) מוּבָא מִדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה לא-יז) עַל פָּסוּק מֵהַפָּרָשָׁה: מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר שֶׁהָיְתָה שָׂדֵהוּ עוֹשָׂה אֶלֶף כּוֹר, וְהִפְרִישׁ מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. עָשָׂה כֵן כָּל יָמָיו, וְהִזְהִיר כָּךְ לִבְנוֹ. כְּשֶׁמֵּת, עָמַד אוֹתוֹ הַבֵּן בִּמְקוֹמוֹ. עָשְׂתָה הַשָּׂדֶה אֶלֶף כּוֹרִין כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה בְּחַיֵּי הָאָב, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה מֵאָה כּוֹרִין. בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁהַמַּעֲשֵׂר רַב הוּא, וְלֹא הִפְרִישׁ. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת נִתְמַעֲטָה הַתְּבוּאָה וְלֹא עָשְׂתָה אֶלָּא מֵאָה כּוֹרִין, וְנִצְטַעֵר צַעַר רַב. שָׁמְעוּ קְרוֹבָיו שֶׁכָּךְ מִעֵט וְלֹא הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר, בָּאוּ אֶצְלוֹ כֻּלָּם לְבוּשִׁים לְבָנִים וּשְׂמֵחִים. אָמַר לָהֶם: "כִּמְדֻמֶּה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים בְּקַלְקָלָתִי". אָמְרוּ לוֹ: "וְכִי נִצְטַעֵר עָלֶיךָ, כִּי גָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. מִפְּנֵי מָה לֹא הִפְרַשְׁתָּ מַעֲשֵׂר כָּרָאוּי? בּוֹא וּרְאֵה, מִתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּאָה הַשָּׂדֶה לְיָדְךָ, הָיִיתָ אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּהֵן, שֶׁהָיָה הַמַּעֲשֵׂר חֶלְקוֹ, לִתְּנוֹ לַעֲנִיִּים. וְעַכְשָׁו, שֶׁלֹּא הִפְרַשְׁתָּ לוֹ חֶלְקוֹ, נַעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת וְאַתָּה הַכֹּהֵן, שֶׁאֵין שָׂדְךָ עוֹשָׂה אֶלֶף כּוֹרִין כְּבַתְּחִלָּה, וְהִפְרִישׁ לְךָ מֵאָה כּוֹרִין". וּמְסַיְּמִים בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת: זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו, לוֹ יִהְיוּ", כְּלוֹמַר כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ כַּהֹגֶן לֹא יִהְיוּ לוֹ אֶלָּא הַקֳּדָשִׁים, כְּלוֹמַר הַמַּעַשְׂרוֹת. וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו, לַסּוֹף בָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵעֶשֶׂר. כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר לָתֵת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת חֶלְקוֹ בִּשְׁלֵמוּת – הֵן בְּמַעֲשַׂר הַכְּסָפִים לִצְדָקָה וּלְהַחְזָקַת הַתּוֹרָה, וְהֵן בְּהַקְצָאַת הַזְּמַן לִתְפִלָּה וּלְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. רַבּוֹתֵינוּ הוֹדִיעוּנוּ, שֶׁבִּשְׁעָתוֹ הִתְעַצְּלוּ הַנְּשִׂיאִים בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן. אָמְרוּ: "יִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלָּה, וּמַה שֶּׁיֶּחְסַר - נַשְׁלִים". כֵּיוָן שֶׁהִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל הַכֹּל, לֹא נוֹתְרוּ לָהֶם אֶלָּא אַבְנֵי הַחֹשֶׁן. וּמִכֵּיוָן שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חָסְרוּ אוֹתִיּוֹת מִשְּׁמָם, וְנִכְתַּב: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ" בְּלֹא יוּ"ד. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה. הֵפִיקוּ אֶת הַלֶּקַח וְהִזְדָּרְזוּ בַּמִּצְוָה. שֶׁהַזָּרִיז בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת מְגַלֶּה אַהֲבָתוֹ לְבוֹרְאוֹ, וְהַבּוֹרֵא אוֹהֲבוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה - סִפּוּר. שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ בְּסָלוֹנִיקִי לִפְנֵי כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה מְדֻיָּק. סָלוֹנִיקִי עִיר מְלֵאַת חֲכָמִים וְסוֹפְרִים הָיְתָה, וּבְרֹאשָׁם פְּאֵר הָעִיר וַהֲדָרָהּ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מוֹלְכוֹ זַצַ"ל, בַּעַל "שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ" וְשׁוּ"ת "אֹהֶל יוֹסֵף", תַּלְמִיד הַגָּאוֹן בַּעַל שׁוּ"ת "בֵּית דָּוִד" זַצַ"ל. אֲבָל בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף מוֹלְכוֹ לָמְדוּ שְׁנֵי חֲכָמִים. הָאֶחָד בָּקִי בְּכָל הַשַּׁ"ס, בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי, סִפְרָא וְסִפְרִי, מְכִילְתָּא וְתוֹסֶפְתָּא, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. חָרִיף הָיָה, מְפַלְפֵּל וּמְחַדֵּשׁ בְּרֹב בָּרָק וְכִשְׁרוֹן. אַךְ בָּהּ בָּעֵת "בַּעַל הֲנָאָה" הָיָה, אוֹהֵב מַעֲדַנִּים וְלִצְעֹד מַעֲדַנּוֹת, וְקַל דַּעַת בְּמִקְצָת בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וּבְחֶרְדַּת הַמִּצְווֹת. הַשֵּׁנִי, לְעֻמָּתוֹ, לֹא הִצְטַיֵּן בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְאַף לֹא בְּזִכְרוֹנוֹ. שׁוֹקֵד הָיָה עַל הַתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, קוֹרֵא בִּנְעִימָה וְשׁוֹנֶה בְּזִמְרָה מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים, וּמֵהֶם לְמִשְׁנָיוֹת וּגְמָרָא וְזֹהַר וְסִפְרֵי מוּסָר, אַךְ פִּלְפּוּלִים לֹא הִשְׁמִיעַ וּמַעֲרָכוֹת לֹא חִדֵּשׁ. עַנְוְתָן וּשְׁפַל בֶּרֶךְ הָיָה, נִכְנַס בִּכְפִיפָה וְיָצָא בִּגְחִינָה, הִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט וְצָנוּעַ בְּאָרְחוֹתָיו, וְהִתְיַחֵס בְּיִרְאַת חֵטְא מֻפְלֶגֶת וּבִזְרִיזוּת לְכָל דְּבַר מִצְוָה. בְּכָל יוֹם הָיָה הָרִאשׁוֹן פּוֹנֶה אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק מוֹלְכוֹ זַצַּ"ל, אָחִיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף, וּמַשְׁמִיעוֹ מִחִדּוּשָׁיו הַמַּבְרִיקִים, קֻשְׁיָא חֲמוּרָה וְתֵרוּץ מְחֻדָּד, מְגַבֶּה בִּרְאָיוֹת מוּצָקוֹת כְּיַד בְּקִיאוּתוֹ הַטּוֹבָה עָלָיו. הָיָה רַבִּי יִצְחָק נֶהֱנֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַשֵּׁנִי נִכְנָס, קָם הָיָה מְלֹא קוֹמָתוֹ בְּכָבוֹד מֻפְגָּן, אוֹתוֹ לֹא הֶרְאָה לַחֲבֵרוֹ הַלַּמְדָן כְּלָל וְעִקָּר. נִפְגַּע הַלַּמְדָן, וְדָרַשׁ הֶסְבֵּר... אָמַר לוֹ: מִצְוַת עֲשֵׂה מְקַיֵּם אֲנִי בְּכָךְ, לֹא רַק שֶׁל כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חָכָם, אֶלָּא גַּם בַּהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַמָּקוֹם. שֶׁכָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב" (מִשְׁלֵי ח-יז) - בְּמַעֲשָׂיו הַמְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ וּבִזְרִיזוּתוֹ לַמִּצְווֹת, מוֹכִיחַ הוּא אַהֲבַת ה' וְהַבּוֹרֵא אוֹהֲבוֹ. אַךְ אַתָּה, בִּקְרִירוּתְךָ לַמִּצְווֹת, דּוֹחֶה אַהֲבַת הַבּוֹרֵא - וְדוֹחֶה גַּם אֶת אַהֲבָתִי... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)