Otzarot-Article

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא-א) אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּחְשָׁבָה וְהַמּוּסָר בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם, עֲנַק מַחְשָׁבָה שֶׁהָרַב דֶּסְלֶר זָצָ"ל הִכְתִּירוֹ בַּתֹּאַר "גְּדוֹל הַמַּעֲמִיקִים בְּדוֹרֵנוּ", הָיָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוֹחָם מִמִּיר זָצָ"ל. בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו הִתְיַחֵס לְמִדְרָשׁ קָצָר בְּפָרָשָׁתֵנוּ, וְהֵאִיר אוֹתוֹ בְּאוֹר יְקָרוֹת, שֶׁיָּכוֹל לְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בְּהִסְתַּכְּלוּתֵנוּ עַל כָּל אָרְחוֹת חַיֵּינוּ.

וְכָךְ אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת הַדַּיָּנִים. יִתְרוֹ הִגִּיעַ וְרָאָה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שׁוֹפֵט אֶת הָעָם לְבַדּוֹ, הִצִּיעַ מַעֲרֶכֶת שִׁפּוּט מְסֹעֶפֶת, שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, חֲמִשִּׁים, מֵאָה וְאֶלֶף. עַד לְרֹאשׁ הַפִּירָמִידָה, עַד לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ. לְאַחַר מִכֵּן נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה, וּלְאַחֲרֶיהָ - פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, הַדָּנָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבְדִינֵי דַּיָּנִים וְסִדְרֵי הַדִּין.

וְכָתַב הַמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה ל-ג): מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַלְכָּה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּדֶּרֶךְ. מִשְׁמַר כָּבוֹד לְפָנֶיהָ, וּמִשְׁמַר כָּבוֹד לְאַחֲרֶיהָ, וְהִיא בָּאֶמְצַע. כָּךְ הַתּוֹרָה, דִּינִים מִלְּפָנֶיהָ, וְדִינִים מֵאַחֲרֶיהָ, וְהִיא בַּתָּוֶךְ. מַתַּן תּוֹרָה נָתוּן בֵּין שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מִשְׁפָּט וָדִין.

הָבָה נַעֲצֹר לְרֶגַע, וְנַחְשֹׁב: מָה רוֹצֶה הַמִּדְרָשׁ לוֹמַר? אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל מִי מְבַקֵּשׁ הוּא לְהַדְגִּישׁ? וַדַּאי, אֶת חֲשִׁיבוּת מַעֲרֶכֶת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט. הֲלֹא הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּינִים הֵם מִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם: "עַל שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין, עַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם". וּכְשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר, נִרְאֶה שֶׁהַשְּׁלֹשָׁה מְשֻׁלָּבִים: מַעֲרֶכֶת שִׁפּוּט הוֹגֶנֶת וְדִינֵי צֶדֶק מִסְתַּמְּכִים עַל הָאֱמֶת, וְזוֹ גּוֹרֶמֶת לְשָׁלוֹם. כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת גְּבוּלוֹת הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר, וּבְמִקְרֶה שֶׁל סִכְסוּךְ מִתְעָרֵב הַדַּיָּן וּפוֹסֵק דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

הַדְּבָרִים נְכוֹנִים כְּשֶׁלְּעַצְמָם, אַךְ לֹא בְּכַוָּנַת הַמִּדְרָשׁ.

כִּי רַבִּי יְרוֹחָם, "גְּדוֹל הַמַּעֲמִיקִים", מִתְבּוֹנֵן וְשׁוֹאֵל: הַאֻמְנָם מִשְׁמַר הָרֹאשׁ הוּא הָעִקָּר? וַדַּאי שֶׁלֹּא! הַמַּלְכָּה הִיא הָעִקָּר.

מִשְׁמַר הָרֹאשׁ אֵינוֹ אֶלָּא טָפֵל, בָּא לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהָעִקָּר לֹא יִפָּגַע, שֶׁהַמַּלְכָּה לֹא תִּנָּזֵק.

הוּא הַדִּין בַּמִּשְׁנָה שֶׁהֵבֵאנוּ, "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין, עַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם". בְּמַאֲמָר זֶה כְּלוּם הַדִּין, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם הֵם הָעִקָּר? מוּבָן שֶׁלֹּא.

הָעִקָּר הוּא הָעוֹלָם. הַשְּׁלֹשָׁה גּוֹרְמִים לְיַצִּיבוּתוֹ, לִשְׁלוֹמוֹ, לְבִטְחוֹנוֹ. אֲבָל לֹא הֵם הָעִקָּר.

אִם כֵּן, אָנוּ כְּבָר סַקְרָנִים לָדַעַת: מַהוּ הָעִקָּר? מִי הִיא הַמַּלְכָּה? הַמַּלְכָּה הִיא הַתּוֹרָה. וּמַהוּ עִקָּרָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה? "תּוֹרַת חֶסֶד" (מִשְׁלֵי לא-כז). הַתּוֹרָה - אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (סוֹטָה יד.), תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. "רֹב מִצְווֹת הַתּוֹרָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת", כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זָצָ"ל (בְּאִגַּרְתּוֹ "עָלִים לִתְרוּפָה"). לַהֲבִיאָם לְאֹשֶׁר, "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחְזִיקִים בָּהּ, וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". הָעִקָּר הוּא חֶסֶד. אֶלָּא מַאי, יֵשׁ לִקְבֹּעַ גַּם נְהָלִים וּכְלָלִים לְסִכְסוּכִים וְלִנְזָקִין, לְפִיכָךְ נִתַּן "מִשְׁמַר כָּבוֹד" שֶׁל דִּינִים. אֲבָל הוּא כִּקְלִפָּה לַפְּרִי, כַּאֲרִיזָה לַתֹּכֶן וְלַתּוֹךְ.

הַדִּין, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם נְחוּצִים הֵם לְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֲבָל הָעוֹלָם עַצְמוֹ מַהוּ, מָה עִקָּרוֹ? "עוֹלָם, חֶסֶד יִבָּנֶה" (תְּהִלִּים פט-ג), זֶהוּ הַתּוֹךְ, זֶה הָעִקָּר!

כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּדְּבָרִים, נִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת כַּמָּה כּוֹלְלִים הֵם וּמַקִּיפִים. כָּל חַיֵּינוּ מֻקָּפִים אָנוּ בִּכְלָלִים, חֻקִּים, תַּקָּנוֹת וּנְהָלִים. וְהֵם חִיּוּנִיִּים וְנִצְרָכִים. אֲבָל אוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת הָעִקָּר, אֶת הַתּוֹךְ.

בֵּית הַסֵּפֶר, לְמָשָׁל, בָּנוּי בְּמַתְכֹּנֶת סְדָרִים וּנְהָלִים, שְׁעוֹת לִמּוּד, מַעֲרֶכֶת שִׁעוּרִים, הַקְפָּדָה עַל אִחוּרִים, עַל הֲכָנַת שִׁעוּרִים. מַעֲרֶכֶת שֶׁל בְּחִינוֹת, בְּחָנִים, הֶסְפֵּק, חֲזָרוֹת וְשִׁנּוּן. הַכֹּל נִצְרָךְ, הַכֹּל חִיּוּנִי, אֲבָל הַכֹּל - חִיצוֹנִי. תַּפְקִידוֹ הָעִקָּרִי, הַתּוֹךְ וְהַתֹּכֶן, הוּא לְחַנֵּךְ. שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי אֵינוֹ "בֵּית סֵפֶר", אֶלָּא "בֵּית חִנּוּךְ".

לְהַקְנוֹת עֲרָכִים, מִדּוֹת טוֹבוֹת, נִימוּסִים. לְגַבֵּשׁ אִישִׁיּוּת, לְהַנְחִיל דְּפוּסֵי חֲשִׁיבָה. מִי שֶׁיָּשִׂים דָּגֵשׁ עַל הַחִיצוֹנִיּוּת, עַל הַנְּהָלִים, עַל "מִשְׁמַר הַכָּבוֹד", יְיַצֵּר רוֹבּוֹטִים. לֹא, הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּרוּעַ. כִּי לְרוֹבּוֹט אֵין יְצָרִים אֲפֵלִים, לֵב הָרוֹבּוֹט אֵינוֹ רַע מִנְּעוּרָיו.

זֶה נָכוֹן בִּשְׁטָחִים כֹּה רַבִּים. מִנְהָל תָּקִין הוּא מֵאָשְׁיוֹת הַשִּׁלְטוֹן. אֲבָל הַקְפָּדָה יְתֵרָה עָלָיו יוֹצֶרֶת בְּיוּרוֹקְרַטְיָה, סִרְבּוּל וַאֲטִימוּת. הַמִּנְהָל נוֹצָר, בָּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה, לְמַעַן הָעָם, לְטוֹבָתוֹ, לְרַוְחָתוֹ. הַטְּפָסִים אֵינָם אֶלָּא "מִשְׁמַר רֹאשׁ". הֶכְרֵחִי, אֲבָל לֹא הָעִקָּר!

אוֹ... הַתְּפִלָּה. וַדַּאי חוֹבָה לְהוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים בַּפֶּה. "הִרְהוּר - לָאו כְּדִבּוּר" (בְּרָכוֹת כ:). אֲבָל בְּעִקָּרָהּ - "עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב" הִיא. אוֹי לַתְּפִלָּה שֶׁהַמִּשְׁמָר - צוֹעֵד בְּגָאוֹן, וְהַמַּלְכָּה אֵינֶנָּה, הַלֵּב נֶעֱדָר...

כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְשִׁיץ זָצָ"ל, שֶׁרָאָה אָדָם רָכוּן עַל סִדּוּרוֹ וּמַכֶּה בְּיָדוֹ עַל לִבּוֹ בַּאֲמִירַת הַוִּדּוּי. הִפְטִיר: "אֵין לְךָ מַה לִּדְפֹּק, בַּעַל הַבַּיִת לֹא שָׁם..." (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וארא תשע"ז
	יְשׁוּעָה רַק בַּתְּפִלָּה
	"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא-א) אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּחְשָׁבָה וְהַמּוּסָר בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם, עֲנַק מַחְשָׁבָה שֶׁהָרַב דֶּסְלֶר זָצָ"ל הִכְתִּירוֹ בַּתֹּאַר "גְּדוֹל הַמַּעֲמִיקִים בְּדוֹרֵנוּ", הָיָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְרוֹחָם מִמִּיר זָצָ"ל. בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו הִתְיַחֵס לְמִדְרָשׁ קָצָר בְּפָרָשָׁתֵנוּ, וְהֵאִיר אוֹתוֹ בְּאוֹר יְקָרוֹת, שֶׁיָּכוֹל לְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בְּהִסְתַּכְּלוּתֵנוּ עַל כָּל אָרְחוֹת חַיֵּינוּ. וְכָךְ אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת הַדַּיָּנִים. יִתְרוֹ הִגִּיעַ וְרָאָה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שׁוֹפֵט אֶת הָעָם לְבַדּוֹ, הִצִּיעַ מַעֲרֶכֶת שִׁפּוּט מְסֹעֶפֶת, שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, חֲמִשִּׁים, מֵאָה וְאֶלֶף. עַד לְרֹאשׁ הַפִּירָמִידָה, עַד לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ. לְאַחַר מִכֵּן נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה, וּלְאַחֲרֶיהָ - פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, הַדָּנָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבְדִינֵי דַּיָּנִים וְסִדְרֵי הַדִּין. וְכָתַב הַמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה ל-ג): מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַלְכָּה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּדֶּרֶךְ. מִשְׁמַר כָּבוֹד לְפָנֶיהָ, וּמִשְׁמַר כָּבוֹד לְאַחֲרֶיהָ, וְהִיא בָּאֶמְצַע. כָּךְ הַתּוֹרָה, דִּינִים מִלְּפָנֶיהָ, וְדִינִים מֵאַחֲרֶיהָ, וְהִיא בַּתָּוֶךְ. מַתַּן תּוֹרָה נָתוּן בֵּין שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מִשְׁפָּט וָדִין. הָבָה נַעֲצֹר לְרֶגַע, וְנַחְשֹׁב: מָה רוֹצֶה הַמִּדְרָשׁ לוֹמַר? אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל מִי מְבַקֵּשׁ הוּא לְהַדְגִּישׁ? וַדַּאי, אֶת חֲשִׁיבוּת מַעֲרֶכֶת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט. הֲלֹא הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּינִים הֵם מִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם: "עַל שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין, עַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם". וּכְשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר, נִרְאֶה שֶׁהַשְּׁלֹשָׁה מְשֻׁלָּבִים: מַעֲרֶכֶת שִׁפּוּט הוֹגֶנֶת וְדִינֵי צֶדֶק מִסְתַּמְּכִים עַל הָאֱמֶת, וְזוֹ גּוֹרֶמֶת לְשָׁלוֹם. כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת גְּבוּלוֹת הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר, וּבְמִקְרֶה שֶׁל סִכְסוּךְ מִתְעָרֵב הַדַּיָּן וּפוֹסֵק דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. הַדְּבָרִים נְכוֹנִים כְּשֶׁלְּעַצְמָם, אַךְ לֹא בְּכַוָּנַת הַמִּדְרָשׁ. כִּי רַבִּי יְרוֹחָם, "גְּדוֹל הַמַּעֲמִיקִים", מִתְבּוֹנֵן וְשׁוֹאֵל: הַאֻמְנָם מִשְׁמַר הָרֹאשׁ הוּא הָעִקָּר? וַדַּאי שֶׁלֹּא! הַמַּלְכָּה הִיא הָעִקָּר. מִשְׁמַר הָרֹאשׁ אֵינוֹ אֶלָּא טָפֵל, בָּא לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהָעִקָּר לֹא יִפָּגַע, שֶׁהַמַּלְכָּה לֹא תִּנָּזֵק. הוּא הַדִּין בַּמִּשְׁנָה שֶׁהֵבֵאנוּ, "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין, עַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם". בְּמַאֲמָר זֶה כְּלוּם הַדִּין, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם הֵם הָעִקָּר? מוּבָן שֶׁלֹּא. הָעִקָּר הוּא הָעוֹלָם. הַשְּׁלֹשָׁה גּוֹרְמִים לְיַצִּיבוּתוֹ, לִשְׁלוֹמוֹ, לְבִטְחוֹנוֹ. אֲבָל לֹא הֵם הָעִקָּר. אִם כֵּן, אָנוּ כְּבָר סַקְרָנִים לָדַעַת: מַהוּ הָעִקָּר? מִי הִיא הַמַּלְכָּה? הַמַּלְכָּה הִיא הַתּוֹרָה. וּמַהוּ עִקָּרָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה? "תּוֹרַת חֶסֶד" (מִשְׁלֵי לא-כז). הַתּוֹרָה - אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (סוֹטָה יד.), תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. "רֹב מִצְווֹת הַתּוֹרָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת", כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זָצָ"ל (בְּאִגַּרְתּוֹ "עָלִים לִתְרוּפָה"). לַהֲבִיאָם לְאֹשֶׁר, "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחְזִיקִים בָּהּ, וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". הָעִקָּר הוּא חֶסֶד. אֶלָּא מַאי, יֵשׁ לִקְבֹּעַ גַּם נְהָלִים וּכְלָלִים לְסִכְסוּכִים וְלִנְזָקִין, לְפִיכָךְ נִתַּן "מִשְׁמַר כָּבוֹד" שֶׁל דִּינִים. אֲבָל הוּא כִּקְלִפָּה לַפְּרִי, כַּאֲרִיזָה לַתֹּכֶן וְלַתּוֹךְ. הַדִּין, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם נְחוּצִים הֵם לְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֲבָל הָעוֹלָם עַצְמוֹ מַהוּ, מָה עִקָּרוֹ? "עוֹלָם, חֶסֶד יִבָּנֶה" (תְּהִלִּים פט-ג), זֶהוּ הַתּוֹךְ, זֶה הָעִקָּר! כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּדְּבָרִים, נִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת כַּמָּה כּוֹלְלִים הֵם וּמַקִּיפִים. כָּל חַיֵּינוּ מֻקָּפִים אָנוּ בִּכְלָלִים, חֻקִּים, תַּקָּנוֹת וּנְהָלִים. וְהֵם חִיּוּנִיִּים וְנִצְרָכִים. אֲבָל אוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת הָעִקָּר, אֶת הַתּוֹךְ. בֵּית הַסֵּפֶר, לְמָשָׁל, בָּנוּי בְּמַתְכֹּנֶת סְדָרִים וּנְהָלִים, שְׁעוֹת לִמּוּד, מַעֲרֶכֶת שִׁעוּרִים, הַקְפָּדָה עַל אִחוּרִים, עַל הֲכָנַת שִׁעוּרִים. מַעֲרֶכֶת שֶׁל בְּחִינוֹת, בְּחָנִים, הֶסְפֵּק, חֲזָרוֹת וְשִׁנּוּן. הַכֹּל נִצְרָךְ, הַכֹּל חִיּוּנִי, אֲבָל הַכֹּל - חִיצוֹנִי. תַּפְקִידוֹ הָעִקָּרִי, הַתּוֹךְ וְהַתֹּכֶן, הוּא לְחַנֵּךְ. שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי אֵינוֹ "בֵּית סֵפֶר", אֶלָּא "בֵּית חִנּוּךְ". לְהַקְנוֹת עֲרָכִים, מִדּוֹת טוֹבוֹת, נִימוּסִים. לְגַבֵּשׁ אִישִׁיּוּת, לְהַנְחִיל דְּפוּסֵי חֲשִׁיבָה. מִי שֶׁיָּשִׂים דָּגֵשׁ עַל הַחִיצוֹנִיּוּת, עַל הַנְּהָלִים, עַל "מִשְׁמַר הַכָּבוֹד", יְיַצֵּר רוֹבּוֹטִים. לֹא, הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּרוּעַ. כִּי לְרוֹבּוֹט אֵין יְצָרִים אֲפֵלִים, לֵב הָרוֹבּוֹט אֵינוֹ רַע מִנְּעוּרָיו. זֶה נָכוֹן בִּשְׁטָחִים כֹּה רַבִּים. מִנְהָל תָּקִין הוּא מֵאָשְׁיוֹת הַשִּׁלְטוֹן. אֲבָל הַקְפָּדָה יְתֵרָה עָלָיו יוֹצֶרֶת בְּיוּרוֹקְרַטְיָה, סִרְבּוּל וַאֲטִימוּת. הַמִּנְהָל נוֹצָר, בָּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה, לְמַעַן הָעָם, לְטוֹבָתוֹ, לְרַוְחָתוֹ. הַטְּפָסִים אֵינָם אֶלָּא "מִשְׁמַר רֹאשׁ". הֶכְרֵחִי, אֲבָל לֹא הָעִקָּר! אוֹ... הַתְּפִלָּה. וַדַּאי חוֹבָה לְהוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים בַּפֶּה. "הִרְהוּר - לָאו כְּדִבּוּר" (בְּרָכוֹת כ:). אֲבָל בְּעִקָּרָהּ - "עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב" הִיא. אוֹי לַתְּפִלָּה שֶׁהַמִּשְׁמָר - צוֹעֵד בְּגָאוֹן, וְהַמַּלְכָּה אֵינֶנָּה, הַלֵּב נֶעֱדָר... כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְשִׁיץ זָצָ"ל, שֶׁרָאָה אָדָם רָכוּן עַל סִדּוּרוֹ וּמַכֶּה בְּיָדוֹ עַל לִבּוֹ בַּאֲמִירַת הַוִּדּוּי. הִפְטִיר: "אֵין לְךָ מַה לִּדְפֹּק, בַּעַל הַבַּיִת לֹא שָׁם..." (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)