Otzarot-Article

"וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (טו-יד) נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם... כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ" וּכְבָר בַּגְּמָרָא שָׁאֲלוּ: וְכִי אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכוֹת לְהַלֵּל אֶת ה' עַל שֶׁחַסְדּוֹ גָּבַר עַל יִשְׂרָאֵל? הֵן עַם יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּחַ בּוֹרְאוֹ עַל חֲסָדָיו עִמּוֹ, וְלֹא הָאֻמּוֹת!

הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל הֵשִׁיב עַל כָּךְ בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּאָצִיל שֶׁהָיָה לוֹ סוֹכֵן חָצֵר יְהוּדִי. בְּחָנוֹ וְנִסָּהוּ, וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן. הוֹכִיחַ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ וְיָשְׁרוֹ, וְהָיָה נֶאֱמָן עָלָיו בַּכֹּל. קָנָה עֲבוּרוֹ אֶת הַמְּשֻׁבָּחוֹת שֶׁבַּסְּחוֹרוֹת וּמָכַר בִּשְׁמוֹ בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּמְּחִירִים, בִּצֵּעַ עִסְקָאוֹת כְּדָאִיּוֹת וְהֵבִיא רְוָחִים נָאִים. עִם כָּל זֹאת, לֹא סָמַךְ הַסּוֹכֵן עַל הָאֵמוּן הַמָּלֵא, וְהָיָה רוֹשֵׁם בִּפְרוֹטְרוֹט כָּל עִסְקָה וְהוֹצָאָה, כָּל פְּעֻלָּה וְכָל פְּרוּטָה בְּפִנְקָס מְסֻדָּר. מַעֲמָדוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵן, וְהָאֵמוּן הַבִּלְתִּי מְסֻיָּג בּוֹ, הָיוּ לִצְנִינִים בְּעֵינֵי מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָאָצִיל. נִסָּה לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו, לְהַכְפִּישׁוֹ וּלְהוֹצִיא דִּבָּתוֹ רָעָה. טָפַל עָלָיו עֲלִילוֹת וְהִכְבִּיר חֲשָׁדוֹת, אֲבָל הָעֲלִילוֹת הֻפְרְכוּ וְהַחֲשָׁדוֹת הוּזַמּוּ, וֶאֱמוּנוֹ שֶׁל הָאָצִיל בַּסּוֹכֵן הַיְּהוּדִי הִתְחַזֵּק וְהִתְחַשֵּׁל.

כַּעֲבֹר זְמַן, הֻצְרַךְ הָאָצִיל לִנְסֹעַ לַמֶּרְחַקִּים לְרֶגֶל עִנְיָנָיו, וְהִפְקִיד כָּל עִנְיָנָיו בְּיַד מַזְכִּירוֹ. שָׂמַח הַמַּזְכִּיר לַסַּמְכוּת שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, וְלַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּקְרְתָה לְפָנָיו לְהִנָּקֵם בַּיְּהוּדִי וּלְהַגּוֹתוֹ מִן הַמְּסִלָּה. מֶה עָשָׂה? מָסַר לוֹ אֶת יְבוּל שְׂדוֹת הָאָצִיל לִמְכִירָה כְּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וּכְשֶׁחָזַר הַסּוֹכֵן וְהֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל בְּנִכּוּי דְּמֵי הָעֲמָלָה, הִתְגּוֹלֵל עָלָיו בְּהַאֲשָׁמָה שֶׁעָשָׂה יָד אַחַת עִם הַסּוֹחֲרִים וְרָקַם קְנוּנְיָה נִפְשַׁעַת, מָכַר בִּמְחִיר זוֹל וְהִתְחַלֵּק עִמָּם בְּהֶפְרְשֵׁי הָרֶוַח. וְהֶאֱשִׁימוֹ כִּי אֵין זֶה חָדָשׁ, כָּךְ נוֹהֵג הוּא מִיָּמִים יָמִימָה. הָאָצִיל נָטָה לוֹ חֶסֶד בִּלְתִּי מוּצָק, וְהַיְּהוּדִי גָּמַל רָעָה תַּחַת טוֹבָה. עַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב וְלָשֵׂאת בָּעֹנֶשׁ עֲבוּר כָּל הַשָּׁנִים כֻּלָּן!

לַשָּׁוְא נִסָּה הַסּוֹכֵן לִדְחוֹת אֶת הַהַאֲשָׁמָה, לְהַפְרִיךְ אוֹתָהּ, לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתוֹ - לֹא נִתַּן לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה. כְּפִצּוּי עַל הָעֹשֶׁק הַמִּתְמַשֵּׁךְ הִטִּיל עָלָיו הַמַּזְכִּיר קְנָס כַּסְפִּי בְּסַךְ אֶלֶף זְהוּבִים, וּכְעֹנֶשׁ גָּזַר עָלָיו לָשֵׂאת מָאתַיִם מַלְקוֹת! פָּנָה אֶל רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים בַּטִּירָה וְהִפְקִידוֹ עַל בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין.

נִרְאֶה, שֶׁהָאָצִיל הָיָה חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים קַד לִפְנֵי הַמַּזְכִּיר וְאָמַר: "הָאָדוֹן צִוָּה לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁוּ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים מַלְקוֹת, וְלֹא יִקְנְסוּ יוֹתֵר מִמֵּאָה זְהוּבִים".

הַמַּזְכִּיר הִתְאַכְזֵב מָרוֹת, אַךְ קִבֵּל אֶת הַדִּין. "יְהִי כָּךְ", אָמַר, "הַצְלֵף בֵּינְתַיִם עֶשְׂרִים הַצְלָפוֹת פַּרְגּוֹל וּגְבֵה אֶת הַקְּנָס. אֶת הַשְּׁאָר יַשְׁלִים הָאָדוֹן עִם שׁוּבוֹ".

כָּאָמוּר, לֹא הֵנִיחוּ לַסּוֹכֵן לוֹמַר דָּבָר. כְּפָתוּהוּ וְהִצְלִיפוּ, חָרְצוּ בְּגוּפוֹ עֶשְׂרִים מַכּוֹת פַּרְגּוֹל מְצֻלָּקוֹת דָּם, וְגָבוּ אֶת מֵאָה הַזְּהוּבִים כִּקְנָס.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְהָאָצִיל שָׁב מִמַּסָּעוֹ. הַמַּזְכִּיר הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וּמָסַר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל שֶׁאֵרַע בְּהֶעְדֵּרוֹ. בֵּין הַשְּׁאָר הִבִּיעַ תַּרְעֹמֶת מַדּוּעַ הִמְשִׁיךְ הָאָדוֹן לְגוֹנֵן עַל בֶּן חָסוּתוֹ הַיְּהוּדִי אַף בְּהֶעְדֵּרוֹ, וְהוֹרָה לְהַגְבִּיל אֶת עָנְשֵׁי הַמַּלְקוֹת וּסְכוּמֵי הַקְּנָס שֶׁבְּיַד הַמַּזְכִּיר לִגְזֹר.

"כֵּיצַד נוֹדַע לְךָ דְּבַר הַהַגְבָּלָה?" שָׁאַל הָאָצִיל בְּעִנְיָן.

"רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים הוֹדִיעַנִי כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי נִתְפַּס בִּקְנוּנְיָה וּמַעֲשֵׂה מִרְמָה, שְׁחִיתוּת מַחְפִּירָה".

תָּמַהּ הָאָצִיל, וְהַמַּזְכִּיר שָׁטַח אֶת הָעֲלִילָה וְסָח שֶׁגָּזַר מָאתַיִם מַלְקוֹת וְאֶלֶף זְהוּבִים קְנָס. חֲבָל שֶׁהַהוֹרָאָה קָצְצָה אֶת הָעֹנֶשׁ לָעֲשִׂירִית בִּלְבַד.

שָׁלַח הָאָצִיל לִקְרֹא לַסּוֹכֵן, שֶׁהוֹפִיעַ חָבוּשׁ וּמְדַדֶּה, מִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבָיו. סֵפֶר חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו הָיָה עִמּוֹ, וּבוֹ פֵּרוּט כָּל עִסְקוֹתָיו. הֵבִיא עֵדֻיּוֹת לְטִיב הַתְּבוּאָה וּמְחִיר הַשּׁוּק, וְהוֹכִיחַ בְּבֵרוּר שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַמְּחִיר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן הָיָה לְקַבֵּל עֲבוּרָהּ.

"וְהַמַּזְכִּיר לֹא קִבֵּל אֶת דְּבָרֶיךָ?" שָׁאַל הָאָצִיל.

"לֹא הִרְשַׁנִי לִפְצוֹת אֶת פִּי", עָנָה הַסּוֹכֵן, "לֹא הֵנִיחַ לִי לַעֲנוֹת עַל דְּבָרָיו".

קָדְרוּ פְּנֵי הָאָצִיל, וְגָזַר: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ - הַלְקוּהוּ עֶשְׂרִים מַלְקוֹת, הַצְלִיפוּ עַל גַּבּוֹ עֶשְׂרִים הַצְלָפוֹת שׁוֹט! יָשִׁיב אֶת מֵאָה הַזְּהוּבִים לַסּוֹכֵן הַנֶּאֱמָן, וְיוֹסִיף עֲלֵיהֶם מֵאָה זְהוּבִים מִשֶּׁלּוֹ!".

וְאָז הִבְחִין שֶׁהַמַּזְכִּיר רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה. "מָה הָעִנְיָן?" שָׁאַל בַּחֲרִיפוּת. "אָה, רָצִיתִי רַק לְהוֹדוֹת לְךָ שֶׁהִנְחֵיתָ אֶת רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלֹּא יַתִּיר לִי לְהַלְקוֹת אֶת הַיְּהוּדִי מָאתַיִם מַלְקוֹת, וּלְקָנְסוֹ בְּאֶלֶף זְהוּבִים"...

זֶה הַמָּשָׁל, וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן. בְּעוֹדֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ וּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַל מְכוֹנוֹ, חָפַף כָּבוֹד ה' עָלֵינוּ וּבְצִלּוֹ חָסִינוּ. מִשֶּׁחָטָאנוּ, חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְנִמְסַרְנוּ בְּיַד אוֹיְבֵינוּ. אַךְ גַּם כַּאֲשֶׁר הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, לֹא עֲזָבָנוּ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ (חֲגִיגָה ה:), וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לָאֻמּוֹת לְהִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ כְּחֶפְצָן וּלְכַלּוֹת בָּנוּ זַעֲמָן, כַּכָּתוּב: "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם, אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ... בָּרוּךְ ה', שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם" (תְּהִלִּים קכד ב-ו).

כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב אַף ה' וְיִגְאֲלֵנוּ, נֶאֱמַר כִּי יָבוֹא "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכְחוֹת בַּלְּאֻמִּים... לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב" (תְּהִלִּים קמט-ז). מַהוּ 'מִשְׁפָּט כָּתוּב'? אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהֵם עַצְמָם כָּתְבוּ עָלֵינוּ, כַּכָּתוּב: "יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֹדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד" (תְּהִלִּים ז-יז). אוֹ אָז 'פֹּעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ', וְיֵעָנְשׁוּ עַל כָּל מַכָּה וְעִנּוּי, עַל כָּל צָרָה וְשִׁעְבּוּד. וּכְמוֹ בַּמִּצְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל". בְּאוֹתָהּ עֵת יְקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ". וְלֹא הֱנִיחָם לְכַלּוֹת בָּנוּ כָּל זְמָמָם, מִשּׁוּם שֶׁ"אֱמֶת ה' לְעוֹלָם", שֶׁהִבְטִיחָנוּ לְהִתְקַיֵּם לָעַד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֻגְבְּלוּ בְּרִשְׁעָתָם, וְאַף עָנְשָׁם יֻקְצַב בְּהַגְבָּלָה, וְעַל כָּךְ יוֹדוּ וִיהַלְּלוּ... (הַגָּדַת הח"ח)

	וארא תשע"ז
	לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ!
	"וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ" (טז-ו) בְּפָרָשִׁיּוֹת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, חַיָּבִים אָנוּ לְהִזָּהֵר זְהִירוּת רַבָּה בְּקָרְאֵנוּ עַל מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁבְּשׁוֹגֵג וּבְלִי מֵשִׂים עֲלוּלִים אָנוּ לְגַמֵּד וּלְהַקְטִין אוֹתָם לַמּ "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (טו-יד) נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם... כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ" וּכְבָר בַּגְּמָרָא שָׁאֲלוּ: וְכִי אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכוֹת לְהַלֵּל אֶת ה' עַל שֶׁחַסְדּוֹ גָּבַר עַל יִשְׂרָאֵל? הֵן עַם יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּחַ בּוֹרְאוֹ עַל חֲסָדָיו עִמּוֹ, וְלֹא הָאֻמּוֹת! הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל הֵשִׁיב עַל כָּךְ בְּמָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּאָצִיל שֶׁהָיָה לוֹ סוֹכֵן חָצֵר יְהוּדִי. בְּחָנוֹ וְנִסָּהוּ, וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן. הוֹכִיחַ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ וְיָשְׁרוֹ, וְהָיָה נֶאֱמָן עָלָיו בַּכֹּל. קָנָה עֲבוּרוֹ אֶת הַמְּשֻׁבָּחוֹת שֶׁבַּסְּחוֹרוֹת וּמָכַר בִּשְׁמוֹ בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּמְּחִירִים, בִּצֵּעַ עִסְקָאוֹת כְּדָאִיּוֹת וְהֵבִיא רְוָחִים נָאִים. עִם כָּל זֹאת, לֹא סָמַךְ הַסּוֹכֵן עַל הָאֵמוּן הַמָּלֵא, וְהָיָה רוֹשֵׁם בִּפְרוֹטְרוֹט כָּל עִסְקָה וְהוֹצָאָה, כָּל פְּעֻלָּה וְכָל פְּרוּטָה בְּפִנְקָס מְסֻדָּר. מַעֲמָדוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵן, וְהָאֵמוּן הַבִּלְתִּי מְסֻיָּג בּוֹ, הָיוּ לִצְנִינִים בְּעֵינֵי מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָאָצִיל. נִסָּה לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו, לְהַכְפִּישׁוֹ וּלְהוֹצִיא דִּבָּתוֹ רָעָה. טָפַל עָלָיו עֲלִילוֹת וְהִכְבִּיר חֲשָׁדוֹת, אֲבָל הָעֲלִילוֹת הֻפְרְכוּ וְהַחֲשָׁדוֹת הוּזַמּוּ, וֶאֱמוּנוֹ שֶׁל הָאָצִיל בַּסּוֹכֵן הַיְּהוּדִי הִתְחַזֵּק וְהִתְחַשֵּׁל. כַּעֲבֹר זְמַן, הֻצְרַךְ הָאָצִיל לִנְסֹעַ לַמֶּרְחַקִּים לְרֶגֶל עִנְיָנָיו, וְהִפְקִיד כָּל עִנְיָנָיו בְּיַד מַזְכִּירוֹ. שָׂמַח הַמַּזְכִּיר לַסַּמְכוּת שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, וְלַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּקְרְתָה לְפָנָיו לְהִנָּקֵם בַּיְּהוּדִי וּלְהַגּוֹתוֹ מִן הַמְּסִלָּה. מֶה עָשָׂה? מָסַר לוֹ אֶת יְבוּל שְׂדוֹת הָאָצִיל לִמְכִירָה כְּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וּכְשֶׁחָזַר הַסּוֹכֵן וְהֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל בְּנִכּוּי דְּמֵי הָעֲמָלָה, הִתְגּוֹלֵל עָלָיו בְּהַאֲשָׁמָה שֶׁעָשָׂה יָד אַחַת עִם הַסּוֹחֲרִים וְרָקַם קְנוּנְיָה נִפְשַׁעַת, מָכַר בִּמְחִיר זוֹל וְהִתְחַלֵּק עִמָּם בְּהֶפְרְשֵׁי הָרֶוַח. וְהֶאֱשִׁימוֹ כִּי אֵין זֶה חָדָשׁ, כָּךְ נוֹהֵג הוּא מִיָּמִים יָמִימָה. הָאָצִיל נָטָה לוֹ חֶסֶד בִּלְתִּי מוּצָק, וְהַיְּהוּדִי גָּמַל רָעָה תַּחַת טוֹבָה. עַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב וְלָשֵׂאת בָּעֹנֶשׁ עֲבוּר כָּל הַשָּׁנִים כֻּלָּן! לַשָּׁוְא נִסָּה הַסּוֹכֵן לִדְחוֹת אֶת הַהַאֲשָׁמָה, לְהַפְרִיךְ אוֹתָהּ, לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתוֹ - לֹא נִתַּן לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה. כְּפִצּוּי עַל הָעֹשֶׁק הַמִּתְמַשֵּׁךְ הִטִּיל עָלָיו הַמַּזְכִּיר קְנָס כַּסְפִּי בְּסַךְ אֶלֶף זְהוּבִים, וּכְעֹנֶשׁ גָּזַר עָלָיו לָשֵׂאת מָאתַיִם מַלְקוֹת! פָּנָה אֶל רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים בַּטִּירָה וְהִפְקִידוֹ עַל בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין. נִרְאֶה, שֶׁהָאָצִיל הָיָה חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים קַד לִפְנֵי הַמַּזְכִּיר וְאָמַר: "הָאָדוֹן צִוָּה לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁוּ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים מַלְקוֹת, וְלֹא יִקְנְסוּ יוֹתֵר מִמֵּאָה זְהוּבִים". הַמַּזְכִּיר הִתְאַכְזֵב מָרוֹת, אַךְ קִבֵּל אֶת הַדִּין. "יְהִי כָּךְ", אָמַר, "הַצְלֵף בֵּינְתַיִם עֶשְׂרִים הַצְלָפוֹת פַּרְגּוֹל וּגְבֵה אֶת הַקְּנָס. אֶת הַשְּׁאָר יַשְׁלִים הָאָדוֹן עִם שׁוּבוֹ". כָּאָמוּר, לֹא הֵנִיחוּ לַסּוֹכֵן לוֹמַר דָּבָר. כְּפָתוּהוּ וְהִצְלִיפוּ, חָרְצוּ בְּגוּפוֹ עֶשְׂרִים מַכּוֹת פַּרְגּוֹל מְצֻלָּקוֹת דָּם, וְגָבוּ אֶת מֵאָה הַזְּהוּבִים כִּקְנָס. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְהָאָצִיל שָׁב מִמַּסָּעוֹ. הַמַּזְכִּיר הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וּמָסַר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל שֶׁאֵרַע בְּהֶעְדֵּרוֹ. בֵּין הַשְּׁאָר הִבִּיעַ תַּרְעֹמֶת מַדּוּעַ הִמְשִׁיךְ הָאָדוֹן לְגוֹנֵן עַל בֶּן חָסוּתוֹ הַיְּהוּדִי אַף בְּהֶעְדֵּרוֹ, וְהוֹרָה לְהַגְבִּיל אֶת עָנְשֵׁי הַמַּלְקוֹת וּסְכוּמֵי הַקְּנָס שֶׁבְּיַד הַמַּזְכִּיר לִגְזֹר. "כֵּיצַד נוֹדַע לְךָ דְּבַר הַהַגְבָּלָה?" שָׁאַל הָאָצִיל בְּעִנְיָן. "רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים הוֹדִיעַנִי כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי נִתְפַּס בִּקְנוּנְיָה וּמַעֲשֵׂה מִרְמָה, שְׁחִיתוּת מַחְפִּירָה". תָּמַהּ הָאָצִיל, וְהַמַּזְכִּיר שָׁטַח אֶת הָעֲלִילָה וְסָח שֶׁגָּזַר מָאתַיִם מַלְקוֹת וְאֶלֶף זְהוּבִים קְנָס. חֲבָל שֶׁהַהוֹרָאָה קָצְצָה אֶת הָעֹנֶשׁ לָעֲשִׂירִית בִּלְבַד. שָׁלַח הָאָצִיל לִקְרֹא לַסּוֹכֵן, שֶׁהוֹפִיעַ חָבוּשׁ וּמְדַדֶּה, מִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבָיו. סֵפֶר חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו הָיָה עִמּוֹ, וּבוֹ פֵּרוּט כָּל עִסְקוֹתָיו. הֵבִיא עֵדֻיּוֹת לְטִיב הַתְּבוּאָה וּמְחִיר הַשּׁוּק, וְהוֹכִיחַ בְּבֵרוּר שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַמְּחִיר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן הָיָה לְקַבֵּל עֲבוּרָהּ. "וְהַמַּזְכִּיר לֹא קִבֵּל אֶת דְּבָרֶיךָ?" שָׁאַל הָאָצִיל. "לֹא הִרְשַׁנִי לִפְצוֹת אֶת פִּי", עָנָה הַסּוֹכֵן, "לֹא הֵנִיחַ לִי לַעֲנוֹת עַל דְּבָרָיו". קָדְרוּ פְּנֵי הָאָצִיל, וְגָזַר: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ - הַלְקוּהוּ עֶשְׂרִים מַלְקוֹת, הַצְלִיפוּ עַל גַּבּוֹ עֶשְׂרִים הַצְלָפוֹת שׁוֹט! יָשִׁיב אֶת מֵאָה הַזְּהוּבִים לַסּוֹכֵן הַנֶּאֱמָן, וְיוֹסִיף עֲלֵיהֶם מֵאָה זְהוּבִים מִשֶּׁלּוֹ!". וְאָז הִבְחִין שֶׁהַמַּזְכִּיר רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה. "מָה הָעִנְיָן?" שָׁאַל בַּחֲרִיפוּת. "אָה, רָצִיתִי רַק לְהוֹדוֹת לְךָ שֶׁהִנְחֵיתָ אֶת רֹאשׁ הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלֹּא יַתִּיר לִי לְהַלְקוֹת אֶת הַיְּהוּדִי מָאתַיִם מַלְקוֹת, וּלְקָנְסוֹ בְּאֶלֶף זְהוּבִים"... זֶה הַמָּשָׁל, וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן. בְּעוֹדֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ וּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַל מְכוֹנוֹ, חָפַף כָּבוֹד ה' עָלֵינוּ וּבְצִלּוֹ חָסִינוּ. מִשֶּׁחָטָאנוּ, חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְנִמְסַרְנוּ בְּיַד אוֹיְבֵינוּ. אַךְ גַּם כַּאֲשֶׁר הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, לֹא עֲזָבָנוּ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ (חֲגִיגָה ה:), וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לָאֻמּוֹת לְהִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ כְּחֶפְצָן וּלְכַלּוֹת בָּנוּ זַעֲמָן, כַּכָּתוּב: "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם, אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ... בָּרוּךְ ה', שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם" (תְּהִלִּים קכד ב-ו). כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב אַף ה' וְיִגְאֲלֵנוּ, נֶאֱמַר כִּי יָבוֹא "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכְחוֹת בַּלְּאֻמִּים... לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב" (תְּהִלִּים קמט-ז). מַהוּ 'מִשְׁפָּט כָּתוּב'? אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהֵם עַצְמָם כָּתְבוּ עָלֵינוּ, כַּכָּתוּב: "יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֹדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד" (תְּהִלִּים ז-יז). אוֹ אָז 'פֹּעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ', וְיֵעָנְשׁוּ עַל כָּל מַכָּה וְעִנּוּי, עַל כָּל צָרָה וְשִׁעְבּוּד. וּכְמוֹ בַּמִּצְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל". בְּאוֹתָהּ עֵת יְקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ". וְלֹא הֱנִיחָם לְכַלּוֹת בָּנוּ כָּל זְמָמָם, מִשּׁוּם שֶׁ"אֱמֶת ה' לְעוֹלָם", שֶׁהִבְטִיחָנוּ לְהִתְקַיֵּם לָעַד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֻגְבְּלוּ בְּרִשְׁעָתָם, וְאַף עָנְשָׁם יֻקְצַב בְּהַגְבָּלָה, וְעַל כָּךְ יוֹדוּ וִיהַלְּלוּ... (הַגָּדַת הח"ח)