Otzarot-Article

"הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (כד-יז) אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה רְאוּיָה לְיִצְחָק אָבִינוּ, שֶׁתִּהְיֶה לְאַחַת הָאִמָּהוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן נִבְנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל. הוּא נִצָּב לְיַד הַבְּאֵר, וְרוֹאֶה אֶת רִבְקָה וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ מִתְקָרֶבֶת אֶל הַבְּאֵר - וְהַמַּיִם עוֹלִים לִקְרָאתָהּ. הַמַּיִם גָּאוּ וְעָלוּ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ, וְלֹא הֻצְרְכָה אֶלָּא לְמַלֵּא כַּדָּהּ. "וְסִימָן זֶה הוּא מֻבְהָק, שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּבְנוֹת הַכְּנַעֲנִי, כִּי אִם בְּזֶרַע בָּרוּךְ וְקָדוֹשׁ כְּאַבְרָהָם" (אוֹר הַחַיִּים בְּרֵאשִׁית כד-ז). וְאָז רָץ לִקְרָאתָהּ אֱלִיעֶזֶר, וּמְבַקֵּשׁ: "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ". אִם תֹּאמַר: "שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" - עָמְדָה בַּמִּבְחָן, וְתִזְכֶּה לָנֶצַח לִהְיוֹת אֵם הָאֻמָּה!

וְאָנוּ עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים: הַאִם לְאַחַר נֵס וּמוֹפֵת כָּזֶה, שֶׁהַמַּיִם גּוֹאִים וְעוֹלִים לִקְרָאתָהּ, יֵשׁ עוֹד צֹרֶךְ בְּמִבְחַן הַחֶסֶד? הֲלֹא מִן הַשָּׁמַיִם הוֹכִיחוּ שֶׁהִיא צַדֶּקֶת!

אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא סֵפֶר הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה, וּמִפָּרָשָׁה זוֹ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין לִפְנוֹת אַחַר מוֹפְתִים וְאֵין לִנְהוֹת אַחַר נִסִּים. אֵין הֵם הוֹכָחָה שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ מֻשְׁלָם הוּא וּבַעַל מִדּוֹת. יִתָּכֵן וּמִקְרֶה קָרָה, יִתָּכֵן שֶׁהָיְתָה זוֹ עֵת גֵּאוּת, יִתָּכֵן וּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים הֵם, וְיִתָּכֵן שֶׁזּוֹ זְכוּת אָבוֹת. לֹא בְּכָךְ נִבְחָן הָאָדָם - אֶלָּא בִּשְׁלֵמוּתוֹ הָעַצְמִית וּבְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת!

בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח מָצִינוּ: "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא" מִן הַכָּתוּב. וְיָדוּעַ שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיָה אָז בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, חָרִיף וּבָקִי, וּבִקְּשׁוּ לְמַנּוֹתוֹ לִנְשִׂיאוּת.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הֵן זְקָנְךָ עֲדַיִן שָׁחֹר! נַעֲשָׂה נֵס וְהִלְבִּין זְקָנוֹ, וְנִרְאָה כְּבֶן שִׁבְעִים.

וְלָכֵן אָמַר הֲרֵי אֲנִי "כְּבֶן" שִׁבְעִים שָׁנָה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ הִזְכִּיר מְאֹרָע זֶה כָּאן, בַּדִּיּוּן הַהִלְכָתִי? אֲבָל זֹאת בִּקֵּשׁ לוֹמַר: רְאוּ, מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל גַּדְלוּתִי, נֵס עָשׂוּ לִי וְהִלְבִּין זְקָנִי, הֲיֵשׁ מוֹפֵת גָּדוֹל מִזֶּה? וּכְשֶׁבָּאתִי וּבִקַּשְׁתִּי לְחַדֵּשׁ הֲלָכָה לֹא שָׁמְעוּ לִי. הַנֵּס לֹא שִׁכְנֵעַ, הַמּוֹפֵת לֹא הִרְשִׁים. עַד שֶׁבָּא בֶּן זוֹמָא וְדָרַשׁ מִן הַכָּתוּב - וְנִצֵּחַ, וְנִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. כִּי הַנִּסִּים אֵינָם מַרְשִׁימִים אֶת הַחֲכָמִים. וּכְשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל חוֹלֵל נִסִּים גְּלוּיִים לְשַׁכְנֵעַ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ - חָרוּב נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ, אַמַּת הַמַּיִם שִׁנְּתָה מַהֲלָכָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: "אֵין חָרוּב רְאָיָה, אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מֵאַמַּת מַיִם" (ב"מ נט:), וְלֹא נִפְסְקָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ!

וּמָצִינוּ מַעֲשֶׂה מַרְעִישׁ בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת קח.). שְׁמוּאֵל, הָאָמוֹרָא הַגָּדוֹל, עָמַד עַל שְׂפַת הַנָּהָר עִם תַּלְמִידוֹ קַרְנָא. וּלְפֶתַע, בְּלֹא כָּל רוּחַ סְעָרָה, רָעֲשׁוּ וְגָעֲשׁוּ הַמַּיִם וְהִגְבִּיהוּ גַּלִּים. נָשָׂא שְׁמוּאֵל עֵינָיו וְרָאָה סְפִינָה מִתְקָרֶבֶת. אָמַר לְקַרְנָא: "בִּסְפִינָה זוֹ מַפְלִיג אָדָם גָּדוֹל, וְחָלָה בְּמַחֲלַת יָם מֵחֲמַת טִלְטוּלֵי הַסְּפִינָה, וְעָלָה לַסִּפּוּן לְהָקִיא. וּכְדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ כָּךְ מִן הַחוֹף, הִגְבִּיהוּ הַגַּלִּים עַצְמָם לְהַסְתִּירוֹ!"

נִפְלָא הַדָּבָר! וּשְׁמוּאֵל, שֶׁהָיָה רוֹפֵא, אָמַר לְקַרְנָא: 'כְּשֶׁהַסְּפִינָה תַּעֲגֹן, תֵּלֵךְ וְתִתְהֶה עַל קַנְקַנּוֹ. אִם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא, הֲבִיאֵהוּ אֵלַי וַאֲרַפְּאֵהוּ!"

הָלַךְ קַרְנָא, וּפָגַשׁ אֶת רַב. שְׁאָלוֹ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה וְהִתְרַשֵּׁם מִן הַתְּשׁוּבָה, הֱבִיאוֹ אֶל שְׁמוּאֵל וְרִפְּאוֹ.

וְהַדְּבָרִים מַרְעִישִׁים: אָדָם גָּדוֹל, שֶׁהַמַּיִם מַגְבִּיהִים עַצְמָם וְיוֹצְרִים מְחִצַּת גַּלִּים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ - לֹא, אֵין דַּי בְּכָךְ, עֲדַיִן אֵין זוֹ רְאָיָה עַל גַּדְלוּת אֱמֶת. יֵשׁ לְבָחֳנוֹ וְלִרְאוֹת הַאִם גָּדוֹל הוּא בַּתּוֹרָה. רַק אָז יִהְיוּ הַגַּלִּים הָרוֹגְשִׁים רְאָיָה. יֵשׁ לִזְכֹּר לֶקַח זֶה, וְיֵשׁ לְאַמְּצוֹ וְלָלֶכֶת לְפִיו.

אֱמֶת, אֲנָשִׁים נוֹטִים לְהִתְפַּעֵל מִמּוֹפְתִים, מִמַּעֲשֵׂי נִסִּים - אֲמִתִּיִּים אוֹ מְדֻמִּים, נְכוֹנִים אוֹ כּוֹזְבִים - וְנוֹתְנִים אֱמוּנָם בַּאֲנָשִׁים שׁוֹנִים, מִבְּלִי לַעֲמֹד עַל אָפְיָם וּמִדּוֹתֵיהֶם, גַּדְלוּתָם וִידִיעוֹתֵיהֶם. כְּאִלּוּ דַּי בָּאִצְטְלָא וּבַגְּלִימָה, בָּאֲוִירָה וּבַהִלָּה, וַאֲפִלּוּ בִּזְכוּת אָבוֹת לְבַדָּהּ, כְּדֵי לִהְיוֹת לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁשַּׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתוּחִים לְפָנָיו, צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם" (מוֹעֵד קָטָן טז:).

וְלֹא הִיא! שָׁנִינוּ (מְנָחוֹת נג.), שֶׁהוֹדִיעוּ לְרַבִּי פְרֵידָא עַל אוֹרֵחַ נַעֲלֶה: רַבִּי עֶזְרָא, נֶכְדּוֹ שֶׁל רַב אַבְטוּלָס, שֶׁהוּא דּוֹר עֲשִׂירִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁהָיָה דּוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר. אֵיזוֹ שׁוֹשֶׁלֶת קֹדֶשׁ.

שָׁאַל: "הַיִּחוּס, לְשֵׁם מָה? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, נָאֶה. אִם תַּלְמִיד חָכָם וּמְיֻחָס הוּא, נָאֶה וְיָאֶה. אֲבָל אִם מְיֻחָס גְּרֵידָא - תֹּאכְלֶנּוּ אֵשׁ!"... יִחוּסוֹ הָרָם יְעוֹרֵר עָלָיו הַקְפָּדָה!

בַּגְּמָרָא (ב"ב קטז.) כָּתוּב: "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים". כִּי הֶחָכָם בַּתּוֹרָה, בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁל בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְהֶחָכָם בַּתּוֹרָה שַׁלִּיט בָּעוֹלָם וּבְשָׁרְשֵׁי הַבְּרִיאָה. גַּם גְּדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים הָיוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֵין כִּמְעַט פֶּרֶק בַּגְּמָרָא בּוֹ אֵין רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מֻזְכָּר. הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הָיָה בֵּין מְחַבְּרֵי הַ"שִּׁטָּה מְקֻבֶּצֶת". רַבּוֹתֵינוּ הַחִידָ"א, הַבֶּן אִישׁ חַי, וְהָאַבִּיר יַעֲקֹב - כֻּלָּם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל - חַד. וְרַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, הֶעָמָל בָּהּ, וְהַגַּדְלוּת בָּהּ מִתְקָרְבִים לַבּוֹרֵא וּפוֹעֲלִים יְשׁוּעוֹת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמות תשע"ז
	לְמַלֵּא אֶת הַמַּצְבְּרִים
	"הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (כד-יז) אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה רְאוּיָה לְיִצְחָק אָבִינוּ, שֶׁתִּהְיֶה לְאַחַת הָאִמָּהוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן נִבְנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל. הוּא נִצָּב לְיַד הַבְּאֵר, וְרוֹאֶה אֶת רִבְקָה וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ מִתְקָרֶבֶת אֶל הַבְּאֵר - וְהַמַּיִם עוֹלִים לִקְרָאתָהּ. הַמַּיִם גָּאוּ וְעָלוּ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ, וְלֹא הֻצְרְכָה אֶלָּא לְמַלֵּא כַּדָּהּ. "וְסִימָן זֶה הוּא מֻבְהָק, שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּבְנוֹת הַכְּנַעֲנִי, כִּי אִם בְּזֶרַע בָּרוּךְ וְקָדוֹשׁ כְּאַבְרָהָם" (אוֹר הַחַיִּים בְּרֵאשִׁית כד-ז). וְאָז רָץ לִקְרָאתָהּ אֱלִיעֶזֶר, וּמְבַקֵּשׁ: "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ". אִם תֹּאמַר: "שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" - עָמְדָה בַּמִּבְחָן, וְתִזְכֶּה לָנֶצַח לִהְיוֹת אֵם הָאֻמָּה! וְאָנוּ עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים: הַאִם לְאַחַר נֵס וּמוֹפֵת כָּזֶה, שֶׁהַמַּיִם גּוֹאִים וְעוֹלִים לִקְרָאתָהּ, יֵשׁ עוֹד צֹרֶךְ בְּמִבְחַן הַחֶסֶד? הֲלֹא מִן הַשָּׁמַיִם הוֹכִיחוּ שֶׁהִיא צַדֶּקֶת! אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא סֵפֶר הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה, וּמִפָּרָשָׁה זוֹ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין לִפְנוֹת אַחַר מוֹפְתִים וְאֵין לִנְהוֹת אַחַר נִסִּים. אֵין הֵם הוֹכָחָה שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ מֻשְׁלָם הוּא וּבַעַל מִדּוֹת. יִתָּכֵן וּמִקְרֶה קָרָה, יִתָּכֵן שֶׁהָיְתָה זוֹ עֵת גֵּאוּת, יִתָּכֵן וּמַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים הֵם, וְיִתָּכֵן שֶׁזּוֹ זְכוּת אָבוֹת. לֹא בְּכָךְ נִבְחָן הָאָדָם - אֶלָּא בִּשְׁלֵמוּתוֹ הָעַצְמִית וּבְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת! בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח מָצִינוּ: "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא" מִן הַכָּתוּב. וְיָדוּעַ שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיָה אָז בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, חָרִיף וּבָקִי, וּבִקְּשׁוּ לְמַנּוֹתוֹ לִנְשִׂיאוּת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הֵן זְקָנְךָ עֲדַיִן שָׁחֹר! נַעֲשָׂה נֵס וְהִלְבִּין זְקָנוֹ, וְנִרְאָה כְּבֶן שִׁבְעִים. וְלָכֵן אָמַר הֲרֵי אֲנִי "כְּבֶן" שִׁבְעִים שָׁנָה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ הִזְכִּיר מְאֹרָע זֶה כָּאן, בַּדִּיּוּן הַהִלְכָתִי? אֲבָל זֹאת בִּקֵּשׁ לוֹמַר: רְאוּ, מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל גַּדְלוּתִי, נֵס עָשׂוּ לִי וְהִלְבִּין זְקָנִי, הֲיֵשׁ מוֹפֵת גָּדוֹל מִזֶּה? וּכְשֶׁבָּאתִי וּבִקַּשְׁתִּי לְחַדֵּשׁ הֲלָכָה לֹא שָׁמְעוּ לִי. הַנֵּס לֹא שִׁכְנֵעַ, הַמּוֹפֵת לֹא הִרְשִׁים. עַד שֶׁבָּא בֶּן זוֹמָא וְדָרַשׁ מִן הַכָּתוּב - וְנִצֵּחַ, וְנִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. כִּי הַנִּסִּים אֵינָם מַרְשִׁימִים אֶת הַחֲכָמִים. וּכְשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל חוֹלֵל נִסִּים גְּלוּיִים לְשַׁכְנֵעַ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ - חָרוּב נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ, אַמַּת הַמַּיִם שִׁנְּתָה מַהֲלָכָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: "אֵין חָרוּב רְאָיָה, אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מֵאַמַּת מַיִם" (ב"מ נט:), וְלֹא נִפְסְקָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ! וּמָצִינוּ מַעֲשֶׂה מַרְעִישׁ בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת קח.). שְׁמוּאֵל, הָאָמוֹרָא הַגָּדוֹל, עָמַד עַל שְׂפַת הַנָּהָר עִם תַּלְמִידוֹ קַרְנָא. וּלְפֶתַע, בְּלֹא כָּל רוּחַ סְעָרָה, רָעֲשׁוּ וְגָעֲשׁוּ הַמַּיִם וְהִגְבִּיהוּ גַּלִּים. נָשָׂא שְׁמוּאֵל עֵינָיו וְרָאָה סְפִינָה מִתְקָרֶבֶת. אָמַר לְקַרְנָא: "בִּסְפִינָה זוֹ מַפְלִיג אָדָם גָּדוֹל, וְחָלָה בְּמַחֲלַת יָם מֵחֲמַת טִלְטוּלֵי הַסְּפִינָה, וְעָלָה לַסִּפּוּן לְהָקִיא. וּכְדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ כָּךְ מִן הַחוֹף, הִגְבִּיהוּ הַגַּלִּים עַצְמָם לְהַסְתִּירוֹ!" נִפְלָא הַדָּבָר! וּשְׁמוּאֵל, שֶׁהָיָה רוֹפֵא, אָמַר לְקַרְנָא: 'כְּשֶׁהַסְּפִינָה תַּעֲגֹן, תֵּלֵךְ וְתִתְהֶה עַל קַנְקַנּוֹ. אִם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא, הֲבִיאֵהוּ אֵלַי וַאֲרַפְּאֵהוּ!" הָלַךְ קַרְנָא, וּפָגַשׁ אֶת רַב. שְׁאָלוֹ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה וְהִתְרַשֵּׁם מִן הַתְּשׁוּבָה, הֱבִיאוֹ אֶל שְׁמוּאֵל וְרִפְּאוֹ. וְהַדְּבָרִים מַרְעִישִׁים: אָדָם גָּדוֹל, שֶׁהַמַּיִם מַגְבִּיהִים עַצְמָם וְיוֹצְרִים מְחִצַּת גַּלִּים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ - לֹא, אֵין דַּי בְּכָךְ, עֲדַיִן אֵין זוֹ רְאָיָה עַל גַּדְלוּת אֱמֶת. יֵשׁ לְבָחֳנוֹ וְלִרְאוֹת הַאִם גָּדוֹל הוּא בַּתּוֹרָה. רַק אָז יִהְיוּ הַגַּלִּים הָרוֹגְשִׁים רְאָיָה. יֵשׁ לִזְכֹּר לֶקַח זֶה, וְיֵשׁ לְאַמְּצוֹ וְלָלֶכֶת לְפִיו. אֱמֶת, אֲנָשִׁים נוֹטִים לְהִתְפַּעֵל מִמּוֹפְתִים, מִמַּעֲשֵׂי נִסִּים - אֲמִתִּיִּים אוֹ מְדֻמִּים, נְכוֹנִים אוֹ כּוֹזְבִים - וְנוֹתְנִים אֱמוּנָם בַּאֲנָשִׁים שׁוֹנִים, מִבְּלִי לַעֲמֹד עַל אָפְיָם וּמִדּוֹתֵיהֶם, גַּדְלוּתָם וִידִיעוֹתֵיהֶם. כְּאִלּוּ דַּי בָּאִצְטְלָא וּבַגְּלִימָה, בָּאֲוִירָה וּבַהִלָּה, וַאֲפִלּוּ בִּזְכוּת אָבוֹת לְבַדָּהּ, כְּדֵי לִהְיוֹת לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁשַּׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתוּחִים לְפָנָיו, צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם" (מוֹעֵד קָטָן טז:). וְלֹא הִיא! שָׁנִינוּ (מְנָחוֹת נג.), שֶׁהוֹדִיעוּ לְרַבִּי פְרֵידָא עַל אוֹרֵחַ נַעֲלֶה: רַבִּי עֶזְרָא, נֶכְדּוֹ שֶׁל רַב אַבְטוּלָס, שֶׁהוּא דּוֹר עֲשִׂירִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁהָיָה דּוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר. אֵיזוֹ שׁוֹשֶׁלֶת קֹדֶשׁ. שָׁאַל: "הַיִּחוּס, לְשֵׁם מָה? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, נָאֶה. אִם תַּלְמִיד חָכָם וּמְיֻחָס הוּא, נָאֶה וְיָאֶה. אֲבָל אִם מְיֻחָס גְּרֵידָא - תֹּאכְלֶנּוּ אֵשׁ!"... יִחוּסוֹ הָרָם יְעוֹרֵר עָלָיו הַקְפָּדָה! בַּגְּמָרָא (ב"ב קטז.) כָּתוּב: "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים". כִּי הֶחָכָם בַּתּוֹרָה, בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁל בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְהֶחָכָם בַּתּוֹרָה שַׁלִּיט בָּעוֹלָם וּבְשָׁרְשֵׁי הַבְּרִיאָה. גַּם גְּדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים הָיוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֵין כִּמְעַט פֶּרֶק בַּגְּמָרָא בּוֹ אֵין רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מֻזְכָּר. הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הָיָה בֵּין מְחַבְּרֵי הַ"שִּׁטָּה מְקֻבֶּצֶת". רַבּוֹתֵינוּ הַחִידָ"א, הַבֶּן אִישׁ חַי, וְהָאַבִּיר יַעֲקֹב - כֻּלָּם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל - חַד. וְרַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, הֶעָמָל בָּהּ, וְהַגַּדְלוּת בָּהּ מִתְקָרְבִים לַבּוֹרֵא וּפוֹעֲלִים יְשׁוּעוֹת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)