Otzarot-Article

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (לב-ב) בִּצְעִירוּתוֹ, לָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁוַואבּ זָצָ"ל בִּישִׁיבַת מִיר, אֵלֶיהָ הִגִּיעַ מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. גָּלָה לִלְמֹד תּוֹרָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לָשׁוּב לְאַרְצוֹ, הֶחְלִיט לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רַאדִין וּלְקַבֵּל בִּרְכַּת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, גְּדוֹל הַדּוֹר וְצַדִּיק הַדּוֹר, רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל.

אֵין לְתָאֵר אֶת הַעֲרָכָתוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְכָל בֶּן יְשִׁיבָה, וּבִמְיֻחָד לְאֵלּוּ שֶׁנָּטְשׁוּ אֶת חַיֵּי הַנּוֹחוּת וְהַמּוֹתָרוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְגָלוּ לִמְקוֹם תּוֹרָה, לְלָמְדָהּ מִתּוֹךְ הַדְּחַק. שָׂמַח לְבוֹאוֹ, וְהִזְמִינוֹ לִשְׁהוֹת עִמּוֹ בְּשַׁבָּת, לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ.

הָיְתָה זוֹ שַׁבָּת פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח, וְקָרְאוּ בָּהּ עַל יְרִידַת הַמָּן. בְּשֻׁלְחַן לֵיל שַׁבָּת שָׁאַל הַצַּדִּיק: "חֲזַ"ל סִפְּרוּ לָנוּ, שֶׁכָּל אֶחָד טָעַם בַּמָּן כָּל טַעַם שֶׁרָצָה. וּשְׁאֵלָתִי, אֵיזֶה טַעַם הָיָה טוֹעֵם מִי שֶׁלֹּא רָצָה לִטְעֹם שׁוּם טַעַם, לֹא חָשַׁב עַל דָּבָר?!"...

הַכֹּל הֵבִינוּ שֶׁזּוֹ שְׁאֵלַת הֲכָנָה, וְיֵשׁ לַצַּדִּיק תְּשׁוּבָה. הִמְתִּינוּ לְמַעֲנֶה.

וְהַצַּדִּיק עָנָה: "מִי שֶׁלֹּא חָשַׁב עַל דָּבָר, לֹא טָעַם כָּל טַעַם... מַה הֱבִיאַנִי לְמַסְקָנָה זוֹ? שֶׁהֲרֵי הַמָּן רוֹמֵז לַתּוֹרָה - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹרִיד תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וּבִזְכוּתוֹ יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל. אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו הוּא "יֶרֶד", עַל שֶׁהוֹרִיד מָן וְתוֹרָה (מְגִלָּה יג.). הַמָּן, מָזוֹן רוּחָנִי, הָיָה מַקְבִּיל לַתּוֹרָה הָרוּחָנִית. וּכְמוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה מוֹצֵא אָדָם כָּל טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּקִיאוּת וְעִיּוּן, פִּלְפּוּל וְחִלּוּק, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, מוּסָר וּמַחְשָׁבָה, נִגְלָה וְנִסְתָּר, אִישׁ כְּחֶפְצוֹ וְכִנְטִיָּתוֹ וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ - אַף בַּמָּן כֵּן, טָעֲמוּ בּוֹ כָּל טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה "מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תְּהִלִּים יט-יא), אַף הַמָּן כֵּן: "וְטַעֲמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ".

עוֹלֶה אֲנִי לְהֵיכַל הַיְשִׁיבָה, וְרוֹאֶה מֵאוֹת בַּחוּרִים רוֹגְשִׁים בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא, מְעַיְּנִים וּמְחַדְּשִׁים, מְשֻׁלְהָבִים וְנִלְהָבִים. רוֹאֶה שַׁקְדָנִים הַמְשַׁנְּנִים תַּלְמוּדָם בִּנְעִימוּת, בִּמְתִיקוּת, בְּאֹשֶׁר. וְרוֹאֶה גַּם אֶת אֵלּוּ הַיּוֹשְׁבִים מַשְׁמִימִים, תּוֹהִים וּבוֹהִים, בִּבְחִינַת: "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל" (בַּמִּדְבָּר כא-ה)... - הֲיִתָּכֵן?! וַהֲלֹא הַתּוֹרָה מְתוּקָה כָּל כָּךְ, וּרְחָבָה כָּל כָּךְ - בְּחַר בַּאֲשֶׁר תִּבְחַר, עִיּוּן אוֹ בְּקִיאוּת, הֲלָכָה אוֹ פִּלְפּוּל. אֲבָל לְהִשְׁתַּעְמֵם כָּךְ מוּל מְקוֹר הַחַיִּים?!

וְהִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא חָשַׁב כְּלוּם, לֹא טָעַם כְּלוּם..."

אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, אַךְ עֲדַיִן אֵין זוֹ הַתְּמוּנָה כֻּלָּהּ. שֶׁהֲרֵי רַבִּים יְכוֹלִים לְהָעִיד שֶׁהֵם רוֹצִים לִטְעֹם - וַעֲדַיִן לֹא טוֹעֲמִים. רוֹצִים לָחוּשׁ טַעַם הַ"צַּפִּיחִית בִּדְבַשׁ" - וּרְחוֹקִים מִמֶּנָּה כָּל כָּךְ!

יֵשׁ מֻשָּׂג שֶׁל "תִּינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר" (רַמְבַּ"ן בַּמִּדְבָּר י-לה). יָדוּעַ שֶׁאֵין לִקְרֹא וְלִלְמֹד בְּשַׁבָּת לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁמָּא יֵיטִיב אֶת הַפְּתִילָה בְּשׁוֹגֵג, כְּשֶׁיִּכְהֶה אוֹרָהּ. אֲבָל לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֻתַּר לִקְרֹא לְאוֹר הַנֵּר. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּירוּ בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (שַׁבָּת א-ג), מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם חֲשׁוּדִים לְהֵיטִיב אֶת הַנֵּר, אַדְּרַבָּה: חֲפֵצִים הֵם שֶׁתִּשְׂתָּרֵר חֲשֵׁכָה וִישֻׁחְרְרוּ מִלִּמּוּדָם... וּמַדּוּעַ לֹא יָחוּשׁוּ בְּטַעֲמָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַתּוֹרָה?

הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִתְּנָה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי סְפָרַד, בְּבֵאוּרוֹ לְמַסֶּכֶת אָבוֹת (ו-א). הַכָּתוּב אוֹמֵר: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי". וּבֵאוּרוֹ: "כִּי כְּמוֹ שֶׁהַמָּטָר יִצְטַעֲרוּ מִמֶּנּוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁעָתוֹ, וְעִם כָּל זֶה לִבָּם שָׂמֵחַ כִּי הוּא חַיֵּיהֶם, כֵּן לֶקַח הַתּוֹרָה. כִּי יֵימַר בִּתְחִלָּתוֹ וְיִמְתַּק בְּסוֹפוֹ" - "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי". בִּתְחִלַּת הַלִּמּוּד דִּבְרֵי הַתּוֹרָה נִקְנִים בְּקֹשִׁי, חַיָּב אָדָם לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְלָמְדָם, וְהַתִּינוֹק מְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר. גַּם הַתִּינוֹק שֶׁבָּאָדָם הַמְבֻגָּר. אֲבָל אַחַר כָּךְ, הֲרֵי הֵם כְּטַל שֶׁל תְּחִיָּה, מְאִירִים וּמַזְהִירִים! זוֹ אַחַת הַסִּבּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת לְכָךְ שֶׁנְּעָרִים צְעִירִים 'נִשְׁבָּרִים' בִּתְחִלַּת לִמּוּדָם בַּיְשִׁיבָה. חוֹוִים הֵם אֶת הַהַתְחָלָה הַקָּשָׁה, וְעֵינֵיהֶם חֲשֵׁכוֹת: מַכְפִּילִים הֵם תְּקוּפָה זוֹ בְּאֵינְסוֹף הֶחֳדָשִׁים הַצְּפוּיִים לָהֶם, וְנִתְקָפִים יֵאוּשׁ. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁרַבִּים נְסוֹגִים וּפוֹסְקִים לָבוֹא לְשִׁעוּר תּוֹרָה: בָּאוּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, וְחָשׁוּ שֶׁ'לֹּא הִתְחַבְּרוּ'. וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁכָּךְ זֶה בַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לַטַּעַם...

פַּעַם עָלָה מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל לְגַג בֵּיתוֹ, לְהַעֲמִיק בְּסוּגְיָא שֶׁלָּמַד. הָיָה זֶה בִּימֵי "בֵּין הַזְּמַנִּים", בִּתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ, וּמָצָא שָׁם שְׁנֵי בְּנֵי יְשִׁיבָה שֶׁנּוֹעֲדוּ לִלְמֹד, יָשְׁבוּ לְיַד הַגְּמָרוֹת - וְשׂוֹחֲחוּ...

אָמַר לָהֶם בְּנֹעַם: "לְשׂוֹחֵחַ בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד, אֵין זֶה רַק עָווֹן שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה, וְאִי הַחְשָׁבַת הַלִּמּוּד (סַנְהֶדְרִין צט.). הֲלֹא תָּבִינוּ, הַתּוֹרָה מְתוּקָה כָּל כָּךְ, נִפְלָאָה כָּל כָּךְ - אַךְ זֹאת חָשִׁים רַק לְאַחַר שֶׁנִּכְנָסִים לְעָמְקָהּ, צוֹלְלִים לְמַעֲמַקֶּיהָ. אֲבָל מִי שֶׁלּוֹמֵד וּמְשׂוֹחֵחַ, לוֹמֵד וּמַפְסִיק, דּוֹמֶה לְמַנִּיחַ קְדֵרָה לְבִשּׁוּל, וּמוֹרִידָהּ מֵהָאֵשׁ. שָׁב וּמַנִּיחָהּ, וְשׁוּב מוֹרִידָהּ. הֲרֵי לֹא תִּתְבַּשֵּׁל"... (מַעֲשֵׂה אִישׁ ד-סט). נִמְצָא, שֶׁכָּל תְּחִלַּת לִמּוּד הִיא בְּגֶדֶר "כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת". אֲבָל הַמְשַׁבֵּר אֶת הַמְּנִיעוֹת וְצוֹלֵחַ אֶת הַקֹּשִׁי, יַגִּיעַ לְנֹעַם צוּף מְתִיקוּת הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויחי תשע"ז
	שִׁעוּר בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים
	"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (לב-ב) בִּצְעִירוּתוֹ, לָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁוַואבּ זָצָ"ל בִּישִׁיבַת מִיר, אֵלֶיהָ הִגִּיעַ מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. גָּלָה לִלְמֹד תּוֹרָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לָשׁוּב לְאַרְצוֹ, הֶחְלִיט לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רַאדִין וּלְקַבֵּל בִּרְכַּת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, גְּדוֹל הַדּוֹר וְצַדִּיק הַדּוֹר, רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל. אֵין לְתָאֵר אֶת הַעֲרָכָתוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְכָל בֶּן יְשִׁיבָה, וּבִמְיֻחָד לְאֵלּוּ שֶׁנָּטְשׁוּ אֶת חַיֵּי הַנּוֹחוּת וְהַמּוֹתָרוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְגָלוּ לִמְקוֹם תּוֹרָה, לְלָמְדָהּ מִתּוֹךְ הַדְּחַק. שָׂמַח לְבוֹאוֹ, וְהִזְמִינוֹ לִשְׁהוֹת עִמּוֹ בְּשַׁבָּת, לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ. הָיְתָה זוֹ שַׁבָּת פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח, וְקָרְאוּ בָּהּ עַל יְרִידַת הַמָּן. בְּשֻׁלְחַן לֵיל שַׁבָּת שָׁאַל הַצַּדִּיק: "חֲזַ"ל סִפְּרוּ לָנוּ, שֶׁכָּל אֶחָד טָעַם בַּמָּן כָּל טַעַם שֶׁרָצָה. וּשְׁאֵלָתִי, אֵיזֶה טַעַם הָיָה טוֹעֵם מִי שֶׁלֹּא רָצָה לִטְעֹם שׁוּם טַעַם, לֹא חָשַׁב עַל דָּבָר?!"... הַכֹּל הֵבִינוּ שֶׁזּוֹ שְׁאֵלַת הֲכָנָה, וְיֵשׁ לַצַּדִּיק תְּשׁוּבָה. הִמְתִּינוּ לְמַעֲנֶה. וְהַצַּדִּיק עָנָה: "מִי שֶׁלֹּא חָשַׁב עַל דָּבָר, לֹא טָעַם כָּל טַעַם... מַה הֱבִיאַנִי לְמַסְקָנָה זוֹ? שֶׁהֲרֵי הַמָּן רוֹמֵז לַתּוֹרָה - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹרִיד תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וּבִזְכוּתוֹ יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל. אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו הוּא "יֶרֶד", עַל שֶׁהוֹרִיד מָן וְתוֹרָה (מְגִלָּה יג.). הַמָּן, מָזוֹן רוּחָנִי, הָיָה מַקְבִּיל לַתּוֹרָה הָרוּחָנִית. וּכְמוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה מוֹצֵא אָדָם כָּל טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּקִיאוּת וְעִיּוּן, פִּלְפּוּל וְחִלּוּק, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, מוּסָר וּמַחְשָׁבָה, נִגְלָה וְנִסְתָּר, אִישׁ כְּחֶפְצוֹ וְכִנְטִיָּתוֹ וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ - אַף בַּמָּן כֵּן, טָעֲמוּ בּוֹ כָּל טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה "מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תְּהִלִּים יט-יא), אַף הַמָּן כֵּן: "וְטַעֲמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ". עוֹלֶה אֲנִי לְהֵיכַל הַיְשִׁיבָה, וְרוֹאֶה מֵאוֹת בַּחוּרִים רוֹגְשִׁים בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא, מְעַיְּנִים וּמְחַדְּשִׁים, מְשֻׁלְהָבִים וְנִלְהָבִים. רוֹאֶה שַׁקְדָנִים הַמְשַׁנְּנִים תַּלְמוּדָם בִּנְעִימוּת, בִּמְתִיקוּת, בְּאֹשֶׁר. וְרוֹאֶה גַּם אֶת אֵלּוּ הַיּוֹשְׁבִים מַשְׁמִימִים, תּוֹהִים וּבוֹהִים, בִּבְחִינַת: "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל" (בַּמִּדְבָּר כא-ה)... - הֲיִתָּכֵן?! וַהֲלֹא הַתּוֹרָה מְתוּקָה כָּל כָּךְ, וּרְחָבָה כָּל כָּךְ - בְּחַר בַּאֲשֶׁר תִּבְחַר, עִיּוּן אוֹ בְּקִיאוּת, הֲלָכָה אוֹ פִּלְפּוּל. אֲבָל לְהִשְׁתַּעְמֵם כָּךְ מוּל מְקוֹר הַחַיִּים?! וְהִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא חָשַׁב כְּלוּם, לֹא טָעַם כְּלוּם..." אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, אַךְ עֲדַיִן אֵין זוֹ הַתְּמוּנָה כֻּלָּהּ. שֶׁהֲרֵי רַבִּים יְכוֹלִים לְהָעִיד שֶׁהֵם רוֹצִים לִטְעֹם - וַעֲדַיִן לֹא טוֹעֲמִים. רוֹצִים לָחוּשׁ טַעַם הַ"צַּפִּיחִית בִּדְבַשׁ" - וּרְחוֹקִים מִמֶּנָּה כָּל כָּךְ! יֵשׁ מֻשָּׂג שֶׁל "תִּינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר" (רַמְבַּ"ן בַּמִּדְבָּר י-לה). יָדוּעַ שֶׁאֵין לִקְרֹא וְלִלְמֹד בְּשַׁבָּת לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁמָּא יֵיטִיב אֶת הַפְּתִילָה בְּשׁוֹגֵג, כְּשֶׁיִּכְהֶה אוֹרָהּ. אֲבָל לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֻתַּר לִקְרֹא לְאוֹר הַנֵּר. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּירוּ בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי (שַׁבָּת א-ג), מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם חֲשׁוּדִים לְהֵיטִיב אֶת הַנֵּר, אַדְּרַבָּה: חֲפֵצִים הֵם שֶׁתִּשְׂתָּרֵר חֲשֵׁכָה וִישֻׁחְרְרוּ מִלִּמּוּדָם... וּמַדּוּעַ לֹא יָחוּשׁוּ בְּטַעֲמָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַתּוֹרָה? הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִתְּנָה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זָצָ"ל, מִגְּדוֹלֵי סְפָרַד, בְּבֵאוּרוֹ לְמַסֶּכֶת אָבוֹת (ו-א). הַכָּתוּב אוֹמֵר: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי". וּבֵאוּרוֹ: "כִּי כְּמוֹ שֶׁהַמָּטָר יִצְטַעֲרוּ מִמֶּנּוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁעָתוֹ, וְעִם כָּל זֶה לִבָּם שָׂמֵחַ כִּי הוּא חַיֵּיהֶם, כֵּן לֶקַח הַתּוֹרָה. כִּי יֵימַר בִּתְחִלָּתוֹ וְיִמְתַּק בְּסוֹפוֹ" - "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי". בִּתְחִלַּת הַלִּמּוּד דִּבְרֵי הַתּוֹרָה נִקְנִים בְּקֹשִׁי, חַיָּב אָדָם לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְלָמְדָם, וְהַתִּינוֹק מְבַקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר. גַּם הַתִּינוֹק שֶׁבָּאָדָם הַמְבֻגָּר. אֲבָל אַחַר כָּךְ, הֲרֵי הֵם כְּטַל שֶׁל תְּחִיָּה, מְאִירִים וּמַזְהִירִים! זוֹ אַחַת הַסִּבּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת לְכָךְ שֶׁנְּעָרִים צְעִירִים 'נִשְׁבָּרִים' בִּתְחִלַּת לִמּוּדָם בַּיְשִׁיבָה. חוֹוִים הֵם אֶת הַהַתְחָלָה הַקָּשָׁה, וְעֵינֵיהֶם חֲשֵׁכוֹת: מַכְפִּילִים הֵם תְּקוּפָה זוֹ בְּאֵינְסוֹף הֶחֳדָשִׁים הַצְּפוּיִים לָהֶם, וְנִתְקָפִים יֵאוּשׁ. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁרַבִּים נְסוֹגִים וּפוֹסְקִים לָבוֹא לְשִׁעוּר תּוֹרָה: בָּאוּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, וְחָשׁוּ שֶׁ'לֹּא הִתְחַבְּרוּ'. וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁכָּךְ זֶה בַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לַטַּעַם... פַּעַם עָלָה מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל לְגַג בֵּיתוֹ, לְהַעֲמִיק בְּסוּגְיָא שֶׁלָּמַד. הָיָה זֶה בִּימֵי "בֵּין הַזְּמַנִּים", בִּתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ, וּמָצָא שָׁם שְׁנֵי בְּנֵי יְשִׁיבָה שֶׁנּוֹעֲדוּ לִלְמֹד, יָשְׁבוּ לְיַד הַגְּמָרוֹת - וְשׂוֹחֲחוּ... אָמַר לָהֶם בְּנֹעַם: "לְשׂוֹחֵחַ בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד, אֵין זֶה רַק עָווֹן שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה, וְאִי הַחְשָׁבַת הַלִּמּוּד (סַנְהֶדְרִין צט.). הֲלֹא תָּבִינוּ, הַתּוֹרָה מְתוּקָה כָּל כָּךְ, נִפְלָאָה כָּל כָּךְ - אַךְ זֹאת חָשִׁים רַק לְאַחַר שֶׁנִּכְנָסִים לְעָמְקָהּ, צוֹלְלִים לְמַעֲמַקֶּיהָ. אֲבָל מִי שֶׁלּוֹמֵד וּמְשׂוֹחֵחַ, לוֹמֵד וּמַפְסִיק, דּוֹמֶה לְמַנִּיחַ קְדֵרָה לְבִשּׁוּל, וּמוֹרִידָהּ מֵהָאֵשׁ. שָׁב וּמַנִּיחָהּ, וְשׁוּב מוֹרִידָהּ. הֲרֵי לֹא תִּתְבַּשֵּׁל"... (מַעֲשֵׂה אִישׁ ד-סט). נִמְצָא, שֶׁכָּל תְּחִלַּת לִמּוּד הִיא בְּגֶדֶר "כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת". אֲבָל הַמְשַׁבֵּר אֶת הַמְּנִיעוֹת וְצוֹלֵחַ אֶת הַקֹּשִׁי, יַגִּיעַ לְנֹעַם צוּף מְתִיקוּת הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)