Otzarot-Article

בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִים לִהְיוֹת נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה, לוֹמַר תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כִּי "מִעוּט שֵׁנָה" מִקִּנְיְנֵי הַתּוֹרָה הוּא. וִידוּעִים דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁכָּל אוֹתָן י"ד שָׁנָה שֶׁהִסְתַּתֵּר יַעֲקֹב אָבִינוּ וְעָסַק בַּתּוֹרָה בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל עֵבֶר, לֹא שָׁכַב לִישֹׁן אֶלָּא מִתְנַמְנֵם הָיָה עַל סִפְרוֹ וְשָׁב לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדוֹ.

וְאָמְרוּ חֲכָמִים: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה עוֹמֵד דָּוִד, וְכָל הַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְהָיוּ יְגֵעִים וּמְנַדְּדִים שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם וְהוֹגִים בַּתּוֹרָה עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁנֶּאֱמַר "עוּרָה כְבוֹדִי" מִפְּנֵי עֲבוֹדַת יוֹצְרִי!

וְסִפֵּר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִיָּמַי לֹא קִדְּמַנִי אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִנַּחְתִּי שָׁם אָדָם וְיָצָאתִי. פַּעַם הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הַזַּבָּלִים וְהַתַּבָּנִים - עוֹבְדֵי הַנִּקָּיוֹן שֶׁהִשְׁכִּימוּ וּכְבָר עָסְקוּ בִּמְלֶאכֶת הוֹצָאַת הַזֶּבֶל לַשָּׂדוֹת. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: כָּתוּב "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה"' (מִשְׁלֵי ב-ד). וְאָנוּ, לֹא נִהְיֶה אֲפִלּוּ כְּפוֹעֲלֵי הַנִּקָּיוֹן? מֵאוֹתוֹ יוֹם הִשְׁכַּמְתִּי יוֹתֵר...

בְּרַם, וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַבְּרִיאוּת. וּכְבָר אָמַר מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל: הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַ"ל יָשַׁן שְׁעָתַיִם בִּימָמָה. וְכַמָּה, אִם כֵּן, יָשְׁנוּ רָבִינָא וְרַב אַשִּׁי? וְעָנָה: יִתָּכֵן וְיָשְׁנוּ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת... שְׁמִירַת הַטֶּבַע וְהַבְּרִיאוּת מִצְוָה הִיא כְּכָל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל מֵעֵבֶר לָהֶם, "שֵׁנָה לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְצַדִּיקִים רַע לָהֶם, וְרַע לָעוֹלָם" (סַנְהֶדְרִין עא:) - וְהוֹלֵךְ בָּטֵל כְּיָשֵׁן הוּא, גַּם בְּלֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת... (מ"ב תקפג-ט)

הָרַב מִבְּרָאדִי, הַגָּאוֹן בַּעַל "יַד הַמֵּאִיר" זַצַ"ל, כָּתַב בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ כֵּיצַד סֻלַּק מִישִׁיבָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָרַבִּי רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג זַצַ"ל...

כְּשֶׁיָּצָא שֵׁם הַיְשִׁיבָה לִתְהִלָּה, בִּקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל אֵלֶיהָ. הוֹדִיעוֹ הָרַבִּי עַל תְּנָאֵי הַקַּבָּלָה: כָּאן אֵין הוֹלְכִים לִישֹׁן, אֶלָּא לוֹמְדִים בִּרְצִיפוּת עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת!

הֶחְלִיט: אִם כָּל הַתַּלְמִידִים מְסֻגָּלִים לְכָךְ, אֶעֱמֹד אַף אֲנִי בִּתְנַאי זֶה.

לָמַד בִּרְצִיפוּת יוֹם, וְיוֹמַיִם, וְהַיְשִׁיבָה גּוֹעֶשֶׁת וְרוֹגֶשֶׁת בְּפִלְפּוּלָא דְּאוֹרַיְתָא יוֹמָם וָלַיִל. וְאִלּוּ הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁרֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו, וּרְאִיָּתוֹ מִתְעַרְפֶּלֶת. שְׁמוּרוֹת עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת, מֹחוֹ אֵינוֹ קוֹלֵט. הֶחְלִיט: אֶתְגַּבֵּר, וִיהִי מָה!

נִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם לְפִלְפּוּלוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הֵחֵלּוּ מַקְשִׁים וּמְתָרְצִים, הָרוּחוֹת סָעֲרוּ, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מֵבִין. עָמַד אֶחָד וְהִקְשָׁה, וְהָרַבִּי אָמַר: "בַּתּוֹסְפוֹת בְּמַסֶּכֶת פְּלוֹנִית רְמוּזָה הַתְּשׁוּבָה". הַגְּמָרוֹת מְצוּיוֹת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, הִתְנַדֵּב לָגֶשֶׁת וּלְהָבִיא אֶת הַסֵּפֶר. אִם בֵּין כֹּה אֵינוֹ קוֹלֵט, יְשַׁמֵּשׁ לְפָחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

הִמְתִּינוּ לַסֵּפֶר, וְאֵינֶנּוּ. שָׁלַח הָרַבִּי תַּלְמִיד לִרְאוֹת מָה אֵרַע, וּלְהָבִיא אֶת הַגְּמָרָא.

חָזַר הַתַּלְמִיד עִם הַגְּמָרָא, וְסִפֵּר שֶׁהַתַּלְמִיד הֶחָדָשׁ שׁוֹכֵב שָׁם לְמַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה שֶׁלְּיַד אֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְכַר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו...

הִקְפִּיד הָרַבִּי: "אִלּוּ הָיָה קוֹרֵס וְנוֹפֵל, הָיָה זֶה אֹנֶס שֵׁנָה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ לְעַצְמוֹ כַּר מִן הַמִּטָּה, חַיָּב הָיָה לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמֹד!"

כָּךְ נִכְשַׁל בְּמִבְחַן הַקַּבָּלָה לַיְשִׁיבָה! כָּךְ לָמְדוּ פַּעַם!

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה מְקַבֵּץ בְּכָל לֵיל שָׁבוּעוֹת עֲשָׂרָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִלְמֹד בְּבֵיתוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, וְהָיָה עוֹרֵךְ לָהֶם סְעוּדָה בְּיָד רְחָבָה. פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לַסְּעוּדָה. נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ תַּכְשִׁיט זָהָב, שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ וְיַעֲשֶׂה הַסְּעוּדָה. מְכָרוֹ - וְהִנֵּה הַגָּאוֹן רַבִּי חַי טַיִּיבּ לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "תֵּן לִי הַמָּעוֹת שֶׁבְּיָדְךָ לִדְבַר מִצְוָה!"

חָוְרוּ פָּנָיו - וְנָתַן.

לֹא הִרְחִיק לֶכֶת, וְנָכְרִי אֶחָד פָּנָה אֵלָיו וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיִּקְנֶה מִמֶּנּוּ סְחוֹרָה הַמֻּנַּחַת בִּרְשׁוּתוֹ כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין: כְּלֵי סְעוּדָה בְּסִגְנוֹן עַתִּיק. מוּכָן הוּא לְתִתָּם כִּמְעַט בְּחִנָּם, וּבְהַקָּפָה. הִסְכִּים הָאִישׁ, וְלָקַח דֻּגְמָה מֵהֶם אֶל הַשּׁוּק.

מְצָאוֹ מְשָׁרֵת הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר: "מֵהֵיכָן לְךָ כֵּלִים אֵלּוּ? הֲרֵי זוֹ דֻּגְמַת כְּלֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא צִוָּנוּ לְהַשְׁלִים אֶת הַסִּדְרָה וְלִקְנוֹת דֻּגְמָתָהּ בְּכָל מְחִיר!"

עָנָהוּ: "כָּךְ וְכָךְ מְחִירָהּ, וְיֵשׁ לִי מִבְחָר גָּדוֹל מִמֶּנָּה!"

הִסְכִּים הַמְשָׁרֵת לַמְּחִיר הַמְפֻלְפָּל, וְהָאִישׁ שִׁלֵּם לַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי אֶת הַמְּחִיר הָאַפְסִי שֶׁדָּרַשׁ, וְהִרְוִיחַ תּוֹךְ שָׁעָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם. הוּבְאוּ הַכֵּלִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׂמַח עֲלֵיהֶם מְאֹד וְצִוָּה לִשְׁלֹחַ לְמוֹכְרָם מַתָּנוֹת רַבּוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ מִלְּבַד מְחִירָם, וְהוּא חָגַג אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל.

פָּגַשׁ בּוֹ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַי טַיִּיבּ זַצַ"ל, וְאָמַר לוֹ: "וּבְכֵן, אֱמֹר, כְּלוּם לֹא הִרְוַחְתָּ כֶּפֶל כִּפְלַיִם בַּכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי הַבֹּקֶר?!"...

וַיִּשְׁתָּאֶה עַל הַמּוֹפֵת, וְעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנּוֹסְסָה בָּרַב. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ויחי תשע"ז
	כֹּחוֹ שֶׁל חִיּוּךְ
	בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִים לִהְיוֹת נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה, לוֹמַר תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כִּי "מִעוּט שֵׁנָה" מִקִּנְיְנֵי הַתּוֹרָה הוּא. וִידוּעִים דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁכָּל אוֹתָן י"ד שָׁנָה שֶׁהִסְתַּתֵּר יַעֲקֹב אָבִינוּ וְעָסַק בַּתּוֹרָה בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל עֵבֶר, לֹא שָׁכַב לִישֹׁן אֶלָּא מִתְנַמְנֵם הָיָה עַל סִפְרוֹ וְשָׁב לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה עוֹמֵד דָּוִד, וְכָל הַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְהָיוּ יְגֵעִים וּמְנַדְּדִים שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם וְהוֹגִים בַּתּוֹרָה עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁנֶּאֱמַר "עוּרָה כְבוֹדִי" מִפְּנֵי עֲבוֹדַת יוֹצְרִי! וְסִפֵּר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִיָּמַי לֹא קִדְּמַנִי אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִנַּחְתִּי שָׁם אָדָם וְיָצָאתִי. פַּעַם הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הַזַּבָּלִים וְהַתַּבָּנִים - עוֹבְדֵי הַנִּקָּיוֹן שֶׁהִשְׁכִּימוּ וּכְבָר עָסְקוּ בִּמְלֶאכֶת הוֹצָאַת הַזֶּבֶל לַשָּׂדוֹת. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: כָּתוּב "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה"' (מִשְׁלֵי ב-ד). וְאָנוּ, לֹא נִהְיֶה אֲפִלּוּ כְּפוֹעֲלֵי הַנִּקָּיוֹן? מֵאוֹתוֹ יוֹם הִשְׁכַּמְתִּי יוֹתֵר... בְּרַם, וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַבְּרִיאוּת. וּכְבָר אָמַר מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל: הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַ"ל יָשַׁן שְׁעָתַיִם בִּימָמָה. וְכַמָּה, אִם כֵּן, יָשְׁנוּ רָבִינָא וְרַב אַשִּׁי? וְעָנָה: יִתָּכֵן וְיָשְׁנוּ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת... שְׁמִירַת הַטֶּבַע וְהַבְּרִיאוּת מִצְוָה הִיא כְּכָל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל מֵעֵבֶר לָהֶם, "שֵׁנָה לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְצַדִּיקִים רַע לָהֶם, וְרַע לָעוֹלָם" (סַנְהֶדְרִין עא:) - וְהוֹלֵךְ בָּטֵל כְּיָשֵׁן הוּא, גַּם בְּלֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת... (מ"ב תקפג-ט) הָרַב מִבְּרָאדִי, הַגָּאוֹן בַּעַל "יַד הַמֵּאִיר" זַצַ"ל, כָּתַב בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ כֵּיצַד סֻלַּק מִישִׁיבָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הָרַבִּי רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג זַצַ"ל... כְּשֶׁיָּצָא שֵׁם הַיְשִׁיבָה לִתְהִלָּה, בִּקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל אֵלֶיהָ. הוֹדִיעוֹ הָרַבִּי עַל תְּנָאֵי הַקַּבָּלָה: כָּאן אֵין הוֹלְכִים לִישֹׁן, אֶלָּא לוֹמְדִים בִּרְצִיפוּת עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת! הֶחְלִיט: אִם כָּל הַתַּלְמִידִים מְסֻגָּלִים לְכָךְ, אֶעֱמֹד אַף אֲנִי בִּתְנַאי זֶה. לָמַד בִּרְצִיפוּת יוֹם, וְיוֹמַיִם, וְהַיְשִׁיבָה גּוֹעֶשֶׁת וְרוֹגֶשֶׁת בְּפִלְפּוּלָא דְּאוֹרַיְתָא יוֹמָם וָלַיִל. וְאִלּוּ הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁרֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו, וּרְאִיָּתוֹ מִתְעַרְפֶּלֶת. שְׁמוּרוֹת עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת, מֹחוֹ אֵינוֹ קוֹלֵט. הֶחְלִיט: אֶתְגַּבֵּר, וִיהִי מָה! נִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם לְפִלְפּוּלוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הֵחֵלּוּ מַקְשִׁים וּמְתָרְצִים, הָרוּחוֹת סָעֲרוּ, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מֵבִין. עָמַד אֶחָד וְהִקְשָׁה, וְהָרַבִּי אָמַר: "בַּתּוֹסְפוֹת בְּמַסֶּכֶת פְּלוֹנִית רְמוּזָה הַתְּשׁוּבָה". הַגְּמָרוֹת מְצוּיוֹת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, הִתְנַדֵּב לָגֶשֶׁת וּלְהָבִיא אֶת הַסֵּפֶר. אִם בֵּין כֹּה אֵינוֹ קוֹלֵט, יְשַׁמֵּשׁ לְפָחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הִמְתִּינוּ לַסֵּפֶר, וְאֵינֶנּוּ. שָׁלַח הָרַבִּי תַּלְמִיד לִרְאוֹת מָה אֵרַע, וּלְהָבִיא אֶת הַגְּמָרָא. חָזַר הַתַּלְמִיד עִם הַגְּמָרָא, וְסִפֵּר שֶׁהַתַּלְמִיד הֶחָדָשׁ שׁוֹכֵב שָׁם לְמַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה שֶׁלְּיַד אֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְכַר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו... הִקְפִּיד הָרַבִּי: "אִלּוּ הָיָה קוֹרֵס וְנוֹפֵל, הָיָה זֶה אֹנֶס שֵׁנָה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ לְעַצְמוֹ כַּר מִן הַמִּטָּה, חַיָּב הָיָה לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמֹד!" כָּךְ נִכְשַׁל בְּמִבְחַן הַקַּבָּלָה לַיְשִׁיבָה! כָּךְ לָמְדוּ פַּעַם! מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה מְקַבֵּץ בְּכָל לֵיל שָׁבוּעוֹת עֲשָׂרָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִלְמֹד בְּבֵיתוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, וְהָיָה עוֹרֵךְ לָהֶם סְעוּדָה בְּיָד רְחָבָה. פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לַסְּעוּדָה. נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ תַּכְשִׁיט זָהָב, שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ וְיַעֲשֶׂה הַסְּעוּדָה. מְכָרוֹ - וְהִנֵּה הַגָּאוֹן רַבִּי חַי טַיִּיבּ לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "תֵּן לִי הַמָּעוֹת שֶׁבְּיָדְךָ לִדְבַר מִצְוָה!" חָוְרוּ פָּנָיו - וְנָתַן. לֹא הִרְחִיק לֶכֶת, וְנָכְרִי אֶחָד פָּנָה אֵלָיו וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיִּקְנֶה מִמֶּנּוּ סְחוֹרָה הַמֻּנַּחַת בִּרְשׁוּתוֹ כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין: כְּלֵי סְעוּדָה בְּסִגְנוֹן עַתִּיק. מוּכָן הוּא לְתִתָּם כִּמְעַט בְּחִנָּם, וּבְהַקָּפָה. הִסְכִּים הָאִישׁ, וְלָקַח דֻּגְמָה מֵהֶם אֶל הַשּׁוּק. מְצָאוֹ מְשָׁרֵת הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר: "מֵהֵיכָן לְךָ כֵּלִים אֵלּוּ? הֲרֵי זוֹ דֻּגְמַת כְּלֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא צִוָּנוּ לְהַשְׁלִים אֶת הַסִּדְרָה וְלִקְנוֹת דֻּגְמָתָהּ בְּכָל מְחִיר!" עָנָהוּ: "כָּךְ וְכָךְ מְחִירָהּ, וְיֵשׁ לִי מִבְחָר גָּדוֹל מִמֶּנָּה!" הִסְכִּים הַמְשָׁרֵת לַמְּחִיר הַמְפֻלְפָּל, וְהָאִישׁ שִׁלֵּם לַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי אֶת הַמְּחִיר הָאַפְסִי שֶׁדָּרַשׁ, וְהִרְוִיחַ תּוֹךְ שָׁעָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם. הוּבְאוּ הַכֵּלִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׂמַח עֲלֵיהֶם מְאֹד וְצִוָּה לִשְׁלֹחַ לְמוֹכְרָם מַתָּנוֹת רַבּוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ מִלְּבַד מְחִירָם, וְהוּא חָגַג אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. פָּגַשׁ בּוֹ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַי טַיִּיבּ זַצַ"ל, וְאָמַר לוֹ: "וּבְכֵן, אֱמֹר, כְּלוּם לֹא הִרְוַחְתָּ כֶּפֶל כִּפְלַיִם בַּכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי הַבֹּקֶר?!"... וַיִּשְׁתָּאֶה עַל הַמּוֹפֵת, וְעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנּוֹסְסָה בָּרַב. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)