Otzarot-Article

"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) יוֹסֵף הַצַּדִּיק פָּתַר אֶת חֲלוֹם פַּרְעֹה, הָרוֹמֵז עַל שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב שֶׁתָּבֹאנָה לְאַחַר שֶׁבַע שְׁנוֹת שָׂבָע, וְהִמְלִיץ שֶׁפַּרְעֹה יְמַנֶּה אָדָם שֶׁיִּצְבֹּר תְּבוּאָה בִּשְׁנוֹת הַשָּׂבָע, עֲבוּר שְׁנוֹת הָרָעָב. וְהָרַמְבַּ"ן זַ"ל תָּמֵהַּ: הֲרֵי לֹא בִּקְּשׁוּהוּ אֶלָּא לִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם. מַדּוּעַ הוּא מַצִּיעַ הַצָּעוֹת, "הֲיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתָנוּהוּ?"

הָרַב בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם זָצָ"ל, הֵשִׁיב בְּשֵׁם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, עַל פִּי דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת נה.): "אָמַר ר' יוֹחָנָן, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: רָעָב וְשָׂבָע וּפַרְנָס טוֹב. רָעָב, דִּכְתִיב: "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב" (מְלָכִים ב' ח-א). שָׂבָע, דִּכְתִיב: "וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ" (יְחֶזְקֵאל לו-כט). פַּרְנָס טוֹב, דִּכְתִיב: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל" (שְׁמוֹת לא-ב). עַד כָּאן דִּבְרֵי הַגְּמָרָא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה: "אֶת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עוֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה", וּבִשֵּׂר לוֹ עַל הָרָעָב וְעַל הַשָּׂבָע, אִם כֵּן יֵשׁ לְהַשְׁלִים גַּם אֶת הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי וּלְמַנּוֹת פַּרְנָס טוֹב...

נְסַפֵּר סִפּוּר יָדוּעַ, אֲבָל לֹא הַמַּעֲשֶׂה עִקָּר, אֶלָּא הַ'לְמַעֲשֶׂה', הַלֶּקַח שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. הַמַּעֲשֶׂה, כִּמְדֻמֶּה, יָדוּעַ. אֲבָל אֲנִי שְׁמַעְתִּיו מִפִּי אָדָם שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, מִשְּׂרִידֵי חֶרֶב, אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ, רַבִּי הִלֵּל רוֹטְשְׁטֵיין עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִבְּאֵר שֶׁבַע. אִמּוֹ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם הָיְתָה מֵהַמְבַשְּׁלוֹת בְּבֵית עַמּוּד הַחֶסֶד הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה קְרֶעסְטִירֶער זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה מַכְנִיס אוֹרְחִים שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתוֹ, פַּרְנָס טוֹב וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל. וּמִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ, טוֹרֵחַ הָיָה בְּעַצְמוֹ, "וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ". וּמְסֻפָּר (מֵי בְּאֵר יְשַׁעְיָה קכ) שֶׁלִּפְנֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר, כְּשֶׁרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל מִסְתַּגְּרִים בְּחַדְרָם לְהָכִין עַצְמָם בַּהֲכָנָה דְּרַבָּה בְּכַוָּנַת הַתְּקִיעוֹת וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, הָיָה עוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת הָאֲרֻכִּים עֲבוּר הֲמוֹנֵי הָאוֹרְחִים לַסְּעוּדָה שֶׁאַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, בְּאָמְרוֹ בְּדֶרֶךְ צַחוּת: כָּל מַנְהִיגֵי הָעֵדָה עֲסוּקִים עַתָּה בְּ'רָזִין דְּרָזִין', וַאֲנִי עוֹסֵק בִּ'לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן'...

שָׁנָה אַחַת הָיָה מַחְסוֹר חָמוּר בְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה, שֶׁהֵם כַּיָּדוּעַ הַמַּאֲכָל הָעִקָּרִי בְּפֶסַח. לֹא שֶׁהָיוּ יְקָרִים, פָּשׁוּט לֹא הָיוּ בְּנִמְצָא. וּמַה יֹּאכְלוּ. אֵיךְ יַעַבְרוּ אֶת הַפֶּסַח. שָׁלַח רַבִּי יְשַעְיָה'לֶה שְׁלִיחִים לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב, לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הֵיכָן אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג תַּפּוּחֵי אֲדָמָה. כֻּלָּם שָׁבוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. אֶחָד סִפֵּר שֶׁבְּעִיר פְּלוֹנִית יֵשׁ גּוֹי וּבִרְשׁוּתוֹ מַחְסָנִים גְּדוּשִׁים, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אוֹצְרוֹתָיו. כַּנִּרְאֶה מְחַכֶּה שֶׁהַמְּחִיר יַאֲמִיר.

הוֹרָה הָרַבִּי לִשְׂכֹּר עֲגָלָה וְגָדַשׁ אוֹתָהּ בְּשַׂקִּים תְּפוּחִים, מְלֵאִים מַטְבְּעוֹת וּשְׁטָרוֹת. מֵהֵיכָן, הֲלֹא פִּזֵּר כָּל הוֹנוֹ לִצְדָקָה. הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל הֵעִיד בּוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל מַטְבֵּעַ וְנוֹתְנָהּ לִצְדָקָה בְּלֹא שׁוּם נְקִיפַת לֵב, כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה כְּלָל בִּרְשׁוּתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא צִנּוֹר לְהַעֲבִירָהּ לְיַעֲדָהּ. כַּנִּרְאֶה נָטַל הַלְוָאוֹת בִּסְכוּמֵי עָתֵק. לָקַח עִמּוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים.

הִגִּיעַ לְאוֹתָהּ עִיר וּבָא אֶל הַסּוֹחֵר, גּוֹי קָשִׁישׁ. שָׁאַל בְּכַמָּה יֵאוֹת לִמְכֹּר לוֹ אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.

הַגּוֹי יָנַק מִמִּקְטַרְתּוֹ וְהִפְרִיחַ עֲנַן עָשָׁן. "אֵינָם לִמְכִירָה", הִפְטִיר בַּאֲדִישׁוּת.

"מְחַכֶּה אַתָּה שֶׁמְּחִירָם יֻכְפַּל", אָמַר הָרַבִּי בַּהֲבָנָה, "אַכְפִּיל אֶת הַמְּחִיר כְּבָר עַתָּה".

עוֹד עַנְנַת עָשָׁן: "אֵינָם לִמְכִירָה".

"הֲלֹא יֵרָקְבוּ בַּמַּחְסָנִים", אָמַר הָרַבִּי. "יָבוֹא יְבוּל חָדָשׁ, טָרִי, וּבְשֶׁפַע. חֲבָל. נְקֹב בַּמְּחִיר, וּתְקַבֵּל".

"אֵינִי זָקוּק לְכֶסֶף", הִפְתִּיעַ הַגּוֹי. "הֲרֵי עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כְּבָר זָקַנְתִּי. מָה אֶעֱשֶׂה בְּכֶסֶף כֹּה רַב?"

לֹא מוּבָן. "אִם אֵינְךָ זָקוּק לַכֶּסֶף, הַב בְּחִנָּם. הַיְּהוּדִים זְקוּקִים לְתַפּוּחֵי אֲדָמָה לְפֶסַח. אַחֶרֶת, יִרְעֲבוּ חָלִילָה. זְקֵנִים עִם נְעָרִים, נָשִׁים וְחוֹלִים..."

"לֹא לִמְכִירָה", קָטַע הַגּוֹי אֶת דְּבָרָיו.

"מָה אַתָּה רוֹצֶה תְּמוּרָתָם? יֵשׁ לְךָ מִשְׁאָלָה? אֶתְפַּלֵּל עָלֶיהָ".

הַגּוֹי הוֹצִיא מִקְטַרְתּוֹ הַלְּעוּסָה מִפִּיו. סוֹף סוֹף הִשְׁמִיעַ דְּבָרִים: "אֲנִי רוֹצֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל הָרַבִּי!"

הַשּׁוֹמְעִים הָיוּ הֲמוּמִים. אֵילוּ הַשָּׂגוֹת! וַהֲמוּמִים שִׁבְעָתַיִם מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי: "אֵין בְּעָיָה!"

"סוֹחֵר אֲנִי, יִכָּתֵב שְׁטַר מְכִירָה כַּדָּת וְכַדִּין", אָמַר הַגּוֹי.

"אֵין בְּעָיָה", שָׁב הָרַבִּי וְאָמַר. בּוֹ בַּמָּקוֹם נֶעֱרַךְ הֶסְכֵּם חָתוּם. הַגּוֹי מַעֲבִיר אֶת כָּל מַחְסְנֵי תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה לִרְשׁוּת הָרַבִּי, וּמְקַבֵּל תְּמוּרָתָם אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ. אַרְבָּעָה חָתְמוּ, שְׁנֵי הַמְלַוִּים הַיְּהוּדִים וּשְׁנֵי מְשָׁרְתֵי הַסּוֹחֵר. וְכַמּוּבָן, חֲתִימַת הָרַבִּי וּלְהַבְדִּיל הַגּוֹי.

פָּנָה הָרַבִּי לִשְׁנֵי מְלַוָּיו: "אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא לְסַפֵּר אַף מִלָּה עַל מַה שֶּׁאֵרַע פֹּה. וְעַתָּה, הוֹצִיאוּ כֶּסֶף מֵאַחַד הַשַּׂקִּים וְתִשְׂכְּרוּ עֲגָלוֹת לָרֹב, שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַמִּטְעָן לִקְרֶעסְטִיר".

שַׁיֶּרֶת הָעֲגָלוֹת הִגִּיעָה, טְעוּנָה שַׂקֵּי תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לָרֹב, וְהָעִיר קְרֶעסְטִיר צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. עֲשָׂרוֹת סָעֲדוּ עַל שֻׁלְחַן הָרַבִּי, וְהַשְּׁאָר קִבְּלוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה כִּרְצוֹנָם בְּאֶפֶס כֶּסֶף וְחָגְגוּ אֶת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ בְּדִיצָה. לְאַחַר הֶחָג לֹא יָכוֹל הָיָה הַגַּבַּאי לִנְצֹר עוֹד אֶת הַסּוֹד, וְגִלָּה אוֹתוֹ - מוּבָן, שֶׁבְּסוֹדֵי סוֹדוֹת, וְהוּא סֻפַּר הָלְאָה בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת, וּקְרֶעסְטִיר הָיְתָה כַּמֶּרְקָחָה. הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ וְטָעֲנוּ בְּסַעֲרַת רוּחוֹת: הֲיִתָּכֵן?! לִמְכֹּר עוֹלָם הַבָּא, וְאֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא, עֲבוּר... תַּפּוּחֵי אֲדָמָה?!

הִתְרַגֵּשׁ הָרַבִּי וְקָרָא: דֶער גַאנְצֶע עוֹלָם הַבָּא פוּן יְשַׁעְיָה'לֶה אִיז נִישְׁט וֶוערְד - כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל יְשַׁעְיָה'לֶה אֵינוֹ שָׁוֶה - אִם יִהְיֶה יְהוּדִי אֶחָד בִּקְרֶעסְטִיר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בְּפֶסַח!

וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר - סִפְּרוּ לִפְנֵי הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל שֶׁצַּדִּיק פְּלוֹנִי רָאָה דִּינִים שׁוֹרִים עַל יְהוּדִי, וּבִיְּשׁוֹ בָּרַבִּים, וּבְכָךְ הִמְתִּיק מֵעָלָיו דִּינִים. נִשְׁאַל, וַהֲלֹא הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ב"מ נט.). וְעָנָה: א כַּפָּרָה דֶער גַאנְצֶע עוֹלָם הַבָּא, מוּכָן אֲנִי לְהַקְרִיב כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי, כְּדֵי לַעֲזֹר לִיהוּדִי...

הַאִם כָּךְ הָגוּן וְרָאוּי?!

וְעָנָה: "אִם הוּא מוּכָן לְהַפְקִיר כָּל 'הָעוֹלָם הַזֶּה' שֶׁלּוֹ כְּדֵי לַעֲזֹר לִיהוּדִי - יָכוֹל הוּא לְהַפְקִיר עֲבוּר זֶה גַּם אֶת 'הָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁלּוֹ"...

וְרַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה אָכֵן מוּכָן הָיָה, וְהִפְקִיר בְּפֹעַל, אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת עֲבוּר יְהוּדִים. וְאָנוּ מָה?! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	ויגש תשע"ז
	"הַכֹּל בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל"
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) יוֹסֵף הַצַּדִּיק פָּתַר אֶת חֲלוֹם פַּרְעֹה, הָרוֹמֵז עַל שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב שֶׁתָּבֹאנָה לְאַחַר שֶׁבַע שְׁנוֹת שָׂבָע, וְהִמְלִיץ שֶׁפַּרְעֹה יְמַנֶּה אָדָם שֶׁיִּצְבֹּר תְּבוּאָה בִּשְׁנוֹת הַשָּׂבָע, עֲבוּר שְׁנוֹת הָרָעָב. וְהָרַמְבַּ"ן זַ"ל תָּמֵהַּ: הֲרֵי לֹא בִּקְּשׁוּהוּ אֶלָּא לִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם. מַדּוּעַ הוּא מַצִּיעַ הַצָּעוֹת, "הֲיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתָנוּהוּ?" הָרַב בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם זָצָ"ל, הֵשִׁיב בְּשֵׁם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, עַל פִּי דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת נה.): "אָמַר ר' יוֹחָנָן, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: רָעָב וְשָׂבָע וּפַרְנָס טוֹב. רָעָב, דִּכְתִיב: "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב" (מְלָכִים ב' ח-א). שָׂבָע, דִּכְתִיב: "וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ" (יְחֶזְקֵאל לו-כט). פַּרְנָס טוֹב, דִּכְתִיב: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל" (שְׁמוֹת לא-ב). עַד כָּאן דִּבְרֵי הַגְּמָרָא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה: "אֶת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עוֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה", וּבִשֵּׂר לוֹ עַל הָרָעָב וְעַל הַשָּׂבָע, אִם כֵּן יֵשׁ לְהַשְׁלִים גַּם אֶת הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי וּלְמַנּוֹת פַּרְנָס טוֹב... נְסַפֵּר סִפּוּר יָדוּעַ, אֲבָל לֹא הַמַּעֲשֶׂה עִקָּר, אֶלָּא הַ'לְמַעֲשֶׂה', הַלֶּקַח שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. הַמַּעֲשֶׂה, כִּמְדֻמֶּה, יָדוּעַ. אֲבָל אֲנִי שְׁמַעְתִּיו מִפִּי אָדָם שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, מִשְּׂרִידֵי חֶרֶב, אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ, רַבִּי הִלֵּל רוֹטְשְׁטֵיין עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִבְּאֵר שֶׁבַע. אִמּוֹ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם הָיְתָה מֵהַמְבַשְּׁלוֹת בְּבֵית עַמּוּד הַחֶסֶד הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה קְרֶעסְטִירֶער זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה מַכְנִיס אוֹרְחִים שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתוֹ, פַּרְנָס טוֹב וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל. וּמִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ, טוֹרֵחַ הָיָה בְּעַצְמוֹ, "וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ". וּמְסֻפָּר (מֵי בְּאֵר יְשַׁעְיָה קכ) שֶׁלִּפְנֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר, כְּשֶׁרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל מִסְתַּגְּרִים בְּחַדְרָם לְהָכִין עַצְמָם בַּהֲכָנָה דְּרַבָּה בְּכַוָּנַת הַתְּקִיעוֹת וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, הָיָה עוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת הָאֲרֻכִּים עֲבוּר הֲמוֹנֵי הָאוֹרְחִים לַסְּעוּדָה שֶׁאַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, בְּאָמְרוֹ בְּדֶרֶךְ צַחוּת: כָּל מַנְהִיגֵי הָעֵדָה עֲסוּקִים עַתָּה בְּ'רָזִין דְּרָזִין', וַאֲנִי עוֹסֵק בִּ'לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן'... שָׁנָה אַחַת הָיָה מַחְסוֹר חָמוּר בְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה, שֶׁהֵם כַּיָּדוּעַ הַמַּאֲכָל הָעִקָּרִי בְּפֶסַח. לֹא שֶׁהָיוּ יְקָרִים, פָּשׁוּט לֹא הָיוּ בְּנִמְצָא. וּמַה יֹּאכְלוּ. אֵיךְ יַעַבְרוּ אֶת הַפֶּסַח. שָׁלַח רַבִּי יְשַעְיָה'לֶה שְׁלִיחִים לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, לַמִּזְרָח וְלַמַּעֲרָב, לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הֵיכָן אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג תַּפּוּחֵי אֲדָמָה. כֻּלָּם שָׁבוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. אֶחָד סִפֵּר שֶׁבְּעִיר פְּלוֹנִית יֵשׁ גּוֹי וּבִרְשׁוּתוֹ מַחְסָנִים גְּדוּשִׁים, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אוֹצְרוֹתָיו. כַּנִּרְאֶה מְחַכֶּה שֶׁהַמְּחִיר יַאֲמִיר. הוֹרָה הָרַבִּי לִשְׂכֹּר עֲגָלָה וְגָדַשׁ אוֹתָהּ בְּשַׂקִּים תְּפוּחִים, מְלֵאִים מַטְבְּעוֹת וּשְׁטָרוֹת. מֵהֵיכָן, הֲלֹא פִּזֵּר כָּל הוֹנוֹ לִצְדָקָה. הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל הֵעִיד בּוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל מַטְבֵּעַ וְנוֹתְנָהּ לִצְדָקָה בְּלֹא שׁוּם נְקִיפַת לֵב, כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה כְּלָל בִּרְשׁוּתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא צִנּוֹר לְהַעֲבִירָהּ לְיַעֲדָהּ. כַּנִּרְאֶה נָטַל הַלְוָאוֹת בִּסְכוּמֵי עָתֵק. לָקַח עִמּוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הִגִּיעַ לְאוֹתָהּ עִיר וּבָא אֶל הַסּוֹחֵר, גּוֹי קָשִׁישׁ. שָׁאַל בְּכַמָּה יֵאוֹת לִמְכֹּר לוֹ אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה. הַגּוֹי יָנַק מִמִּקְטַרְתּוֹ וְהִפְרִיחַ עֲנַן עָשָׁן. "אֵינָם לִמְכִירָה", הִפְטִיר בַּאֲדִישׁוּת. "מְחַכֶּה אַתָּה שֶׁמְּחִירָם יֻכְפַּל", אָמַר הָרַבִּי בַּהֲבָנָה, "אַכְפִּיל אֶת הַמְּחִיר כְּבָר עַתָּה". עוֹד עַנְנַת עָשָׁן: "אֵינָם לִמְכִירָה". "הֲלֹא יֵרָקְבוּ בַּמַּחְסָנִים", אָמַר הָרַבִּי. "יָבוֹא יְבוּל חָדָשׁ, טָרִי, וּבְשֶׁפַע. חֲבָל. נְקֹב בַּמְּחִיר, וּתְקַבֵּל". "אֵינִי זָקוּק לְכֶסֶף", הִפְתִּיעַ הַגּוֹי. "הֲרֵי עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כְּבָר זָקַנְתִּי. מָה אֶעֱשֶׂה בְּכֶסֶף כֹּה רַב?" לֹא מוּבָן. "אִם אֵינְךָ זָקוּק לַכֶּסֶף, הַב בְּחִנָּם. הַיְּהוּדִים זְקוּקִים לְתַפּוּחֵי אֲדָמָה לְפֶסַח. אַחֶרֶת, יִרְעֲבוּ חָלִילָה. זְקֵנִים עִם נְעָרִים, נָשִׁים וְחוֹלִים..." "לֹא לִמְכִירָה", קָטַע הַגּוֹי אֶת דְּבָרָיו. "מָה אַתָּה רוֹצֶה תְּמוּרָתָם? יֵשׁ לְךָ מִשְׁאָלָה? אֶתְפַּלֵּל עָלֶיהָ". הַגּוֹי הוֹצִיא מִקְטַרְתּוֹ הַלְּעוּסָה מִפִּיו. סוֹף סוֹף הִשְׁמִיעַ דְּבָרִים: "אֲנִי רוֹצֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל הָרַבִּי!" הַשּׁוֹמְעִים הָיוּ הֲמוּמִים. אֵילוּ הַשָּׂגוֹת! וַהֲמוּמִים שִׁבְעָתַיִם מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי: "אֵין בְּעָיָה!" "סוֹחֵר אֲנִי, יִכָּתֵב שְׁטַר מְכִירָה כַּדָּת וְכַדִּין", אָמַר הַגּוֹי. "אֵין בְּעָיָה", שָׁב הָרַבִּי וְאָמַר. בּוֹ בַּמָּקוֹם נֶעֱרַךְ הֶסְכֵּם חָתוּם. הַגּוֹי מַעֲבִיר אֶת כָּל מַחְסְנֵי תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה לִרְשׁוּת הָרַבִּי, וּמְקַבֵּל תְּמוּרָתָם אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ. אַרְבָּעָה חָתְמוּ, שְׁנֵי הַמְלַוִּים הַיְּהוּדִים וּשְׁנֵי מְשָׁרְתֵי הַסּוֹחֵר. וְכַמּוּבָן, חֲתִימַת הָרַבִּי וּלְהַבְדִּיל הַגּוֹי. פָּנָה הָרַבִּי לִשְׁנֵי מְלַוָּיו: "אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא לְסַפֵּר אַף מִלָּה עַל מַה שֶּׁאֵרַע פֹּה. וְעַתָּה, הוֹצִיאוּ כֶּסֶף מֵאַחַד הַשַּׂקִּים וְתִשְׂכְּרוּ עֲגָלוֹת לָרֹב, שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַמִּטְעָן לִקְרֶעסְטִיר". שַׁיֶּרֶת הָעֲגָלוֹת הִגִּיעָה, טְעוּנָה שַׂקֵּי תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לָרֹב, וְהָעִיר קְרֶעסְטִיר צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. עֲשָׂרוֹת סָעֲדוּ עַל שֻׁלְחַן הָרַבִּי, וְהַשְּׁאָר קִבְּלוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה כִּרְצוֹנָם בְּאֶפֶס כֶּסֶף וְחָגְגוּ אֶת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ בְּדִיצָה. לְאַחַר הֶחָג לֹא יָכוֹל הָיָה הַגַּבַּאי לִנְצֹר עוֹד אֶת הַסּוֹד, וְגִלָּה אוֹתוֹ - מוּבָן, שֶׁבְּסוֹדֵי סוֹדוֹת, וְהוּא סֻפַּר הָלְאָה בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת, וּקְרֶעסְטִיר הָיְתָה כַּמֶּרְקָחָה. הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ וְטָעֲנוּ בְּסַעֲרַת רוּחוֹת: הֲיִתָּכֵן?! לִמְכֹּר עוֹלָם הַבָּא, וְאֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא, עֲבוּר... תַּפּוּחֵי אֲדָמָה?! הִתְרַגֵּשׁ הָרַבִּי וְקָרָא: דֶער גַאנְצֶע עוֹלָם הַבָּא פוּן יְשַׁעְיָה'לֶה אִיז נִישְׁט וֶוערְד - כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל יְשַׁעְיָה'לֶה אֵינוֹ שָׁוֶה - אִם יִהְיֶה יְהוּדִי אֶחָד בִּקְרֶעסְטִיר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בְּפֶסַח! וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר - סִפְּרוּ לִפְנֵי הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זָצָ"ל שֶׁצַּדִּיק פְּלוֹנִי רָאָה דִּינִים שׁוֹרִים עַל יְהוּדִי, וּבִיְּשׁוֹ בָּרַבִּים, וּבְכָךְ הִמְתִּיק מֵעָלָיו דִּינִים. נִשְׁאַל, וַהֲלֹא הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ב"מ נט.). וְעָנָה: א כַּפָּרָה דֶער גַאנְצֶע עוֹלָם הַבָּא, מוּכָן אֲנִי לְהַקְרִיב כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי, כְּדֵי לַעֲזֹר לִיהוּדִי... הַאִם כָּךְ הָגוּן וְרָאוּי?! וְעָנָה: "אִם הוּא מוּכָן לְהַפְקִיר כָּל 'הָעוֹלָם הַזֶּה' שֶׁלּוֹ כְּדֵי לַעֲזֹר לִיהוּדִי - יָכוֹל הוּא לְהַפְקִיר עֲבוּר זֶה גַּם אֶת 'הָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁלּוֹ"... וְרַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה אָכֵן מוּכָן הָיָה, וְהִפְקִיר בְּפֹעַל, אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת עֲבוּר יְהוּדִים. וְאָנוּ מָה?! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)