Otzarot-Article

"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (ו-ה) לְפִי רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ קַיָּמוֹת שָׁלֹשׁ סִבּוֹת לִגְאֻלַּת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: הָרִאשׁוֹנָה "זְכוּת אָבוֹת", הַשְּׁנִיָּה "בְּרִית אָבוֹת" כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן", וְהַשְּׁלִישִׁית "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי".

הַשְּׁאֵלָה הִיא, אִם יֵשׁ זְכוּת אָבוֹת וְיֵשׁ הַבְטָחָה בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, מָה הַצֹּרֶךְ בַּסִּבָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מֵעֹמֶק הַלֵּב?

מְבָאֵר הַסְּפוֹרְנוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁשָּׁקְעוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, הֵם הָיוּ כָּל כָּךְ רְחוֹקִים מִמַּצָּב שֶׁל אֶפְשָׁרוּת לְהִגָּאֵל וּלְהִקָּרֵא עַם ה', עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַמַּלְאָכִים בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף קִטְרְגוּ וְאָמְרוּ "הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה". בְּמַצָּב כָּזֶה, גַּם אִם הָיוּ נִגְאָלִים, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְעַלּוּת נֶעֶשְׂתָה רַק עַל יְדֵי נַאֲקָתָם וּתְפִלָּתָם בַּצַּר לָהֶם. רַק כָּךְ נִהְיוּ רְאוּיִים וְזָכַר לָהֶם ה' אֶת בְּרִיתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ" (תְּהִלִּים קו-מה).

נִמְצָא כִּי לַמְרוֹת הַזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת, לְלֹא מַפְתֵּחַ הַתְּפִלָּה, לֹא נִתָּן לִזְכּוֹת בְּכָל הַטּוֹבוֹת.

הָעִנְיָן יוּבַן בְּמָשָׁל לְתַיָּר שֶׁנָּסַע לְבֵית מָלוֹן מְפֹאָר, וּלְאַחַר שְׁעוֹת נְסִיעָה מַתִּישׁוֹת הִגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. הַתַּשְׁלוּם נִתַּן מֵרֹאשׁ, הַכֹּל סֻדַּר עַד לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, וְאַף הַמַּפְתֵּחַ נִשְׁלַח אֵלָיו בַּדֹּאַר. בִּקֵּשׁ הָאִישׁ לְהִכָּנֵס כְּבָר לְחַדְרוֹ בַּמָּלוֹן וְלָפוּשׁ מְעַט, אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַחֶדֶר, טָפַח עַל מִצְחוֹ בְּצַעַר, וְנִזְכַּר שֶׁאֶת מַפְתֵּחַ הַחֶדֶר שָׁכַח בְּאַחַד הָאֲתָרִים בָּהֶם טִיֵּל.

וְהִנֵּה, הִבְחִין בַּצַּד בְּמַפְתֵּחַ זָרוּק. נִסָּה אֶת מַזָּלוֹ, וּלְשִׂמְחָתוֹ הַמַּפְתֵּחַ אָכֵן נִכְנַס לְחֹר הַמַּנְעוּל, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ לְסוֹבְבוֹ. עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְשַׁפְשֵׁף אֶת שִׁנֵּי הַמַּפְתֵּחַ בְּחָזְקָה, וְאָכֵן לְאַחַר פְּעֻלָּה זוֹ הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה.

בְּדִיּוּק כָּךְ פּוֹעֵל מַפְתֵּחַ הַתְּפִלָּה. הַתְּפִלָּה הִיא הַמַּפְתֵּחַ הַפּוֹתֵחַ אֶת הַדְּלָתוֹת וְהַשְּׁעָרִים לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְגַם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עַל הָאָדָם לִזְכּוֹת בְּשֶׁפַע שֶׁל רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אִם אֵין לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁהֵם הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, הוּא לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁפַע.

אֲבָל לְעִתִּים גַּם בִּתְפִלָּה פְּשׁוּטָה לֹא דַּי, פְּעָמִים שֶׁצָּרִיךְ אֶת הַנְּאָקָה וְהַצְּעָקָה: ה' הַצִּילֵנִי! "שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁפְשֵׁף אֶת שִׁנָּיו עַל מְנָת שֶׁיִּפָּתַח, וְאָז הַתְּפִלָּה בּוֹקַעַת רְקִיעִים.

מִנְהָג אֲפוּף מִסְתּוֹרִין הָיָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ. מִדֵּי פַּעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה עוֹרֵךְ נְסִיעָה לְאֵי-שָׁם, וּמְצָרֵף עִמּוֹ כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת מַטְּרַת הַנְּסִיעָה וְסִבּוֹתֶיהָ. הָעֶגְלוֹן הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן יוֹמָם וָלַיְלָה לְכָל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו מִפִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, בְּלֵיל שֶׁלֶג סוֹעֵר כְּמוֹ בִּשְׁעַת שָׁרָב כָּבֵד.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַת הוֹרָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְתַלְמִידָיו לְהִצְטָרֵף אֵלָיו לַנְּסִיעָה. לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי כַּפְרִי אֶחָד. לְמַרְאֵה הָאוֹרְחִים הַבָּאִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ, אוֹרוּ פָנָיו שֶׁל הַכַּפְרִי. הָיָה זֶה יְהוּדִי חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא זָכָה בְּכָל יוֹם לְקַבֵּל אוֹרְחִים יְהוּדִים.

הִזְדָּרֵז הָאִישׁ וְעָרַךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן לִסְעוּדַת 'מְלַוֵּה מַלְכָּה', אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁעָנִי וָדַל הָיָה, לֹא הָיָה בְּיָדוֹ מַה לְּהַגִּישׁ זוּלַת מְעַט מִמַּאַכְלֵי הַשַּׁבָּת שֶׁנּוֹתְרוּ.

לְמַרְבֵּה הַפְּלִיאָה, פָּנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶל הַכַּפְרִי וְאָמַר בְּחֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן: "זֶהוּ זֶה? אֵין דַּי בְּכָךְ! יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד מַאֲכָלִים..." הַתַּלְמִידִים, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, אַךְ בְּהַכִּירָם אֶת רַבָּם, יָדוֹעַ יָדְעוּ כִּי יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ.

נָבוֹךְ, נִכְנַס הַכַּפְרִי אֶל הַמִּטְבָּח וְתָר אַחַר מַאֲכָלִים נוֹסָפִים, אֶלָּא שֶׁשָּׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. לֹא יָדַע הַיְּהוּדִי אֶת נַפְשׁוֹ, וּמֵרֹב צַעַר הִתְכַּנֵּס בְּפִנַּת הַבַּיִת וְהֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תֵּן לִי שֶׁאוּכַל לָתֵת לַאֲחֵרִים".

בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה הַדַּלָּה הוֹדוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וַחֲבוּרָתוֹ לַכַּפְרִי עַל הָאֵרוּחַ, וְעָשׂוּ דַּרְכָּם חֲזָרָה.

לְשָׁנָה אַחֶרֶת לְקָחָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שׁוּב לְאוֹתוֹ כַּפְרִי, וּמַה הִשְׁתּוֹמְמוּ לְגַלּוֹת כִּי בִּקְתָּתוֹ הַמָּטָה לִפֹּל שֶׁל הָאִישׁ, הָפְכָה לְאַרְמוֹן רְחַב יָדַיִם, גִּנָּה מְעַטֶּרֶת אוֹתוֹ סָבִיב, וּבְתוֹךְ הַבַּיִת רָהִיטִים יְקָרִים וְכֵלִים נָאִים.

חָרַד הָאִישׁ לִקְרָאתָם, וְעָרַךְ לִכְבוֹדָם סְעוּדָה גְּדוֹלָה מְלֵאָה כָּל טוּב. בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה סִפֵּר לָהֶם, כִּי בְּבִקּוּרָם הַקּוֹדֵם הֵם הִנִּיחוּ בְּרָכָה אֶל בֵּיתוֹ, וּמֵאוֹתוֹ זְמַן, הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ וְנֶהֱפַךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל לְטוֹבָה.

בְּדַרְכָּם חֲזָרָה, תָּלוּ הַתַּלְמִידִים בְּרַבָּם הַקָּדוֹשׁ עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת שֶׁיְּבָאֵר לָהֶם סוֹדוֹ שֶׁל דָּבָר. "דְּעוּ", אָמַר לָהֶם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, "מִן הַשָּׁמַיִם רָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה, אַךְ הוּא תָּמִיד הִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ".

"הָיְתָה חֲסֵרָה אֵפוֹא תְּפִלָּה קְטַנָּה כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁרְאִיתֶם. בְּכָךְ שֶׁדָּחַקְתִּי בּוֹ לְהָבִיא מַאֲכָלִים נוֹסָפִים, עוֹרַרְתִּיו לְהִתְפַּלֵּל וּמַזָּלוֹ הִתְהַפֵּךְ". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	ויגש תשע"ז
	הַמַּפְתֵּחַ לְיַחֲסֵי אֱנוֹשׁ טוֹבִים
	"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (ו-ה) לְפִי רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ קַיָּמוֹת שָׁלֹשׁ סִבּוֹת לִגְאֻלַּת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: הָרִאשׁוֹנָה "זְכוּת אָבוֹת", הַשְּׁנִיָּה "בְּרִית אָבוֹת" כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן", וְהַשְּׁלִישִׁית "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי". הַשְּׁאֵלָה הִיא, אִם יֵשׁ זְכוּת אָבוֹת וְיֵשׁ הַבְטָחָה בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, מָה הַצֹּרֶךְ בַּסִּבָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מֵעֹמֶק הַלֵּב? מְבָאֵר הַסְּפוֹרְנוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁשָּׁקְעוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, הֵם הָיוּ כָּל כָּךְ רְחוֹקִים מִמַּצָּב שֶׁל אֶפְשָׁרוּת לְהִגָּאֵל וּלְהִקָּרֵא עַם ה', עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַמַּלְאָכִים בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף קִטְרְגוּ וְאָמְרוּ "הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה". בְּמַצָּב כָּזֶה, גַּם אִם הָיוּ נִגְאָלִים, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְעַלּוּת נֶעֶשְׂתָה רַק עַל יְדֵי נַאֲקָתָם וּתְפִלָּתָם בַּצַּר לָהֶם. רַק כָּךְ נִהְיוּ רְאוּיִים וְזָכַר לָהֶם ה' אֶת בְּרִיתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ" (תְּהִלִּים קו-מה). נִמְצָא כִּי לַמְרוֹת הַזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת, לְלֹא מַפְתֵּחַ הַתְּפִלָּה, לֹא נִתָּן לִזְכּוֹת בְּכָל הַטּוֹבוֹת. הָעִנְיָן יוּבַן בְּמָשָׁל לְתַיָּר שֶׁנָּסַע לְבֵית מָלוֹן מְפֹאָר, וּלְאַחַר שְׁעוֹת נְסִיעָה מַתִּישׁוֹת הִגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. הַתַּשְׁלוּם נִתַּן מֵרֹאשׁ, הַכֹּל סֻדַּר עַד לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, וְאַף הַמַּפְתֵּחַ נִשְׁלַח אֵלָיו בַּדֹּאַר. בִּקֵּשׁ הָאִישׁ לְהִכָּנֵס כְּבָר לְחַדְרוֹ בַּמָּלוֹן וְלָפוּשׁ מְעַט, אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַחֶדֶר, טָפַח עַל מִצְחוֹ בְּצַעַר, וְנִזְכַּר שֶׁאֶת מַפְתֵּחַ הַחֶדֶר שָׁכַח בְּאַחַד הָאֲתָרִים בָּהֶם טִיֵּל. וְהִנֵּה, הִבְחִין בַּצַּד בְּמַפְתֵּחַ זָרוּק. נִסָּה אֶת מַזָּלוֹ, וּלְשִׂמְחָתוֹ הַמַּפְתֵּחַ אָכֵן נִכְנַס לְחֹר הַמַּנְעוּל, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ לְסוֹבְבוֹ. עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְשַׁפְשֵׁף אֶת שִׁנֵּי הַמַּפְתֵּחַ בְּחָזְקָה, וְאָכֵן לְאַחַר פְּעֻלָּה זוֹ הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה. בְּדִיּוּק כָּךְ פּוֹעֵל מַפְתֵּחַ הַתְּפִלָּה. הַתְּפִלָּה הִיא הַמַּפְתֵּחַ הַפּוֹתֵחַ אֶת הַדְּלָתוֹת וְהַשְּׁעָרִים לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְגַם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עַל הָאָדָם לִזְכּוֹת בְּשֶׁפַע שֶׁל רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אִם אֵין לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁהֵם הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, הוּא לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁפַע. אֲבָל לְעִתִּים גַּם בִּתְפִלָּה פְּשׁוּטָה לֹא דַּי, פְּעָמִים שֶׁצָּרִיךְ אֶת הַנְּאָקָה וְהַצְּעָקָה: ה' הַצִּילֵנִי! "שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁפְשֵׁף אֶת שִׁנָּיו עַל מְנָת שֶׁיִּפָּתַח, וְאָז הַתְּפִלָּה בּוֹקַעַת רְקִיעִים. מִנְהָג אֲפוּף מִסְתּוֹרִין הָיָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ. מִדֵּי פַּעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה עוֹרֵךְ נְסִיעָה לְאֵי-שָׁם, וּמְצָרֵף עִמּוֹ כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת מַטְּרַת הַנְּסִיעָה וְסִבּוֹתֶיהָ. הָעֶגְלוֹן הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן יוֹמָם וָלַיְלָה לְכָל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו מִפִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, בְּלֵיל שֶׁלֶג סוֹעֵר כְּמוֹ בִּשְׁעַת שָׁרָב כָּבֵד. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַת הוֹרָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְתַלְמִידָיו לְהִצְטָרֵף אֵלָיו לַנְּסִיעָה. לְאַחַר נְסִיעָה אֲרֻכָּה הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי כַּפְרִי אֶחָד. לְמַרְאֵה הָאוֹרְחִים הַבָּאִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ, אוֹרוּ פָנָיו שֶׁל הַכַּפְרִי. הָיָה זֶה יְהוּדִי חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא זָכָה בְּכָל יוֹם לְקַבֵּל אוֹרְחִים יְהוּדִים. הִזְדָּרֵז הָאִישׁ וְעָרַךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן לִסְעוּדַת 'מְלַוֵּה מַלְכָּה', אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁעָנִי וָדַל הָיָה, לֹא הָיָה בְּיָדוֹ מַה לְּהַגִּישׁ זוּלַת מְעַט מִמַּאַכְלֵי הַשַּׁבָּת שֶׁנּוֹתְרוּ. לְמַרְבֵּה הַפְּלִיאָה, פָּנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶל הַכַּפְרִי וְאָמַר בְּחֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן: "זֶהוּ זֶה? אֵין דַּי בְּכָךְ! יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד מַאֲכָלִים..." הַתַּלְמִידִים, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, אַךְ בְּהַכִּירָם אֶת רַבָּם, יָדוֹעַ יָדְעוּ כִּי יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ. נָבוֹךְ, נִכְנַס הַכַּפְרִי אֶל הַמִּטְבָּח וְתָר אַחַר מַאֲכָלִים נוֹסָפִים, אֶלָּא שֶׁשָּׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. לֹא יָדַע הַיְּהוּדִי אֶת נַפְשׁוֹ, וּמֵרֹב צַעַר הִתְכַּנֵּס בְּפִנַּת הַבַּיִת וְהֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תֵּן לִי שֶׁאוּכַל לָתֵת לַאֲחֵרִים". בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה הַדַּלָּה הוֹדוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וַחֲבוּרָתוֹ לַכַּפְרִי עַל הָאֵרוּחַ, וְעָשׂוּ דַּרְכָּם חֲזָרָה. לְשָׁנָה אַחֶרֶת לְקָחָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שׁוּב לְאוֹתוֹ כַּפְרִי, וּמַה הִשְׁתּוֹמְמוּ לְגַלּוֹת כִּי בִּקְתָּתוֹ הַמָּטָה לִפֹּל שֶׁל הָאִישׁ, הָפְכָה לְאַרְמוֹן רְחַב יָדַיִם, גִּנָּה מְעַטֶּרֶת אוֹתוֹ סָבִיב, וּבְתוֹךְ הַבַּיִת רָהִיטִים יְקָרִים וְכֵלִים נָאִים. חָרַד הָאִישׁ לִקְרָאתָם, וְעָרַךְ לִכְבוֹדָם סְעוּדָה גְּדוֹלָה מְלֵאָה כָּל טוּב. בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה סִפֵּר לָהֶם, כִּי בְּבִקּוּרָם הַקּוֹדֵם הֵם הִנִּיחוּ בְּרָכָה אֶל בֵּיתוֹ, וּמֵאוֹתוֹ זְמַן, הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ וְנֶהֱפַךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל לְטוֹבָה. בְּדַרְכָּם חֲזָרָה, תָּלוּ הַתַּלְמִידִים בְּרַבָּם הַקָּדוֹשׁ עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת שֶׁיְּבָאֵר לָהֶם סוֹדוֹ שֶׁל דָּבָר. "דְּעוּ", אָמַר לָהֶם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, "מִן הַשָּׁמַיִם רָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה, אַךְ הוּא תָּמִיד הִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ". "הָיְתָה חֲסֵרָה אֵפוֹא תְּפִלָּה קְטַנָּה כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁרְאִיתֶם. בְּכָךְ שֶׁדָּחַקְתִּי בּוֹ לְהָבִיא מַאֲכָלִים נוֹסָפִים, עוֹרַרְתִּיו לְהִתְפַּלֵּל וּמַזָּלוֹ הִתְהַפֵּךְ". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)