Otzarot-Article

"וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (לט-יב) שָׁנִינוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קו.), אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּשֵׁם רַב: לְעוֹלָם אַל יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, וְנִכְשַׁל. אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, וְאֵין אוֹמְרִים אֱלֹקֵי דָּוִד?"

עֲנָהוּ: "מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם נִסִּיתִי וְעָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן, וְאוֹתְךָ טֶרֶם בָּחַנְתִּי".

אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחָנֵנִי וְנַסֵּנִי". שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי, צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי" (תְּהִלִּים כו-ב).

הַסּוֹף יָדוּעַ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ הִצְטַעֵר עַד בְּלִי דַּי עַל שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת הַנִּסָּיוֹן: בָּחַנְתָּ לִבִּי, צְרַפְתַּנִי (נִסִּיתַנִי) בַּל תִּמְצָא (וְלֹא מָצָאתָ שֶׁעָמַדְתִּי בּוֹ). זַמֹּתִי (הַלְוַאי וְהָיָה זְמָם וְרֶסֶן בְּפִי, וּמְנָעַנִי מִלְּבַקֵּשׁ נִסָּיוֹן) בַּל יַעֲבֹר פִּי (הַלְוַאי וּבַקָּשָׁה זוֹ לֹא הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל דַּל שְׂפָתַי)" (תְּהִלִּים יז-ג).

אַךְ זֹאת יֵשׁ לְהָבִין: אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ נִסָּיוֹן, הֲרֵי אָמַד וְהֶעֱרִיךְ עַצְמוֹ שֶׁבְּכֹחוֹ לַעֲמֹד בּוֹ. מָה אֵרַע, אֵפוֹא? הַאִם לֹא הִכִּיר עַצְמוֹ כִּדְבָעֵי, שָׁגָה בְּאֻמְדָּנוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: לָאו. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִכִּיר עַצְמוֹ, וְיָדַע שֶׁיָּכוֹל הוּא לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. לֹא טָעָה. בְּרַם, הִתְעַלֵּם מִנְּקֻדָּה אַחַת, וְלֹא הָיָה מוּדָע לָהּ. וְהִיא, שֶׁיְּכָלְתֵּנוּ לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹנוֹת אֵינָהּ מִכֹּחֵנוּ שֶׁלָּנוּ. מוֹרָשָׁה הִיא לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. שֶׁכָּךְ כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל (רוּחַ חַיִּים, אָבוֹת ח-ג) שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָמַד בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְעַתָּה דַּרְכֵּנוּ סְלוּלָה לַעֲמֹד בָּהֶם בְּמַאֲמָץ מוּעָט.

כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לב-ה) בְּעִנְיַן פָּרָשָׁתֵנוּ: "יוֹסֵף יָרַד לְמִצְרַיִם וְגָדַר עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה (בְּנִסְיוֹן אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר), וְנִגְדְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתוֹ!" כָּל יִשְׂרָאֵל, גַּם צֶאֱצָאֵי הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים. "לְפִי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קוֹמָה אַחַת, וּבִשְׁלֵמוּת הָאֶחָד נִשְׁלֶמֶת כָּל הַקּוֹמָה" (דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְרַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן זָצָ"ל, אוֹת כג). לְפִיכָךְ חָשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל הוּא לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְצָדַק. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהִדַּמּוֹת לָאָבוֹת, הֲרֵי הָאָבוֹת עָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹתֵיהֶם בְּכֹחַ עַצְמָם. לְפִיכָךְ נִטַּל מִמֶּנּוּ מִמָּרוֹם הַחֹסֶן שֶׁהֻטְבַּע בָּנוּ מִכֹּחַ הָאָבוֹת, וּבִפְנֵי עַצְמוֹ לֹא אָצַר כֹּחַ. אַף לֹא דָּוִד הַמֶּלֶךְ!

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּלַפַּי יְמֵי הַחֲנֻכָּה, בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה.

יְדוּעִים דִּבְרֵי הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל (שְׁמוֹת ו-ח) שֶׁכַּאֲשֶׁר עָמְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁקֹעַ בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים מִשַּׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה, הוּא שַׁעַר הַמִּינוּת וְהַכְּפִירָה, לֹא הִנִּיחָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִהֵר לְגָאֳלָם. וּמַדּוּעַ, "לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתָם", גַּם אִם יֻרְעַל הָעוֹלָם בְּרַעַל הַכְּפִירָה, יוּכְלוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד!

וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה צָדְקוּ דְּבָרָיו. אֵיךְ הָעוֹלָם מֻרְעָל בְּכָל הַתַּרְעֵלָה הָאֶפְשָׁרִית, מְבוֹסֵס בְּמַדְמֵנַת סֵאוּב וְהֶפְקֵרוּת, פְּרִיקַת עֹל וְשִׁלּוּחַ רֶסֶן בְּאֶמְצָעוּת רְשָׁתוֹת וּמַכְשִׁירֵי הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה הָאֶלֶקְטְרוֹנִית הַפְּרוּצָה. וְכָל אֵלּוּ מִתְנַפְּצִים וּנְסוֹגִים לְנֹכַח חוֹמַת הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה, הַמְשַׁמֶּרֶת תְּכָנֶיהָ, עֲרָכֶיהָ וּמוֹרַשְׁתָּהּ. וְהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה (סוֹטָה כא.), מְגוֹנֶנֶת עַל לוֹמְדֶיהָ וּמְחַשֶּׁלֶת אוֹתָם לַעֲמֹד בְּרוּחַ הַזְּמַן, לִזְקֹף קוֹמָה וּלְהַחְזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ.

כָּל זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב. אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ - אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ" (שְׁמוֹת טו-ב). פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "לֹא אֲנִי תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא מֻחְזֶקֶת וְעוֹמֶדֶת לִי הַקְּדֻשָּׁה וֵאלוֹקוּתוֹ עָלַי מִימֵי אֲבוֹתַי"!

אָנוּ, כְּשֶׁלְּעַצְמֵנוּ, חַלָּשִׁים כָּל כָּךְ, קְטַנִּים כָּל כָּךְ, מַה כֹּחֵנוּ וּמַה גְּבוּרָתֵנוּ. בְּרַם, הָרִאשׁוֹנִים לְהִלָּחֵם בַּמִּינוּת וּבַכְּפִירָה, בַּהִתְיַוְּנוּת, הָיוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם. שֶׁקִּיְּמוּ מִצְווֹת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁהִתְקוֹמְמוּ מְעַטִּים מוּל רַבִּים, חַלָּשִׁים מוּל גִּבּוֹרִים, בִּידִיעָה שֶׁה' אִתָּם, וְלוֹ הַיְשׁוּעָה. וְנִצְּחוּ, וְחִדְּשׁוּ אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְהֵאִירוּ אֶת הַחֲשֵׁכָה. מִכֹּחָם, מְחֻשָּׁלִים אָנוּ מִפְּנֵי גְּזֵרוֹת, מְחֻסָּנִים מֵהַרְעָלוֹת, דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת וּמֻשְׁחָתוֹת, וּנְכוֹנִים לַעֲמֹד עַל דַּעְתֵּנוּ בְּעֹז וּלְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשע"ז
	הַתּוֹרָה - מְקוֹר כָּל עֵצָה טוֹבָה
	"וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (לט-יב) שָׁנִינוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קו.), אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּשֵׁם רַב: לְעוֹלָם אַל יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, וְנִכְשַׁל. אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, וְאֵין אוֹמְרִים אֱלֹקֵי דָּוִד?" עֲנָהוּ: "מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם נִסִּיתִי וְעָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן, וְאוֹתְךָ טֶרֶם בָּחַנְתִּי". אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחָנֵנִי וְנַסֵּנִי". שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי, צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי" (תְּהִלִּים כו-ב). הַסּוֹף יָדוּעַ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ הִצְטַעֵר עַד בְּלִי דַּי עַל שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת הַנִּסָּיוֹן: בָּחַנְתָּ לִבִּי, צְרַפְתַּנִי (נִסִּיתַנִי) בַּל תִּמְצָא (וְלֹא מָצָאתָ שֶׁעָמַדְתִּי בּוֹ). זַמֹּתִי (הַלְוַאי וְהָיָה זְמָם וְרֶסֶן בְּפִי, וּמְנָעַנִי מִלְּבַקֵּשׁ נִסָּיוֹן) בַּל יַעֲבֹר פִּי (הַלְוַאי וּבַקָּשָׁה זוֹ לֹא הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל דַּל שְׂפָתַי)" (תְּהִלִּים יז-ג). אַךְ זֹאת יֵשׁ לְהָבִין: אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ נִסָּיוֹן, הֲרֵי אָמַד וְהֶעֱרִיךְ עַצְמוֹ שֶׁבְּכֹחוֹ לַעֲמֹד בּוֹ. מָה אֵרַע, אֵפוֹא? הַאִם לֹא הִכִּיר עַצְמוֹ כִּדְבָעֵי, שָׁגָה בְּאֻמְדָּנוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: לָאו. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִכִּיר עַצְמוֹ, וְיָדַע שֶׁיָּכוֹל הוּא לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. לֹא טָעָה. בְּרַם, הִתְעַלֵּם מִנְּקֻדָּה אַחַת, וְלֹא הָיָה מוּדָע לָהּ. וְהִיא, שֶׁיְּכָלְתֵּנוּ לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹנוֹת אֵינָהּ מִכֹּחֵנוּ שֶׁלָּנוּ. מוֹרָשָׁה הִיא לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. שֶׁכָּךְ כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל (רוּחַ חַיִּים, אָבוֹת ח-ג) שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָמַד בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְעַתָּה דַּרְכֵּנוּ סְלוּלָה לַעֲמֹד בָּהֶם בְּמַאֲמָץ מוּעָט. כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לב-ה) בְּעִנְיַן פָּרָשָׁתֵנוּ: "יוֹסֵף יָרַד לְמִצְרַיִם וְגָדַר עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה (בְּנִסְיוֹן אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר), וְנִגְדְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתוֹ!" כָּל יִשְׂרָאֵל, גַּם צֶאֱצָאֵי הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים. "לְפִי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קוֹמָה אַחַת, וּבִשְׁלֵמוּת הָאֶחָד נִשְׁלֶמֶת כָּל הַקּוֹמָה" (דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְרַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן זָצָ"ל, אוֹת כג). לְפִיכָךְ חָשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל הוּא לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְצָדַק. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהִדַּמּוֹת לָאָבוֹת, הֲרֵי הָאָבוֹת עָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹתֵיהֶם בְּכֹחַ עַצְמָם. לְפִיכָךְ נִטַּל מִמֶּנּוּ מִמָּרוֹם הַחֹסֶן שֶׁהֻטְבַּע בָּנוּ מִכֹּחַ הָאָבוֹת, וּבִפְנֵי עַצְמוֹ לֹא אָצַר כֹּחַ. אַף לֹא דָּוִד הַמֶּלֶךְ! כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּלַפַּי יְמֵי הַחֲנֻכָּה, בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה. יְדוּעִים דִּבְרֵי הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל (שְׁמוֹת ו-ח) שֶׁכַּאֲשֶׁר עָמְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁקֹעַ בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים מִשַּׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה, הוּא שַׁעַר הַמִּינוּת וְהַכְּפִירָה, לֹא הִנִּיחָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִהֵר לְגָאֳלָם. וּמַדּוּעַ, "לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתָם", גַּם אִם יֻרְעַל הָעוֹלָם בְּרַעַל הַכְּפִירָה, יוּכְלוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד! וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה צָדְקוּ דְּבָרָיו. אֵיךְ הָעוֹלָם מֻרְעָל בְּכָל הַתַּרְעֵלָה הָאֶפְשָׁרִית, מְבוֹסֵס בְּמַדְמֵנַת סֵאוּב וְהֶפְקֵרוּת, פְּרִיקַת עֹל וְשִׁלּוּחַ רֶסֶן בְּאֶמְצָעוּת רְשָׁתוֹת וּמַכְשִׁירֵי הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה הָאֶלֶקְטְרוֹנִית הַפְּרוּצָה. וְכָל אֵלּוּ מִתְנַפְּצִים וּנְסוֹגִים לְנֹכַח חוֹמַת הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה, הַמְשַׁמֶּרֶת תְּכָנֶיהָ, עֲרָכֶיהָ וּמוֹרַשְׁתָּהּ. וְהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה (סוֹטָה כא.), מְגוֹנֶנֶת עַל לוֹמְדֶיהָ וּמְחַשֶּׁלֶת אוֹתָם לַעֲמֹד בְּרוּחַ הַזְּמַן, לִזְקֹף קוֹמָה וּלְהַחְזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. כָּל זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב. אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ - אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ" (שְׁמוֹת טו-ב). פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "לֹא אֲנִי תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא מֻחְזֶקֶת וְעוֹמֶדֶת לִי הַקְּדֻשָּׁה וֵאלוֹקוּתוֹ עָלַי מִימֵי אֲבוֹתַי"! אָנוּ, כְּשֶׁלְּעַצְמֵנוּ, חַלָּשִׁים כָּל כָּךְ, קְטַנִּים כָּל כָּךְ, מַה כֹּחֵנוּ וּמַה גְּבוּרָתֵנוּ. בְּרַם, הָרִאשׁוֹנִים לְהִלָּחֵם בַּמִּינוּת וּבַכְּפִירָה, בַּהִתְיַוְּנוּת, הָיוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם. שֶׁקִּיְּמוּ מִצְווֹת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁהִתְקוֹמְמוּ מְעַטִּים מוּל רַבִּים, חַלָּשִׁים מוּל גִּבּוֹרִים, בִּידִיעָה שֶׁה' אִתָּם, וְלוֹ הַיְשׁוּעָה. וְנִצְּחוּ, וְחִדְּשׁוּ אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְהֵאִירוּ אֶת הַחֲשֵׁכָה. מִכֹּחָם, מְחֻשָּׁלִים אָנוּ מִפְּנֵי גְּזֵרוֹת, מְחֻסָּנִים מֵהַרְעָלוֹת, דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת וּמֻשְׁחָתוֹת, וּנְכוֹנִים לַעֲמֹד עַל דַּעְתֵּנוּ בְּעֹז וּלְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)