Otzarot-Article

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם" (כט-א) בְּאַחַד הַבְּקָרִים שַׁבְתִּי לְבֵיתִי אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְהִנֵּה לְמוּלִי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַצִּיּוּר הַבָּא: אָדָם מְבֻגָּר הַצּוֹעֵד צַעֲדַת בֹּקֶר בְּצַוְתָּא עִם כַּלְבּוֹ, אַךְ דְּבַר מָה אַבְּסוּרְדִי מָשַׁךְ אֶת מַבָּטִי אֶל הַשְּׁנַיִם. הַכֶּלֶב פָּסַע לְפָנִים, וְהַזָּקֵן נִגְרַר בְּעִקְּבוֹתָיו כְּשֶׁחוּט קוֹלָרוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב אָחוּז בְּיָדוֹ בְּחָזְקָה. זֶה הָלַךְ כָּכָה: כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט הַכֶּלֶב לָרוּץ, מִהֵר אַף הַזָּקֵן אַחֲרָיו, וְאִלּוּ כְּשֶׁהֵאֵט, הֵאֵט גַּם בְּעָלָיו. בְּקִצּוּר, רָאִיתִי לְפָנַי כֶּלֶב שֶׁמּוֹלִיךְ אָדָם...

לְאַחַר שֶׁנּוֹדֵר יַעֲקֹב לִזְבֹּחַ לַה' כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵית אָבִיו כְּהַבְטָחַת ה', נֶאֱמַר "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם". מַה פֵּשֶׁר הַבִּטּוּי "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו"? הֲרֵי אֶת הָרַגְלַיִם לֹא נוֹשְׂאִים עַל הַשֶּׁכֶם, אַדְּרַבָּא, הָרַגְלַיִם הֵן הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הָאָדָם!

לְפִי רַבֵּנוּ אַבְרָהָם בֶּן הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל, גָּלוּם כָּאן רַעְיוֹן יְסוֹדִי: פְּעֻלּוֹת הָאָדָם מֻשְׁפָּעוֹת אוֹ מֵהַלֵּב, אֲשֶׁר הוּא מִשְׁכַּן הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה, אוֹ מֵהַגּוּף, אֲשֶׁר דּוֹרֵשׁ רְצוֹנוֹת וּמַאֲוַיִּים שׁוֹנִים. הַמַּאֲבָק הוּא, מִי יִמְשֹׁל עַל מִי - הַאִם הַלֵּב יוֹלִיךְ אֶת הַגּוּף וְהָרַגְלַיִם, אוֹ שֶׁהָרַגְלַיִם יוֹלִיכוּ אֶת הַלֵּב.

זֶהוּ לְמַעֲשֶׂה הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, וּכְפִי שֶׁמַּבְחִין בֵּינֵיהֶם הַמִּדְרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (לד-י): "הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם, וְאִלּוּ הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם". מַאֲוַיֵּי גּוּפָם שֶׁל הָרְשָׁעִים שׁוֹלְטִים עַל לִבָּם, וְאִלּוּ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, הַתְּבוּנָה הִיא הַמַּדְרִיכָה אֶת צַעֲדֵיהֶם וּמְיַשֶּׁרֶת אֶת נְתִיבֵיהֶם.

בָּא הַפָּסוּק וּמוֹדִיעֵנוּ כִּי אֵצֶל יַעֲקֹב הַצַּדִּיק: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו" - לִבּוֹ שָׁלַט עַל רַגְלָיו, וְנָשָׂא אוֹתָם לְאָן שֶׁחָפַץ, וְלֹא לְהֶפֶךְ!

סִפֵּר רַבִּי יִצְחָק דַּיָּן: בְּאַחַד הַסֶּמִינָרִים לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, הִשְׁתַּתֵּף יְהוּדִי בַּעַל עֵסֶק מְפֻרְסָם בַּעֲנַף הַמַּמְתַּקִּים. אוֹתוֹ אָדָם לֹא מָצָא עִנְיָן בְּהַרְצָאוֹת, וּבִכְלָל קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִשְׁמֹעַ עַל אֶפְשָׁרוּת לְשַׁנּוֹת אֶת אָרְחוֹת חַיָּיו הַחָפְשִׁיִּים. בִּמְקוֹם זֶה, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת הַשִּׁעֲמוּם, עָמַד מִחוּץ לְאוּלַם הַכְּנָסִים, וְחִלֵּק לַיְלָדִים שֶׁבָּאוּ עִם הוֹרֵיהֶם לַסֶּמִינָר סֻכָּרִיּוֹת, שׁוֹקוֹלָדִים וְכַדּוֹמֶה.

הַיְלָדִים, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, שָׂשׂוּ עַל מִינֵי הַמְּתִיקָה, וְתֵכֶף טָעֲמוּ מֵהֶם בַּהֲנָאָה. בַּעַל הַמַּמְתַּקִּים נֶהֱנָה לִרְאוֹת אֶת שִׂמְחָתָם, אַךְ הִנֵּה הִבְחִין בְּיֶלֶד, בֵּן שֶׁל אַחַד הַמַּרְצִים בַּסֶּמִינָר, שֶׁעָמַד בַּצַּד וְלֹא בָּא לְקַבֵּל מַמְתָּק. נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִצִּיעַ לוֹ מַמְתָּק. הַיֶּלֶד קִבֵּל בְּתוֹדָה וּפָנָה לָלֶכֶת.

מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, עָקַב אַחֲרָיו בַּעַל הַמַּמְתַּקִּים, וְרָאָה שֶׁהַיֶּלֶד מִסְתּוֹבֵב אָנֶה וְאָנָה עַד שֶׁמָּצָא אֶת אִמּוֹ. הֶרְאָה לָהּ אֶת הַמַּמְתָּק שֶׁקִּבֵּל, וְשָׁאַל הַאִם זֶה כָּשֵׁר. הָאֵם עָנְתָה בִּשְׁלִילָה, וְהַיֶּלֶד מִיָּד הִשְׁלִיכוֹ לָאַשְׁפָּה.

"בְּאוֹתוֹ רֶגַע", מֵעִיד הָאִישׁ, "נָפְלָה בִּי הַהַכָּרָה אֵילוּ כֹּחוֹת נֶפֶשׁ יֵשׁ לַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה. בָּרֶגַע שֶׁרָאִיתִי יֶלֶד קָטָן שֶׁמַּצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַדָּבָר שֶׁהוּא הֲכִי אוֹהֵב, הַדָּבָר גָּרַם לִי לְהָבִין מַה זֶּה יְהוּדִי. אוֹתוֹ רֶגַע שִׁנָּה אֶת חַיַּי, וְשַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	וישלח תשע"ז
	לֹא מִדֻּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצֵךְ
	"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם" (כט-א) בְּאַחַד הַבְּקָרִים שַׁבְתִּי לְבֵיתִי אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְהִנֵּה לְמוּלִי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַצִּיּוּר הַבָּא: אָדָם מְבֻגָּר הַצּוֹעֵד צַעֲדַת בֹּקֶר בְּצַוְתָּא עִם כַּלְבּוֹ, אַךְ דְּבַר מָה אַבְּסוּרְדִי מָשַׁךְ אֶת מַבָּטִי אֶל הַשְּׁנַיִם. הַכֶּלֶב פָּסַע לְפָנִים, וְהַזָּקֵן נִגְרַר בְּעִקְּבוֹתָיו כְּשֶׁחוּט קוֹלָרוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב אָחוּז בְּיָדוֹ בְּחָזְקָה. זֶה הָלַךְ כָּכָה: כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט הַכֶּלֶב לָרוּץ, מִהֵר אַף הַזָּקֵן אַחֲרָיו, וְאִלּוּ כְּשֶׁהֵאֵט, הֵאֵט גַּם בְּעָלָיו. בְּקִצּוּר, רָאִיתִי לְפָנַי כֶּלֶב שֶׁמּוֹלִיךְ אָדָם... לְאַחַר שֶׁנּוֹדֵר יַעֲקֹב לִזְבֹּחַ לַה' כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵית אָבִיו כְּהַבְטָחַת ה', נֶאֱמַר "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם". מַה פֵּשֶׁר הַבִּטּוּי "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו"? הֲרֵי אֶת הָרַגְלַיִם לֹא נוֹשְׂאִים עַל הַשֶּׁכֶם, אַדְּרַבָּא, הָרַגְלַיִם הֵן הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הָאָדָם! לְפִי רַבֵּנוּ אַבְרָהָם בֶּן הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל, גָּלוּם כָּאן רַעְיוֹן יְסוֹדִי: פְּעֻלּוֹת הָאָדָם מֻשְׁפָּעוֹת אוֹ מֵהַלֵּב, אֲשֶׁר הוּא מִשְׁכַּן הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה, אוֹ מֵהַגּוּף, אֲשֶׁר דּוֹרֵשׁ רְצוֹנוֹת וּמַאֲוַיִּים שׁוֹנִים. הַמַּאֲבָק הוּא, מִי יִמְשֹׁל עַל מִי - הַאִם הַלֵּב יוֹלִיךְ אֶת הַגּוּף וְהָרַגְלַיִם, אוֹ שֶׁהָרַגְלַיִם יוֹלִיכוּ אֶת הַלֵּב. זֶהוּ לְמַעֲשֶׂה הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, וּכְפִי שֶׁמַּבְחִין בֵּינֵיהֶם הַמִּדְרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (לד-י): "הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם, וְאִלּוּ הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם". מַאֲוַיֵּי גּוּפָם שֶׁל הָרְשָׁעִים שׁוֹלְטִים עַל לִבָּם, וְאִלּוּ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, הַתְּבוּנָה הִיא הַמַּדְרִיכָה אֶת צַעֲדֵיהֶם וּמְיַשֶּׁרֶת אֶת נְתִיבֵיהֶם. בָּא הַפָּסוּק וּמוֹדִיעֵנוּ כִּי אֵצֶל יַעֲקֹב הַצַּדִּיק: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו" - לִבּוֹ שָׁלַט עַל רַגְלָיו, וְנָשָׂא אוֹתָם לְאָן שֶׁחָפַץ, וְלֹא לְהֶפֶךְ! סִפֵּר רַבִּי יִצְחָק דַּיָּן: בְּאַחַד הַסֶּמִינָרִים לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, הִשְׁתַּתֵּף יְהוּדִי בַּעַל עֵסֶק מְפֻרְסָם בַּעֲנַף הַמַּמְתַּקִּים. אוֹתוֹ אָדָם לֹא מָצָא עִנְיָן בְּהַרְצָאוֹת, וּבִכְלָל קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִשְׁמֹעַ עַל אֶפְשָׁרוּת לְשַׁנּוֹת אֶת אָרְחוֹת חַיָּיו הַחָפְשִׁיִּים. בִּמְקוֹם זֶה, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת הַשִּׁעֲמוּם, עָמַד מִחוּץ לְאוּלַם הַכְּנָסִים, וְחִלֵּק לַיְלָדִים שֶׁבָּאוּ עִם הוֹרֵיהֶם לַסֶּמִינָר סֻכָּרִיּוֹת, שׁוֹקוֹלָדִים וְכַדּוֹמֶה. הַיְלָדִים, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, שָׂשׂוּ עַל מִינֵי הַמְּתִיקָה, וְתֵכֶף טָעֲמוּ מֵהֶם בַּהֲנָאָה. בַּעַל הַמַּמְתַּקִּים נֶהֱנָה לִרְאוֹת אֶת שִׂמְחָתָם, אַךְ הִנֵּה הִבְחִין בְּיֶלֶד, בֵּן שֶׁל אַחַד הַמַּרְצִים בַּסֶּמִינָר, שֶׁעָמַד בַּצַּד וְלֹא בָּא לְקַבֵּל מַמְתָּק. נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִצִּיעַ לוֹ מַמְתָּק. הַיֶּלֶד קִבֵּל בְּתוֹדָה וּפָנָה לָלֶכֶת. מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, עָקַב אַחֲרָיו בַּעַל הַמַּמְתַּקִּים, וְרָאָה שֶׁהַיֶּלֶד מִסְתּוֹבֵב אָנֶה וְאָנָה עַד שֶׁמָּצָא אֶת אִמּוֹ. הֶרְאָה לָהּ אֶת הַמַּמְתָּק שֶׁקִּבֵּל, וְשָׁאַל הַאִם זֶה כָּשֵׁר. הָאֵם עָנְתָה בִּשְׁלִילָה, וְהַיֶּלֶד מִיָּד הִשְׁלִיכוֹ לָאַשְׁפָּה. "בְּאוֹתוֹ רֶגַע", מֵעִיד הָאִישׁ, "נָפְלָה בִּי הַהַכָּרָה אֵילוּ כֹּחוֹת נֶפֶשׁ יֵשׁ לַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה. בָּרֶגַע שֶׁרָאִיתִי יֶלֶד קָטָן שֶׁמַּצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַדָּבָר שֶׁהוּא הֲכִי אוֹהֵב, הַדָּבָר גָּרַם לִי לְהָבִין מַה זֶּה יְהוּדִי. אוֹתוֹ רֶגַע שִׁנָּה אֶת חַיַּי, וְשַׁבְתִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)