Otzarot-Article

"וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ" (ב-ה) סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זַצַ"ל הָלַךְ בִּרְחוֹב הָעִיר וְרָאָה עִוֵּר עָנִי, לְבוּשׁ קְרָעִים וְיֶלֶד קָט אוֹחֵז בְּיָדוֹ וּמַנְחֵהוּ בְּדַרְכּוֹ. אָדָם אַחֵר, אִלּוּ הָיָה חוֹלֵף עַל פְּנֵיהֶם, מִסְּתָמָא נוֹתָר הָיָה בַּאֲדִישׁוּתוֹ; אִם נֵחוֹן בְּלֵב רָגִישׁ הָיָה מַבְלִיעַ אֲנָחָה שֶׁל צַעַר עַל הַמַּדְוִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם; אִם לֵב מִתְפַּעֵל לוֹ, הָיָה נוֹתֵן בְּלִבּוֹ הוֹדָאָה לְבוֹרְאוֹ עַל חוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁנִּתַּן לוֹ - "בָּרוּךְ אַתָּה ה' פּוֹקֵחַ עִוְּרִים".

לַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא הָיָה לֵב רָגִישׁ וְלֵב מִתְפַּעֵל גַּם יַחַד, אַךְ עַל כֻּלָּם הָיָה לוֹ לֵב רַחוּם. עָצַר בְּדַרְכּוֹ, פָּנָה אֶל הַשְּׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם. "אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם?" שָׁאַל.

הָעִוֵּר מַר נֶפֶשׁ הָיָה, רָטַן וְלֹא עָנָה. הַיֶּלֶד תָּלָה בַּמַּגִּיד עֵינַיִם נוּגוֹת וּמְיֻסָּרוֹת וְסִפֵּר כִּי מוֹבִיל הוּא אֶת אָבִיו וְאִלּוּ אִמּוֹ נִפְטְרָה. עוֹד סִפֵּר שֶׁקַּר לָהֶם בִּמְעוֹנָם הַטָּחוּב וְכִי אֵין בִּרְשׁוּתָם עֵצִים לְהַסָּקָה.

"עִם מִי אַתָּה מְשׂוֹחֵחַ שָׁם?", הִפְטִיר הָעִוֵּר, "הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת".

"מִיַּד, רְחִימַאי", עָנָה הַמַּגִּיד. "אֱמוֹר נָא לִי, כְּבָר אֲכַלְתֶּם?"

"לֹא", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד. "לוֹקֵחַ אֲנִי אֶת אַבָּא לְבֵית הַתַּמְחוּי לַעֲנִיֵּי הָעִיר, שָׁם נֹאכַל אֶת אֲרוּחָתֵנוּ וְאַחְזִירוֹ לְבֵיתֵנוּ".

לֹא הָיָה טַעַם לִשְׁאֹל אֶת הַיֶּלֶד הַאִם הוּא לוֹמֵד. בְּמַצָּבוֹ, פָּטוּר הָיָה מִלִּמּוּד תּוֹרָה. "בּוֹאוּ עִמִּי", אָמַר לָהֶם הַמַּגִּיד, "אֶתֵּן לָכֶם אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה, טוֹבָה בְּהַרְבֵּה מִזּוֹ הַנִּתֶּנֶת בְּבֵית הַתַּמְחוּי". זִיק שֶׁל הַכָּרַת טוֹבָה נִצַּת בְּעֵינֵי הַנַּעַר, עֵינָיו נֵעוֹרוּ לְחַיִּים, וְהִבִּיעוּ פִּקְחוּת רַבָּה מְהוּלָה בְּעֶצֶב עָמֹק. הַמַּגִּיד בִּטֵּל אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו, סָב עַל עִקְּבוֹתָיו וְהִתְאִים אֶת צְעָדָיו לְצַעֲדֵי הַיֶּלֶד. הֱבִיאָם לְבֵיתוֹ הַחַם וְעָרַךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן. שָׁקַד לְהַנְעִים אֶת שְׁהוּתָם, טָרַח לְהַשְׂבִּיעָם. גַּם הָאָב הָעִוֵּר נִרְגַּע, נִרְגָּנוּתוֹ נִסְדְּקָה.

"טָעִים", אִשֵּׁר, "וְנָעִים כָּאן".

"הֲתַסְכִּים לְהִתְגּוֹרֵר כָּאן?", שָׁאַל הַמַּגִּיד, "אַקְצֶה לָכֶם חֶדֶר מוּסָק, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם תְּקַבְּלוּ כָּזוֹ אֲרוּחָה. חִנָּם אֵין כֶּסֶף". מִהֵר לְהוֹסִיף. וְהַיֶּלֶד יוּכַל לִלְמֹד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה, חָשַׁב. עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, כַּמּוּבָן.

הָאָב הָעִוֵּר הִתְלַבֵּט. עֵינֵי הַיֶּלֶד נָצְצוּ בְּתִקְוָה. לְבַסּוֹף הִסְכִּים הָאָב, לְנִסָּיוֹן. לְמַעֲשֶׂה, הִתְנַחֵל בְּדִירַת הַמַּגִּיד, שִׁעְבֵּד אֶת הַבַּיִת לְנִרְגָּנוּתוֹ וְלִרְצוֹנוֹתָיו וְהַמַּגִּיד סָבַל הַכֹּל. הֵן גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (שַׁבָּת קכז.). בִּמְיֻחָד שֶׁהַיֶּלֶד הֵחֵל לִפְרֹחַ. קִבֵּל מָזוֹן וּבִגּוּד, הָלַךְ לִלְמֹד וְהִתְעָרָה בַּחֶבְרָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִפְטַר הָאָב, וְהַיֶּלֶד הִמְשִׁיךְ אֶת לִמּוּדָיו בַּיְּשִׁיבָה. הִתְבָּרֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִכָּרוֹן מַדְהִים וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ דָּבָר מִתַּלְמוּדוֹ. תְּפִיסָתוֹ מְהִירָה הָיְתָה כַּבָּרָק, שִׂכְלוֹ חַד כְּתַעַר, מִדּוֹתָיו זַכּוֹת כַּשֶּׁמֶן, נִשְׁמָתוֹ טְהוֹרָה כִּבְדֹלַח, הַתְמָדָתוֹ וּשְׁקִידָתוֹ בְּאֵין הֲפוּגָה. עַד מְהֵרָה קָנָה שֵׁם טוֹב וְנוֹדַע לִתְהִלָּה. נִשָּׂא וְהֵקִים בַּיִת לְתִפְאֶרֶת אַף עָלָה עַל כֵּס רַבָּנוּתָהּ שֶׁל בְּרוֹדִי, וּשְׁמוֹ נַעֲרָץ לְדוֹרוֹת. הֲלֹא הוּא הַגָּאוֹן הָאַדִּיר רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֵר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

וְעַתָּה, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מָה הָיָה קוֹרֶה לוּ הָיָה הַמַּגִּיד מַבְלִיעַ אֲנָחָה וּמַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, וְהַיֶּלֶד הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהַנְחוֹת אֶת אָבִיו לְבֵית הַתַּמְחוּי... מָה הָיָה עַם יִשְׂרָאֵל מַפְסִיד, מָה הָיָה הַיֶּלֶד מַפְסִיד - וְכַמָּה הָיָה הַמַּגִּיד מַפְסִיד.

בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, כְּשֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לַתֵּבָה, הַאִם יָדְעָה אֶת מִי הִיא מַצִּילָה? הַאִם שִׁעֲרָה שֶׁזֶּה הוּא מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבִי הַנְּבִיאִים, מַנְחִיל הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדוֹ תִּזָּכֵר גַּם הִיא לְטוֹבָה וּלְנֵצַח נְצָחִים?!

וּלְמַעֲשֶׂה, כָּל יֶלֶד יְהוּדִי הוּא כְּמשֶׁה בַּתֵּבָה, כִּי אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה עָתִיד מַזְהִיר נָכוֹן לוֹ. יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לִגְדוֹל הַדּוֹר אִם אַךְ תִּנָּתֵן לוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת, אִם יִפָּתַח לוֹ פֶּתַח.

הַאִם נִסְתַּפֵּק בַּאֲנָחָה וּבִמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם בִּלְבַד אוֹ נוֹשִׁיט יָד כְּבַתְיָה?! הָבָה נִפְתַּח יָד, כַּמַּגִּיד מִדּוּבְנָא, וְכָל הַפֵּרוֹת לְדוֹרוֹת עוֹלָם יִזָּקְפוּ לִזְכוּתֵנוּ. נִתְמֹךְ בְּמַעֲשֶׂה וּבְמָמוֹן, כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ, בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה נָפִיק אֶת הַמֵּרַב מִבָּנֵינוּ וּמִבְּנוֹתֵינוּ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הֵם שֶׁיָּאִירוּ לַדּוֹר הַבָּא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשע"ז
	לֹא מִדֻּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצֵךְ
	"וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ" (ב-ה) סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה "וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ" (ב-ה) סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זַצַ"ל הָלַךְ בִּרְחוֹב הָעִיר וְרָאָה עִוֵּר עָנִי, לְבוּשׁ קְרָעִים וְיֶלֶד קָט אוֹחֵז בְּיָדוֹ וּמַנְחֵהוּ בְּדַרְכּוֹ. אָדָם אַחֵר, אִלּוּ הָיָה חוֹלֵף עַל פְּנֵיהֶם, מִסְּתָמָא נוֹתָר הָיָה בַּאֲדִישׁוּתוֹ; אִם נֵחוֹן בְּלֵב רָגִישׁ הָיָה מַבְלִיעַ אֲנָחָה שֶׁל צַעַר עַל הַמַּדְוִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם; אִם לֵב מִתְפַּעֵל לוֹ, הָיָה נוֹתֵן בְּלִבּוֹ הוֹדָאָה לְבוֹרְאוֹ עַל חוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁנִּתַּן לוֹ - "בָּרוּךְ אַתָּה ה' פּוֹקֵחַ עִוְּרִים". לַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא הָיָה לֵב רָגִישׁ וְלֵב מִתְפַּעֵל גַּם יַחַד, אַךְ עַל כֻּלָּם הָיָה לוֹ לֵב רַחוּם. עָצַר בְּדַרְכּוֹ, פָּנָה אֶל הַשְּׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם. "אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם?" שָׁאַל. הָעִוֵּר מַר נֶפֶשׁ הָיָה, רָטַן וְלֹא עָנָה. הַיֶּלֶד תָּלָה בַּמַּגִּיד עֵינַיִם נוּגוֹת וּמְיֻסָּרוֹת וְסִפֵּר כִּי מוֹבִיל הוּא אֶת אָבִיו וְאִלּוּ אִמּוֹ נִפְטְרָה. עוֹד סִפֵּר שֶׁקַּר לָהֶם בִּמְעוֹנָם הַטָּחוּב וְכִי אֵין בִּרְשׁוּתָם עֵצִים לְהַסָּקָה. "עִם מִי אַתָּה מְשׂוֹחֵחַ שָׁם?", הִפְטִיר הָעִוֵּר, "הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת". "מִיַּד, רְחִימַאי", עָנָה הַמַּגִּיד. "אֱמוֹר נָא לִי, כְּבָר אֲכַלְתֶּם?" "לֹא", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד. "לוֹקֵחַ אֲנִי אֶת אַבָּא לְבֵית הַתַּמְחוּי לַעֲנִיֵּי הָעִיר, שָׁם נֹאכַל אֶת אֲרוּחָתֵנוּ וְאַחְזִירוֹ לְבֵיתֵנוּ". לֹא הָיָה טַעַם לִשְׁאֹל אֶת הַיֶּלֶד הַאִם הוּא לוֹמֵד. בְּמַצָּבוֹ, פָּטוּר הָיָה מִלִּמּוּד תּוֹרָה. "בּוֹאוּ עִמִּי", אָמַר לָהֶם הַמַּגִּיד, "אֶתֵּן לָכֶם אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה, טוֹבָה בְּהַרְבֵּה מִזּוֹ הַנִּתֶּנֶת בְּבֵית הַתַּמְחוּי". זִיק שֶׁל הַכָּרַת טוֹבָה נִצַּת בְּעֵינֵי הַנַּעַר, עֵינָיו נֵעוֹרוּ לְחַיִּים, וְהִבִּיעוּ פִּקְחוּת רַבָּה מְהוּלָה בְּעֶצֶב עָמֹק. הַמַּגִּיד בִּטֵּל אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו, סָב עַל עִקְּבוֹתָיו וְהִתְאִים אֶת צְעָדָיו לְצַעֲדֵי הַיֶּלֶד. הֱבִיאָם לְבֵיתוֹ הַחַם וְעָרַךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן. שָׁקַד לְהַנְעִים אֶת שְׁהוּתָם, טָרַח לְהַשְׂבִּיעָם. גַּם הָאָב הָעִוֵּר נִרְגַּע, נִרְגָּנוּתוֹ נִסְדְּקָה. "טָעִים", אִשֵּׁר, "וְנָעִים כָּאן". "הֲתַסְכִּים לְהִתְגּוֹרֵר כָּאן?", שָׁאַל הַמַּגִּיד, "אַקְצֶה לָכֶם חֶדֶר מוּסָק, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם תְּקַבְּלוּ כָּזוֹ אֲרוּחָה. חִנָּם אֵין כֶּסֶף". מִהֵר לְהוֹסִיף. וְהַיֶּלֶד יוּכַל לִלְמֹד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה, חָשַׁב. עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, כַּמּוּבָן. הָאָב הָעִוֵּר הִתְלַבֵּט. עֵינֵי הַיֶּלֶד נָצְצוּ בְּתִקְוָה. לְבַסּוֹף הִסְכִּים הָאָב, לְנִסָּיוֹן. לְמַעֲשֶׂה, הִתְנַחֵל בְּדִירַת הַמַּגִּיד, שִׁעְבֵּד אֶת הַבַּיִת לְנִרְגָּנוּתוֹ וְלִרְצוֹנוֹתָיו וְהַמַּגִּיד סָבַל הַכֹּל. הֵן גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (שַׁבָּת קכז.). בִּמְיֻחָד שֶׁהַיֶּלֶד הֵחֵל לִפְרֹחַ. קִבֵּל מָזוֹן וּבִגּוּד, הָלַךְ לִלְמֹד וְהִתְעָרָה בַּחֶבְרָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִפְטַר הָאָב, וְהַיֶּלֶד הִמְשִׁיךְ אֶת לִמּוּדָיו בַּיְּשִׁיבָה. הִתְבָּרֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִכָּרוֹן מַדְהִים וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ דָּבָר מִתַּלְמוּדוֹ. תְּפִיסָתוֹ מְהִירָה הָיְתָה כַּבָּרָק, שִׂכְלוֹ חַד כְּתַעַר, מִדּוֹתָיו זַכּוֹת כַּשֶּׁמֶן, נִשְׁמָתוֹ טְהוֹרָה כִּבְדֹלַח, הַתְמָדָתוֹ וּשְׁקִידָתוֹ בְּאֵין הֲפוּגָה. עַד מְהֵרָה קָנָה שֵׁם טוֹב וְנוֹדַע לִתְהִלָּה. נִשָּׂא וְהֵקִים בַּיִת לְתִפְאֶרֶת אַף עָלָה עַל כֵּס רַבָּנוּתָהּ שֶׁל בְּרוֹדִי, וּשְׁמוֹ נַעֲרָץ לְדוֹרוֹת. הֲלֹא הוּא הַגָּאוֹן הָאַדִּיר רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֵר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְעַתָּה, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מָה הָיָה קוֹרֶה לוּ הָיָה הַמַּגִּיד מַבְלִיעַ אֲנָחָה וּמַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, וְהַיֶּלֶד הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהַנְחוֹת אֶת אָבִיו לְבֵית הַתַּמְחוּי... מָה הָיָה עַם יִשְׂרָאֵל מַפְסִיד, מָה הָיָה הַיֶּלֶד מַפְסִיד - וְכַמָּה הָיָה הַמַּגִּיד מַפְסִיד. בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, כְּשֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לַתֵּבָה, הַאִם יָדְעָה אֶת מִי הִיא מַצִּילָה? הַאִם שִׁעֲרָה שֶׁזֶּה הוּא מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבִי הַנְּבִיאִים, מַנְחִיל הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדוֹ תִּזָּכֵר גַּם הִיא לְטוֹבָה וּלְנֵצַח נְצָחִים?! וּלְמַעֲשֶׂה, כָּל יֶלֶד יְהוּדִי הוּא כְּמשֶׁה בַּתֵּבָה, כִּי אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה עָתִיד מַזְהִיר נָכוֹן לוֹ. יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לִגְדוֹל הַדּוֹר אִם אַךְ תִּנָּתֵן לוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת, אִם יִפָּתַח לוֹ פֶּתַח. הַאִם נִסְתַּפֵּק בַּאֲנָחָה וּבִמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם בִּלְבַד אוֹ נוֹשִׁיט יָד כְּבַתְיָה?! הָבָה נִפְתַּח יָד, כַּמַּגִּיד מִדּוּבְנָא, וְכָל הַפֵּרוֹת לְדוֹרוֹת עוֹלָם יִזָּקְפוּ לִזְכוּתֵנוּ. נִתְמֹךְ בְּמַעֲשֶׂה וּבְמָמוֹן, כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ, בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה נָפִיק אֶת הַמֵּרַב מִבָּנֵינוּ וּמִבְּנוֹתֵינוּ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הֵם שֶׁיָּאִירוּ לַדּוֹר הַבָּא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)