Otzarot-Article

"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (כט-כח) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָ"אַבִּיר יַעֲקֹב" אַבּוּחֲצִירָא זָצָ"ל, בְּסִפְרוֹ "פִּתּוּחֵי חוֹתָם": חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַחֹדֶשׁ בּוֹ יֵשׁ לָאָדָם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלִבְחֹן אֶת מַצָּבוֹ, הֵן בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ", וּקְרוּיוֹת הֵן "נִסְתָּרוֹת", לְפִי שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ - וְהֵן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵן בִּבְחִינַת "הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ". לְפִיכָךְ "לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל.

וְהַמַּסְקָנָה מֵחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ זֶה, תָּבִיא לִתְשׁוּבָה וּלְשִׁפּוּר דֶּרֶךְ: "לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". וְהֵם יָבִיאוּ לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה.

לַמְרוֹת הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הַהוֹרִים לְהַחְדִּיר בְּיַלְדֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאֶת כָּל הָמַעֲשֶׂה יָבִיא הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט, יֵשׁ לְפַתֵּחַ עֲרוּצֵי קֶשֶׁר הַסְבָּרָתִיִּים עִם הַדּוֹר הַצָּעִיר, וְלֹא לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם בְּסִגְנוֹן 'שָׁחֹר לָבָן', כָּךְ מֻתָּר וְכָךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת. הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהַמַּצָּב הָאִידֵאָלִי הוּא שֶׁהַיֶּלֶד יָבִין וְיַפְנִים אֶת מַה שֶּׁנִּדְרַשׁ מִמֶּנּוּ לְבַד, וְהוֹרִים שֶׁיְּנַסּוּ לָלֶכֶת רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל צִוּוּיִים וְאַזְהָרוֹת, דַּרְכָּם לֹא תִּצְלַח.

מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין: נִכְנַסְתִּי פַּעַם לְבֵית מִדְרָשׁ שֶׁבּוֹ שָׁהוּ שְׁנֵי יְלָדִים כִּבְנֵי חָמֵשׁ. שְׁנֵי הַיְלָדִים הוֹצִיאוּ גְּמָרוֹת מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים וְיָשְׁבוּ לִלְמֹד. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִתְפַּלֵּאתִי, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁזַּאֲטוּטִים שֶׁכָּאֵלֶּה לוֹמְדִים כְּבָר גְּמָרָא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְנוֹעֵעַ "כְּמוֹ גְּדוֹלִים". כְּלַפֵּי חוּץ נִרְאֶה הָיָה שֶׁהֵם לוֹמְדִים אֶת אַחַת הַסּוּגְיוֹת הַקָּשׁוֹת בַּשַּׁ"ס.

הַיְלָדִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ אֶלָּא נִפְנְפוּ בְּאֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם, מָשָׁל מִתְוַכְּחִים הֵם עַל סְבָרָה מְפֻלְפֶּלֶת שֶׁל הָרַשְׁבָּ"א וְהָרַמְבַּ"ן, הָרַאֲבַ"ד וְהָרַמְבַּ"ם. עַתָּה לֹא יָכֹלְתִּי כְּבָר לְהִתְאַפֵּק. הִתְקָרַבְתִּי אֶל הַשְּׁנַיִם כְּדֵי לִשְׁמֹעַ עַל מַה דִּבְרֵיהֶם נְסוֹבִים, וְנִדְהַמְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי.

שְׁנֵי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים "שִׁנְּנוּ" רַק מִלָּה אַחַת, עָלֶיהָ חָזְרוּ אֵין סְפֹר פְּעָמִים. רַק עַל מִלָּה אַחַת.

יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה הָיְתָה הַמִּלָּה?

"אָסוּר"!

כָּךְ, לְלֹא מִלִּים, יָשְׁבוּ לָהֶם שְׁנֵי הַיְלָדִים וְאָמְרוּ "אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר", וְעוֹד פַּעַם "אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר", וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, וְהַכֹּל בְּנִגּוּן הַלִּמּוּד שֶׁל הַמְבֻגָּרִים...

וַחֲבָל.

וְכִי כָּל הַיֶּדַע שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה מִצְטַמְצֵם בְּכָךְ שֶׁאָסוּר וְאָסוּר וְאָסוּר?! אֵין שׁוּם דָּבָר מֻתָּר, רַק אָסוּר?! אֶתְמָהָה!

בִּמְקוֹם לְהַנְחִיל לִילָדֵינוּ אֶת מְתִיקוּת הַתּוֹרָה וּנְעִימוּתָהּ, וּלְהַעֲנִיק לָהֶם אֶת הָעֻבְדָּה הַמְשַׂמַּחַת שֶׁתּוֹרָתֵנוּ הִיא תּוֹרַת חַיִּים עַל כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ מִכָּךְ, עוֹסְקִים רַק בְּאִסּוּרִים וְאַזְהָרוֹת!

נָכוֹן שֶׁעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁיְּלָדִים קְטַנִּים נִמְצָאִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה. וּבִפְרָט אִם פּוֹתְחִים הֵם גְּמָרָא וְיוֹשְׁבִים לִלְמֹד, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה רַק "כְּאִלּוּ". עֶצֶם הַיְשִׁיבָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, יֵשׁ בְּכֹחָהּ לָטַעַת בִּילָדִים אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, בִּרְאוֹתָם וּבְהִתְבּוֹנְנָם אַחַר הַלּוֹמְדִים הָעֲמֵלִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת.

לָכֵן, לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא אִם יֵשְׁבוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וִישַׁנְּנוּ כָּל הַזְּמַן אֶת הַמִּלָּה 'אָסוּר'... כַּוָּנָתֵנוּ הָיְתָה לְהָעִיר שֶׁדֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ הַמַּתְאִימָה יוֹתֵר לְדוֹרֵנוּ הִיא לְהַאֲהִיב עַל הַיְלָדִים אֶת הַלִּמּוּד, וּלְיַקֵּר בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים.

יְלָדִים שֶׁגִּרְסָתָם מִצְטַמְצֶמֶת בְּכָךְ שֶׁ"אָסוּר וְאָסוּר וְאָסוּר", לֹא יוּכְלוּ לְהַתְמִיד וְלֵישֵׁב בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְאֹרֶךְ זְמַן. הַיּוֹם אוֹ מָחָר תָּחוּל הִתְפָּרְקוּת בְּמֻשְּׂגֵי הַלִּמּוּד שֶׁלָּהֶם, וְאָז - מִי עָרֵב בַּעֲדֵנוּ שֶׁהֵם יִשָּׁאֲרוּ בִּכְלָל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ?!

יְתֵרָה מִכָּךְ, שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִמְּנַהֲלָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל יְשִׁיבַת כְּפַר חֲסִידִים, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק הָרַב דֹּב יָפֶה, שֶׁאָמַר שֶׁהַיּוֹם אָנוּ חַיִּים בְּדוֹר שֶׁאוֹהֵב "תַּכְלֶע'ס". לֹא מוּכָנִים לַעֲסֹק בַּהֲוָא אַמִּינָא, וּבִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַסְקָנָה. לָכֵן, אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ, בִּמְקוֹם לוֹמַר לְיֶלֶד עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ, עָדִיף לוֹמַר לוֹ "אִם תִּתְגַּבֵּר עַל עִנְיָן פְּלוֹנִי תִּהְיֶה לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה". בְּדֶרֶךְ זוֹ, מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁהֶחְדַּרְתָּ בּוֹ אֶת הָ"עֲשֵׂה טוֹב", שֶׁהוּא כָּל כָּךְ חָשׁוּב וְנִצְרָךְ בִּתְקוּפָתֵנוּ, הֵבֵאתָ אוֹתוֹ לִידֵי תַּכְלֶע'ס. עַכְשָׁו הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם יִתְגַּבֵּר תִּהְיֶה לוֹ מִצְוָה.

הִגִּיעָה אֵלֵינוּ שְׁאֵלָה עַל יְתוֹמָה הַנִּמְצֵאת בְּתוֹךְ שְׁנַת אֵבֶל עַל אָבִיהָ. חַבְרוֹתֶיהָ לַכִּתָּה מְתַכְנְנוֹת אֶת מְסִבַּת סוֹף הַשָּׁנָה, וּלְשֵׁם כָּךְ הֵן צְרִיכוֹת כַּיָּדוּעַ לָשִׁיר וּלְהַצִּיג בְּיַחַד. הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה: הַאִם מֻתָּר לָהּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁירָה וּבַהַצָּגוֹת?

הֵשַׁבְתִּי, שֶׁמִּצַּד הַהֲלָכָה הַדָּבָר אָסוּר. אֲבָל - הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי - אַל תֹּאמְרוּ לָהּ סְתָם כָּךְ שֶׁהַדָּבָר אָסוּר, שֶׁהֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי שְׁנַת הָאֲבֵלוּת עַל אָבִיהָ הִיא שׁוֹמַעַת רַק 'אָסוּר וְאָסוּר'. כְּדַאי יוֹתֵר שֶׁתֹּאמְרוּ לָהּ אֶת הַהוֹרָאָה בְּנֻסָּח מְעוֹדֵד, כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁנִּצֶּבֶת עַתָּה בְּפָנֶיהָ עוֹד הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת לְקַיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב מִדְּאוֹרַיְתָא, וַחֲבָל לְהַפְסִיד הִזְדַּמְּנוּת שֶׁכָּזוֹ.

אוֹ שֶׁתְּתָאֲרוּ לָהּ כֵּיצַד אָבִיהָ שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר בַּשָּׁמַיִם מִיַּלְדָּתוֹ, הַמְצַיֶּתֶת לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וְנִשְׁמַעַת לְהוֹרָאוֹת הַהֲלָכָה הַמְּסוּרָה מִדּוֹר דּוֹר. וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִלּוֹת שֶׁל עִידוּד וְתִקְוָה. רַק כָּךְ נִטַּע בְּלִבּוֹת יְלָדֵינוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְנִזְכֶּה מֵהֶם לְרֹב נַחַת וְשִׂמְחָה. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	ויצא תשע"ז
	כָּךְ דּוֹרְשִׁים לַאֲמִתָּה שֶׁל תּוֹרָה
	"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (כט-כח) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָ"אַבִּיר יַעֲקֹב" אַבּוּחֲצִירָא זָצָ"ל, בְּסִפְרוֹ "פִּתּוּחֵי חוֹתָם": חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַחֹדֶשׁ בּוֹ יֵשׁ לָאָדָם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלִבְחֹן אֶת מַצָּבוֹ, הֵן בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ", וּקְרוּיוֹת הֵן "נִסְתָּרוֹת", לְפִי שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ - וְהֵן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵן בִּבְחִינַת "הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ". לְפִיכָךְ "לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְהַמַּסְקָנָה מֵחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ זֶה, תָּבִיא לִתְשׁוּבָה וּלְשִׁפּוּר דֶּרֶךְ: "לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". וְהֵם יָבִיאוּ לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה. לַמְרוֹת הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הַהוֹרִים לְהַחְדִּיר בְּיַלְדֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאֶת כָּל הָמַעֲשֶׂה יָבִיא הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט, יֵשׁ לְפַתֵּחַ עֲרוּצֵי קֶשֶׁר הַסְבָּרָתִיִּים עִם הַדּוֹר הַצָּעִיר, וְלֹא לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם בְּסִגְנוֹן 'שָׁחֹר לָבָן', כָּךְ מֻתָּר וְכָךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת. הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהַמַּצָּב הָאִידֵאָלִי הוּא שֶׁהַיֶּלֶד יָבִין וְיַפְנִים אֶת מַה שֶּׁנִּדְרַשׁ מִמֶּנּוּ לְבַד, וְהוֹרִים שֶׁיְּנַסּוּ לָלֶכֶת רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל צִוּוּיִים וְאַזְהָרוֹת, דַּרְכָּם לֹא תִּצְלַח. מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין: נִכְנַסְתִּי פַּעַם לְבֵית מִדְרָשׁ שֶׁבּוֹ שָׁהוּ שְׁנֵי יְלָדִים כִּבְנֵי חָמֵשׁ. שְׁנֵי הַיְלָדִים הוֹצִיאוּ גְּמָרוֹת מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים וְיָשְׁבוּ לִלְמֹד. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִתְפַּלֵּאתִי, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁזַּאֲטוּטִים שֶׁכָּאֵלֶּה לוֹמְדִים כְּבָר גְּמָרָא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְנוֹעֵעַ "כְּמוֹ גְּדוֹלִים". כְּלַפֵּי חוּץ נִרְאֶה הָיָה שֶׁהֵם לוֹמְדִים אֶת אַחַת הַסּוּגְיוֹת הַקָּשׁוֹת בַּשַּׁ"ס. הַיְלָדִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ אֶלָּא נִפְנְפוּ בְּאֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם, מָשָׁל מִתְוַכְּחִים הֵם עַל סְבָרָה מְפֻלְפֶּלֶת שֶׁל הָרַשְׁבָּ"א וְהָרַמְבַּ"ן, הָרַאֲבַ"ד וְהָרַמְבַּ"ם. עַתָּה לֹא יָכֹלְתִּי כְּבָר לְהִתְאַפֵּק. הִתְקָרַבְתִּי אֶל הַשְּׁנַיִם כְּדֵי לִשְׁמֹעַ עַל מַה דִּבְרֵיהֶם נְסוֹבִים, וְנִדְהַמְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי. שְׁנֵי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים "שִׁנְּנוּ" רַק מִלָּה אַחַת, עָלֶיהָ חָזְרוּ אֵין סְפֹר פְּעָמִים. רַק עַל מִלָּה אַחַת. יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה הָיְתָה הַמִּלָּה? "אָסוּר"! כָּךְ, לְלֹא מִלִּים, יָשְׁבוּ לָהֶם שְׁנֵי הַיְלָדִים וְאָמְרוּ "אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר", וְעוֹד פַּעַם "אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר", וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, וְהַכֹּל בְּנִגּוּן הַלִּמּוּד שֶׁל הַמְבֻגָּרִים... וַחֲבָל. וְכִי כָּל הַיֶּדַע שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה מִצְטַמְצֵם בְּכָךְ שֶׁאָסוּר וְאָסוּר וְאָסוּר?! אֵין שׁוּם דָּבָר מֻתָּר, רַק אָסוּר?! אֶתְמָהָה! בִּמְקוֹם לְהַנְחִיל לִילָדֵינוּ אֶת מְתִיקוּת הַתּוֹרָה וּנְעִימוּתָהּ, וּלְהַעֲנִיק לָהֶם אֶת הָעֻבְדָּה הַמְשַׂמַּחַת שֶׁתּוֹרָתֵנוּ הִיא תּוֹרַת חַיִּים עַל כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ מִכָּךְ, עוֹסְקִים רַק בְּאִסּוּרִים וְאַזְהָרוֹת! נָכוֹן שֶׁעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁיְּלָדִים קְטַנִּים נִמְצָאִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה. וּבִפְרָט אִם פּוֹתְחִים הֵם גְּמָרָא וְיוֹשְׁבִים לִלְמֹד, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה רַק "כְּאִלּוּ". עֶצֶם הַיְשִׁיבָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, יֵשׁ בְּכֹחָהּ לָטַעַת בִּילָדִים אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, בִּרְאוֹתָם וּבְהִתְבּוֹנְנָם אַחַר הַלּוֹמְדִים הָעֲמֵלִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת. לָכֵן, לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא אִם יֵשְׁבוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וִישַׁנְּנוּ כָּל הַזְּמַן אֶת הַמִּלָּה 'אָסוּר'... כַּוָּנָתֵנוּ הָיְתָה לְהָעִיר שֶׁדֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ הַמַּתְאִימָה יוֹתֵר לְדוֹרֵנוּ הִיא לְהַאֲהִיב עַל הַיְלָדִים אֶת הַלִּמּוּד, וּלְיַקֵּר בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים. יְלָדִים שֶׁגִּרְסָתָם מִצְטַמְצֶמֶת בְּכָךְ שֶׁ"אָסוּר וְאָסוּר וְאָסוּר", לֹא יוּכְלוּ לְהַתְמִיד וְלֵישֵׁב בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְאֹרֶךְ זְמַן. הַיּוֹם אוֹ מָחָר תָּחוּל הִתְפָּרְקוּת בְּמֻשְּׂגֵי הַלִּמּוּד שֶׁלָּהֶם, וְאָז - מִי עָרֵב בַּעֲדֵנוּ שֶׁהֵם יִשָּׁאֲרוּ בִּכְלָל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ?! יְתֵרָה מִכָּךְ, שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִמְּנַהֲלָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל יְשִׁיבַת כְּפַר חֲסִידִים, הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק הָרַב דֹּב יָפֶה, שֶׁאָמַר שֶׁהַיּוֹם אָנוּ חַיִּים בְּדוֹר שֶׁאוֹהֵב "תַּכְלֶע'ס". לֹא מוּכָנִים לַעֲסֹק בַּהֲוָא אַמִּינָא, וּבִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַסְקָנָה. לָכֵן, אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ, בִּמְקוֹם לוֹמַר לְיֶלֶד עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ, עָדִיף לוֹמַר לוֹ "אִם תִּתְגַּבֵּר עַל עִנְיָן פְּלוֹנִי תִּהְיֶה לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה". בְּדֶרֶךְ זוֹ, מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁהֶחְדַּרְתָּ בּוֹ אֶת הָ"עֲשֵׂה טוֹב", שֶׁהוּא כָּל כָּךְ חָשׁוּב וְנִצְרָךְ בִּתְקוּפָתֵנוּ, הֵבֵאתָ אוֹתוֹ לִידֵי תַּכְלֶע'ס. עַכְשָׁו הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם יִתְגַּבֵּר תִּהְיֶה לוֹ מִצְוָה. הִגִּיעָה אֵלֵינוּ שְׁאֵלָה עַל יְתוֹמָה הַנִּמְצֵאת בְּתוֹךְ שְׁנַת אֵבֶל עַל אָבִיהָ. חַבְרוֹתֶיהָ לַכִּתָּה מְתַכְנְנוֹת אֶת מְסִבַּת סוֹף הַשָּׁנָה, וּלְשֵׁם כָּךְ הֵן צְרִיכוֹת כַּיָּדוּעַ לָשִׁיר וּלְהַצִּיג בְּיַחַד. הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה: הַאִם מֻתָּר לָהּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁירָה וּבַהַצָּגוֹת? הֵשַׁבְתִּי, שֶׁמִּצַּד הַהֲלָכָה הַדָּבָר אָסוּר. אֲבָל - הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי - אַל תֹּאמְרוּ לָהּ סְתָם כָּךְ שֶׁהַדָּבָר אָסוּר, שֶׁהֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי שְׁנַת הָאֲבֵלוּת עַל אָבִיהָ הִיא שׁוֹמַעַת רַק 'אָסוּר וְאָסוּר'. כְּדַאי יוֹתֵר שֶׁתֹּאמְרוּ לָהּ אֶת הַהוֹרָאָה בְּנֻסָּח מְעוֹדֵד, כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁנִּצֶּבֶת עַתָּה בְּפָנֶיהָ עוֹד הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת לְקַיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב מִדְּאוֹרַיְתָא, וַחֲבָל לְהַפְסִיד הִזְדַּמְּנוּת שֶׁכָּזוֹ. אוֹ שֶׁתְּתָאֲרוּ לָהּ כֵּיצַד אָבִיהָ שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר בַּשָּׁמַיִם מִיַּלְדָּתוֹ, הַמְצַיֶּתֶת לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וְנִשְׁמַעַת לְהוֹרָאוֹת הַהֲלָכָה הַמְּסוּרָה מִדּוֹר דּוֹר. וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִלּוֹת שֶׁל עִידוּד וְתִקְוָה. רַק כָּךְ נִטַּע בְּלִבּוֹת יְלָדֵינוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְנִזְכֶּה מֵהֶם לְרֹב נַחַת וְשִׂמְחָה. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)