Otzarot-Article

"אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו-ט) בְּכֹחָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר לִדְאוֹת מַעְלָה מַעְלָה, אַךְ זֹאת בִּתְנַאי שֶׁתָּנִיעַ כְּנָפֶיהָ לְלֹא הֶרֶף. בָּרֶגַע שֶׁתֶּחְדַּל לְרֶגַע מִמְּעוֹפָהּ, מִיָּד תִּפֹּל וְתִצְנַח מַטָּה. כָּךְ הוּא הָאָדָם - אוֹמֵר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זָצָ"ל - כָּל עוֹד פּוֹעֵל הוּא לְלֹא הֶרֶף לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, בְּכֹחוֹ לִדְאוֹת וּלְהַעְפִּיל לְמַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוֹת גְּבוֹהוֹת, אַךְ אִם יַעֲצֹר מֵהִתְקַדְּמוּתוֹ, עָלוּל הוּא לִצְנֹחַ וְלִפֹּל מַטָּה מַטָּה.

בְּסִפְרוֹ "עוֹד יוֹסֵף חַי" (פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ), מְבָאֵר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל כִּי הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים עוֹמְדִים, כַּנֶּאֱמָר (זְכַרְיָה ג-ז): "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". הַמַּלְאָכִים עוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם תָּמִיד - לֹא מִתְקַדְּמִים בְּצִדְקָתָם וְלֹא מִתְדַּרְדְּרִים בְּרִשְׁעָתָם, שֶׁכֵּן אֵינָם עוֹמְדִים לִפְנֵי בְּחִירָה אִם לַעֲשׂוֹת טוֹב אוֹ רַע. הַצַּדִּיקִים, לְעֻמָּתָם, הוֹלְכִים תָּמִיד מֵחַיִל אֶל חַיִל, מִתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם וּמִתְרוֹמְמִים מִמַּדְרֵגָה אַחַת לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר.

וּבָזֶה פֵּרֵשׁ אֶת הַשֶּׁבַח שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל נֹחַ: "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" - גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל נֹחַ וּמְצִיאַת חִנּוֹ בְּעֵינֵי ה', הָיְתָה בְּגִין שֶׁתָּמִיד רָאָה אֶת עַצְמוֹ מִתְהַלֵּךְ. מֵעוֹלָם לֹא עָמַד עַל עָמְדוֹ, מֵעוֹלָם לֹא חָשׁ כְּאִלּוּ כְּבָר הִגִּיעַ לִקְצֵה הַדֶּרֶךְ. תָּמִיד חַי בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁלְּפָנָיו עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

וְאָמְנָם, עִם יְצִיאָתוֹ מִן הַתֵּבָה נָטַע נֹחַ כֶּרֶם, שָׁתָה מִמֶּנּוּ יַיִן, הִשְׁתַּכֵּר וְנִרְדַּם. סָבַר שֶׁאַחֲרֵי כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו, יָכוֹל הוּא לַעֲצֹר אֶת הִתְקַדְּמוּתוֹ - וְהַתּוֹצָאוֹת כַּיָּדוּעַ הָיוּ קָשׁוֹת וּמָרוֹת.

הָאָדָם חַיָּב לְנַהֵל אֶת כָּל חַיָּיו בְּרֶצֶף בִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל עֲלִיָּה וְהִתְעַלּוּת, בְּלִי לַעֲצֹר בָּאֶמְצַע. בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל עֲצִירָה, עָלוּל הוּא לְהַפְסִיד כָּל אֲשֶׁר הִשִּׂיג. מַה קּוֹרֶה לְנַחַל אוֹ לְמַעְיָן נוֹבֵעַ, שֶׁהַמַּיִם אֵינָם זוֹרְמִים בּוֹ, וְהֵם אֲסוּפִים בְּמָקוֹם אֶחָד? מִתְעָרְבִים בַּמַּיִם עֹבֶשׁ וְלִכְלוּךְ, וְהֵם הוֹפְכִים לַעֲכוּרִים, אַךְ כָּל עוֹד זוֹרְמִים הַמַּיִם - כָּל לִכְלוּךְ וְכָל רַע לֹא דָּבֵק בָּהֶם. כָּל עוֹד מַמְשִׁיכִים בְּמַסְלוּל הַהִתְעַלּוּת - זוֹכִים לְכָל טוּב.

מָשָׁל נָאֶה מָצָאנוּ עַל כָּךְ בֵּין מְשָׁלָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל:

כַּפְרִי תָּמִים וּפָשׁוּט חָלַם חֲלוֹם מְעַנְיֵן, וּבַחֲלוֹמוֹ סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה גָּבוֹהַּ בֶּן מֵאָה דְּרָגוֹת, וְהַמֶּלֶךְ נִמְצָא בְּמַהֲלַךְ טִפּוּסוֹ עַל הַסֻּלָּם בַּדַּרְגָּה הַחֲמִשִּׁים. שָׂח אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם לְאִשְׁתּוֹ, וְזוֹ הִצִּיעָה לוֹ בְּפַשְׁטוּת "לֵךְ וְסַפֵּר חֲלוֹמְךָ לַמֶּלֶךְ, אוּלַי יֵאוֹת בְּעֵינָיו, וְיַעֲנִיק לְךָ תְּשׁוּרָה נָאָה".

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הָלַךְ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, דָּפַק עַל שְׁעָרָיו, וְאָמַר לַשּׁוֹמְרִים כִּי דְּבַר סֵתֶר לוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ. לְאַחַר קַבָּלַת הָאִשּׁוּרִים, הֻכְנַס הָאִישׁ פְּנִימָה אֶל הַטְּרַקְלִין, וְסָח לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר רָאָה עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת. הַחֲלוֹם מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְרָאָה בְּכָךְ סֵמֶל לַעֲלִיַּת הַמַּלְכוּת וְשִׂגְשׂוּגָהּ. לְאוֹת הוֹקָרָה, צִוָּה אֶת שַׂר הָאוֹצָר לְהַעֲנִיק לוֹ סַךְ חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי זָהָב כְּמִנְיַן מַעֲלוֹת הַסֻּלָּם.

כְּדֶרֶךְ נָשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת שֶׁתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל דִּבּוּר אָסְפוּ בְּחָפְנָן, הִתְגַּלְגֵּל הַסִּפּוּר וּבָא עֲדֵי שְׁכֶנְתָּם הַסַּקְרָנִית שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג הַפְּשׁוּטִים. סָבְרָה וְאָמְרָה לְעַצְמָהּ: "מַדּוּעַ שֶׁלֹּא נְקַבֵּל אַף אָנוּ שַׁי כֹּה נִכְבָּד? אֶפְנֶה אֶל בַּעְלִי וְאַצִּיעַ לוֹ שֶׁאַף הוּא יֵלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וִיסַפֵּר לוֹ שֶׁחָלַם חֲלוֹם דּוֹמֶה. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם, בִּמְקוֹם לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, אַגְדִּיל וְאֹמַר כִּי בַּ'חֲלוֹם' כָּבַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת פִּסְגַּת הַסֻּלָּם וְהִגִּיעַ לַמַּעֲלָה הַמֵּאָה". מִהֲרָה אֵפוֹא לָשִׂים הַדְּבָרִים בְּפִי בַּעְלָהּ. "בְּוַדַּאי יִתֵּן לְךָ הַמֶּלֶךְ פִּי שְׁנַיִם מֵהַשָּׁכֵן, שֶׁהֲרֵי הַסֻּלָּם מוֹנֶה מֵאָה מַדְרֵגוֹת", שִׁכְנְעָה אוֹתוֹ וְהֵאִיצָה בּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

בַּתְּחִלָּה סֵרֵב הָאִישׁ לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹ בְּאָמְרוֹ בְּתֹם לֵב "וּמָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא חָלַמְתִּי מְאוּמָה, אֵינֶנִּי בַּעַל חֲלוֹמוֹת..." אַךְ וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, דָּחֲקָה בּוֹ "עַד מָתַי תֶּחֱשֶׁה?! יֵשׁ בְּפָנֵינוּ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְהִתְפַּטֵּר מִדַּלּוּתֵנוּ! אֵין לְךָ מַה לָּחוּשׁ... וְכִי מִנַּיִן יוּכַל הַמֶּלֶךְ לָדַעַת אִם חָלַמְתָּ אִם לָאו...".

בִּקֵּשׁ הַכַּפְרִי לְהִתְפַּטֵּר מֵהַשִּׁכְנוּעִים הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים, וְהָלַךְ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. בָּא בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְסַפֵּר לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת מְעֻשָּׂה: "רָאֹה רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי אֶת הוֹד מַלְכוּתוֹ מְטַפֵּס עַל סֻלָּם גָּבוֹהַּ בֶּן מֵאָה שְׁלַבִּים, עַד אֲשֶׁר כּוֹבֵשׁ אֶת פִּסְגָּתוֹ". סִיֵּם וְצִפָּה לְמַתָּת נִכְבָּדָה.

מָה רַבָּה הָיְתָה אַכְזָבָתוֹ כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ הֶחְמִיץ פָּנָיו לְעֻמָּתוֹ, וְצִוָּהּ תֵּכֶף וּמִיָּד לְסַלְּקוֹ מֵהָאַרְמוֹן. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא נִגְרָר בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בִּקֵּשׁ לְהַעֲלוֹת תְּמִיהָה בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנַעֲנָה. "לִפְנֵי תְּקוּפַת מָה", סִפֵּר הַכַּפְרִי, "הָיָה כָּאן שְׁכֵנִי וְסִפֵּר שֶׁרָאָה חֲלוֹם מְאֹד דּוֹמֶה לְשֶׁלִּי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ עוֹלֶה רַק עַד הַמַּדְרֵגָה הַחֲמִשִּׁים, וְלַמְרוֹת זֹאת הֶעֱנִיק לוֹ הַמֶּלֶךְ חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי זָהָב, וְאִלּוּ אֲנִי, שֶׁחָלַמְתִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ עָלָה אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת - גֵּרְשׁוּנִי מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת..."

"בַּחֲלוֹם חֲבֵרְךָ", הֱשִׁיבוֹ הַמֶּלֶךְ, "הָיִיתִי בְּאֶמְצַע הַסֻּלָּם, כָּךְ שֶׁאֲנִי בַּעֲלִיָּה, וְיֵשׁ לִי עֲדַיִן לְאָן לְהַגִּיעַ. עֲלִיָּה מְסַמֶּלֶת בְּרָכָה, וְעַל בְּרָכָה מַגִּיעָה מַתָּנָה. אוּלָם אַתָּה הִנַּחְתָּ אוֹתִי בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם, כָּךְ שֶׁלֹּא נוֹתַר לִי מֵעַתָּה אֶלָּא לָרֶדֶת. אֵין זֶה אֶלָּא סֵמֶל לְרָעָה, לָכֵן תֵּצֵא בְּלֹא כְלוּם..."

וְהַמֶּסֶר הַנִּלְמָד: אִם נַרְגִּישׁ תָּמִיד שֶׁאָנוּ רַק בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ שֶׁל עֲלִיָּתֵנוּ הָרוּחָנִית, וְנוֹתַר לָנוּ הַרְבֵּה מַה לִּלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת, נִהְיֶה תָּמִיד בְּמַצָּב שֶׁל עֲלִיָּה. אַךְ אִם נַרְגִּישׁ שֶׁאָנוּ כְּבָר מֻשְׁלָמִים, וְנִמְצָאִים בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם, הֲרֵי שֶׁלֹּא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לָרֶדֶת. נִתְקַדֵּם תָּמִיד וְלֹא נַעֲצֹר! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	חיי שרה תשע"ז
	יְשׁוּעָה רַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה
	"אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו-ט) בְּכֹחָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר לִדְאוֹת מַעְלָה מַעְלָה, אַךְ זֹאת בִּתְנַאי שֶׁתָּנִיעַ כְּנָפֶיהָ לְלֹא הֶרֶף. בָּרֶגַע שֶׁתֶּחְדַּל לְרֶגַע מִמְּעוֹפָהּ, מִיָּד תִּפֹּל וְתִצְנַח מַטָּה. כָּךְ הוּא הָאָדָם - אוֹמֵר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זָצָ"ל - כָּל עוֹד פּוֹעֵל הוּא לְלֹא הֶרֶף לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, בְּכֹחוֹ לִדְאוֹת וּלְהַעְפִּיל לְמַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוֹת גְּבוֹהוֹת, אַךְ אִם יַעֲצֹר מֵהִתְקַדְּמוּתוֹ, עָלוּל הוּא לִצְנֹחַ וְלִפֹּל מַטָּה מַטָּה. בְּסִפְרוֹ "עוֹד יוֹסֵף חַי" (פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ), מְבָאֵר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל כִּי הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים עוֹמְדִים, כַּנֶּאֱמָר (זְכַרְיָה ג-ז): "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". הַמַּלְאָכִים עוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם תָּמִיד - לֹא מִתְקַדְּמִים בְּצִדְקָתָם וְלֹא מִתְדַּרְדְּרִים בְּרִשְׁעָתָם, שֶׁכֵּן אֵינָם עוֹמְדִים לִפְנֵי בְּחִירָה אִם לַעֲשׂוֹת טוֹב אוֹ רַע. הַצַּדִּיקִים, לְעֻמָּתָם, הוֹלְכִים תָּמִיד מֵחַיִל אֶל חַיִל, מִתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם וּמִתְרוֹמְמִים מִמַּדְרֵגָה אַחַת לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר. וּבָזֶה פֵּרֵשׁ אֶת הַשֶּׁבַח שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל נֹחַ: "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" - גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל נֹחַ וּמְצִיאַת חִנּוֹ בְּעֵינֵי ה', הָיְתָה בְּגִין שֶׁתָּמִיד רָאָה אֶת עַצְמוֹ מִתְהַלֵּךְ. מֵעוֹלָם לֹא עָמַד עַל עָמְדוֹ, מֵעוֹלָם לֹא חָשׁ כְּאִלּוּ כְּבָר הִגִּיעַ לִקְצֵה הַדֶּרֶךְ. תָּמִיד חַי בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁלְּפָנָיו עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְאָמְנָם, עִם יְצִיאָתוֹ מִן הַתֵּבָה נָטַע נֹחַ כֶּרֶם, שָׁתָה מִמֶּנּוּ יַיִן, הִשְׁתַּכֵּר וְנִרְדַּם. סָבַר שֶׁאַחֲרֵי כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו, יָכוֹל הוּא לַעֲצֹר אֶת הִתְקַדְּמוּתוֹ - וְהַתּוֹצָאוֹת כַּיָּדוּעַ הָיוּ קָשׁוֹת וּמָרוֹת. הָאָדָם חַיָּב לְנַהֵל אֶת כָּל חַיָּיו בְּרֶצֶף בִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל עֲלִיָּה וְהִתְעַלּוּת, בְּלִי לַעֲצֹר בָּאֶמְצַע. בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל עֲצִירָה, עָלוּל הוּא לְהַפְסִיד כָּל אֲשֶׁר הִשִּׂיג. מַה קּוֹרֶה לְנַחַל אוֹ לְמַעְיָן נוֹבֵעַ, שֶׁהַמַּיִם אֵינָם זוֹרְמִים בּוֹ, וְהֵם אֲסוּפִים בְּמָקוֹם אֶחָד? מִתְעָרְבִים בַּמַּיִם עֹבֶשׁ וְלִכְלוּךְ, וְהֵם הוֹפְכִים לַעֲכוּרִים, אַךְ כָּל עוֹד זוֹרְמִים הַמַּיִם - כָּל לִכְלוּךְ וְכָל רַע לֹא דָּבֵק בָּהֶם. כָּל עוֹד מַמְשִׁיכִים בְּמַסְלוּל הַהִתְעַלּוּת - זוֹכִים לְכָל טוּב. מָשָׁל נָאֶה מָצָאנוּ עַל כָּךְ בֵּין מְשָׁלָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל: כַּפְרִי תָּמִים וּפָשׁוּט חָלַם חֲלוֹם מְעַנְיֵן, וּבַחֲלוֹמוֹ סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה גָּבוֹהַּ בֶּן מֵאָה דְּרָגוֹת, וְהַמֶּלֶךְ נִמְצָא בְּמַהֲלַךְ טִפּוּסוֹ עַל הַסֻּלָּם בַּדַּרְגָּה הַחֲמִשִּׁים. שָׂח אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם לְאִשְׁתּוֹ, וְזוֹ הִצִּיעָה לוֹ בְּפַשְׁטוּת "לֵךְ וְסַפֵּר חֲלוֹמְךָ לַמֶּלֶךְ, אוּלַי יֵאוֹת בְּעֵינָיו, וְיַעֲנִיק לְךָ תְּשׁוּרָה נָאָה". לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הָלַךְ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, דָּפַק עַל שְׁעָרָיו, וְאָמַר לַשּׁוֹמְרִים כִּי דְּבַר סֵתֶר לוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ. לְאַחַר קַבָּלַת הָאִשּׁוּרִים, הֻכְנַס הָאִישׁ פְּנִימָה אֶל הַטְּרַקְלִין, וְסָח לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר רָאָה עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת. הַחֲלוֹם מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְרָאָה בְּכָךְ סֵמֶל לַעֲלִיַּת הַמַּלְכוּת וְשִׂגְשׂוּגָהּ. לְאוֹת הוֹקָרָה, צִוָּה אֶת שַׂר הָאוֹצָר לְהַעֲנִיק לוֹ סַךְ חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי זָהָב כְּמִנְיַן מַעֲלוֹת הַסֻּלָּם. כְּדֶרֶךְ נָשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת שֶׁתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל דִּבּוּר אָסְפוּ בְּחָפְנָן, הִתְגַּלְגֵּל הַסִּפּוּר וּבָא עֲדֵי שְׁכֶנְתָּם הַסַּקְרָנִית שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג הַפְּשׁוּטִים. סָבְרָה וְאָמְרָה לְעַצְמָהּ: "מַדּוּעַ שֶׁלֹּא נְקַבֵּל אַף אָנוּ שַׁי כֹּה נִכְבָּד? אֶפְנֶה אֶל בַּעְלִי וְאַצִּיעַ לוֹ שֶׁאַף הוּא יֵלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וִיסַפֵּר לוֹ שֶׁחָלַם חֲלוֹם דּוֹמֶה. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם, בִּמְקוֹם לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, אַגְדִּיל וְאֹמַר כִּי בַּ'חֲלוֹם' כָּבַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת פִּסְגַּת הַסֻּלָּם וְהִגִּיעַ לַמַּעֲלָה הַמֵּאָה". מִהֲרָה אֵפוֹא לָשִׂים הַדְּבָרִים בְּפִי בַּעְלָהּ. "בְּוַדַּאי יִתֵּן לְךָ הַמֶּלֶךְ פִּי שְׁנַיִם מֵהַשָּׁכֵן, שֶׁהֲרֵי הַסֻּלָּם מוֹנֶה מֵאָה מַדְרֵגוֹת", שִׁכְנְעָה אוֹתוֹ וְהֵאִיצָה בּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. בַּתְּחִלָּה סֵרֵב הָאִישׁ לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹ בְּאָמְרוֹ בְּתֹם לֵב "וּמָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא חָלַמְתִּי מְאוּמָה, אֵינֶנִּי בַּעַל חֲלוֹמוֹת..." אַךְ וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, דָּחֲקָה בּוֹ "עַד מָתַי תֶּחֱשֶׁה?! יֵשׁ בְּפָנֵינוּ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְהִתְפַּטֵּר מִדַּלּוּתֵנוּ! אֵין לְךָ מַה לָּחוּשׁ... וְכִי מִנַּיִן יוּכַל הַמֶּלֶךְ לָדַעַת אִם חָלַמְתָּ אִם לָאו...". בִּקֵּשׁ הַכַּפְרִי לְהִתְפַּטֵּר מֵהַשִּׁכְנוּעִים הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים, וְהָלַךְ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. בָּא בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְסַפֵּר לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת מְעֻשָּׂה: "רָאֹה רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי אֶת הוֹד מַלְכוּתוֹ מְטַפֵּס עַל סֻלָּם גָּבוֹהַּ בֶּן מֵאָה שְׁלַבִּים, עַד אֲשֶׁר כּוֹבֵשׁ אֶת פִּסְגָּתוֹ". סִיֵּם וְצִפָּה לְמַתָּת נִכְבָּדָה. מָה רַבָּה הָיְתָה אַכְזָבָתוֹ כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ הֶחְמִיץ פָּנָיו לְעֻמָּתוֹ, וְצִוָּהּ תֵּכֶף וּמִיָּד לְסַלְּקוֹ מֵהָאַרְמוֹן. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא נִגְרָר בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בִּקֵּשׁ לְהַעֲלוֹת תְּמִיהָה בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנַעֲנָה. "לִפְנֵי תְּקוּפַת מָה", סִפֵּר הַכַּפְרִי, "הָיָה כָּאן שְׁכֵנִי וְסִפֵּר שֶׁרָאָה חֲלוֹם מְאֹד דּוֹמֶה לְשֶׁלִּי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ עוֹלֶה רַק עַד הַמַּדְרֵגָה הַחֲמִשִּׁים, וְלַמְרוֹת זֹאת הֶעֱנִיק לוֹ הַמֶּלֶךְ חֲמִשִּׁים דִּינָרֵי זָהָב, וְאִלּוּ אֲנִי, שֶׁחָלַמְתִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ עָלָה אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת - גֵּרְשׁוּנִי מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת..." "בַּחֲלוֹם חֲבֵרְךָ", הֱשִׁיבוֹ הַמֶּלֶךְ, "הָיִיתִי בְּאֶמְצַע הַסֻּלָּם, כָּךְ שֶׁאֲנִי בַּעֲלִיָּה, וְיֵשׁ לִי עֲדַיִן לְאָן לְהַגִּיעַ. עֲלִיָּה מְסַמֶּלֶת בְּרָכָה, וְעַל בְּרָכָה מַגִּיעָה מַתָּנָה. אוּלָם אַתָּה הִנַּחְתָּ אוֹתִי בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם, כָּךְ שֶׁלֹּא נוֹתַר לִי מֵעַתָּה אֶלָּא לָרֶדֶת. אֵין זֶה אֶלָּא סֵמֶל לְרָעָה, לָכֵן תֵּצֵא בְּלֹא כְלוּם..." וְהַמֶּסֶר הַנִּלְמָד: אִם נַרְגִּישׁ תָּמִיד שֶׁאָנוּ רַק בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ שֶׁל עֲלִיָּתֵנוּ הָרוּחָנִית, וְנוֹתַר לָנוּ הַרְבֵּה מַה לִּלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת, נִהְיֶה תָּמִיד בְּמַצָּב שֶׁל עֲלִיָּה. אַךְ אִם נַרְגִּישׁ שֶׁאָנוּ כְּבָר מֻשְׁלָמִים, וְנִמְצָאִים בְּרֹאשׁ הַסֻּלָּם, הֲרֵי שֶׁלֹּא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לָרֶדֶת. נִתְקַדֵּם תָּמִיד וְלֹא נַעֲצֹר! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)